לקראת הסלמה בצפון – הנחיות פיקוד העורף ◄ צפו

(חי פה עם חרבות ברזל) - לאור ההסלמה בצפון...

כלב ים בחיפה בפעם השנייה תוך שבוע!

תצפית שנייה של כלב ים בחיפה בתוך שבוע! ארבעה ימים...

שידור הנאומים – הפגנה במרכז חורב בחיפה ◄ שבת 10/8/24

(חי פה) - חיפאים הפגינו נגד ממשלת נתניהו ובקריאה...
באנר חזית הים רחב
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר גורדון 240624
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר קריית אתא

עליזה אלקיים עבאדי מחיפה • ליצנית רפואית, יוצרת ופעילה חברתית

אישה עוצמתית הראויה להיכלל בין הנשים הרבות אשר לכבודן...

גלגוליו של בית חולים כרמל בחיפה

בית החולים ״כרמל״, השני בגודלו בחיפה, ממוקם ברחוב מיכל...

גן חיפאי בהשפעה ספרדית

מי לא מכיר את גן האם בחיפה? זהו הגן...

לא מאוחר לממש את הפוטנציאל של המושבה הגרמנית בחיפה • כרגע היא מרגישה כמו איזור אסון

(חי פה) – המושבה הגרמנית בחיפה נסגרה לכלי רכב בתחילת החודש (אוגוסט 2023) כדי למנוע מרכבים משופרים להרעיש ולסכן את הבאים למושבה. אבל במקום לתעל את הסגירה כדי להפוך את שדרות בן גוריון למקום שוקק חיים, העירייה החליטה להשאיר את הרכבים החונים ולהציב שוטרים שנוסעים הלוך ושוב על אופנועים ונותנים תחושה של אזור אסון.

המושבה הגרמנית חסומה לתנועת רכבים אבל גם להולכי רגל. שיירות של אופנועי משטרה נוסעים הלוך ושוב על השדרה (צילום: יונתן גרשון)
המושבה הגרמנית חסומה לתנועת רכבים אבל גם להולכי רגל. שיירות של אופנועי משטרה נוסעים הלוך ושוב על השדרה (צילום: יונתן גרשון)

הסתובבתי בשעות הערב של יום חמישי ה-24.8.23 במושבה הגרמנית הנטושה ובשוק הטורקי שוקק החיים לעומתה. הנה כמה צעדים פשוטים וכמה מורכבים שהעירייה יכולה לעשות כדי לתת למושבה הגרמנית את מקומה הראוי.

לא מספיק לחסום כביש

כשהאופנועים של המשטרה עוברים כל כמה דקות ובצידי הכביש יש מכוניות שחונות וחוסמות אותו אפשר להבין למה מעט אנשים מסתובבים על הכביש, על אף שהוא חסום. כדי לשנות זאת העירייה צריכה לפנות את המכוניות החונות (לפחות בחלק מהמקטעים), להוסיף תאורה ודוכנים ולאפשר למסעדות לפתוח שולחנות על הכביש. כך אפשר בקלות להפוך את הכביש למזמין. רק לחסום את הכביש למכוניות ולהשאיר אותו חשוך, חסום ומוצף שוטרים לא הופך כביש למדרחוב.

סוף סוף רואים משפחה עם עגלה הולכת בשדרה, אבל כדי שתהיה יותר ממשפחה אחת הכביש צריך באמת להפוך למדרחוב בלי מכוניות חונות ובלי הפרשי גובה בין הכביש למדרכה (צילום: יונתן גרשון)
סוף סוף רואים משפחה עם עגלה הולכת בשדרה, אבל כדי שתהיה יותר ממשפחה אחת הכביש צריך באמת להפוך למדרחוב בלי מכוניות חונות ובלי הפרשי גובה בין הכביש למדרכה (צילום: יונתן גרשון)

