באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חברה כלכלית 100724
באנר חזית הים רחב
באנר גורדון 240624
באנר קריית אתא
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת...

שכנה | סיפור קצר | אילן סגל

טוב שכנה טובה ממרגרינה טובה. בין הדברים בהם בורך האדם...

החיים לצד נרקיסיסט

אגדה יוונית עתיקה מספרת על נרקיסוס, גבר נאה במיוחד...

חגיגה פרנקופונית בחיפה

ביום חמישי 20.3.24, התקיים בקונסוליה הצרפתית בחיפה, המפגש המסורתי...

הגיבורים המוכרים שליוו את הילדות בחיפה • אילן סגל

השנה 1952. דמי הכיס מספיקים בקושי לחצי מנה פלאפל....

מילון שימושי "לתיק 6000" | החוק שנועד לעקוף את עיריית חיפה ותושביה | פרופ' קינן

הצעת החוק לרישוי עסקים, המכונה "תיק 6000" בפי ראש העיר יונה יהב, איננה דומה כלל לתיקי החקירות האחרים שבהם עולה חשד כי רה"מ או מישהו מטעמו סחר בכספם של אזרחי המדינה תמורת טובות הנאה. אפילו בפרשת הצוללות, שיש לה השלכות לביטחון המדינה, נטען שהפגיעה הייתה בכיסו של משלם המיסים. חומרתו של "תיק 6000", הקשור לפרשת האמוניה במפרץ חיפה, נובעת מכך שמשמעותו לא רק נזק כספי, אלא איום ישיר על חייהם של מאות אלפי בני אדם.

אניית אמוניה פורקת במסוף הכימיקלים. ברקע – מיכל האמוניה (צילום: חי פה)

אביב 2018 ייזכר כתקופה של מכירות סוף העונה בכנסת, של בולמוס חקיקה חסר בושה, כאשר כל אחד מנבחרי האומה חוטף כפי יכולתו, מתקזז, מתקמבן, משטנקר וגונב סוסים בלילה. הפעילות הקדחתנית הזאת הולידה חידושי לשון מדהימים. עלה על כולם החוק המופלא לרישוי עסקים, שהעשיר את השפה העברית במונחים יצירתיים במיוחד. פעם נהגנו לדבר על "מילים מכובסות", אבל זהו ביטוי מיושן שהמציאות כבר ממנו והלאה. אם נכניס שרצים ושדים למכונת הכביסה, לא יצאו ממנה מלאכי שרת אומרי שירה, אלא שרצים ושדים רטובים.

 

| למען הקורא הנבוך, מובאים כאן כמה חידושי לשון וקלישאות שימושיות שעדיין לא נכללו במילון.

"מפעל בעל חשיבות איסטרטגית": הכוונה לגורם עסקי כלשהו אשר מתקשה לקבל רשיון עסק בהליכים חוקיים, אבל יש ביכולתו להביא תועלת כלשהי לרה"מ או לפוליטיקאים אחרים. הצעת החוק המקורית קבעה כי שלשה מנכ"לים, של משרד רה"מ, הפנים והאוצר, הם אלו שיקבעו את מידת החיוניות האיסטרטגית של המפעל. בנוסח המתוקן הורחב "הצוות המייעץ" לחמישה מנכ"לים, כולל אלו של משרדי הכלכלה והגנת הסביבה. כנראה שאינטרסים איסטרטגיים אינם רלונטיים למשרדי הביטחון וביטחון הפנים. חשיפת התנהלותו של שלמה פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת, לימדה אותנו דבר או שניים על אופן בחירתו של אדם לתפקיד מנכ"ל, מידת התאמתו המקצועית לתפקיד, מידת עצמאותו בקבלת החלטות, ומידת נאמנותו לציבור ולאמת. מכיוון שפילבר אינו המנכ"ל הראשון שמונה לממש את רצונו של השר שמינה אותו, רבים יטענו כי זהו חוסר אחריות להפקיד בידיהם של שלושה או אפילו חמישה פילברים את הסמכות להחליט מהו עסק בעל חשיבות לאומית. כמובן שאין זה הוגן לתייג את כל מנכ"לי המשרדים ככפילים של שלמה פילבר, אבל החשד גובר כאשר רואים את נוסח הצעת החוק ואת התהליך הנכלולי של החקיקה.

"אינטרס ציבורי חשוב": הכוונה לעסק שבעליו מקושר לפוליטיקאים הנכונים. בנוסח המקורי של הצעת החוק דובר על עסק בעל חשיבות לאומית. אבל ההגדרה הזאת נפרצה לכל רוח והורחבה עד מעבר לקו האופק תוך שימוש בתיקון גאוני: "קיימים תנאים אחרים הנובעים מאינטרס ציבורי חשוב שבשלהם יש צורך ברישוי העסק." למי שעדיין זקוק לדוגמא כדי להבין את המשמעויות, דוכן פיראטי למימכר שווארמה, אשר התמקם היכן שבא לו, על שטח פרטי או ציבורי, עשוי בקלות להיות מוגדר כמפעל חיוני בעל חשיבות איסטרטגית לעם ישראל.

