באנר חברה כלכלית 100724
באנר גורדון 240624
באנר חזית הים רחב
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724

הדיפלומטיה כגשר בין תרבותי לעשיית שלום • סאמי יחיא • דעה

השבת השחורה של ה-7 באוקטובר החזירה אותי בזמן לשנת...

בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה • הפרויקט והאלבום

המוזות הכול התחיל לפני כשלוש שנים, כאשר שתי הנכדות התל...

ב״זכרון בסלון״ בשנה הבאה – נשמע גם את סיפוריהם של העולים מחבר העמים

טטיאנה לוי דואגת לכולם טטיאנה לוי, 67, רכזת עולים ותרבות...

סיפורם של שורדי השואה שהקימו את הקיבוץ הימי 'כובשי הים'

בנימה אישית לפני מספר חודשים סיפר לי ידידי יעקב וימן,...

בני משפחת סקר בעוספיא יודעים: ביחד ננצח ◄ וידאו

עולם של יופי קלאסי ומלכותי אל ביתם המהודר של בני...

"מיהו פלשתינאי?" • פרק 1 • "פלשתינה" 

הקדמה

בשבועות האחרונים, מאז ה-7 באוקטובר, אני צופה בגלי ההפגנות של התומכים החמאס במדינות המערב ובחילופי דברים ברשתות עם אנשים זועמים שחוזרים על קלישאות לעוסות ושקריות. אנשים מדברים על ישראל כמדינה קולוניאלית שכבשה מן הפלשתינאים את מדינתם ועל הפלשתינאים כעם עתיק, וברור למדי שאין להם מושג קלוש על האזור ועל ההיסטוריה שלו.

גם בתוך הציבור היהודי בישראל, שאינסטינקטיבית נזעק להגן על העמדה הישראלית, נתקלתי בלא מעט חוסר ידע. יש הטוענים "שאין דבר כזה עם פלשתינאי", יש כאלה שמקור השם "פלשתין" או "פלשתינה" לא ברור להם, ולרבים חסרים פרטים חשובים בתמונה הכוללת.

סדרת המאמרים הזאת, שקראתי לה "מיהו פלשתינאי?", תנסה לענות על שאלות כמו:

  • מהי "פלשתינה"\"פלשתין"?
  • ממתי אפשר לדבר על עם פלשתיני?
  • מדוע הגיעה ישראל לעצמאות' בעוד הפלשתינים הגיעו למה שהם מכנים "נכבה" (אסון)?

כל אלה חשובים כדי להעמיק את ההבנה והידע של מי שמנסה להביע דעה מנומקת בנושא המורכב הזה לצורכי הסברה, או לכל צורך אחר.

** אינני היסטוריון מקצועי, אך סדרת המאמרים הזאת מבוססת על מקורות ידועים ואמינים. 
הקוראים מוזמנים לחלוק עליי או לשתף את דיעותיהם.

יהודים מול רומאים

היהודים היו מהעמים הבעייתיים ביותר באימפריה הרומית. התעקשותם על מנהגיהם המיוחדים, וחוסר נכונותם להשתלב במרחב הגלובלי שהגדירה האימפריה, יצרו חיכוכים רבים בין שני הצדדים.

בשנת 66 לספירה, במהלך כהונתו של פלורוס, נציב רומאי מושחת במיוחד, החל מרד יהודי ברומאים. לעם קטן לא היה סיכוי נגד המעצמה העולמית של התקופה, אך היהודים, נדחפים על ידי קבוצות של קנאים דתיים, הרימו יד ברומאים.

בסבב הראשון, ספגו הרומאים מכה נוראה. כדי לשמר את כבודם ולקיים הרתעה כלפי כל שאר עמי האימפריה, היו הרומאים חייבים להגיב בחומרה על המרד הזה, וכך עשו. בשנת 70 הם פרצו את חומות ירושלים, ושרפו בית המקדש. מאות אלפי יהודים נטבחו בכל רחבי הארץ, וחלק מן הניצולים נשלח לגלות.

יהודים מול רומאים (פעם שניה)

היהדות נאלצה להמציא את עצמה מחדש. הדת היהודית שאחרי חורבן הבית, התגלגלה להיות דת שונה לחלוטין מזאת שקדמה לה, אך היהודים התמידו במריים.

