באנר קריית ביאליק ותיקים מובייל 140724
באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר גורדון 240624
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום...

ג'וני בוי: "בנוי כמו דוקומנטרי מבריק" / לילי מילת תופסת מדף

אני בכלל קוראת ספר אחר, למעשה שלושה ספרים במקביל....

עליזה אלקיים עבאדי מחיפה • ליצנית רפואית, יוצרת ופעילה חברתית

אישה עוצמתית הראויה להיכלל בין הנשים הרבות אשר לכבודן...

7/10 – פרשת דרכים • פרק 1 • ברבור שחור

ה-7.10 היה "ברבור שחור". האם ניתן לנצל אותו?

מלכת יופי – האם קיים מומחה ליופי? • סיפור קצר

החצר האחורית של ביתנו גבלה עם שלושה בניינים, שהשתייכו...

המאבק החוקתי, הוא  זעזוע בונה או התנגשות הרסנית? • פרשנות • יוסי ברגר

ניתוח המשבר האזרחי בישראל

החוק השלישי של ניוטון, איננו אחד מחוקי הרפורמה המשפטית, אותה מבקשת הקואליציה להעביר בכנסת. זהו חוק פיזיקלי המוכר כ"חוק הפעולה והתגובה", והוא קובע  שכאשר גוף מפעיל כוח כלשהו על גוף אחר, הגוף האחר יפעיל כוח השווה בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו על הגוף הראשון.

התנגשות

במילים אחרות: הפעלת כוחות מנוגדים גורמת להתנגשות, וזו גורמת לזעזוע. אם הזעזוע הוא עוצמתי, אחריתו הרס וחורבן ,(ראו ערך רעידת האדמה האחרונה בתורכיה ובסוריה).

אזרחים יוצאים בהמוניהם לרחובות (צילום: יוסי ברגר)

התנגשות חוקתית

ישראל נתונה בשבועות האחרונים להתנגשות חוקתית עוצמתית שלא הכרנו כמותה מאז קום המדינה. זהו מאבק בין שני כוחות רבי עוצמה:  כוחו של רוב קואליציוני שנבחר כחוק בבחירות שנערכו בתחילת השנה, לבין כוחה של מחאה עממית של מאות אלפי אזרחים היוצאים בהמוניהם לרחובות בימים אלה ממש.

האם המאבק בין שני כוחות אלה יסתיים בהכרח בהתנגשות הרסנית שתמיט חורבן על המדינה והחברה הישראלית?

תנאי הכרחי לקיומה של חברה אנושית הינה מערכת של כללים וחוקים שכל פרט באותה חברה, מוכן לקבל ולהתנהל על פיהם. מי שמפר את הכללים, נענש או מוצא את עצמו מחוץ לחברה.

מי קובע את החוקים?

בדיקטטורה , הדיקטטור קובע את החוקים ואוכף אותם. בתאוקרטיה, אלה כוהני הדת, במלוכה זה המלך ואילו בדמוקרטיה, נבחרי העם הם קובעים את החוקים, שולטים במערכות של המדינה ומנהלים אותה.

חברה שבחרה להתנהל ולחיות במשטר דמוקרטי, קבעה לעצמה כלל פשוט: השלטון נקבע על פי דעת הרוב, וזה קובע למי להעניק את השלטון, באמצעות בחירת נציגיו לפרלמנט. הרוב הפרלמנטרי מקים מתוכו ממשלה וזו מקבלת את הכוח והסמכות לנהל את המדינה, לפרק זמן קצוב, לטובת כלל האזרחים.

לאחר פרק הזמן הקצוב, מקבל העם שוב את האפשרות לבחור את שליטיו, וחוזר חלילה.

מהו אם כן המנגנון המבטיח לעם שהשלטון שנבחר, פעם על ידי רוב כזה ופעם על ידי רוב אחר, יפעל  לטובת האזרחים כולם, ללא הבדל דת, גזע או מין?

הפרדת רשויות – זה מספיק?

מנגנון הפרדת הרשויות: השיטה הדמוקרטית יוצרת הפרדה בין הרשות המבצעת, הלא היא הממשלה, לבין הרשויות האחרות שהינן עצמאיות ובלתי תלויות האחת בשניה. רשות שופטת, רשות מחוקקת ועיתונות חופשית, מבטיחות להגן על אזרחי המדינה  ולהתריע בפניהם במקרה והשלטון הנבחר ירצה לנצל לרעה את הכוח השלטוני המופקד בידיו זמנית.

