הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב הנוער הסלוני בחיפה. משם היציאה לכוון הבית שנתרם באותו הערב לעריכת המסיבה. באותה תקופה רוב המסיבות נערכו אצל שמעון רייכשטט.
הוריו רגילים למוסיקה וריקודים, כי זה הבית שגידל את צמדי "העופרים" למיניהם. מוסיקאים וזמרים שונים גם מהעולם ביקרו בבית לעיתים מזומנות והאווירה ששרה במקום הזכירה במה לאומנויות. עוד יסופר! כמה מאתנו החברים היו בעלי תפקיד מיוחד. במשך השבוע מסיירים ברחובות לאיתור נערות יפות. כאנשי מכירות מנוסים מוטל עלינו התפקיד לשכנען לבוא למסיבת השישי הקרובה. כך קרה לא אחת שמספר הבנות עלה בהרבה על מספר הבנים ואז החלה מחלקת הסינון לעבוד.
מספר קטגוריות הכתיבו את עניין ההישארות בחברה. ידע בריקודים, יופי והיענות לחיזורים. לעיתים חיפּה היופי על הידע בריקוד או נכון לומר בדרך כלל. פתרון לחיסרון כה חמור היינו פותרים בשיעור מזורז לריקוד לטובת התאקלמות מלאה. ריקוד טנגו צמוד איפשר רישיון מעבר אל תוך החבורה. מכוערות נשלחו לדרכן אלא אם הצטיידו בחברה יפה ומסורה שנאמנותה מנעה את הפרדתן זו מזו. אני כותב את השורות האלה כשהחיוך סר מפני וקמטי בושה על מצחי, אך זו האמת.
בבית בן שתי קומות צמוד לבית-הספר בקומת הקרקע, קיוסק ומעליו דירה. מהחלון הציצה נערה יפיפייה. שיער שחור גולש. ברגע שהרמתי עיניים לפגוש את מבטה מיהרה להסתתר מאחורי הווילון וחוזר חלילה. כך מדי שבוע.
הנערה מהחלון, דליה ליאון, ידועה כמופנמת וביישנית. יום שישי אחד אזרתי אומץ וביקשתי מכולם שימתינו מספר דקות לפני התזוזה. אני מתכוון להביא את דליה למסיבה שלנו. החברה מחזקים ומעודדים את רוחי בכך שמודיעים לי שחבל על זמני עם ילדונת כזו. עליתי במדרגות ודפקתי על הדלת. דליה פתחה את הדלת, ראתה אותי ונמלטה לתוך הבית. נשארתי לעמוד מול הדלת הפתוחה, כשלפתע שמעתי את אמה מבקשת הסבר על האורח שבדלת.
דליה ענתה בגרמנית. האם ניגשת לדלת ושאלה לרצוני. הסברתי לה שדליה מציצה אלינו מהחלון והיום החלטתי להזמין אותה כאורחת שלי למסיבה. אני מבטיח כמובן, להחזירה בשעה שאדרש. הידע הקלוש שלי ביידיש איפשר לי להתמצא בשיחתן בגרמנית. על פי הטון התקיף של האם הבנתי שדליה ננזפת והתבקשה להתלבש מיד ולצאת לבלוי. הוכנסתי פנימה ממתין לדליה, המתכוננת ליציאה תוך שהיא רוטנת בחוסר שביעות רצון לכאורה. הביישנית היפיפייה ואני, יורדים במדרגות ומצטרפים לחבורה לצהלת כולם.
דליה ליאון הייתה חברתי תקופת מה. בשנת 1961 השתתפה בתחרות למלכות יופי ונבחרה למלכת היופי ה – 12 של ישראל. על כל המהלך ניצח חברה החדש משה בחבוט לו גם נישאה. משה אחד החברים מהחבורה שלנו לקח את רעייתו המלכה הטרייה והשתקעו בלוקסמבורג שם עסק במלונאות ונדל"ן. נפטר זה מכבר. 'כרמינה בוראנה' הוא קובץ של דברי שירה מימי הביניים. בשנת1935 ליקט המלחין קרל אורף עשרים וארבעה מזמורים ולקטי שירה מהאוסף וכתב את המוסיקה ליצירה. המזמור המוכר ביותר הוא 'או פורטונה' הפותח וסוגר את היצירה כולה.
בחרתי בקטע זה בשל היותו מלא הוד והדר וכך מתחבר ליופייה וצניעותה של מלכתנו בשנת 1961 דליה ליאון בחבוט. 'כרמינה בוראנה' נכתבה על ידי פרחי נזירים בימי הביניים והיא מלאה בשירי זימה, פריצות והוללות. המוסיקה נכתבה, כאמור, במאה העשרים על ידי מלחין הבית של היטלר קרל אורף ולמרות זאת זו אחת היצירות האהובות והמושמעות בעולם. הקטע המפורסם 'או פורטונה' בביצוע המרשים של הכנר והמנצח ההולנדי אנדרי ריו ותזמורתו. חפשו, הקליקו והאזינו.
אני מבקש מכרסנתי בכל לשון של בקשה לא לשבור רהיטים. נכון שזו איננה מוסיקה של שנות הששים האהובות, אך בכל זאת מוסיקה יפה. אנא הקשב והיה רגוע או צא להליכה בשמש והקשב לציפורים. קח איתך חופן בוטנים.