בשנת 132 פרץ שוב מרד, ודווקא בימיו של הקיסר אדריאנוס, שנחשב לקיסר של שלום ושגשוג, ושנטה להיטיב עם עמי האימפריה. הפעם היה זה מנהיג בשם בר כוכבא, שהרים שוב את נס המרד. הוא עשה זאת בעידודם של הרבנים (אחת ההמצאות של היהדות שאחרי חורבן הבית), ובראשם רבי עקיבא.

כמו לפי תסריט ידוע מראש, שוב הוכו הרומאים בסיבוב הראשון, ושוב שלחו לגיונות לטפל בבעייה, כפי שידעו טוב מכולם – בהפעלת כוח ועוד הרבה מאוד כוח. המרד חוסל בשנת 135. גם הפעם מצאו מאות אלפי יהודים את מותם בשלל מיתות שונות ומשונות, אך הרומאים, שנמאס להם לחלוטין מן העם הקטן והעיקש הזה והצרות הבלתי פוסקות שהמטיר על ראשם, לא הסתפקו בכך ועברו לטיפול שורש.

ראשית, הם החריבו לחלוטין את ירושלים, בנו במקומה עיר במתכונת רומאית וקראו לה "איליה קפיטולינה".

אך בכך לא הסתפקו הרומאים. על פי צו קיסרי, נמחק מכל המפות שם הארץ "יהודה" (Judaea), והוחלף בשם "פלשתינה". השם ניתן, כנראה, כסוג של הקנטה ליהודים, ומתייחס לפלישתים, אויבי ישראל המושבעים בעבר.

פלשתינה אוחדה עם סוריה לפרובינציה רומית בשם סוריה-פלשתינה.

הפלישתים

הפלישתים היו עם שהגיע מאחת מארצות הים התיכון במאה ה-12 לפנה"ס. הם אכלסו את דרום שפלת החוף וגרמו צרות צרורות לשבטי ישראל בימי בית ראשון ולפניו.

בשנת 604 לפנה"ס היגלה נבוכדנצר מלך בבל את הפלישתים למסופוטמיה, ומאז אבדו עקבותיהם כעם, כפי שקרה גם לעשרת שבטי ישראל אותם היגלו מלכי אשור יותר ממאה שנה לפני כן, בנסיבות דומות.

בתקופה בה נתנו הרומאים לארץ את השם "פלשתינה", כבר לא הייתה שום נוכחות פלישתית בארץ מזה יותר משבע מאות שנים, ומן הסתם אין שום קשר בין אותם פלישתים לבין מי שמכנים את עמם היום "פלשתינים".

פלשתינה – מהרומאים ועד העות'מנים

האימפריה הרומית המזרחית ("ביזנטיון") המשיכה להחזיק בשטח פלשתינה עד הפלישה האיסלמית ששטפה את האיזור במאה השביעית לספירה.

בסוף המאה השביעית, נבנו על הר הבית מסגד אל אקצא וכיפת הסלע, שנתנו לירושלים משמעות מוסלמית דתית שלא הייתה לה לפני כן (ירושלים אינה נזכרת כלל בקוראן). תחת שלטון החליפות המוסלמית מבית אומיה, חולקה סוריה-פלשתינה הרומית לחמישה מחוזות. אחד מהם, במרחב שמדרומית לחיפה ועד לעזה, ושהגיע במזרח מעט מערבית מעמאן, זכה לשם "פילשתין".

הארץ הפכה לזירת התמודדות בין שבטי הקייס והיאמאן שהגיעו מחצי האי ערב, שנלחמו ביניהם וגם בשלטון המרכזי, מלחמות שנמשכו עד המאה ה-19. חליפות בית אומיה, ששלטה על שטח עצום, נפלה בשנת 750, והשליטה באימפריה עברה לידי בית עבאס, שניהל אותה מבגדד.

פלשתינה הפכה לנקודה שולית באימפריה, אך המלחמות הבלתי נגמרות בין שבטי הקייס והיאמאן, המהומות שעוררו וההתנכלות שלהם לכל תושבי הארץ הלא מוסלמים (נוצרים ויהודים), הפכו את המקום לחבל ארץ כאוטי ובלתי נשלט.