במילים אחרות: בית המשפט העליון, כנסת מתפקדת ועיתונות חופשית אמורים למנוע מהממשלה הנבחרת לצפצף על האזרחים יום אחרי שקיבלו לידיהם את הכוח השלטוני.

אבל המדינה הדמוקרטית איננה יכולה להסתמך רק על מנגנון של איזונים ובלמים מהסוג הזה, משום שבנסיבות מסוימות, לרוב מזדמן של חברי פרלמנט יכול להיות זהות אינטרסים עם הממשלה, ואלה ביחד יכולים באמצעות חוקים מזדמנים לבטל את כוחו של בית המשפט להגן על אזרחי המדינה, להגביל את חופש העיתונות ואת זכויות האזרח.

צעדת המחאה מהאודיטוריום לחורב (צילום: יעל הורוביץ)
צעדת המחאה מהאודיטוריום לחורב (צילום: יעל הורוביץ)

חוקה

כדי להגן על אזרחי המדינה ממצב שכזה, קיימים בדמוקרטיות מנגנונים מרסני כוח נוספים שהעיקרי שבהם היא חוקה – סט חוקים וכללים המבטאים את הנרטיב, הלא הוא השקפת העולם הלאומית, התרבותית והאנושית של הרוב המכריע של אזרחי אותה מדינה.

החוקה מגנה על אזרחי המדינה הדמוקרטית, מפני שינוי הנרטיב שלה על ידי ממשלה שנבחרה על ידי רוב מזדמן וזמני. את החוקה, או חלקים מתוכה, יכול הפרלמנט לשנות אך ורק באמצעות רוב גדול ובהסכמה רחבה של כלל אזרחי המדינה.

קיימות שיטות נוספות כדי להגן על רוח האומה כגון, שני בתי פרלמנט, בית משפט נפרד לחוקה ועוד.

בישראל לא קיים אף אחד מהמנגנונים הנוספים הללו. מגילת העצמאות עליה חתומים נציגי כל הקשת הפוליטית, למעט המיעוט הערבי, היא הדבר הקרוב ביותר לחוקה והיא משקפת את הנרטיב של המדינה הציונית, היהודית-הדמוקרטית בעת הקמתה.

קברניט מזדמן משנה כיוון

בהעדר חוקה, דומה ישראל לאונייה ענקית השטה לאורך נתיב שהוסכם על ידי כל נוסעיה בעבר, כשלפתע ניצב ליד ההגה בגשר הפיקוד, קברניט שנבחר לפרק זמן קצוב, שהחליט שבמקום להשיט אותה בבטחה בנתיב שבו היא שטה, הוא רוצה להסיט אותה לנתיב אחר, מבלי לבדוק האם הנוסעים שעליה מעוניינים בכך.

הרציונל שלעיל מוביל למסקנה אחת ברורה: הסיבה העיקרית למשבר הנוכחי הפוקד את ישראל היא העדר חוקה או מנגנון מרסן דומה. אין פלא שמאות אלפי אזרחים כועסים יוצאים לרחובות כדי לבטא את התנגדותם לכך שממשלה נבחרת, מחליטה לשנות את אופי המשטר על סמך רוב קואליציוני מזדמן. רוב  אשר יכול להשתנות תוך יום מסיבות פוליטיות כאלו או אחרות.

בנימין נתניהו (צילום: משרד ראש הממשלה)
קברניט מזדמן – בנימין נתניהו (צילום: משרד ראש הממשלה)

התנגשות הרסנית

אוקיי, אז הבנו שיש התנגשות. איך אם כך דואגים לכך שהיא לא תהיה הרסנית?
הימנעות מהתנגשות בשלב הזה, ככל הנראה איננה אפשרית, אולם עדיין יש סיכוי שהיא לא תהיה הרסנית ומעז יצא מתוק.

מאחר וההזדמנות לחוקק חוקה לישראל הוחמצה בעת הקמת המדינה, המשבר הנוכחי יכול להוות הזדמנות חוזרת.

הצעות הפשרה המוצעות על ידי הנשיא ואחרים אינן הפתרון לבעיה. אם תתקבל הצעת פשרה כזו או אחרת, מה שנראה כבלתי אפשרי כרגע, היא תהווה במקרה הטוב תרופה לסימפטום ולא לבעיה.

ההפגנה בחיפה למען הדמוקרטיה - שבת 28/1/23, היכל רוממה (צילום: דרור שמילוביץ)
ההפגנה בחיפה למען הדמוקרטיה – שבת 28/1/23, היכל רוממה (צילום: דרור שמילוביץ)

אולי מועצה מכוננת?

