באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חזית הים רחב
באנר גורדון 240624
באנר חברה כלכלית 100724
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר קריית אתא
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש

החיים לצד נרקיסיסט

אגדה יוונית עתיקה מספרת על נרקיסוס, גבר נאה במיוחד...

ג'וני בוי: "בנוי כמו דוקומנטרי מבריק" / לילי מילת תופסת מדף

אני בכלל קוראת ספר אחר, למעשה שלושה ספרים במקביל....

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום...

7/10 – פרשת דרכים • פרק 1 • ברבור שחור

ה-7.10 היה "ברבור שחור". האם ניתן לנצל אותו?

מלכת יופי – האם קיים מומחה ליופי? • סיפור קצר

החצר האחורית של ביתנו גבלה עם שלושה בניינים, שהשתייכו...

אחרי הפיצוץ בבז"ן, אין ספק שיש להאיץ את פינוי התעשיות מהמפרץ

(חי פה) – חודש לאחר אישור תוכנית תמ"א 75 לפינוי התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה אומרת ד"ר ליהי שחר ברמן: "הפיצוץ בבז"ן שארע ביום ראשון 14.1.24 היווה תזכורת לחשיבות שבקידום התוכניות לפינוי התעשיות מהמפרץ והמלחמה חידדה את ההבנה בקרב מקבלי ההחלטות בדבר החשיבות שבקידום מהיר של התוכניות".

כזכור בחודש ספטמבר האחרון המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה פה אחד את תוכנית המתאר למפרץ חיפה תמ"א 75 שבמסגרתה תפונה התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה. התוכנית עברה בדצמבר 2023 גם את אישור הממשלה. ד"ר ליהי שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים אמרה בראיון לחי פה כי ללא ספק מדובר בבשורה יותר ממשמחת עבור תושבי האזור שכן זהו חלומו של כל מי שמתגורר במטרופולין חיפה. היעד לפינוי הוא 2029.

בראיון לחי פה ליהי מתייחסת לחשיבות קידום התוכנית גם בגלל המלחמה וגם בגלל התקלות החוזרות ונשנות במפעלים והפיצוצים כדוגמת הפיצוץ שאירע בתחילת השבוע במתחם בז"ן: "הפיצוץ העז שהרעיד ביום ראשון השבוע את אזור מפרץ חיפה והפיח שהתפזר כתוצאה ממנו לכל עבר, היוו תזכורת לחשיבות שבקידום מהיר של התוכניות לפינוי התעשיות הפטרוכימיות מאזור המפרץ.

אין זו הפעם הראשונה שפיצוץ שכזה מתרחש במפעל בז"ן, אירועים דומים התרחשו באוקטובר 2023 ובאוגוסט 2021, ולמרבה הצער ימשיכו להתרחש, כל עוד לא תסגרנה התעשיות הפטרוכימיות, כפי שנקבע בתוכנית העבודה האסטרטגית של הממשלה ובתמ"א 75 לפיתוח מפרץ חיפה.״

סכנה גדולה ומוחשית בחירום

כך היא ממשיכה: ״הנוכחות של המפעלים במפרץ חיפה לא רק מסכנת את התושבים בשגרה, אלא מהווה סכנה גדולה ומוחשית בחירום. גם במלחמת המפרץ ב-1991 וגם במלחמת לבנון השנייה ב-2006 היווה אזור המפרץ מטרה לטילי האויב ולא במקרה. מאגרי החומרים המסוכנים באזור המפרץ הינם סכנה ברורה ומוחשית שמחייבת מענה מיידי.

המלחמה הצליחה כנראה לחדד את ההבנה בקרב מקבלי ההחלטות בדבר החשיבות שבקידום מהיר של התוכניות לפינוי מפרץ חיפה. לאחר שנים של גרירת רגליים, בכנס שנערך לאחרונה הציגו נציגי משרדי האנרגיה והאוצר את שנת 2024 כשנת תחילת ההיערכות לפינוי מפרץ חיפה.