טיפול ברחובות המזינים למושבה הגרמנית

במקרה שבו לא ניתן להגיע ברכב התושבים הסמוכים למושבה היו באים ברגל. אבל המצב של הרחובות המקיפים את המושבה בכי רע. דרך העצמאות יכלה לקשר את שכונת בת גלים אך המדרכה נפסקת ושולחת את הולכי הרגל בסבך של רמזורים ומדרכות לא נעימות כדי להגיע למושבה הגרמנית. דרך יפו היתה יכולה להביא הולכי רגל מהכרמלית ואזור הנמל אבל היא חשוכה עם בורות ולא נעים להסתובב בו. חלק מהסיבה שהבעיות האלה קיימות היא בגלל שהשיפוץ של השוק הטורקי נעשה בתור ״מתחם השוק הטורקי״ ולכן שיפצו רק את המתחם עצמו בלי קישוריות לסביבה העירונית. כדי להחיות את כלל העיר התחתית צריך לחשוב על רשת הרחובות ולא רק על מתחמים מתוחמים.

דרך אלנבי חסום בשני הצדדים ע״י כלי רכב. כך השדרה חסומה גם לרכבים וגם להולכי רגל. לא פה ולא שם (צילום: יונתן גרשון)
דרך אלנבי חסום בשני הצדדים ע״י כלי רכב. כך השדרה חסומה גם לרכבים וגם להולכי רגל. לא פה ולא שם (צילום: יונתן גרשון)
דרך יפו שמובילה מתחנת הרכבת, הכרמלית והשוק הטורקי למושבה הגרמנית חשובה, מלאת בורות ומוזנחת (צילום: יונתן גרשון)
דרך יפו שמובילה מתחנת הרכבת, הכרמלית והשוק הטורקי למושבה הגרמנית חשובה, מלאת בורות ומוזנחת (צילום: יונתן גרשון)

תחנת רכבת השמונה חסומה להולכי רגל

גרוע מכל, הגישה להולכי רגל מתחנת רכבת מרכז השמונה היא לא פחות ממזעזעת. קשה לחשוב על נכס כל כך חשוב שיש לחיפה כמו תחנת רכבת מרכז השמונה שנמצאת במרחק הליכה מהשוק הטורקי, אזור הנמל והמושבה הגרמנית שכל כך מוזנח מבחינת הסביבה העירונית שלו.

במקום מדרכה רציפה לתחנות המטרונית הכניסה לתחנת הרכבת חסומה בחניון שמכיל כמות נוסעים שמגיעה בקושי לשתי מטרוניות. נוסעי הרכבת נאלצים ללכת על הכביש ולזגזג בין רכבים כדי להגיע למושבה הגרמנית או לנמל. לא מפתיע לגלות שזאת תחנת הרכבת עם תנועת הנוסעים הדלה ביותר מבין תחנות חיפה. ניצול חכם של השטח היה מנגיש ברציפות ונעימות את ההליכה מתחנת הרכבת למטרונית, למסעדות בנמל ולמושבה הגרמנית.

היציאה מתחנת רכבת מרכז השמונה היא מדרכה צרה, כביש וחניון. כדי להגיע למושבה הגרמנית צריך ללכת על הכביש ולזגזג בין רכבים חונים (צילום: יונתן גרשון)
היציאה מתחנת רכבת מרכז השמונה היא מדרכה צרה, כביש וחניון. כדי להגיע למושבה הגרמנית צריך ללכת על הכביש ולזגזג בין רכבים חונים (צילום: יונתן גרשון)
אם פונים ימינה מתחנת רכבת השמונה בחיפה נחסמים ע״י שרשרת שמגדרת את החניה של מנהל התחנה. ואחריה ערמות של בלוקים. הדרך היחידה לצאת היא ללכת על הכביש ללא מעבר חצייה. אם מישהו שואל את עצמו איך האיזור סביב התחנה לא מתרומם כאן מונחת התשובה (צילום: יונתן גרשון)
ביציאה ימינה מתחנת רכבת השמונה בחיפה נחסמים ע״י שרשרת שמגדרת את החניה של מנהל התחנה. ואחריה ערמות של בלוקים. הדרך היחידה לצאת היא ללכת על הכביש ללא מעבר חצייה. אם מישהו שואל את עצמו איך האיזור סביב התחנה לא מתרומם, כאן מונחת התשובה (צילום: יונתן גרשון)