מהו, אם כן, המוצא מהסבך?  
הקמת מועצה מכוננת (בראשות נשיא המדינה אולי?) שתכלול נציגים של כל המגזרים האזרחיים בישראל. תפקידה יהיה לנסח חוקה וזו תובא למשאל עם שיקבע האם תיהפך לחוקה אם לאו.

ומה אם המועצה המכוננת לא תצליח להגיע לחוקה מוסכמת? יואילו הנציגים לנסח שתי חוקות שונות שישקפו שני זרמים עיקריים (דתי-שמרני לעומת חילוני-ליברלי למשל). שתי החוקות יעמדו למשאל עם והרוב יקבע את אופייה של מדינת ישראל.

ההיסטוריה מלמדת שהתנגשויות מהסוג הזה נגמרו בדרך כלל במאבק כוחני שהכריע מה יהיה הנרטיב של האומה המפולגת, או בפיצול לאומי-מדיני.

הישראלים מצטיינים ביצירתיות ובחדשנות. אולי גם בעניין הגורלי הזה נהיה כאלה?

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

יוסי ברגר
יוסי ברגר
תושב קרית חיים. בעל תואר ראשון בעיצוב תעשייתי בבצלאל ותואר שני בהנדסת תעשייה והניהול בטכניון. אב לשישה וסב לנכדה אחת חמודה. פנסיונר של רפאל, שוטר מתנדב במשטרת התנועה לשעבר וכיום עוסק בעיקר בכתיבה. ארבעה ספרי מתח שכתב יצאו לאור: "היהודי התשיעי", "נגן הקלרינט מקאזאן", "תעלומת השכן שממול" ו"תעלומת הסוס הנעלם". חבר באגודת הסופרים ושותף בקבוצת משוררים מהקריות בהנחיית ענת לקריף. על "מאחורי הקלעים" של כתיבתו אפשר ללמוד באתר "יוסיפור" בקישור הבא: https://booketesh.weebly.com/ "בעידן הפייק בו אנו חיים, חובה על כל בר דעת לאמץ חשיבה בקורתית!"

כתבות קשורות לנושא זה

18 תגובות

  1. היי יוסי,
    הרשה לי תיקון קטן.
    חלק מהקהל שאתה מדבר עליו, איננו בהכרח מורכב ממי שנמאס לו ממדינת ישראל, או מי שהוא חובב דיקטטורה או מזוכיסט.
    חלק זה נופל בקטגוריה אחרת – בדומה לחרדים, הם שבויים של כת לכל דבר ועיקר.
    ביבי יכול להגיד דבר והיפוכו או לשקר שוב ושוב (מה שהוא עושה כבר שנים), והם יקנו את זה וימשיכו לזגזג אחריו.
    זה משהו שקשה להיגמל ממנו, בין השאר כי מעורב בו דיסוננס קוגניטיבי חריף.
    כל חוקר כתות יסביר שקשה לפנות אל ציבור כזה בנימוקים רציונליים.
    מיכה גודמן, יהודי חובש כיפה, הוא אחד מהוגי הדעות המרשימים שצמחו כאן בעת האחרונה, ואני ממליץ על כל ספריו למי שרוצה להבין טוב יותר מה קורה כאן.

    • היי יורם.
      התיקון שלך ממש במקום. נשמטו מתגובתי קבוצות בעלות אידאולוגיה אנטי דמוקרטית. אליהן כמובן אי אפשר לבוא בטענות 🙁 למעט הטענה נגד טפילות וניצול.
      אני מצטרף כמובן להמלצתך לקרוא ולהאזין לכל הפודקסטים של ד"ר מיכה גודמן ב"מפלגת המחשבות".

  2. ישנן תגובות שבכל פעם אני נדהם לראות.
    הכח שיש היום בידי הרשות המבצעת (הממשלה) בישראל הוא עצום.
    הרשות המחוקקת (הכנסת) נשלטת היום לחלוטין בידי הממשלה, שיש לה קואליציה שתצביע תמיד כגוש אחד על כל חוק הזוי שתרצה להעביר, ללא שום מקום לשיקול דעת אישי.
    נשארה רק הבקרה השיפוטית לבדה כאיזון.
    מי שחושב שריכוז כל הכוח בידי רשות אחת (ממשלה) הוא צעד דמוקרטי, לא למד אזרחות מימיו, וכנראה שגם לא היסטוריה.
    אגב, זה בדיוק מה שחשב ואמר ראש הממשלה המבריק שלנו, לפני שהפך לנאשם.