האתגר של האיגוד ושל כל שוחרי טובתו של האזור הוא לעשות כל שביכולתנו כדי להפחית מפגעים סביבתיים כבר עכשיו ובמקביל, לפעול לכך שהפעילות לפינוי המפעלים תתחיל בהקדם, זה נחוץ לפיתוח האזור, זה הכרחי כדי לשמור על ביטחון תושבות ותושבי מטרופולין חיפה".

בראיון שערכנו עם ד"ר ברמן בעת קבלת אישור על התוכנית, היא הסבירה מה הצעדים, מה התהליכים להשגת היעד, מתי מתחילים ומה המכשולים הצפויים בדרך

״מדובר בצעד מבורך ומשמעותי עבור תושבי חיפה וממלא בתקווה. ההחלטה של המועצה הארצית המורכבת מנציגים מהאקדמיה, מהממשלה, מהשלטון המקומי, מהציבור ומארגוני הסביבה וכן הצבעתם פה אחד לאישור התוכנית להגשה לממשלה שאישרה אותה, היא אמירה דרמטית לכל תושבי האזור וכן לכל תושב במדינה ישראל.״

הראיון עם ד"ר ליהי שחר ברמן שנערך עם אישור התוכנית במועצה הארצית ◄ צפו 

ד"ר ליהי שחר ברמן, על פינוי המפעלים הפטרוכימיים (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)

״הדרך לראות מפרץ חדש ונקי עוד ארוכה״

ד"ר שחר ברמן מבהירה: ״לצד המשמעות והאמירה הדרמטית חשוב לזכור כי יש עוד דרך ארוכה כדי שנראה מפרץ חדש ונקי. תחילה צריך להכין את משק האנרגיה לקראת המהלך. ההכנה כוללת הקמת נמל דלקים חדש, ייבוא תזקיקים אותם צורך מחוז צפון, ייבוא חומר ביטומין, ייצור אתרי אחסון גם לדלקים וגם לגז בישול וגם גפ"מ (גז פחמימני מעובה). יש לעשות צעדים אלה לפני סגירת בתי הזיקוק שעל פי לוחות הזמנים מדובר בשנת 2029.

עבור הכנת משק האנרגיה לסגירת בז"ן הועברו תקציבים בסך מאות מיליוני שקלים להוצאות מכרזים. אנחנו, איגוד ערים והרשויות המקומיות נלחץ על כך שבכל תקציב בממשלות הבאות יהיו סעיפים שיתקצבו את התוכנית הזאת.

צריך להבין שקופת המדינה תרוויח מאוד מלבנות כאן מעל 100 אלף יחידות דיור, אבל הממון יגיע רק אחרי שיושקעו השקעות אדירות מהמדינה. בין היתר, ההשקעות כוללות פיצוי הבעלים של בתי הזיקוק וניקוי הקרקעות – סוגיה שנותנים עליה את הדעת במשרד להגנת הסביבה ומתקצבים אותה לפי הדרישות של הזיהום, בנוסף לסוגיות של אחסון משק האנרגיה.״

״האזור יפותח מבחינת דיור אך ורק כשתיסגר התעשייה הפטרוכימית, לא רגע לפני״

ליהי שחר ברמן ממשיכה לספר: ״האזור יפותח מבחינת דיור אך ורק כשהתעשייה הפטרוכימית תיסגר, לא רגע לפני. מנגד יהיה אפשר לראות שמשק האנרגיה נערך, שניתנים פתרונות לנגר בשביל למנוע הצפות ונתחיל לראות שטחים המשווקים ללוגיסטיקה או תעסוקה נקייה.״

״ייקח הרבה זמן להגיע ל 100 % אנרגיות מתחדשות״

כך היא ממשיכה לספר: "אמנם במרחב שלנו יבנו אתר של תזקיקים לדלקים פוסילים 'מתאבנים' ופנינו לאנרגיות מתחדשות אבל ייקח הרבה זמן להגיע ל- 100 % אנרגיות מתחדשות. מדובר באתר תת קרקעי ללא מיכלים שמונחים על הקרקע ומזהמים אותה, אלא עם צינורות שמנים שתלויים באוויר ללא פליטות.

