האם תושבי מפרץ חיפה צריכים לחשוש מרעידת האדמה הבאה ומה הסיכון הנשקף לנו מצבר החומרים המסוכנים?

הלילה הייתה רעידת אדמה בעוצמה גבוהה מאוד בטורקיה שגרמה להרוגים רבים מאוד ופגיעה גדולה ברכוש. האם חיפה תהיה מסוגלת להתמודד עם רעידת אדמה בעוצמה כזו? יש לציין שחלק מתושבי העיר הרגישו הלילה את רעידת האדמה וגם בשעות הצהריים הורגשה בחיפה רעידת משנה נוספת.

היום משרד מבקר המדינה צייץ בטוויטר כמה נתונים לגבי מוכנות המדינה לרעידת אדמה. לטענת המבקר, 93% מ-610,000 יחידות דיור ישנות ברחבי הארץ לא שופצו, מאות בתי ספר לא שפצו ובתי חולים. בנוסף, אין פיקוח על מפעלים עם חומרים מסוכנים. בשורה התחתונה, אנחנו לא מוכנים לרעידות אדמה.

בשנת 2018 מבקר המדינה בדק את מצב המוכנות לרעידות אדמה. ראשית הוא הסביר כי מדינת ישראל נמצאת באיזור המועד לרעידת אדמה, על בקע ים המלח ועל העתק הכרמל. במהלך ההיסטוריה התבצעו באזורנו רעידות אדמה רבות, שגרמו לפגיעות רבות בנפש. מומחים מעריכים, שהסיכוי לרעידת אדמה חזקה, שתגבה אלפי נפגעים בנפש, הוא כמעט ודאי. הם מעריכים, שרעידת אדמה מסוג זה מתרחשת באזורנו אחת ל-70 עד 100 שנה. הדו"ח של המבקר מציג רמת מוכנות נמוכה של תשתיות והיעדר יד מכוונת. הדוח חושף כי שורה ארוכה של תשתיות ושירותים ציבוריים לא יהיו מוכנים במקרה של רעידת אדמה, למשל, משג הגז, נמלי הים ומערכת התחבורה היבשתית. בנוסף, יש עיכובים מתמשכים בחיזוק מבני מגורים. המבקר טוען עוד שתמ"א 38 לא נותן מענה מתאים במקרה של רעידת אדמה, על אף שזה בדיוק יעודו.

פגיעה ברציף הדלק בנמל במקרה של רעידת אדמה

המבקר טוען עוד כי רציף הדלק בנמל חיפה, הנמצא בסמוך לשבר יגור, עלול להיפגע אם תתרחש רעידת אדמה, שהמוקד שלה יהיה באזורנו. פגיעה ברציף עלולה להשפיע באופן משמעותי באספקת הדלקים לצריכת המשק ולהביא לזהום האזור הסמוך ומי הים. לטענת המבקר, עד שהוא סיים לערוך את הביקורת, לא הופקדה בידיו תכנית להקמת רציף דלק במסגרת התכנית לנמל החדש בחיפה על מנת לא לגרום לנזק סביבתי וכדי לשמור על התפקוד הרצוף של משק הדלק.

כמויות אדירות של חומרים מסוכנים בלב אוכלוסיה

סכנה נוספת במקרה של רעידת אדמה עלולה להיות במקרה של פגיעה במפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים. ללא ספק פגיעה כזו עלולה לסכן את האוכלוסייה ואת הסביבה ויחייב הקצאת משאבים נכבדים לטיפול במפגע. למרות זאת, ההנחיות לחיזוק המתקנים במקרה של רעידת אדמה ניתנות רק בשלב הטיפול בברקשה להיתר הרעלים מהמשרד להגנת הסביבה אחרי הקמת המפעל. בנוסף, מעט מאוד אנשים אחראים לבדוק, שהמפעלים אכן עומדים בהנחיות, ולכן הם מאוד מתקשים לבדוק את המפעלים על פי הנדרש.

נדרשת בחינה מעמיקה במפרץ חיפה

המבקר ממליץ כי משרד התחבורה ומשרד האנרגיה יבחנו את המצב ההנדסי של רציף הדלק בנמל חיפה. בנוסף, גופים אלו והמשרד להגנת הסביבה, העירייה והוועדה המחוזית יצטרכו לתת מענה ארוך טווח לצורך ברציף דלק, שיוכל לתת מענה במקרה של רעידת אדמה. המלצה נוספת היא לבדוק האם יש אפשרות עוד בשלב התכנון לראות האם מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים לא יסכנו את האוכלוסיה במקרה של רעידת אדמה.

