"סווינג", המחזמר המופלא – בתיאטרון חיפה

(חי פה) – תיאטרון – "סווינג" הוא מחזמר עם קטעי תובנות, בידור ושירה ממועדון "ריץ" – הצגה המספקת לקהל הצופים בה רגעים של שפיות ותקווה.

קטע ג'אז קליל, במקצב מיטלטל ומעט קופצני

המונח "סווינג" מתייחס לתת-ז'אנר של מוזיקת הג'אז, אשר התפתחה בשנות ה-20 של המאה הקודמת. הסווינג מאופיין בקצביות ובתנועה ייחודית ולעיתים קלילות עם התאמה לריקוד. השם סווינג בא מהתכונה שקטע מוסיקלי זה נשמע קליל, ואף במקצב מיטלטל ומעט קופצני.

מכובדים רבים נוכחו באירוע

בערבו של יום חמישי בשבוע, 4.4.24, התקיימה הצגת המחזמר המופלא "סווינג", אשר בו קטעי תובנות, בידור ושירה ממועדון "ריץ", והללו מספקים רגעים של שפיות מחד ותקווה לעתיד טוב יותר מאידך.

כיסא סימבולי, המייצג את הכיסא השמור לנשים ולגברים החטופות והחטופים שבויי המלחמה, אשר טרם שוחררו – הועמד והוצג בפני קהל אולם התיאטרון שהיה מלא מפה לפה.

באולם תיאטרון חיפה, בין בכירי התעשייה, אנשי עסקים ומכובדים נוספים – נוכחו אף ראש העירייה מר יונה יהב ורעייתו, אור שחף מנכ״ל החברה הכלכלית לחיפה, פז גליקמן אשר היה מנהל מטה הבחירות של יונה יהב ועתה הינו עוזרו האישי, ברכה סלע מזכירת העירייה, עו"ד ענבל בית הלחמי-ריבן חברת מועצת העיר, חברת המועצה זהבית בן דוד, חברת המועצה נטע בוחבוט וחברת המועצה יעל שנער וכן עוד אחרים רבים וטובים.

מחזה מוסיקלי מאת ובבימוי צביה הוברמן

המחזמר "סווינג" הינו מפרי עטה של המחזאית והבמאית הישראלית צביה הוברמן. בעברה צביה כתבה וביימה עשרות הצגות, בעיקר לילדים ולנוער, כמו גם תוכניות טלוויזיה רבות. בנוסף לזאת הוברמן ייסדה את המגמה לתיאטרון בבית הספר לאומנויות אשר בתל אביב, ואחר כך, במהלך של שנים ארוכות, אף ניהלה אותו. ניתן להוסיף ולציין שהיא הייתה גם המנהלת האמנותית של "תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער" ושל פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים. מכאן – עם רזומה משובח שכזה, לא ייפלא הוא הדבר – יכולתה ותפירתה המדויקת ביצירת המחזמר המעולה "סווינג".

"פילץ" – בית הקפה המיתולוגי

וותיקי העיר תל אביב וכן אוהבי סיפורי ההיסטוריה – זוכרים את מבנה בית הקפה פילץ אשר שכן ברחוב הירקון והיה בעל מרפסת רחבה ומעוגלת אשר פנתה לים. מעל בית הקפה היה בניין דירות לבן, בסגנון  הבאוהאוס, בן שלוש קומות.

בית הקפה המקורי נפתח בשלהי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ושימש כבית קפה מהודר שהייתה בו תזמורת נגנים, ומסביבם התהדרו והתרוצצו מלצרים לובשי פראק. לאחר שנים, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפך בית הקפה למועדון קצינים של הצבא הבריטי וכן של קציני אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, ארצות הברית ואף צבא אנדרס הפולני.

"סתם" חיילים פשוטים לא ייכנסו

בעת ההיא, ניצב בפתח בית הקפה פילץ שומר-סף אשר דאג ושמר ש"סתם" חיילים פשוטים לא ייכנסו. יחד עם הקצינים הללו בילו במקום גם אנשי תל אביב, אשר חלקם היו מגויסי הבריגדה היהודית ואף אנשי אצ"ל ולח"י. יש לציין שהמקום היה גם מקום מפגשם של מספר לא מבוטל של סוכני הבולשת הארץ-ישראלית.

הערה: המחזמר של תיאטרון חיפה, נקרא "סווינג" והמועדון המוזכר בו הינו "ריץ"… וכל תזכור עם בית הקפה המיתולוגי התל אביבי "פילץ" הינו אפשרות מחשבתית בלבד ודמיון פורה מצד קהל הצופים.

העלילה – סיפורה של תקופה סוערת

"סווינג" מביא לבמה את השנים אשר לפני קום הקמת המדינה, כמו גם את שנות מלחמת העולם השנייה, בהן הכאוס העולמי השפיע על נפשם של היושבים בפלשתינה-א"י. שנים בהן התרחש המאבק בבריטים מחד ומאידך מאבק בפלמ"ח ובמחתרות.

בה בעת, בתוך תוהו ובוהו זה – ישנן נשים המנסות להתפרנס מבידור – כאשר העולם מסביבן בוער. במועדון זה הן רוקדות ושרות את מיטב הלהיטים הגדולים של סרטי הקולנוע של אותה התקופה.

הערכה לכל העוסקים במלאכה

התודות וההוקרה אודות המתרחש על הבמה הינן ל: בראש ובראשונה על המחזה והבימוי: צביה הוברמן, על הניהול המוזיקלי: אמיר לקנר, כוריאוגרפיה: מיכל שי, עיצוב תפאורה: טליה אוטולנגי על עיצוב התלבושות המושקע בצורה בלתי רגילה: שירה וייז, וכן לכל הקסט הנפלא הכולל את: מיי פיינגולד, דניאל סטיופין, דנה מיינרט, אבישי מרידור,תום גרציאני, אלה רוזנצוויג, גבריאל דמידוב, שמעון חאבא, עופרי סלומון, אלונה טננבאום ועמית קפון (אשר "כמעט-קצת" "גנב את ההצגה").

כמו כן יש לציין שעל הבמה מתרחשת חגיגה אמיתית בלוויית תזמורת חיה ובה: פסנתר, קונטרבס, תופים, סקסופון, קלרינט ואף חצוצרה.

מחזמר מומלץ – בבחינת לקבל ברודווי בלי לעלות על מטוס

היטיבה לסכם את התרשמותה עוה"ד ענבל בית הלחמי-ריבן, חברת מועצת העיר: "הגעתי בלי לדעת למה לצפות ויצאתי עם חוויה לכל החושים.

מדובר במיוזיקל ציוני בהגדרה המילונית של הז'אנר. אמנם אין פה עלילות מורכבות או מסובכות (כיאה לתחום) אבל יש בו המון צבע, השקעה מטורפת בתלבושות וליהוק גאוני של שחקנים בניצוחה של מיי פיינגולד  אשר הינה כל כך מדויקת, עד שלעיתים קשה היה לי לעכל שאני שומעת מוזיקה חיה.

זוהי הצגה מומלצת ביותר לכל מי שרוצה לקבל ברודווי מבלי לעלות על מטוס."

אכן, המחזמר המופלא "סווינג", עם קטעי בידור ממועדון "ריץ", מספק רגעים של שפיות מחד ותקווה מאידך. אוצו רוצו, תענוג תרבותי מובחר.