אני לא חוששת שביתי וילדיי נהיה מעל אתר תזקיקים כזה. באתר הדלקים החדש יאוכסנו 550 אלף טון של דלקים לעומת מעל מיליון טון שנמצאים כיום בבז"ן. המשמעות הקטנה של פי 3 מהדלקים שנמצאים כיום במפרץ חיפה.

מבחינת הפעילות הנמלית המצב ישתפר. נכון להיום אנחנו מייבאים נפט גולמי ומייצאים מחצית מהתזקיק שמזקקים בבית הזיקוק. לאחר הסגירה אנחנו מדברים על ייבוא תזקיקים רק לכמות הצריכה של ישראל בלבד. בזאת אנחנו ננקה את כל קו החוף מצינורות ופותרים בעיות לא בחיפה אלה גם בדרום ובכל קו החוף. אנחנו פותרים בעיה אמיתית ומביאים בשורה לא רק לאזור חיפה אלא למדינה ישראל.״

״מחיקת הסעיף שמגן על הציבור מבניית מתקנים חדשים במתחם בז"ן מדירה שינה מעיניי״

ד״ר ליהי שחר ברמן ממשיכה: ״בדיון במועצה הארצית פנה נציג ממשרד האנרגיה וביקש למחוק סעיפים מסוימים שהיו אמורים להגן על הציבור מבניית מתקנים חדשים במתחם בז"ן. לפי אחד הסעיפים שנמחק היה חשש שבז"ן ינצלו את הסטטוריקה הקיימת לקידום מתקני ייצור חדשים, ביניהם תחנת כוח ומיכל אתילן שהבקשות לקידומם כבר הוגשו לוועדות התכנון. אני מקווה שהלחץ שלנו ושל הציבור ישפיע. מתקנים כאלה יכולים לעכב את התוכנית כי לא יכול להיות שבאותו זמן יבנו מתקנים וייערכו לסגירת המתחם.

חשוב לציין כי גם הכל עניין של כסף – אם בז"ן ידרשו סכומי פיצוי לא הגיוניים התוכנית לא תצא לפועל. ההחלטה מרגשת וחשובה מצד אחד אבל מצד שני יש עוד דרך ארוכה בשביל להגיע לוועדות התכנון.

״הטראומה של חיפה כימיקלים לא תתרחש שוב״

״אחת הסוגיות שהתעמקנו בהן בתפקידי הקודם ברשות מקרקעי הישראל היא העובדים. עשינו מיפוי של העובדים בבז"ן. כיום יש כ 1300 עובדים ויש מעגל שני ושלישי של תעשיות נלוות העובדים במתחם. חלק מהעובדים יוכלו להסתדר ולהשתלב בתוכנית החדשה. מהנדסים צעירים (מהנדסי חשמל, כימיה ועוד) בדרך כלל עוברים כל 3-4 שנים מקומות עבודה. ייעדנו תקציב לתוכנית הסבות מקצועיות ולאלה שיתקשו לשוב למצוא מקומות עבודה. הטראומה של חיפה כימיקלים לא תתרחש שוב. באמצעות החלטה ממשלתית ותוכנית מתוקצבת אנשים יקבלו מענה.״

״כבר היום ניתן להתחיל לפנות ולנקות את חוות המיכלים״

״כבר מחר בבוקר ניתן להתחיל לפנות ולנקות את חוות המיכלים״, אומרת ד"ר שחר ברמן ומוסיפה: ״שני שליש מהמיכלים בחווה לא פעילים ואין מניעה להתחיל לפרק ולנקות. ביום שיורידו את השלטר בבתי הזיקוק ניתן יהיה לפנות את כל חוות המיכלים. לדעתי הפינוי של בזן והפינוי של חוות המיכלים יקרו במקביל כי התפקיד של החווה לספק נפט גולמי לבז"ן ולכן אי אפשר לבטל אותה לחלוטין״.