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו: רעידת האדמה הלילה צריכה למנוע את שנתם של שרי הממשלה

נשיא מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו מסר:
"תמרור האזהרה מהלילה צריך להדיר שינה מעיני שרי הממשלה. ההערכה, כי בישראל תתרחש בשנים הקרובות רעידת אדמה קטלנית שהמדינה לא מוכנה לה מדווחת בכל דיון עם אנשי מקצוע ודו"חות מבקר המדינה מעל לעשור.

לפי דו"ח מבקר המדינה מהשנה שעברה, מעל 4,800 מבנים לא יעמדו ברעידת אדמה קטלנית. מדובר במעל 610,000 דירות שרק 7% מהן קיבלו היתר לתמ"א 38 עד כה. 610,000 משפחות שסיכוי ההצלה שלהם ברעידת אדמה קשה נמוך מאוד. הדרך היחידה להיערך לאירוע כזה היא על בהסרת חסמים שמונעים התחדשות עירונית בכלל ובפריפריה בפרט. הבאנו לממשלות האחרונות תוכנית שתאפשר זאת שתכלול הטבות מס, קיצור הליכי בירוקרטיה והשתתפות המדינה בתקצוב תשתיות. הממשלה הקודמת החליטה על ביטול תמ"א 38 שהיא כעת האופציה הישימה המרכזית לביצוע המוני של הגנה על בתים מרעידת אדמה. הממשלה חייבת להאריך את תמ"א 38 ולכלול את התוכנית שהצענו בהליכי חקיקה ובראשם בחוק התקציב הקרוב. מדובר בהצלת חיים".

מפקד ביחידת היכ"ל דודי מיבלום: "השאלה היא לא האם תהיה רעידת אדמה אלא מתי"

המפקד ביחידת היכ"ל (יחידת הכלבנים), דודי מיבלום, מסביר היום כי מפרץ חיפה יושב על העתק יגור, שהוא שלוחה של השבר הסורי אפריקאי.
"מדובר על חיפה קריות, כפר חסידים, קריית טיבעון ולצידם כמובן המפעלים הפטרוכימיים. ההעתק הזה הוא מסוכן מאוד. חיפה בצד הצפון מזרחי שלה, הרכס הוא קצר, 2.5 ק"מ, כי שבר יגור הוא באורך של 20 ק"מ והוא גם נמצא בתוך הים. התמהיל של שבר יגור, מפעלים פטרוכימיים, כמות גדולה של אוכלוסיה, נחל הקישון ובתים שלא מוכנים לרעידת אדמה הוא מתכון לאסון בקנה מידה גדול.

השאלה היא לא האם זה יקרה אלא מתי זה יקרה.

בתי הספר לא ממוגנים, שכונות החוף מקריית חיים והלאה לא ממוגנים, הבניינים במצב גרוע ביותר. הנזקים יהיו בקנה מידה מזעזע, כשתהיה רעידת אדמה וגם יהיה קשה מאוד להגיש עזרה כי הכבישים אחרי רעידת אדמה לא יהיו במצב שאפשר לנסוע בהם. בנוסף לזה גם התשתיות של חיפה והקריות יושבות במפרץ חיפה, כמו תחנת הכוח. כל התשתיות שהעיר צריכה, נמל, מיכלי הדלק, עלולים להיפגע והפגיעה תהיה בהיקף מזעזע.

יחד עם זאת, לא נראה לי שראש העיר רוצה להתמודד עם הנושא הזה, אז היא מתעלמת ממנו. לא שמענו את ראש העיר מתייחסת לרעידת האדמה בטורקיה. גם תשתיות העירייה בחיפה למצב חירום בנויות יותר למצב של מתקפת טילים ופחות למצב של רעידת אדמה. לכן לא יהיה מי שיגיש את העזרה אחרי רעידת אדמה. הדברים האלה ידועים גם לרשויות, אבל הם לא עושים עם זה כלום".

"אנחנו ביחידת הכלבנים הארצית מתאמנים כל הזמן על מצב כזה. יש לנו עשרות כלבים שמאומנים לחיפוש כלבים מתחת להריסות. אנחנו מכשירים כל הזמן עוד ועוד אנשים כדי להתמודד עם אירוע חירום בסדר גודל כזה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר לחי פה: "חוסר מוכנות מפעלי חומרים מסוכנים לרעידות אדמה"

המשרד להגנת הסביבה מתריע על חוסר מוכנות מפעלי חומרים מסוכנים לרעידות אדמה: בשל היעדר כוח אדם, מוכנות המפעלים במדינת ישראל לוקה בחסר ונדרשת הירתמות של כלל המשרדים הרלוונטיים לצמצום הפערים הקיימים.

