הכירו את גלי עשת, ממובילי מחאת העם בחיפה: "אני לא נרדמת בלילה מרוב דאגה"

גלי עשת היא אחת ממובילות מחאת העם חיפה. עשת (43), מתגוררת מעל 20 שנה בחיפה, נשואה ואימא לשניים, שני כלבים ו-3 חתולים:
"המחאה של הקבוצה המכנה את עצמה "מחאת העם חיפה" לא התחילה מאז המהפכה המשטרית, אלא עוד מימי הקורונה. "ההתחלה בחיפה הייתה לפני 3 שנים, בזמן הקורונה. היו נקודות בכל חיפה, שבהן נערכו הפגנות, בגלל ההגבלות של ה-1,000 מ'. הפגנו נגד הממשלה שעושה טרלול שלם, רק כי ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו העדיף שידברו על הקורונה ולא על המשפט שלו. זה נמשך כמה חודשים. היה ברור שההגבלות הקורונה לא יכולות לחול על הפגנות. מי שמוביל היום את המחאה בחיפה מכיר כבר 3 שנים ו-3 שנים מפגין בחורב (חוץ מתקופת ממשלת השינוי)".

◄ גלי עשת נואמת בחורב:

מי מוביל את מחאת העם חיפה?

הקבוצה של מחאת העם חיפה מורכבת מאנשים שונים בדעות הפוליטיות ותפיסת העולם. אנחנו מסכימים בינינו שיש פה ממשלה שמנסה לשנות את כללי המשחק הדמוקרטי. מי שקרא עיתון כבר בתחילת משפט נתניהו הבין שכל הפעולות שלו אמורות לשרת את עצמו, והיום אנחנו רואים לאיפה זה מוביל.

בשלב מסוים, לפני 27 שבועות, הרמנו את העיניים וראינו 2,500 איש נוהרים לחורב. זה לא מספרים שהיכרנו. היו גם שבתות של 60,000 איש. אנחנו מנסים להדביק את הקצב ולהשיג הגברה, מסכים ובמה, כל מה שצריך כדי לראות ולשמוע את הדוברים. הגענו למצב שכל ציוד שנביא בעצמנו לא יענה על הדרישה. זה חצי מפראק הירקון, 30,000 איש היו שם אתמול.

מאיפה התקציב?

אנחנו מקבלים תרומות של מפגינים – 100 ש"ח, 200 ש"ח, אין פה שום מיליונר שמחזיק את המחאה. אם מחר לא יתרמו, אז לא יהיה. אנחנו 6 אנשים במטה המחאה בחיפה. כל אחד עובד לפרנסתו ומעבר לזה כל אחד מאיתנו מצא את עצמנו עם משרה נוספת, הדפסה של החולצות, עבודה מול דוברים, ספקים, אמנים, משטרה.

חורב היא ההפגנה הגדולה של חיפה והשניה בגודלה בארץ, אבל המשמעות של חורב היא שהוא מחזק את המחאה הכללית. בחיפה קמו קבוצות כמו הייטקיסטים וסטודנטים ומחאות צעירים, נוער ונשים.

יש פה המון קבוצות. יש גם יוזמות אישיות. יש מיצגים קבועים כמו פלוגות הזעם. כל מיני אנשים שחשוב להם מרימים כל מיני יוזמות ואנחנו פה כדי לעזור להם ולפרסם אותם.

מה מתוכנן השבוע?

ביום שני, 10/7/23, אנחנו עומדים להיפרד מהדמוקרטיה בישראל. תעבור קריאה ראשונה של ביטול עילת הסבירות בכנסת. לכן, יום אחרי זה אנחנו עושים את יום השיבוש.

ביום שלישי, 11/7/23, אמורה להיות שביתה ארצית, שמתחילה מחיפה. כל קבוצות חיפה קוראות לתושבי הצפון להגיע בשעה 7 בבוקר לרחבה של בית המשפט בחיפה להפגנה ענקית, שתפתח את יום השיבוש הארצי. משם יעברו לעוד מקומות בחיפה.

את מפגינה רק בחורב?

אני מפגינה גם מחוץ לחיפה.
אתמול (יום שבת, 8/7/23) נסעתי למושב עמיקם, על מנת להפגין מול הבית של שר הביטחון יואב גלנט. הפעילות העיקרית שלי היא בתוך העיר, זו הקהילה שלנו. אנחנו רוצים גם להשפיע על בחירת ראש עיר שלא תומך בהפיכה המשטרית. מי שיהיה בעד המהלך שמובילה ממשלת ישראל – אנחנו נקרא לא להצביע לו.

בתור החלטה של הקבוצה אנחנו לא מקדמים פוליטיקאים מקומיים, אבל נרצה לבחור בחיפה אנשים שישמרו על האינטרס הציבורי – הדמוקרטיה.

בתל אביב ראש העיר שם גבולות ברורים לשלטון המקומי בתוך העיר. אנחנו נרצה אנשים שלא יתנו לפגוע בזכויות שלנו בעיר כמו הפעלת הרכבלית בשבת. בעיר חילונית כמו חיפה למה אין רכבלית בשבת? אנחנו מכבדים כל אדם בזכותו לשמור שבת, אבל זה לא צריך לבוא על חשבון מישהו אחר.

מה דעתך על האלימות המשטרתית?