כמה מילות סיכום:

״האזור יהיה פנינה אמיתית וכל אחד ירצה לגור בסמוך לנחל. צריך לזכור שהמים עוד לא נקיים. אנחנו נמצא את האיזון בין תעסוקה, שטחים פתוחים ודיור. הפארק המטרופוליני יחד עם פארק הקישון ייצור ריאה ירוקה ופנינה יפיפייה לתושבים. בדיונים של ועדת המנכלים אנחנו מתקצבים את ניקוי הנחל עד לרמה של שחיה. לכל הסקפטים אני רוצה להגיג שאין ספק שזה יקרה, ולכל האופטימיים חסרי התקנה , אומר שצריך לעבוד קשה בשביל שזה יקרה.״

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

סמר עודה - כרנתינג'י
סמר עודה - כרנתינג'י
עיתונאית בצוות הכתבים של האתר חי פה • כתבת מוניציפלית, פלילים, סביבה ובריאות צרו קשר עם סמר באימייל: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

13 תגובות

  1. רק שכחו לציין כמה פרטים חשובים כמו לאן יעברו המפעלים, אילו בדיוק ייסגרו ומה יישאר פתוח.
    כעת מתכננים כבר קו צינורות ברוחב 30 מטר שיסכן ויהרוס את יקנעם…
    לא מבינה למה לא בונים את המפעלים האלה מחדש בצורה שאינה מזהמת, כפי שכבר קורה בחו"ל…
    מדינת חלם היינו ונשארנו

  2. אותי מעניין מאוד לאן יפונה בזן חיפה כשהיום אנו נמצאים במלחמה עולמית.שאת מתכוונת לעשות יבוא של דלק. את רוצה גם מכלים וגם מתקנים.אני שואל את עצמי.הסינים לא יתנו לנו דלק והרצות הברית כל שנה הם בבעיה בבזן שלהם שהם נתקלים בסופות עזות שהם נתמכים בבזן חיפה. ומי יתן לנו דלק מדינות ערב.על זה חשבת שכל העולם הערבי נגדנו.
    וזה מה שבראש של חיפה. ומה עם העובדים למה הם חשובות לעשות עלהם נסיון.כדי לשקם אותם.ולמצוא להם מקומות עבודה.
    הפיטרון הוא לבנות מתקן בזן חדש לפני שהוא יפונה.ולא ניראה לי שהבעלים יתפשרו על הכסף עם הוא לא ישתלם להם וזה מספר הצלחה 20 מיליארד שקל.
    ומכאן יש לכם עצירה בתוכנית
    וזה יפה וטב שיש לכם עיסוק מבזן כדי שהיום אתם מתחברים כדי גם לכבל משכורת מיזה שאתם רוצים לפנות את בזן.גם מי שלא רוצה בבזן מרווח כסף למה קוראים לו פרופסור.אני חושב?שאתם לא מצויים בעולם הזה.ולא מודעים לבעיות מעבר לפינוי בזן.
    יש מדינות שחש להם בזן מאה מטר מהבתים שלהם.אבל יש תוכנית ומתקנים של זיהום אויר וניקוי תשתית לעומק
    ואין להם כל בעיה בזה.
    ואני חושב גם כדי לפנות את בזן יש לכם עוד ראש עיר שמתנגד לפינוי בזן והוא יעקוב פרץ
    בזן הוא מקום הסטדגי עצום במדינה שמכיל כמה מפעלים בארץ אולי מעל 50 מפעלים ומה איתם.ומה עם העובדים שלהם.
    אילו בזן יסגר.גם אותם מפעלים יסגרו וזה אולי עוד 5 אלף עובדים.
    ולאן הם ילחו יש לך תוכנית עבור העובדים האלו.שאתם מפעלים לא מזיקים למדינה רק עוזרת לעובדים ולמדינה לגוות מיסים ועבודה לעובדים.
    ויש גם מעבר.שאתם לא מודעים לתוכנית עתידית.מה היה בהמשך.

