בניין הקולנוע המיתולוגי בשכונת בת גלים – הסוף
קולנוע "תכלת" ברחוב בת גלים 4 בשכונה החיפאית, עמד סמוך לחוף הים ולבניין הקזינו. שיאו היה בשנות השישים של המאה הקודמת, שנות ילדותי שחלפו עלי בדיוק כאן, בבת גלים.
והנה, ממש היום (ד' 8/6/22), בשעת צהריים, משסיימתי את הצלילה בחוף הסמוך, עברתי עם הרכב בשדרה, וללא כל הכנה, הבחנתי לפתע כי מבנה קולנוע "תכלת", קולנוע ילדותי, שמסמל כה הרבה עבורי – זיכרונות, מראות, חוויות… המבנה הזה נהרס, ממש למול עיני.
באמצע הכביש בחליפת צלילה
עצרתי ויצאתי מהמכונית, עודי לבוש בחליפת הצלילה… כמעט מבלי לשים לב כי יש מאחורי רכבים נוספים. בשנייה שקלטתי פניתי אל הנהגים האחרים והסברתי, ביקשתי, אם אפשר, רגע לצלם… כולם חייכו בהבנה וברוך והמתינו בסבלנות, על כך אני מודה להם.
בית הקולנוע בבת גלים היה אחד מבתי הקולנוע הרבים שפעלו בחיפה בשנות השישים של המאה שעברה, קשה היום להסביר את משמעותה של החוויה הקולנועית של אותן שנים, כשהיה זה כנראה הדבר המלהיב והמרגש ביותר שהיה לתרבות להציע, לפחות כך היה זה עבורי, כילד. את הזיכרונות הרבים שאספתי שם קצרה היריעה מלהכיל.
כוכבי קולנוע בשחור לבן
קירותיו של הקולנוע היו עמוסים בתצלומים של גדולי השחקנים של אותם זמנים: גרגורי פק, רוק הדסון, אליזבט טיילור, דוריס דיי, דני קיי, ג'רי לואיס, אלן דלון, סטיב מקווין, רקס הריסון… ועוד רבים. גם בכניסה לאולם, שם הייתה עמדת ממכר חטיפים, מעין "קיוסק" שהלהיט בו היה "חטיף קוקוס שמן", גם שם היו תלויות תמונותיהם של כוכבי הקולנוע המפורסמים, בשחור לבן.
'כובע המוות' של הקוריאני
האווירה בקולנוע היתה מיוחדת. את הכרטיסים רכשנו בשבת בצהריים, תמיד היה משתרך תור ארוך. כשהיית נכנס, היה מיד מכה בך הריח של אצות הים והמלח באוויר.
בקולנוע היו מוקרנים הסרטים הגדולים של אותה התקופה: "ליל האיגואנה" עם ריצ'רד ברטון, "כוכב הקופים", ד"ר דוליטל, "גולדפינגר"… אני זוכר שביום ראשון לאחר שהקרינו את 'גולדפינגר' כל בית הספר דיבר על 'כובע המוות' של הקוריאני…
כילד, הייתי מבלה בקולנוע כל שבת, ובמשך השבוע ממתין בציפייה נרגשת לסרט הבא שיוקרן בו. לפני כל סרט הקרינו את "יומני גבע", מעין תשדיר חדשות בשחור לבן. תמיד היה תוסס והומה אדם… בכלל, בת גלים של אותה תקופה הייתה חתיכת בילוי…
הקזינו
בשנות השמונים הפך הקולנוע האהוב לאולם אירועים בשם "בת-גל", שנים ספורות אח"כ, נסגר.
המבנה אמנם עמד נטוש זמן רב, אך עבור רבים הוא מסמל את חיפה שהיתה פעם, מציאות תמימה שאיננה עוד. היום גם הסמל הזה נעלם מהנוף.
כידוע, ממש בסמוך לו, ניצב עירום ונטוש סמל חיפאי נוסף, כמצבת הזנחה כואבת לכל מי שמביט בה, גם אם בפעם האלף – הקזינו. נראה מה יעלה בגורלו, ומתי…
כואב לראות סמל שגדלנו עליו נהרס כך, אך אלו הם פני הדברים.
פוסט נפלא! תודה
שדה דב: תיבנה מרינה של 700 כלי שיט לצד שכונה חדשה
בת גלים: מנעו הקמת מרינה 200 כלי שיט מול רמבם
אל תתפלאו שצעירים עוזבים.
