זהו אחד מזיכרונות הילדות שלי מהעיר לוד, סבתא הייתה לשה כמות אדירה של בצק בתוך קערה ענקית שהייתה משמשת גם כבריכה עבורנו, 2 ילדים צנומים בני 5… היינו רוחצים בה בחופשות הקיץ אצל סבתו'ש.
אחר כך כבר היתה לה דירה נאה עם אמבטיה שהפכה לבריכה שלנו, אך הקערה המשיכה עוד שנים רבות אח"כ להתמלא בבצק לפריקסה, או לעוגיות שהכינה לשמחות, כאלה שטובלים באמבטיה של מי סוכר ומי ורדים.
ריחות טיגון הפריקסה ומנגינת הצמידים שעל ידיה, 8 במספר, כמספר ילדיה, עדיין מהדהדים באפי ובאוזניי, מעלים זיכרונות וגעגועים עזים לאוכל, לריח, לטעמים, לילדות שהיתה…
רכיבים ל-12 מנות פריקסה:
- 1 ק"ג קמח
- כף גדושה שמרים יבשים
- 500 מ"ל מיים פלוס קצת מיים פושרים חמימים
- 2 כפות סוכר
- כף מלח גס
- כף ארק (בוחה תוניסאית)
- 1 ליטר שמן לטיגון
למילוי:
- טונה
- ביצים קשות
- תפו"א מבושל קלוף
- אריסה
- זיתים מגולענים
- מלפפון חמוץ
- לימון כבוש
- צלפים
אופן ההכנה:
את כל המרכיבים היבשים מערבבים יחד מלבד המלח. מוסיפים את המים ו-2 כפות שמן. מערבבים הכל עד שהבצק נאסף, אז מוסיפים את המלח ולשים ביד במשך 6 דקות נוספות. ניתן להוסיף מים בעת הצורך.
מתפיחים פעם ראשונה 45 דקות.
לאחר מכן מחלקים ל-12 יחידות, יוצרים כדורים ונותנים להם לנוח 30 דקות.
אחר כך מרדדים כל כדור לעובי 2 ס"מ ומניחים על חתיכות נייר אפייה.
בסיר סוטאז מחממים שמן לטמפרטורה בינונית, מוסיפים חתיכת גזר לשמן, כדי להימנע מהשחמת יתר.
במילוי חסר החצילים
למה להביא מתכון בחצי קלאצ' ?
המתחיל במצווה אומרים לו גמור
הנאה צרופה. זה בדיוק המתכון שלנו.
מי שלא יודע, העראק הוא אלכוהול שנקודת הרתיחה שלנו כמעט זהה לשמן, כשהעראק רותח, הוא מתאדה ובאותה עת גם השמן רותח. העראק לא מאפשר חדירת השמן ללחמניה.
חסר המשך אופן ההכנה עם תפוח אדמה וחצילים והשאר מה עושים בבקשה.
המתכון חסר את כל המשך הטיגון, חיתוך והרכבת הפריקסה
באיזה שלב מוסיפים את העראק? או שותים בסוף?