תאונת דרכים קטלנית בכניסה הדרומית לחיפה

(חי פה) - גבר נהרג ושלושה אנשים נפצעו בתאונה...

תרגיל צבאי במרחב הימי של מפרץ חיפה

דובר צה״ל (14/8/24): בשעות הבוקר עתיד להתקיים תרגיל צבאי בגזרת...

7/10 – פרשת דרכים • פרק 1 • ברבור שחור

ה-7.10 היה "ברבור שחור". האם ניתן לנצל אותו?
באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא
פרסום בחי פה - רחב - מונפש

מלכת יופי – האם קיים מומחה ליופי? • סיפור קצר

החצר האחורית של ביתנו גבלה עם שלושה בניינים, שהשתייכו...

עליזה אלקיים עבאדי מחיפה • ליצנית רפואית, יוצרת ופעילה חברתית

אישה עוצמתית הראויה להיכלל בין הנשים הרבות אשר לכבודן...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום...

ג'וני בוי: "בנוי כמו דוקומנטרי מבריק" / לילי מילת תופסת מדף

אני בכלל קוראת ספר אחר, למעשה שלושה ספרים במקביל....

רותי סגל • אלת פריון היצירה • ציירת ואוצרת חיפאית

ציוריה, ביתה ואוצרות מעונה של רותי סגל משרים על...

תושבים צריכים תקשורת מקומית • לומדים על כוחה של התקשורת

צוערים לשלטון המקומי נחשפים לחשיבות התקשורת לשינוי סדר היום

השבוע ערכתי הרצאה במסגרת התכנית להכשרת עתודה ניהולית בקורס צוערים לשלטון המקומי. ההרצאה דנה בנושא נקודת המבט של התקשורת המקומית והייתה חלק מיום עיון בנושא "השלטון המקומי בראי התקשורת".

צוערים לשלטון מקומי

במהלך היום הציגו המשתתפים בתכנית את חוויותיהם ממספר ימים בהם ביקרו במשרדי ממשלה שונים. הרצאה נוספת הועברה על ידי דוברת ומנהלת אגף קהילה, שירות ותקשורת בעיריית קריית ים, אורית אבירן, היא עצמה בוגרת תכנית הצוערים לשלטון המקומי.

צוערים לשלטון המקומי היא תכנית להכשרת עתודה ניהולית איכותית של משרד הפנים וקרן רוטשילד, בה לומדים המשתתפים לתואר שני במנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה. לאחר הלימודים הם עתידים להשתבץ במגוון תפקידים בשלטון המקומי בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל.

היחסים בין העירייה לתקשורת

בהרצאה דנו על התקשורת המקומית בחיפה, על המורכבות בסיקור המקומי של העירייה ועל ההבדל בין תפקיד העיתונאי לתפקיד הדובר.

הצוערים לעתיד מגיעים אל אוניברסיטת חיפה לשני ימי לימודים בשבוע מכל רחבי הארץ, כך שלא כולם הכירו את הבעיות הייחודיות לעיר. חלקם גם סיפרו על המתרחש בעירם בכל הקשור ליחסים שבין העירייה לתקשורת.

חיפה ו"מדינת תל אביב"

בתחילת ההרצאה דיברתי על כך שבחיפה, לאורך שנים, התקשורת המקומית זוכה להצלחה גדולה מאוד לעומת התקשורת המקומית בערים אחרות. תושבים רבים בעיר שפותחים את החדשות ב20:00 בערב או קוראים עיתון ארצי, פעמים רבות לא ימצאו את הנושאים שמעניינים אותם בנוגע לעיר, אלא לרוב יהיה זה סיקור של "מדינת תל אביב". תל אביבי שפותח חדשות, ימצא הרבה מאוד התייחסויות לעירו, אך הנושאים שמטרידים את תושבי חיפה פחות יסוקרו בתקשורת הארצית. לכן בחיפה התקשורת המקומית היא כה משמעותית. תושב חיפה שמעוניין לדעת אם בית הספר בשכונתו נחשב טוב או לא, או שרוצה לדעת מתי כבר יתוקן הכביש בדרכו לעבודה, או באיזו שכונה כדאי לקנות דירה, – את התשובות לשאלות האלה יוכל למצוא לרוב באתרי החדשות המקומיים.

תקשורת נשכנית

אחת השאלות שעניינו את המשתתפים הייתה האם ישנה אפשרות לתקשורת נשכנית, כשהעירייה היא אחד המפרסמים הגדולים של גופי התקשורת המקומיים. התשובה התחלקה לשני חלקים: מה שהיה בימיו של ראש העיר הקודם, יונה יהב, לעומת מה שקורה היום מאז שד"ר עינת קליש רותם משמשת בתפקיד ראש העיר.