על מה הבכי הנוסטלגי והקיטורים ?
שנים שהבנין הזה נטוש ומשמש אכסניה לעכברושים.
המגרש מיועד לקולנוע לאולם אירועים ולמגורים.
למה עד היום הוא לא נפתח מחדש כקולנוע ?
למה עד היום הוא לא נפתח מחדש כאולם אירועים ?
כנראה שכבר אין מקום למבנים כאלו בשכונה בתקופתנו.
האם כניסת רכבים לשכונה לבית קולנוע או לאולם אירועים בלב הכונה עדיפים על בנין מגורים חדש ומודרני שיעלה את ערך השכונה ויביא אוכלוסיה צעירה וחדשה לשכונה ?
ברור שכן !!
אז די עם הקיטורים
תודה
מה שעצוב כאן זו העובדה שהבניין הזה עומד נטוש ומוזנח עם פסולת ועכברים בתוכו במשך כ"כ הרבה שנים…
זו העובדה שצריכה להעציב אותך ואת תושבי חיפה.
זה שסופסוף השכילו לעשות משהו עם המבנה ולחדש אותו לטובת בנייה חדשה ומודרנית דווקא אמור להיות משמח!
מעציב מאוד ושובר לב לראות את זה. אני רוצה לשאול אותך משהו, תוכל לכתוב לי ל [email protected]?
המרחב הציבורי בבת גלים עומד בשממון מוחלט.
היכן בית הקזינו, לא ניתן היה לעשות בו מבנה ציבור ??
היכן בריכת בת גלים, לא ניתן היה לחדש אותה לטובת הציבור ??
היכן בתי הקולנוע העירוניים ברחובות חיפה שאינם קניון זול, לא נותר אפילו אחד ??
היכן מסעדות לאורך הטיילות בשכונה ומדוע הטיילות מיושנות וחסרות הצללה ומתקני משחק ברוב שטחן ??
לאן נעלמו הקשתות שסימלו את הטיילות והעניקו גם צל וספסלים ??
למה יש כל כך מעט סוכות צל בחופים ??
האם השכונה מעכשיו היא רק מגרש משחקים לכרישי נדלן שבאים לגזור קופון זריז ולהסתלק ??
למה כל אזור תחנת רכבת בת גלים נותר מוזנח כל כך ??
בת גלים האהובה כמה געגוע זר לא יבין זאת, שנות החמישים ותחילת השישים, כל פינה עם משמעות, בית הספר, הקזינו, הבתים היפים ובית המכשפה בפינת גן בה גרתי, את ביתי הרסו ובנו בנין בן 4 קומות בלי אופי ויופי
עצוב לראות שאין שום שימור של העבר, השכונה היפה הזו לא זוכה לטיפול המכון מצד הרשויות, הזנחה בולטת לעין רבת שנים וחוסר הבנה לפוטנציאל התיירותי ולאו דווקא נדלני. בת גלים היתה צריכה להיות כמו פאפוס, מלונות בבנייה נמוכה, טברנות ובתי קפה. חבל שאף אחד בעירייה מעולם לא הבין זאת.
למה? למה? למה? די עם העיריה הזו די כבר ,לאן נגיע?
מוטי היקר, גם אני גדלתי בבת גלים ועוד זוכר את עצמי כזאטוט בן 5 הולך עם אבי (ז"ל) לראות ספר הג'ונגל של דיסני.
עם זאת, הגיע הזמן להפנים שהשנים חלפו והגיע הזמן להתקדם ולהתחדש. בת גלים מבחינת מיקומה היא פנינה בלתי מנוצלת בכל קנה מידה – ישראלי או עולמי. רק בחיפה הופכת פנינה נדל"ית כזו לגרוטאה. מה שישן ומוזנח, שיהרס ויבוא במקומו חדש. כנ"ל לגבי הבניין העגום והמוזנח של הקזינו. כנ"ל שיכוני הבריגדה בכניסה לשכונה ובהמשכה. מבנים מטים ליפול מימי המושבה הגרמנית, או שישוקמו או שיהרסו. 60 פלוס שנה אחרי,הגיע הזמן להיתקדם.
במקום לשמר ולכבד אז הורסים. חבל ,ואם לקליש יש יד בזאת שאישרה את הריסת המבנה הנוסטלגיה הזה אז היא פשוט אשה רעה ומקומה לא כראשת עיר.
