בית הכנסת רשב״י בארד-אל-יהוד בחיפה • ההיסטוריה של הדר הכרמל

(חי פה – אדריכלות עירונית) – בעקבות תגובתו של אחד מקוראי המדור (א.א. חיפה) על הכתבה אודות בית הכנסת הגדול, ערכתי ביקור בשכונה היהודית הראשונה של חיפה ובבית הכנסת העתיק שבה, מלווה ע”י אחד המתפללים במקום.

יהודי חיפה התאגדו ובנו שכונה מחוץ לחומות העותמניות של חיפה

בעקבות הביקור, נודע לי שב-1891, יהודי חיפה התאגדו ובנו שכונה מחוץ לחומות העותמניות של העיר ושמה היה ״הדר הכרמל״. אולם, היא נודעה יותר בשמה הערבי, ״ארד אל יהוד״, כלומר אדמת היהודים.

שכונה זו השתלבה במגמת הכללית באותם ימים של בנית שכונות יהודיות מחוץ לחומות הערים הערביות. כך היה בירושלים (משכנות שאננים) וגם ביפו (נווה צדק). רוב תושבי השכונה, מסוריה ומרוקו, עסקו במקצועות חופשיים ובמסחר. הם הקימו מוסדות קהילתיים כמו ״טיפת חלב״, ישיבה, בתי תפילה ועוד. במשך השנים, עם התפתחות השכונות הדר הכרמל דהיום ונווה שאנן, נתדלדלה אוכלוסייתה של השכונה הוותיקה ובתים רבים בה נהרסו או נעזבו. אולם, בית הכנסת המרכזי שבה, ברחוב יהודה הלוי 56, ממשיך לפעול גם היום.

בית כנסת רשב״י

בית הכנסת רשב״י הוקם ב-1925 ולידו פעל גם מקווה. הוא ריכז סביבו את הפעילות הדתית של השכונה. עם פרוץ מלחמת העצמאות, כותר המקום ע״י האנגלים והיהודים לא הורשו להתפלל בו.

שלום מזרחי, תושב השכונה, יחד עם שני נערים אמיצים, האחים אברהם ואליהו אמסלם, הסתננו בלילה אל בית הכנסת והצילו מתוכו 3 ספרי תורה. עם עזיבת האנגלים את הארץ, גילו התושבים למורת רוחם שבית הכנסת חולל קשות ונשרף. לימים, משפחת אמסלם, אשר בניה הצילו את ספרי התורה, תרמה מכספיה ובית הכנסת שופץ והורחב ו”שבה עטרה ליושנה”.

כיום, בשל מעוט האוכלוסיה בשכונה, בית הכנסת פעיל רק בשבתות, בחגים, בימי אזכרה שונים וגם ב”שבתות חתן” וסעודות מצווה.

החזרת עטרה ליושנה

בלוח המידע מטעם עיריית חיפה, הקבוע בסמיכות לבית הכנסת, מצויין כי מתוכננת התחדשות עירונית בשכונה תוך כדי ביצוע פעולות שימור של בתי האבן המיוחדים שבה והפיכתה למקום תוסס של פעילות אומנותית ותיירותית.

לו יהי, לו יהי, אנא לו יהי!