    • שלום יורם.
      רק למי שנמאס לו ממדינת ישראל, חובבי דיקטטורה או מזוכיסטים יכולים שלא להבין את המובן מאיליו.
      לכל אלה אני ממליץ להקשיב לפודקסט המעניין של "מפלגת המחשבות" מבית אבי-חי. אפרת שפירא רוזנברג משוחחת עם ד"ר מיכה גודמן על האיזונים והבלמים הקריטיים לקיומה של דמוקרטיה. להלן הקישור: https://www.bac.org.il/podcasts/?podcastID=18258
      אחרי הקשבה לדברים, כל אדם תבוני יתקשה לתמוך ב"רפורמה" המשפטית מבית היוצר של ביבי-לויו-רוטמן,
      שבת שלום.

  3. אני לא מבין איך אנשים אינטליגנטים כמוך אייל צריכים שיסבירו להם פעם אחר פעם, הבעיה היא עם הרפורמה – הספציפית – שלוין מציע. וגם דרך הביצוע.

  4. יוסי היי .התכתבנו לפני שבוע וייעצתי לך לכתוב בנושאים פוליטיים אקטואליים כי זה מושך יותר קהל ,לטוב יותר לרע, ככה אתה מתפרסם ומקבל הרבה תגובות ולייקים מנושאים כמו הבובומייסס.
    אז כל הכבוד שקצת איזנת את דעותיך הזהבה גלאוניות-יאיר לפידיות שתמיד מנצחים בתקשורת ומפסידים את העם והלכת על קו מתון יותר הפעם לכיוון העם היהודי.
    ושנית,אם ההצלחה תתורגם להרצאות אני רוצה תמלוגים:)
    על יעוץ משלמים.דמוקרטיה או לא.

    • שלום אייל.
      חרף הטפיחה העצמית על השכם של עצמך, צר לי לאכזב אותך…אני ממשיך לפרסם סיפורים למי שאוהב לקרוא סיפורים ומדי פעם מםרסם גם טור דיעה. כל זה ללא קשר לעצה שלך.
      אתה לא יודע מה עמדתי הפוליטית ואם היית חי במציאות האמיתית וקורא את מה שכתבתי, היית מבין ומפנים שהמחאה איננה פוליטית.
      מה שהמוחים מכל הקשת הפוליטית אומרים זה דבר פשוט: כל בר דעת מבין שה"רפורמה" המשפטית תקנה לממשלה ולכנסת כוח בלתי מוגבל…וזה בעברת פשוטה…דיקטטורה.
      ואם יהיו תמלוגים, לא תקבל אגורה 🤣
      שבת שלום.

    • המחאה פוליטית.
      אילו לפיד היה נבחר ויוזם רפורמה משפטית (הארכיון מגלה שהוא דיבר על רפורמה משפטית לפני יריב לוין) 90% ממכם בכלל לא היו חושבים להפגין.
      שמדובר בנתניהו ליכוד וחרדים פתאום העכברים יוצאים מהחורים מתודלקים בשנאה ישנה ודיעות קדומות ,תוסיף לזה את הרעל והינדוס התודעה של רוב גופי התקשורת וזו התוצאה.

  5. ישר כח ידידי יוסי על הדיווח האמין. אכן , חשוב לציית למשטרת ישראל ועיריית חיפה. לידיעתך , ידידי הכתב יוסי ,ערכתי ביקור בשכונת חורב והתרשמתי מההיערכות משטרת ישראל המצוינת.ערב נעים ושבת שלום

  6. מאמר חד צדדי שמזוהה עם הצד השמאלי שמעוניין לא בעצירת הרפורמה המשפטית כי אם בהפלת ממשלת נתניהו והימין.
    ממשלה שנבחרה באופן חוקי ודמוקרטי.
    איפה היתה התקשורת 15 שנה מאז לקחה מערכת המשפט בלעדיות על מימוש האג'נדה שלה בניגוד גמור לרוב הדמוקרטי שביקש אחרת.זה לא הגנת המיעוט,לא הגנת האשה,וגם לא הגנה על חופש הפרט.זו הפיכה איטית ומגמתית של מערכת בתי המשפט.
    זה שאתה ודומיך ואני מכבד את דעותיכם השמאליות מבחינתי הן ליגיטימיות מאמינים להינדוס התודעה בתקשורת כפי שהיא משתקפת בערוצי הטלויזיה 13,12,11 זו זכותך.
    הרפורמה המשפטית דינה להמשיך ולהתממש חרף הטרגדיה שאתם מנסים לשדר לציבור.הדמוקטיה לאחריה תהיה חזקה יותר.ובגדול שום דבר לא ממש ישתנה למעט ה…ההפגנות נגד נתניהו והימין.אין חדש תחת השמש.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...