כמה חבל שאת קולנוע לא משמרים לאלו את חזירי הבר שומרים מכל משמר
הגיע הזמן וגם בניין הקזינו צריך לההרס ולבנות משהו חדש
רק שאלה מרבע מליון תושבי חיפה כמה כסף אפשר לאסוף כדי להציל את הנוסטלגיה?
דן היקר אתה צודק.
מוזר וחבל שראשת העיר הזו שדווקא היא שעל פי מקצועה היתה אמורה לדעת מה ערכם של מבנים נוסטלגיים.
כנראה אין ברירה אלא להתחיל להתגעגע לראש עיר אחר
כל כך הרבה היסטוריה לכל הבת גלימים! אני הייתי מגיעה מקרית אליעזר לראות את הסרטים ודוקא זכור לי סרט שהיה שם שנקרא ״גבעת אהבה״ , סרט מילחמתי כמו שהיה נהוג באותם הימים נדמה לי עם ויליאם הןלדן, שהשיר מהסרט מלווה אותנו עד היום, וכמובן כל הסרטים האחרים שהיזכרת,,
אחרי בית הקולנוע הוא הפך לאולם ארועים ושם ערכנו את ברית המילה של בני עם 300 מוזמנים!!! לפני 48 שנה!! היו ימים??
לפני קולנוע תכלת, פעל במקום בית קולנוע ללא גג. נהגנו להגיע לשכנים שגרו בקומה העליונה ולצפות בסרטים. גדלנו בקולנוע תכלת. צפינו בסרטי טרזן בעיקר כל שבוע. משה הסדרן הכיר את הצופים יודע איפה כל אחד ישב ולפעמים כשההורים הגיעו לקחת אותנו לפני תום הסרט, היה ניגש לילד מוציא אותו. אכן חתיכת היסטוריה.
יש טעות ענקית להרוס בית קולנוע שהיה יחידי בחיפה ופקדו אותו קהל רב, אבל למבוגרים למנוע מהם לבלות ולראות סרט, דבר שני בקזינו – עד היום לא שוכחת שבעבר קיימו חתונות, בר מצוות ועוד אירועים – ממש חבל להצמיח את חיפה זה להתחיל לשפץ את בקזינו אפילו באמצעות יזם שייקח על עצמו, כמה חבל פשוט להרוס איזור חשוב לחייפאים. זו דעתי.
מהבית מרקחת הצמוד לקולנוע האם עדיין קיים?
קראנו לו הבית מרקחת של אבא של אביבה יש מישהוא שיכול להמשיך ולספר על עוד מודס מיולוגי של בת גלים משנות ה50?
בת גלים האהובה שלי. אני מגבעתיים אך אבי היה חיפאי ונהג לקחת אותי לבת גלים… והזיכרון מתוק מוק כל כך
גם הבריכה המיתולוגיה, הממולאת במי ים, נעלמה ….אני זוכר את מגדל הקפיצה, עם הפרסומת של "דובק" ….שעליה…
נסגר המלון המחודש ליד גן הזיכרון. כמה חבל.
קיבלתי היום דקירה קטנה בלבי לאור הידיעה הכואבת אודות הריסתו של אולם האירועים "בת גל", אולם שבו הספקתי להתחתן בחודש יולי בשנת 1972. אותו אולם למעשה נבנה כקולנוע קייצי לחלוטין וללא גג מעליו, שמו של הקולנוע היה קולנוע "גן ים" זכורים לי אותם ימים בהם אני וחבריי מתגנבים לקולנוע ועוד מתלוננים שהתרגום בצידו של המסך לא התאים בדיוק לסרט, ואותו אחד שהיה אחראי על התרגום היה צריך לגלגל את סרט ההקלטה, על מנת שיתאים לסרט.
אני נזכר גם שבמקום מסעדת "מסעדג" "מוסה דג" לפניו היה בית קפה "קומפנייץ" ודרך חדר המדרגות של בית הקפה היינו מגיעים למאין מרפסת ואז גם טיספנו על המידה וגם משם הספקנו לראות את הסרטים בחינם.
קולנוע "בת ים" לא היחידי בחיפה והמתחרה שלו היה קולנוע "גנים" שבעליו היו גמדים שהגיעו הניצולים של מנגלה הנאצי שביצע בהם נסיונות נוראיים.
בשלב מסוים החליטו לבנות את קולנוע "תכלת" ששימש קולנוע סגור וכך הוא פעל עוד מספר שנים, ובשלב מסוים הוחלט למכור אותו לאדם בשם ויזל שהפך אותו מקולנוע לאולם חתונות בשם אולמי "בת גל" שם גם התחתנתי.