המשרד מזה תקופה ארוכה דורש הקצאת כוח אדם נוסף, ויקיים דיון בנושא במסגרת חוק ההסדרים, כדי לחזק את פיקוח המשרד על מפעלי חומרים מסוכנים בנושא היערכות לרעידות אדמה. כיום, במשרד להגנת הסביבה עובד אדם אחד בפיקוח על מפעלים והטמעה של תוכניות היערכות לרעידות אדמה במטרה למנוע אירועי חומרים מסוכנים.

בשל מיקומה של מדינת ישראל לאורך השבר הסורי אפריקאי, ניתן להגדיר את כל שטח המדינה כאזור ססמוגני אשר עלול להיפגע במקרה של רעידת אדמה.

במסגרת החלטת ממשלה 1623 מיום 29 באפריל 2010 בדבר פעולות ומטלות של משרדי הממשלה ויחידות הסמך בנוגע להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, הוטלה על המשרד להגנת הסביבה משימה לגיבוש הנחיות, פיקוח ואכיפה במטרה לשפר את עמידות מפעלי חומרים מסוכנים בפני רעידות אדמה. המטרה היא להביא לצמצום ומניעת אירועי חומרים מסוכנים כתוצאה מהתרחשות רעידת אדמה.

לאור החלטה זו, מקדם המשרד להגנת הסביבה פרויקט להפחתת סיכון חיים מאוכלוסייה בקרבת מפעלי חומרים מסוכנים. לצורך כך, הגדיר המשרד את המפעלים אשר נמצאים בדרגת סיכון המצריכה בחינה והערכות מיוחדת לקראת רעידת אדמה.

מתוכם, קיבלו 149 מפעלים דרישה לבחינת עמידותם ורמת מסוכנותם בתרחיש רעידת אדמה. עד כה, 99 מפעלים סיימו את תהליך הבחינה או המיגון ועומדים בדרישות המשרד. 50 מפעלים נוספים נמצאים בשלבים שונים בתהליך וצפויים לסיים את היערכותם ועמידתם בדרישות המשרד.

קיימים פרמטרים רבים המשפיעים על עמידות המפעל לרעידות אדמה ועל תיעדוף המפעלים לביצוע סקר סיכוני חומרים מסוכנים בתרחיש רעידות אדמה, כגון המבנה הגיאולוגי שבו יושב המפעל, סוג המבנה, רמת המסוכנות של החומרים אותם הם מאחסנים וקרבתם לרצפטור ציבורי.

במשרד להגנת הסביבה עובד אדם אחד בנושא זה. על אף פניות וחוזרות של המשרד להגנת הסביבה לגופים הרלוונטיים, בהם משרד האוצר, רשות חירום לאומית (רח"ל), לוועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה ועוד, שבהן התריע המשרד על מחסור חמור בכוח אדם שפוגע בהיערכות המפעלים ובמוכנות מדינת ישראל להתמודדות עם אירועי חומרים מסוכנים בעקבות רעידות אדמה, יש פערים קריטיים בכוח האדם הנדרש לביצוע המשימה.

פערים אלו אף עלו בדוחות שונים של מבקר המדינה אך טרם נמצא להם פתרון. בשנים האחרונות פנה המשרד להגנת הסביבה והציף פערים אלו ואת הקשיים במוכנות מדינת ישראל לתרחיש רעידת אדמה. בשל היעדר כוח אדם, מוכנות המפעלים במדינת ישראל לוקה בחסר ונדרשת הירתמות של כלל המשרדים לצמצום הפערים הקיימים.

בהמשך לרעידות האדמה בטורקיה, שהורגשו גם בישראל, פועל המשרד מול פיקוד העורף וכבאות והצלה לישראל בהערכת המצב. מוקד החירום של המשרד עוקב אחר ההתפתחויות והדיווחים בנושא, והמשרד יפעל בהתאם לצורך.

המשרד פועל מול מפעלי חומרים מסוכנים לחידוד ההנחיות להיערכות לרעידות אדמה, בהתאם למדריך להערכות ושיפור מפעלים מסוכנים לרעידות אדמה שהכין המשרד, אשר מנחה את המפעלים על הבסיס המקצועי הנדרש ליישום ההוראות האמורות, ומסייע בצמצום או במניעה של אירועי חומרים מסוכנים בעקבות רעידת אדמה.

מעירייית חיפה לא נמסרה תגובה