לגדל ילדים בחיפה

אחת הצוערות לעתיד ביקשה לשאול איך אפשר לגדל ילדים בחיפה, כשתחלואת הסרטן בעיר היא גדולה יותר מבשאר המדינה. הסברתי לה שבאופן טבעי בגלל שנולדתי בחיפה וגדלתי בה, לא נראה לי הגיוני לגדל את בנותיי בעיר אחרת. בנוסף, בכל עיר יש יתרונות וחסרונות וזו אכן אחת מחסרונותיה של חיפה. יחד עם זאת, אני מאוד מקווה שהמדינה אכן תעמוד מאחורי הבטחותיה ותפנה את המפעלים המזהמים מהמפרץ בשנים הקרובות.

במקום שבו האוויר טוב יותר

בנוסף, סיפרתי שאנחנו בחיפה מאמינים שהאוויר טוב יותר אם גרים בחלק המערבי של העיר, משדרות מוריה לכיוון שפת הים, ולא בשכונות משדרות מוריה לכיוון הצ'ק פוסט, וככה גם אני בחרתי את שכונת המגורים שלי. כמובן, אי אפשר להתעלם מזה שהרבה אנשים מאמינים, שלי זה לא יקרה ושיהיה בסדר. ולפעמים זה אכן כך ולפעמים גם לא.

שאלה אחרת הייתה האם אני לא חושבת שהתפקיד של התקשורת המקומית הוא להפעיל את האוכלוסייה ולגרום לאנשים לצאת ולהפגין עבור נושא כזה או אחר. עניתי כי אני בהחלט מאמינה שלכל תושב ישנה חובה אזרחית לצאת ולנצל את הזכות למחות ולהפגין, ומי שלא יוצא למרחב הציבורי ומביע את זעמו על עוולות שהוא חושב שנעשו לא, לא צריך להתפלא, כשהדברים קורים וגם אין לו על מי להלין אלא על עצמו. וכזה נאמר, אני חושבת שתפקיד התקשורת לסקר את האירועים אבל לא ליצור או לארגן אותם, ולכן לאורך השנים סיקרתי עשרות הפגנות, אבל לא ארגנתי אותן.

מה שחשוב

כתגובה לתשובה הזו שאלה אותי אחת המשתתפות האם יש נושאים בעיר שחשובים לי במיוחד ושאותם אני פועלת לקדם. השבתי כי יש נושא שאני כותבת עליו שוב ושוב לאורך השנים, כיוון שהוא כל כך משמעותי בעיניי: אני אוהבת מאוד לעבור בין גני המשחקים בעיר ולהראות שבהרבה שכונות בהן התושבים ממעמד סוציו אקונומי נמוך, ישנם גני משחקים "עצובים", תמיד עם איזו נדנדה שבורה ועליבות כללית. לעומת זאת, בשכונות על הרכס אפשר למצוא גני שעשועים שעושים חשק לבוא ולשחק בהם עוד ועוד, גדולים יותר, משוכללים יותר, צבעוניים יותר. דווקא האימהות הפחות מבוססות הן לעתים קרובות ללא רכב, וקשה להן אחה"צ להגיע לשכונה אחרת עם ילדיהן. הן מעבירות, באין הרבה ברירות, את שעות אחר הצהריים בגן המשחקים הקרוב. לעומתן, אימהות מבוססות יכולות להיכנס עם הילדים לרכב ולנסוע לים, למשחקיה, למדעטק או לגן משחקים בשכונה אחרת, ודווקא האימהות והילדים האלה, שכל העיר פתוחה בפניהם, בשכונה שלהם יהיו הגנים השווים יותר.

מישהו שאל איך העירייה מגיבה לטענות האלה, תשובתי היתה שתמיד ניתן יהיה למצא גן משחקים יפה באחת משכונות החוף וכך לא פעם גם ישיבו בעירייה, שהטענות על הפערים בין גני המשחקים של מעלה ושל מטה אינן מדויקות.

אולם ספורט ובתי ספר

סיפרתי שבמשך שנים כתבתי על אולם הספורט בבית הספר אלון בשכונת רמת אלון. העירייה לפני שנים קבעה בבית בספר שלט, עליו נכתב שבמקום עתיד להיבנות אולם הספורט, אבל הוא לא נבנה. הורים היו מגיעים לטקסים ולא היה אולם לערוך בו את הטקס. גשמים ירדו והיה קר בחורף ולא היה אולם ספורט לקיים בו את שיעורי ההתעמלות. חיפה היא העיר השלישית בגודלה בארץ עם תקציב של מיליונים, ולא היה לי ברור איך שנה אחרי שנה אי אפשר למצוא בתקציב כסף עבור בניית האולם, או לפנות למפעל הפיס שיסייע במימון או לכל גוף אחר. עשיתי על האולם שלא נבנה לא מעט כתבות, ובסוף, סביר להניח שללא קשר אליי, האולם נבנה. כמובן, זה לא בית הספר היחיד ללא אולם בעיר ויש עוד בתי ספר בעיר שהמבנים שלהם לא מתאימים ולא מספקים.