הולך הרגל צריך להרגיש בבית ובעל הרכב הפרטי אורח

כדי להפוך את המושבה הגרמנית באמת למקום שוקק חיים ועל מפת הקרוזים העולמית צריך להפוך אותה למדרחוב שבו הולך הרגל מרגיש בעל הבית. את האפקט הזה ניתן לקבל כשהופכים את כביש האספלט לכביש שמרוצף בדומה למדרכה וכך מרגיש הרכב שהוא פולש לתוך שטח שבבעלות הולכי הרגל.

אלמנט חשוב נוסף הוא שכל הרחוב יהיה במפלס אחד המאפשר להולכי רגל, עגלות וכסאות נכים לנוע בחופשיות במרחב. העקרון הזה כבר יושם ברחוב נתנזון ונוחל הצלחה מדהימה.

המדרחוב ברחוב נתנזון במתחם השוק הטורקי. כאשר הכביש נראה כמו מדרכה, כל הרחוב במפלס אחד ויש תאורה הרחוב מתמלא חיים (צילום: יונתן גרשון)
המדרחוב ברחוב נתנזון במתחם השוק הטורקי. כאשר הכביש נראה כמו מדרכה, כל הרחוב במפלס אחד ויש תאורה הרחוב מתמלא חיים (צילום: יונתן גרשון)

יש לבטל את החניות לאורך השדרה

החניות לאורך השדרה גוזלות מקום יקר שמספיק בקושי לכמה עשרות אנשים וצריך לבטל אותם תוך דאגה לתושבים ומתן פתרונות של פריקה וטעינה לעסקים בשעות מוגדרות, כמו שמקובל במקומות אחרים. השדרה יכולה להיות מקום טוב למדרחוב קבוע עם כניסה מוגבלת מאוד לרכבים (רק תושבי המקום ועסקים) או רחוב תחבורה ציבורית בלבד שבו ינועו אוטובוסים חשמליים שקטים. הפתרונות קיימים, המושבה רק זקוקה למנהיגות אמיצה שתבוא לממש אותה.

לא מאמינים שזה אפשרי? תסתובבו באזור השוק הטורקי ותראו מה קורה כשמפנים מקום מרכבים, מוסיפים תאורה ושמים מדרכה חדשה.

הכל כבר נמצא במושבה הגרמנית: הגנים הבהאיים, הבניינים המהממים, המסעדות, הים והנמל רק נותר להפוך את הרחוב למדרחוב אמיתי ולתת לו לפרוח.

השוק הטורקי שוקק חיים ביום חמישי. ככה בונים אזור שוקק חיים: בניינים נמוכים, מדרכות רחבות, עצים ובלי מכוניות (צילום: יונתן גרשון)
השוק הטורקי שוקק חיים ביום חמישי. ככה בונים אזור שוקק חיים: בניינים נמוכים, מדרכות רחבות, עצים ובלי מכוניות (צילום: יונתן גרשון)

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

יונתן גרשון
יונתן גרשון
Data Scientist בחברת סייבר • רכז עמותת "ישראל בשביל האופניים" בחיפה מייל ליונתן: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

13 תגובות

  1. גם ברחוב יפה נוף נחוצה אכיפה ומניעת נסיעת מכוניות בצורה מסוכנת ונהיגה פראית! לא מספיק כוונות- צריך גם עשיה.

  2. רב תודות לך יונתן. מאד מענין לקרוא.

