באנר החברה הכלכלית 100724
באנר חזית הים רחב
באנר גורדון 240624
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית אתא
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר מוזאוני חיפה 030824

צילומים ייחודיים של יצורי הים בחיפה

לאחר אינספור צלילות, חלקן בטמפרטורות נמוכות ותנאי ראות קשים,...

היהודי התשיעי • פרק 4

תקציר ב-30 באוקטובר 1942 קיבל מפקד הגסטפו באסטוניה הודעה שבכוונת...

בגלריית מוחין בחיפה – כשהתותחים רועמים המוזות אינן שותקות

בעיר התחתית בצהרי יום שבת (4.5.24) נפתחה תערוכה אשר...

יוסי ברגר • מעצב מוצר, צלם וסופר חיפאי

פגישה עם יוסי ברגר עשויה לתת טעם של הימצאות...

"עיין ערך: דת" • פרק 11 • זהות יהודית וזהות דמוקרטית • דעה

איך נשמור על זהות יהודית לצד זהות דמוקרטית במדינת ישראל.

מכאיבות מתמיד • המדוזות חזרו לחופי חיפה

כמידי שנה, חוזרות המדוזות ופוקדות את חופי ישראל וגם על חיפה הן לא פוסחות

המדוזה המכונה ריזוסטומה פולמו, ששנים ארוכות היא דיירת קבע בחופי ישראל, נדחקה לשוליים על ידי מדוזה פולשת מים סוף – החוטית הנודדת, הידועה בגודלה, בשרידותה ובזרועות הארס הארוכות שלה.
את נחת זרועותיה של זו, חשים המתרחצים הישראלים בכל קיץ.

מדוזה (צילום: מוטי מנדלסון)
זרועות המדוזה (צילום: מוטי מנדלסון)

זרועות החוטית הנודדת

זרועות הארס הארוכות של החוטית הנודדת הן עדינות ודקות כמאית המילימטר.
המדוזה כולה שקופה, כך שקשה מאוד לראותה. לרוב נבחין בה רק כשכבר נחוש כאב..
דבר מעניין הוא, שכשיש גלים, זרועותיה נתלשות מגופה ו"מרחפות" – בתוך המים.
כשזרוע כזו פוגשת בגופינו (או בגופו של בעל חיים אחר), משתחררים ממנה דמויי צלצלים זעירים, בגודל אלפית המילימטר. אלה מלאים בארס מכאיב מאוד. הכאב הוא עצמתי ומשתק ומתואר פעמים רבות ע"י הנצרבים, ככאב המזכיר בתחושתו התחשמלות.
כאב זה עלול להימשך מספר שעות או אפילו מספר ימים, תלוי בחומרת הפגיעה.

חיישנים פעילים

תאי הצריבה נקראים נמטוציסטים , והם פעילים גם כשהזרועות מוטלות על החוף .
זרועות המדוזה הן בעלות מנגנון מכני הפועל בדומה למוקש נעל, ומופעל על ידי חיישנים מקרוסקופיים. לכן, מומלץ מאוד להימנע ממגע עמן גם כאשר הן מחוץ למים. לא פעם, אנשים נוגעים בהן או מנסים להפוך אותן בעזרת הרגל ומגלים את הטעות כשכבר קצת מאוחר..
ישנם מקרים בודדים המגיעים לחדרי המיון בעקבות פגיעת המדוזה.
לשמחתנו, לנו הישראלים, יש מזל. באוקיינוסים וימות ברחבי העולם, קיימות מדוזות המסוגלות לגרום נזקים קשים בהרבה.

מדוזה (צילום: מוטי מנדלסון)
מדוזה (צילום: מוטי מנדלסון)

כשמדוזה מסיימת את חייה…

כשהמדוזה מסיימת את חייה, ע"י שטיפתה אל החוף, או לאחר שזרועות הציד שלה נאכלו ע"י דגים שונים, היא מתפרקת בשמש ומה שנשאר ממנה הוא מעין יריעה הדומה לשקית ניילון (ראו תמונה).
סרטני השייטון, גם הם נהנים להשביע את כרסם משאריות גופה של המדוזה.

סרטנים בסעודה (צילום: מוטי מנדלסון)
סרטנים בסעודה (צילום: מוטי מנדלסון)

חידת המדוזה

מדוזה היא חידת טבע. אין לה לב ולא מוח.
היא מורכבת מתאי עצב פרימיטיביים ואיברים פשוטים נוספים ואיכשהו, היא מתפקדת נפלא .
ישנן מדוזות שלהן עיניים מפותחות והן יודעות לאן הן רוצות לשחות.
החוטית פשוט נעה לה עם הזרם האורכי לאורך חופי ישראל, ללא כל שליטה עצמית. כמויות רבות של מדוזות חוטיות מצטברות בלגונות הפתוחות, כך שאנו, במפרץ חיפה ובחופי הקריות פוגשים אותן בהמוניהן.