חוסר היציבות והמלחמות הפנימיות בין השבטים המוסלמים ובין מוסלמים ללא מוסלמים נמשכו גם במאה העשירית, כאשר הארץ הייתה לחלק מהחליפות הפאטימית ששלטה מצפון אפריקה. במאות הבאות שוב החליפה הארץ שליטים בזה אחר זה.

הצלבנים הגיעו בסוף המאה ה-11, ואחרי כ-90 שנים נהדפו אל רצועת החוף על ידי  סלאח-א-דין והשושלת האיובית שמרכזה היה מצריים. בסוף המאה ה-13, גורשו הצלבנים על ידי הממלוכים, שנטלו מעט קודם לכן את השליטה במצרים מידי בית איוב.

העות'מנים כבשו את פלשתינה מידי הממלוכים בסוף המאה ה-15, והפכו אותה לחלק מן האימפריה שלהם, שהחזיקה מעמד עד 1917.
לא ידוע להיסטוריונים על ישות לאומית "פלשתינית" באזור שנקרא "פלשתינה" במשך כל התקופה הזאת.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

יורם כץ
יורם כץ
בוגר תעשיית ההיי-טק הישראלית, עיתונאי, סופר ובלוגר. קישור לאתר שלי ולרכישת הספרים יליד חיפה (1954), למד בביה"ס גאולה ובביה"ס הריאלי. בוגר פילוסופיה ופסיכולוגיה (האוניברסיטה העברית) והנדסת מחשבים (הטכניון). ספרים: • "Lethal Scripture" (אנגלית) – רומן מתח היסטורי • "ימים של גאולה" – סיפורי ילדות משכונת "גאולה"

כתבות קשורות לנושא זה

6 תגובות

  1. מרד בר כוכבא פרץ בעקבות הגישה ההלניסטית של אדריאנוס קיסר. הוא ביקש לאסור על ברית מילה כחלק מהגישה הדוגלת בשלמות הגוף כמו שהיה בדיוק בזמן אנטיוכוס הרשע (הרביעי). את איליה קפיטולינה הוא תכנן כבר בשנת 129 כשבא לביקור שממנו נותרו שברי כתובת ענקית שנחצבה מסלע לכבודו. הוא אמנם נחשב קיסר שהמדיניות שלו הייתה פקס רומנה כלומר השלום הרומאי אבל הוא גם כפר בכלל הרומאי העתיק מימי פומפיוס שהיהדות נחשבת לדת עתיקה ומוכרת – "רליגיו ליקיטה". להאשים את הרבנים או את "הקיצוניים" במרידות מבלי להתייחס לנוגשים הרומאים שבזזו, הרגו ואנסו, הוא כמו להיות ב-6.10.23. היהודים שמרו על מצוותיהם ועל דתם גם בעת השינויים שנבעו כתוצאה מחורבן בית המקדש והריסת ירושלים. התווית של קיצונים ודתיים לא מתאימה בשום צורה לתקופה הזו. זה רק בראייה של המחבר. לגבי יתר הפרטים הכלליים של המקור של השם "פלשתינה" והשתלשלות האירועים ההסטורים, אין הערות. מאמר יפה.

  2. כולם צודקים. ועדיין חשוב מאד לספר את ההסטוריה..הנכונה. יישר כוח. דרוש קצת דגש על כנען..העם היהודי..מה קרה לעשרת השבטים.. מתי השבטים הבדויים פלשו או הגיעו.

  3. בשורה אין כאן. יש סקירה היסטורית קצרה, שחשוב להכיר בימים אלה, ומסתבר שלא כולם מכירים.
    לגבי ההמשך, סבלנות, זהו פרק ראשון בסדרה.

  4. אין פה שום בשורה הכותב הלך לפי מי שלט במדינת ישראל לפי גלגוליה השונים אך שכח לציין שלפני כולם המדינה הזאת הייתה כנען משמע מדינת היהודים ואחרי זה כבשו אותנו רומאים , הפרסים , העותמאנים כמובן שלסירוגין החזרנו לעצמנו את השליטה אבל כל זה לא משנה כי בשורה התחתונה אנחנו קיבלנו את המדינה מהמנדט הבריטי אחרי מאבקים איתם ככה שאנחנו לא עם כובש אנחנו עם שהחזיר לעצמו את מה ששייך לו .

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...