  3. כרגיל העיתון שרק מפרסם שחורות על העיר חיפה.
    הכל ידוע- ראשת-העיר גרועה,יודעים זאת ולכן לא תיבחר ,ובכל הכתבות מכפישות את העיר -אתם יורים לעצמכם ברגל וכל זאת כדי לקדם פירסום על מועמדים חדשים לרשות העיר.
    הפירסומים שלכם מוגזמים!
    חיפה עיר מקסימה, בערב שדרות בן גוריון מוארת ומרשימה,בת-גלים שכונה יחודית שתתוקן ותטופל ולמרות זאת עדיין כייף לטייל בה, ועוד ועוד הכפשות מזיקות.
    אתם מערכת עיתון שרק מבשרת רעות וממש נמאס

  4. היי יונתן! מסכימה איתה בכל דבר ! אח. בן גוריון בעב מוצאת את עצמי בהרגשה ,שהגעתי לפלסטינה! הכל כתוב בערבית!
    כנראה חטפו את המקום לנצח! אפשר להחזיר למה שהיה?
    אין חשק לטייל שם!
    תודה לך ומאחלת הרבה הצלחה במאבק למען חיפה!

  5. רק הסבר כשאני אומר שחיפה עם פער של 30 שנה מתל אביב, זה אומר שאם ראש עיר בחיפה יצליח להביא השקעות ענק בשיקום של הדר, שוק תלפיות, ארד אל יהוד, רחוב יפו, קרית הממשלה שבתוכה אפילו ב-2023 עוד יש בה עשרה מגרשים ריקים.. קרית אליהו..
    גם אז יקח 30 שנה להגיע לאיפה שהיום הגיעה תוכנית לב תל אביב והמרכזים העירוניים כי היא החלה באמצע שנות ה-90 ולקח להם 30 שנה ועוד משדרגים מרחבים כמו אלנבי וכיכר הכנסת.
    אז אם בחיפה יתחילו לעבוד ברצינות – ייקח 30 שנה של עבודות רציניות על תשתיות, תנועה, מדרכות, שימור, שילוט, התחדשות, טיפוח עסקים מקומיים, מיסוי, שיטור, אכיפה, בעבודה רציפ עד 2050 להביא אותה לנקודה שתל אביב נמצאת ב-2023.
    ובכוחות הכלכליים והתכנון הכושל והזנחת העיר בתקצוב הלאומי למגה פרויקטים – לא בטוח שיש מי שבכלל יכול להרים את זה.

  6. איזה שוק טורקי. בזמן העותמנים לא היו טורקים ולא היה שם כלום.
    בזמן הבריטים זה היה המרכז המסחרי.
    עם קום המדינה דווקא הוקדש לקהילת יוצאי יוון.
    שוב, שום טורקים . היו שם אולי 2-3 סוחרים יוצאי טורקיה שפתחו באסטות. לא שוק לא טורקי.
    המקום עובד בלילות סופי שבוע כי באות חמולות לדגור שם על בירה ופיצוחים ושומם רוב היום עם עשרות חנויות ריקות.
    זה נקרא עובד טוב?!
    המושבה הייתה מקום נפלא אנשים הלכו ורצו וטיילו במדרכות עד שהעירייה דמיקולו איפשרה למסעדות להשתלט על כל רוחב המדרכות ולהשאיר איזה מטר. שגם בו הם תוקעים שלטים פסלים אדניות וקישוטים וולגריים.
    לגבי מקומות חניה כל הרחוב צריך להיות שעתיים זוז. הרי מי חונה שם?! בעלי העסקים. העירעה פחדה אפילו לסמן כחול לבן שלא ירביצו לפקחים. בשיא הרצינות.
    מדרחוב זה להרוג את הרחוב כמו נורדאו. כל המדרחובים בעולם עובדים על פי 50 יותר תנועת אנשים וקונים וגם אז יש שעות רבות ובלילות שהם פתוחים לתושבים ולרכבי אספקה.
    במושבה אין מדרכות, אין שביל אופניים, יש מעט מדי צל, אין עיצוב אחיד והמסעדות משתוללות מה שהיה פעם לחודש חג החגים הפך לקבוע מסנוור ומכוער. כמו על מקום בלי פיקוח ובלי כללים ובלי אכיפה. הבעיה לא החניות ולא סוג הרחוב אלא חוסר אכיפה שיטור וכללים. והמדרכות סביב המושבה חשוכות מפחידות ונחסמות על ידי רכבים כי העיר הזאת הזויה ולא רוצה איכות חיים.
    חיפה נמצאת בפער של 30 שנה על תל אביב בניהול ותכנון עירוני.
    אולי בורובסקי יוכל לטפל באכיפה שיטור.. גם זה קריטי בג'ונגל הפשיעה שנלוות לנהיגה הפרועה ומטרדי המנועים המתפוצצים