אנחנו רואים במישור הארצי שהמשטרה הולכת ומקצינה ומשתמשת ביותר ויותר אלימות. יש את הטענות של כל מיני משיחיסטיים שטוענים שהאכיפה היא בררנית. בתקופת ההתנתקות ובהפגנות בשטחים מפגינים שפכו חומצה, ירקו והיכו קשות שוטרים. בהפגנות בחיפה וגם בארצי אין מקרים שמפגינים מפעילים אלימות – לא כלפי שוטרים ולא כלפי יס"מ.

לדוגמה, ביום שישי האחרון (7/7/23), שוטר בהפגנה מול הבית של ח"כ אריאל קלנר תפס מגהפון של מפגינה, תפס אותו בכח, העיף אותו על הרצפה ושבר אותו. המפגינה בשנות ה-70 לחייה.

בהפגנה במת"מ, בשבוע שעבר, נעצרו שניים ממובילי מחאת ההייטק בחיפה. אחד העצורים סיפר שהשוטר בזמן המעצר תפס אותו באשכים בכוח. ויחד עם זה משטרת חיפה כמעט בכל האירועים מתנהגת במתינות, חוכמה, שומרת על הסדר ועל החוק.

את אופטימית לגבי סיכויי המאבק?

אין לנו שום ברירה אחרת חוץ מניצחון. באופן חד משמעי כל הסיפורים של הידברות מכבים את המחאה. אי אפשר לדבר עם האנשים האלה. הסיפור של ההפיכה המשטרית הוא או שגונזים אותו או שלא תהיה פה דמוקרטיה.

החוק הראשון שנתניהו העביר, חוק הנבצרות, גם אותו צריך לבטל, זה חוק של קיסר. איך יכול להיות שאף שומר סף לא יכול לומר את דעתו על ראש ממשלה במדינה דמוקרטית. החוק השני הוא ביטול עילת הסבירות. אני מדגישה את נושא ההידברות כי מי שרוצה לחיות בדמוקרטיה לא יקבל שום חוק דיקטטורי. הראשון כבר עבר. החוק של הנבצרות יכול להיקרא חוק נתניהו. מחר מבטלים את היכולות של שופטים את היכולת להגיד משהו ערכי משהו על כללי מוסר בדמוקרטיה.

אני לא ישנה בלילה מרוב דאגה. רוב החברים שלי לא ישנים בלילה. איך אפשר לישון בלילה כשיש לנו ילדים וילדות ואנחנו צריכים לדאוג לעתיד שלהם?
צריך לדאוג שתהיה להם אפשרות לחיות פה בצורה נורמלית. המדינה שלהם צריכה לשמור על הזכויות שלהם. גם ברמה הכלכלית אנחנו הולכים להתרסקות טוטאלית. אם אנחנו לא מנצחים, אנחנו הולכים לדיקטטורה.

את מרגישה שאת מקריבה בשביל המאבק?

אני משלמת מחיר מאוד כבד בשביל המחאה, כי אין ברירה. יש סכנה לפרנסה שלנו. מי שמוכן לעמוד בחזית המאבק, מסכן את הפרנסה שלו, מקריב את חיי המשפחה שלו אחרי השעות שמוקדשות לעבודה וגם אנחנו משלמים מחיר אישי ברמה שלא תמיד על אנשים מקובל מה שאנחנו עושים. אי אפשר להתעלם גם מזה שאנחנו חשופים לאלימות משטרתית.

ככל שהחלק שלנו במחאה יותר גדול, כך גם הקורבן גדול יותר, אבל אין שום ברירה. יש לי חברים שלא תומכים במאבק וזה משפיע במידה מסוימת על היחסים, לא כולם חייבים להסכים איתי, רוב החברים שלי תומכים במאבק, גם אם לא באופן פעיל.

◄ גלי עשת בזק – בראיון באולפן חי פה (ארכיון):

עד מתי ההפגנות ימשכו?

ההפגנות ימשיכו עד שהממשלה הזו תלך הביתה. היא הוכיחה את הכוונות שלה במעשים. לא יכול להיות שאנשים קיצוניים ישבו בממשלה ובכנסת. מפלגות שקוראות להסתה לאלימות לא צריכות בכלל להיות בכנסת או בממשלה.

בראשה של הממשלה עומד בן אדם שמנהל מפלגה שהייתה ליברלית, מתונה ודמוקרטית. זה הליכוד של מנחם בגין, יצחק שמיר וז'בוטינסקי. מי שיושב בראשות הממשלה מוכן למנות את כל הקיצוניים רק כדי לא לעמוד למשפט. במקום להוכיח את חפותו הוא מטרלל את כל המדינה, ממנה את האנשים הכי מסוכנים במדינה ואין לו מנדט לגיטימי לשלוט בעם. הוא אמר את זה בעצמו, כשראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט עמד למשפט, נתניהו אמר שראש ממשלה ששקוע על צוואר בעניינים משפטיים, לא יכול לנהל מדינה. חבל שנתניהו לא מבין את המסר של עצמו.

תלמיד אשר מעורר את השיח

אני מורה לאזרחות. היה לי תלמיד מצטיין בשנה שעברה שמאוד תומך במהפכה המשטרית. כשהוא לא היה מגיע, הייתי שואלת איפה הוא, כי הוא בנה לי את השיעור. באחד השיעורים שאלתי אותו האם הוא היה מעדיף מורה לאזרחות, שמסכימה איתו. אז הוא אמר תכל'ס כן, זה היה לי יותר קל. אמרתי לו, שאני מעדיפה תלמידים כמוהו כי הוא מעורר את השיח, בדמוקרטיה חייב להיות ויכוח.