מדוזה על החוף (צילום: מוטי מנדלסון)
מדוזות על החוף (צילום: מוטי מנדלסון)
מדוזה בשחיית בוקר (צילום: מוטי מנדלסון)
מדוזה בשחיית בוקר (צילום: מוטי מנדלסון)

אבל עד מתי?

רצוי בזמן זה להימנע מכניסה למים.
לא ניתן באמת לדעת כמה זמן הן עוד יהיו כאן, אפשר רק לנחש.
השנה החלו המדוזות להגיע לקראת סוף חודש מאי ולצערנו, המסה העיקרית עוד לפנינו.
יש לזכור כי היצור הזה תלוי לחלוטין בחסדי הרוחות, ולכן, דברים עוד עשויים להשתנות.

שאריות מדוזה (צילום: מוטי מנדלסון)
(צילום: מוטי מנדלסון)

חוף אחד בר מזל

חוף אחד באזורנו מצליח לחמוק מ"הצרות היפות" הללו – החוף הפתוח בבת גלים, הממוקם מחוץ לקו השיוט של המדוזות (מסטלה מאריס היישר לקריות).
הן יגיעו אליו רק במצב בו תנשב רוח צפונית חזקה, וגם אז, רק בכמות קטנה.

צריבת מדוזה (צילום: מוטי מנדלסון)
צריבת מדוזה (צילום: מוטי מנדלסון)

אז מה עושים כשנצרבים?

אינני איש רפואה, לכן לא אוכל לתת המלצה לטיפול במצב של פגיעה.
רק מעצם עיסוקי וניסיוני הרב בים, אני יכול לומר שהדבר שאני נוהג לעשות ומקל על הכאב, הוא לגרד את המקום בעזרת כרטיס פלסטי ומקפיד להישאר במים מספר דקות לאחר הפגיעה. הסיבה לכך: תאי הצריבה רגישים לשינוי בטמפרטורה, כך שדווקא יציאה מהירה מן המים (מה שרוב האנשים עושים מתוך אינסטינקט) גורמת לתאי ארס נוספים לפעול כשהם פוגשים את חום השמש. (אצלי כרטיס זה מחובר למצלמה דרך קבע).

מדוזות מביטות בשקיעה (צילום: מוטי מנדלסון)
מדוזות מביטות בשקיעה (צילום: מוטי מנדלסון)

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מוטי מנדלסון
מוטי מנדלסון
חוקר ימי (צלילה, צילום תת ימי) ואקולוגיה ימית וסביבתית במשך 35 שנה. מרצה בתחום כ-20 שנה. ניתן להזמין הרצאה או סדרת הרצאות מלוות בתמונות ייחודיות ומרהיבות, שצולמו במהלך שנות מחקר רבות, בארץ ובחו"ל • 050-7271157 • [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

17 תגובות

  1. תרופה לכוויות חמורות:
    למרוח היטב במשחת סילברול ומשחת אפלומיצין (דורש מרשם רופא). לעטוף היטב בתחבושת. עובר תוך שעות/ ימים מעטים.

  2. כתבה מדהימה!
    האם תוכל בבקשה לעלות צילום של הכרטיס המדובר ואיך משתמשים בו?

    • שלום ליהיא.כל כרטיס פלסטי בעובי של כרטיס אשראי.אפילו כרטיס לחדר מלון.ומעבירים אתו בניגוב לכיוון אחד.

  3. חטפתי! כואב גם אחרי שבוע. המלצה – אל תתקרבו למצופים, תשחו רק חתירה וחזה, עם משקפי שחיה

    • אמת.יש לשמור מאוד על העיניים.
      בקשר למשך הכאב..תלוי מאיזה סוג הפגיעה.חוטית כמה ימים של כאב הולך ופוחת.ריזוסטומה..כמעט ללא…עדיף לא לנסות..

  4. הם היו יכולים לשים באמצע הים רשת שלא יגיעו מדוזות היה טוב

  5. אני לפני כשבועיים נתקלתי במדוזה בצבע תכלת כצבע השמיים ליד המצופים שבחוף השקט, הרגשתי צריבה קלה ביד והבחנתי בה. איזו מדוזה זו?

    • שלום יהודית
      רוב המדוזות הן כחולות.שמת לב אולי אם בחחלקן התחתון היה פס כהה יותר?

  6. כרגיל, עוד כתבת מידע טובה ומסקרנת מבית היוצר של החוקר הימי מוטי מנדלסון.

    • יופי של כתבה במיוחד מה לעשות שנעקצים. והאם זו אכן עקיצה או צריבה? אשמח לתשובה מקצועית.

    • היי שי
      פגיעת המדוזה נחשבת לעקיצה.על זרועות הציד שלה ישנם אלפי תאי ארס בעלי קוץ חלול.ההרגשה היא של צריבה.אך זו טעות,אלו הם אלפי עקיצות מרוכזות.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...