    • שלום אייל
      אני מסכים שהמדרכות צרות מידיי בשדרה אבל פינוי החניות יכול לסייע בכך. לגבי חנייה של שעתיים זוז, היא לא אפקטיבית במקום של מסעדות ורק מלחיצה סועדים. החניות לאורך השדרה פשוט לוקחות שטח עצום ומספקות מעט מאוד מקומות חנייה. לגבי אכיפה, אמנם צריך אכיפה אבל התפיסה היום של התכנון העירוני היא שבמקום שהתכנון נכון צריך פחות אכיפה. אם היה מיתון תנועה בכביש הרכבים היו מתקשים יותר לטוס בשדרה.
      ההשוואה לנורדאו לא במקום כי כאן השדרה סמוכה לתחנת רכבת, למטרונית , באיזור מישורי שיכול להיות נגיש להולכי רכל ובמרחב פתוח מתחת לגנים הבהאיים. לא מדובר בסתם רחוב שחוסמים לרכבים על צלע הר

  7. תודה על הכתיבה. היה מעניין לקרוא אותה, כמו גם כתבות אחרות שלך. הערה אחת. אני גר במושבה הגרמנית. המושבה שונה מהעיר התחתית כי היא שכונה יותר מבוססת שבה גרים הרבה משפחות של מעמד ביניים. אנחנו נהנים מהמסעדות ומביתי הקפה בשדרות בן גוריון ואנחנו שמחים כשאנשים מבקרים בשכונה. אבל אנחנו לא רוצים להפוך להיות כמו השוק הטורקי. השכונה שלנו לא יכולה להיות במקור מקום בילוי. זות שכונה שקטה ומיוחדת, כמעט כפרי מכמה מבחינים. זה הקסם שלה, ולא הייתי רוצה להרוס את זה.

    • שלום טום. תודה על התגובה, הזוית של תושבי השכונה בהחלט חשובה מאוד כדי להראות תמונה שלמה ופתרון לבעיות בשדרות בן גוריון צריך לבוא בשיח עם תושבים ובעלי עסקים. לעניין הרחוב, אני לא חושב ששדרות בן גוריון צריכה להיות זהה לשוק הטורקי אבל שצריך לקחת אלמנטים מתכנון המרחב העירוני ולאמץ בשדרה. העקרון הוא שהתכנון העירוני בשדרה פוגע בהולכי הרגל בגלל ששטח גדול נגזל לטובת הרכב הפרטי. בכל המקומות בעולם ברחובות היפים והמרכזיים מפנים את כלי הרכב לטובת הולכי הרגל כדי שיהיה אפשר להסתובב במקום בנוחות, תוך מתן מענה לתושבים

  8. כל הכבוד, אולי אם זה יעשה יום אחד אנחנו נבקר יותר במקום. כתבה מעולה של משהו שאכפת לו מהעיר מהתושבים שלו. לא "אוונגרד" …קלישי, אלא עיר חיה משרתת את התושבים שלה.

  9. תודה יונתן היה מעניין לקרוא.

    לדעתך, הירוקים או שרית?

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...