  3. עד שלא תמצאי דרך להטיס את החמקנים והמפציצים על אוויר חם שאת פולטת עם השטויות שלך תמשיכי לראות את בז"ן גם בעוד 20 שנה כאן. אני הולך להניע את המרכבה 5 שלי עם סולר טרי טרי.

  4. היות וזה מתקן מסוכן, וגם מצב ביטחוני רעוע, , מדוע לא ניתן לזרז את התחלת המבצע הגדול הזה בכל מלתמה שתהיה בתי הזיקוק על הפרק, ולכן גם האזרחים בסיכון. או אני מאד טועה?

  5. חיפה היא עיר של ברברנים, הכלבים נובחים והשיירה עוברת…
    לפיד חתם את הגולל על המקום ואפשר להם להמשיך ולסרטן את הצפון.

  6. אני הייתי ממליץ קודם כל להעתיק את האוניברסיטה והטכניון לשטחים מתים בדרום חיפה ושיבנו להם שם באזור הרבה דירות למגורים נמאס כבר מכל הסטודנטים האלה שמגיעים מחוץ לחיפה שוכרים דירות ברחוב שלך תופסים מקומות חנייה לתושבים הוותיקים ומרעישים.

  7. ממש כרגע יש ריח המזכיר גז בישול מכיוון בתי הזיקוק, בשכונת קריית בינימין בקריית אתא.

  8. המלחמה האחרונה רק חידדה את הצורך בבזן כבטחון אנרגטי למדינה.
    מי יספק לנו דלקים במלחמה? החותים?

  9. לאור תגובתך אפשר למכור זכיון לקידוחים לחיפושי נפט באזור בתי הזיקוק… לפחות שיכנס מזה כסף למדינה.

  10. השנה התחדדה אצלנו רק ההבנה שאין לסמוך על "הבנה שהתחדדה אצל מקבלי ההחלטות". נושא הסביבה הוא האחרון המתחדד אצלם, כפי שמוכיח תקציב המדינה. בלחצם של בעלי עניין כבר התפשרו על חלק מיעדי תכנית המפרץ, וספק אם יימצא בעת הזו תקציב למימוש יתר התכנית, במועדה. בזמנו הצעתי שלוש דרכים להבטיח זאת, ועלותם – אפס!
    א. להחמיר באופן משמעותי תקינה פיקוח ואכיפה.
    ב. להורות למיפעלים להשבית מיתקנים וציוד שעבר זמנם הבטיחותי לפי הוראות היצרן.
    ג. לתכנן מגורים רק כהרחבת ישובים קיימים, ללא שינו יעוד שטחי תעשיה.
    כך נחסוך זמן וסכומי עתק לפיצויים וטיהור שטח, והמפעלים יתפנו ביוזמתם ועל חשבונם, או יעברו הסבה לתחומי פעילות נקיים, בטרם יצברו הפסדים.

  11. למי שלא מבין הממשלה הנוכחית הפכה את המפרץ למזבלה של המדינה. בספו של יום במיוחד בז"ן יהיו המטרה העיקרית של החיזבללה בגלל גודל המטרה ובגלל העשן הכבד והמסוכן שיראה למרחוק. מתחת לבתי הזיקוק ישנו אקוויפר המפרץ שבמקום מים הוא מלא בדלק שנזל ודלף במשך למעלה מ80 שנים אם הדלק הזה לא ישרף או יתפוצץ אפשר יהיה למכור אותו לבתי הזיקוק באשדוד.המפרץ חייב להיות נקי מכל התעשיות הפטרכימיות.

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...