אי אפשר בלי החזירים

המשתתפים התעניינו גם במה שקורה כרגע בחיפה. דיברנו על החזירים, דיברנו על היחס של קליש רותם לתקשורת המקומית, דיברנו על התקציב, שעבר רק ברגע האחרון וגם על מה שעומד לקרות כאן באוקטובר 2023.

חי פה

תיארתי גם את גוף התקשורת שבו אני עובדת בשנים האחרונות – אתר החדשות חי פה. סיפרתי על תחילתו של האתר, על החשיפה ההולכת ומתרחבת לאורך השנים ועל ההתמקצעות בתחומי הסיקור. הצעתי למשתתפים להוריד את האפליקציה של חי פה על מנת ליהנות מעשרות הכתבות ומאמרי הדיעה המופיעים בו מידי יום.

קול התושבים

סיפרתי בכנות שאנחנו בחי פה מאמינים, מכל הלב, שתפקידנו להיות הקול של התושבים ולכן גם נפרסם באתר מה העירייה מתכננת לעשות ביום העצמאות, כי תושבי העיר רוצים לדעת איפה יהיו במות השמחה ומי יופיע, ולצד זה נסקר גם מה קורה בעיר מבחינת בריאות, פלילים, נדל"ן, חינוך ועוד.

עיתונות ורשתות חברתיות

אחד הדברים שבדקנו ביחד הוא האם כיום יש בכלל הבדל בין עיתונאי לבין כל אדם שאוחז בטלפון נייד, שמצלם את מה שהוא רואה בעיר, מוסיף כמה מילים ומעלה לרשתות החברתיות. אמרתי שאני חושבת שאלו אכן ימים לא פשוטים לתקשורת, וכל עיתונאי צריך למצוא את הערך המוסף שלו.

להנגיש מידע לתושבים

הסברתי שאני סבורה שהתפקיד שלי ככתבת מקומית הוא להנגיש את מה שקורה בעיר וסיפרתי על ישיבת מועצת העיר שהייתה בערב קודם לכן, בה הוחלט על האופן שבו יזמים בעיר ישלמו היטלי השבחה על פרויקטים של התחדשות עירונית. מכיוון שמדובר בנושא מורכב שיש בו הרבה ניואנסים, אני מרגישה שלי, ככתבת נדל"ן, יש לא פעם יתרון על פני תושב אחר שצופה גם הוא בישיבה וכותב בפייסבוק את דעתו. יחד עם זאת, סיפרתי על כך שכשהתחילה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה סיקרתי הפגנה במושבה הגרמנית ואז דווקא הרגשתי שלא רק שאין לי יתרון מול תושבים בהפגנה, שגם צילמו וכתבו, אלא שלחלקם יש יתרון עליי, כיוון שהם דוברי רוסית ואני לעומת זאת, בקושי הצלחתי להבין את הנאמר.

עוד נחגוג

אחד המשתתפים שיתף כי הוא מתגורר בעיר קרובה לחיפה, נמצא בה הרבה ואוהב אותה מאוד. הוא אוהב מאוד את מכבי חיפה ועדיין לא נרגע מכך שלפני כמה חודשים לא התקיימו בעיר חגיגות ניצחון לקבוצה, דיברנו על זה שאם הכול ימשיך כמו שזה נראה עכשיו, עוד חודשיים תהיה למכבי עוד סיבה למסיבה ואולי הפעם העיר תתארגן מראש ותאפשר לתושבים המאושרים לצאת ולחגוג בצורה מסודרת.

אז והיום

התייחסנו גם לחיפה של היום מול חיפה של לפני עשר שנים. דיברנו על התרומה של יהב לעיר, שנכרת עדיין בכל פינה, ועל עובדי העירייה שהיו בהלם, כשהוא הפסיד בבחירות באוקטובר 2018. דיברנו על האופוזיציה הלעומתית של קליש רותם ועל איך מתנהלת עיר, כשלזו העומדת בראשה אין רוב במועצת העיר.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מיכל גרובר
מיכל גרובר
מיכל גרובר | כתבת חינוך • נדל"ן • חברה צרו קשר: 054-4423911 מייל למיכל: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

3 תגובות

  1. מיכל. אהבתי. קראתי כל מילה. ומקווה שדור העתיד של הצוערים יביאו בשורה לשלטון המקומי. תודה

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...