תרגיל צבאי במרחב הימי של מפרץ חיפה

דובר צה״ל (14/8/24): בשעות הבוקר עתיד להתקיים תרגיל צבאי בגזרת...
באנר חברה כלכלית 100724
באנר חזית הים רחב
באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית אתא

צילומים ייחודיים של יצורי הים בחיפה

לאחר אינספור צלילות, חלקן בטמפרטורות נמוכות ותנאי ראות קשים,...

היהודי התשיעי • פרק 4

תקציר ב-30 באוקטובר 1942 קיבל מפקד הגסטפו באסטוניה הודעה שבכוונת...

בגלריית מוחין בחיפה – כשהתותחים רועמים המוזות אינן שותקות

בעיר התחתית בצהרי יום שבת (4.5.24) נפתחה תערוכה אשר...

יוסי ברגר • מעצב מוצר, צלם וסופר חיפאי

פגישה עם יוסי ברגר עשויה לתת טעם של הימצאות...

"עיין ערך: דת" • פרק 11 • זהות יהודית וזהות דמוקרטית • דעה

איך נשמור על זהות יהודית לצד זהות דמוקרטית במדינת ישראל.

זיכרון מהיום שבו ההודעה הגיעה – דברי אח שכול | יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

יום זיכרון מדבריי אח שכול

"ווהה, מה קרה?" אמא זעקה.

"זהו, צדוק הלך, הלך לנו צדוק "אבא השיב ואמא המשיכה: "עמי, למה לקחת את צדוק, למה?" (עמי אח של אמא שנהרג בצנחנים 10 שנים לפני.)
זה בשבילי יום הזיכרון, נזכר באותו יום זועה שהודיעו להוריי שאחי צדוק נהרג.

כותב ובוכה, כותב ובוכה אחרי 40 שנה שאחי לא חזר. יום זיכרון בפתח, 70 שנים לקום המדינה, בשבילי זה מדינה שלקחה את אחי עם מדים והשאירה אותי לבד עם נטל השכול על כתפיי. לא לימדו אותי להיות אח שכול, לא מכירים בנו כאחים שכולים אבל לעטוף אותנו בססמאות :"תשמור על ההורים", "תהייה חזק, ההורים צריכים אותך", תעשה ככה כי אחיך היה רוצה".

איפה אני בתמונה? היי,,,,

להזכירכם, איבדתי את האח היחיד שהיה לי, שנים ארוכות המשכתי את חיי כבן להורים שכולים, ביטלתי את רגשותיי, הדחקתי את כאביי כדי לגונן על הוריי, והיום ליבי שותת דם, עובר את השכול כאילו אתמול זה קרה וזעקות אימי מפלחים את נשמתי.


אחי צדוק, יום זיכרון 40, כל מדינת ישראל מרכינים ראש גם לך, מחבקים, מזדהים, אומרים דברי נחמה, עוד שבוע רק אני איתך והכרית, זוכר את המריבות ביננו?

זוכר את הלחשושים שההורים לא ידעו? זוכר?

יום רביעי נעלה לקברך יחד עם כל מדינת ישראל, אעטוף את פניי במסיכה של "הכל בסדר", אחייך למנחמים, אלחץ יד למזדהים ואני אחכה ליום חמישי שהכל יעבור ואני אהיה רק איתך, לבד, בכרית בלילה ואזכר בשיר שמרטיט את נשמתי:

שהלב בוכה רק אלוהים שומע
הכאב עולה מתוך הנשמה
אדם נופל לפני שהוא שוקע
בתפילה קטנה חותך את הדממה.

שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול
נתת לי את חיי נתת לי הכל
בעיני דמעה הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.

שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כוח.

כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת
האדם רואה את כל חייו פתאום
אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת
לאלוהיו קורא על סף תהום.

שמע ישראל אלוהי…
היה שלום צדוק, היה שלום.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

כתבות קשורות לנושא זה

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...