"דעתם של כל גורמי הביטחון": הכוונה לתחושת הבטן של סגן ראש המל"ל, תא"ל (מיל) זאב צוק-רם או של המנכ"ל היוצא של חיפה כימיקלים, אל"מ (מיל) נדב שחר (שזה בדיוק אותו דבר). עו"ד יוסי בנקל, המייצג את החברה, נוהג לבטא את המנטרה הזאת בכל הופעותיו בבתי המשפט ובתקשורת, תוך התווית קשת גדולה באוויר בידו הימנית, כדי להדגיש שמדובר בתופעה קוסמית שאין עליה עוררין. כל גורמי הביטחון בדקו, קבעו, המליצו, הוכיחו, החליטו (מחק את המיותר). בפועל, מדובר באינטואיציה של אדם אחד הממוקם בסמיכות לרה"מ, אשר קבע את סדר העדיפויות ורמת הסיכון היחסי של החלופות להספקת אמוניה לחיפה כימיקלים. הסוד הזה התגלה במהלך דיון ממושך ורב משתתפים מלפני חצי שנה, אשר צולם, הוקלט ותומלל. התברר כי אף אחד מגורמי הביטחון למיניהם לא השתתף בתהליך קבלת ההחלטות, וכולם יישרו קו בדיעבד עם הקביעה שאניית אמוניה העוגנת דרך קבע במעגן הקישון, בטוחה לאין שיעור מייבוא אמוניה באיזוטנקים.

"המלצתם של כל הגורמים המקצועיים": הכוונה לכל דבר שעולה במוחו של השר או מנכ"לו בנקודת זמן כלשהי, כלומר יכול בהחלט להיות דבר והיפוכו. פוליטיקאים ופקידים בכירים בכל משרדי הממשלה, כולל ראש הממשלה, מרבים לציין שכל החלטותיהם מתקבלות תמיד בהתאם להמלצות הגורמים המקצועיים. כפי שהוסבר לעיל לגבי גורמי הביטחון העלומים, גם הגורמים המקצועיים עלומים למדי. פרשת האמוניה מלמדת כי בסביבת העבודה של המשרד להגנ"ס לא מכירים בכלל את המושג של חוות דעת מפורטת. מעולם לא הצליחו להציג מסמך מפורט מעבר לרמה של חוות דעת "ראשונית ומסוייגת", אשר החתום עליה מסיר מעליו כל אחריות לתוכנה. בכירי המשרד מבטיחים אמנם, מעת לעת, להנפיק חוות דעת מפורטות, אבל אלו הן אמירות לצורך הפרוטוקול שלא מומשו מעולם. בפועל, הנפיקו רק הודעות לעיתונות שנוסחו בחריצות רבה ע"י האגף ליחסי ציבור. גם הנסיון הכושל של משרד רה"מ להקים וועדה מקצועית לבחינת החלופות לייבוא אמוניה, מעיד על כך שהנושא המקצועי זר להם. אם מישהו היה מתייחס שם ברצינות לדו"חות מקצועיים שונים, היה מבין כי הצבתו של מיכל אמוניה צף בנמל הקישון או במרחק קילומטר וחצי מהחוף, הן שתי וואריאציות של אותו רעיון אידיוטי להחליף מיכל יבשתי מוגן במיכל צף שאיננו מוגן, חשוף, מסומן ופגיע ביותר. למותר לציין שרעיון ההזרמה הישירה מאניית צובר למפעל הוא בלתי חוקי, חסר תקדים, אינו אפשרי טכנית, אינו ישים מבחינה הנדסית, אינו בטיחותי ומהווה סיכון מטורף לאוכלוסיית חיפה.

"משילות": הכוונה לקיצור הדרך בין מוקדי הכח השלטוני למוקדי הממון. יש לזכור כי להצעת החוק לרישוי עסקים אין כל קשר למשילות או לאינטרסים של המדינה ובוודאי שלא לביטחון תושביה. אין לה קשר להסבר המלומד על הצורך בבקרה ממשלתית על החלטות הרשויות המקומיות בנושא תשתיות לאומיות ובהעדפת השיקולים הממלכתיים. העניין פשוט הרבה יותר. נציגי הקואליציה משתוקקים להעביר את החוק מכיוון שהוא מהווה מכרה זהב בדמות מינויי מקורבים, השתלטות על מוקדי כוח והחלשת השלטון המקומי המתחרה. מעל לכל, החוק ייצר שפע של קשרי "חברות" בין פוליטיקאים נדיבים לבין אנשי עסקים אסירי תודה. מה שנראה עד היום כחריגים ברי שליטה, המטופלים ע"י רשויות החוק, יהפוך לשיטפון ולנורמה המוכרת לנו ממדינות שראוי להתרחק מהן.

מיכל האמוניה ומסוף הכימיקלים – פצצה מתקתקת בלב עיר (צילום – חי פה)

 

| לסיום, הערה קצרה על אחריות:

הצעת החוק מעניקה לצוות המחליטנים סמכות אינסופית עם אפס אחריות:

"הצוות המייעץ ימליץ כי אכן מדובר בעסק בעל חשיבות לאומית".

אם מישהו היה מצליח להוסיף למשפט הזה קמצוץ של קבלת אחריות, תוספת של 4 מילים בלבד:

"…שאיננו מסכן את האוכלוסייה",

היינו זוכים לחזות בפלא נדיר. הצעת החוק המהוללת הזאת הייתה מתנדפת ונעלמת כחיזיון שרב במדבר.

מקדמי החוק ידועים אמנם כאנשים אמיצי לב אבל הם ממש לא אידיוטים. הם יודעים שקבלת אחריות עלולה להסתיים בפלילים.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

אהוד קינן
אהוד קינן
אהוד קינן: פרופ' לכימיה בטכניון, יו"ר ועדת האמוניה, נשיא החברה הישראלית לכימיה, העורך הראשי של כתב העת הישראלי לכימיה ויו"ר ועדת מקצוע הכימיה במשרד החינוך

כתבות קשורות לנושא זה

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...