הקולנוע נמכר משום שבעליו החל להבין שמפעילות אחת ועוד רק בעונת הקייץ, קשה מאוד להתפרנס.
וזאת הייתה סיבה העיקרית למכירות.
לאחר שקולנוע "גן ים" ותכלית נסגר, החליטו בעלי קזינו בת גלים להפעיל את הקזינו כבית קולנוע, ובשלב מאוחר יותר הפכו אותו לאולם אירועים כמתחרה לעולמי בת גל.
איך יכול להיות שמבנה הקזינו ששופץ עומד כפיל לבן עשרות שנים ???
ההסבר במילה אחת: חיפה
ההסבר בשתי מילים: עיריית חיפה
ההסבר בשלוש מילים: מהנדס העיר חיפה
ההסבר בארבע מילים: מהנדס העיר חיפה כושל
חבל שזה מעציב אותך.
סוף סוף משהו חדש יבנה. במקום בניין נטוש והרוס יבנה בניין מפואר ומודרני. השכונה מתפתחת , מגיעה אוכלוסייה חדשה , והכל רק לטובה !
כואב הלב על הרס הילדות שלי, מקום הבילוי הפופולרי ביותר. שם הופיעו גם להקות צבאיות שהיה פשוט כיף לראות ולשמוע.
חבל !!!!! אבל זה דרכו של העולם
תודה רבה על העדכון, וכמובן שוב למדתי, לא נולדתי בחיפה, ולכן סיפור הקולנוע בבת גלים לא ידעתי על קיומו. ??
עד שנות ה-70 עת שהטלוויזיה השתלטה על המדיה, היו והסביבה עשרות בתי קולנוע גדולים וקטנים,
אט אט הקהל המעיט בהליכה לבתי הקולנוע.
אפשר להגיד שקולנוע בת-גל היה מקום שכונתי של שכונה קטנה ובעצם אין מה לשמר בניין בן 60 שנה, כי הוא נבנה מבטון לא היה בו ארכיטקטורה מיוחדת במינה, וסופו שיבנו על חורבתיו בניין מגורים רב קומות.
היו כמה בתי קולנוע שהצדיקו שימור משל הקולנוע היפה ביותר בחיפה וכנראה בכל הארץ – קולנוע אורה הנפלא, אמנם עדיין לא הרסו אותו, אך פועלת במקום איזו חנות חסרת משמעות. יש בכרמל קולנוע מוריה, היה מיוחד במינו. הוקם על בריכת המים של האזור. בובה של קולנוע, עדיין לא נהרס.
היה קולנוע אוריון שהיה מיוחד במינו, נהרס, קולנוע ארמון שהיה הגדול והמפואר בישראל נהרס ובנו מגדל משרדים חסר חשיבות. קולנוע עצמון נהפך למועדון ענק האומן 17, סניף ירושלמי – העירייה קיבלה אותו בזרואות פתוחות… אך אחרי זמן קצר שלחה את הפקחים לרשום דוחות למאות מכוניות בהדר הכרמל. הלקוחות ברחו והיזמים הפסידו מיליונים ונעלמו.
מה שהרס סופית את בתי הקולנוע בישראל בוידוא הריגה הוא הקמת בתי קולנוע מפלצתיים בקניונים הגדולים שבהם מוצגים לרוב סרטי זבל צעקניים…
כל הכבוד לשני בתי קולנוע קטנים שעדיין קיימים והם הסינמטק וקולנוע עממי הנפלא בנווה שאנן.
גם קולנוע שביט עדין עומד ומוזנח, שלמרות שאפשר להפוך אותו לאולפני טלויזיה.
בנוסף אם אינני טועה , יש קולנוע במוזיאון היפני טיקוטין, או לידו..
קולנוע עממי בנווה שאנן היה חלק בלתי נפרד מחיי כילד בשנות החמישים הוא לא רק היה קולנוע כל הטקסים והכנסים התקיימו ,למעלה היתה ספריה. הקולנוע שופץ ואני מקווה שישמש את הציבור עוד שנים רבות ולא יפול טרף לכרישי הנד"לן.
היה גם קולנוע מאי, וכנראה לפני הזמן שלך קולנוע עין-דור בעיר התחתית
בזרועות*
חברים הכל נכון , אבל בימים מטורפים שכאלה שהכל נגיש וזמין , אזאין כמו לעשות כסף מהר והרבה , כל השאר לא מעניין את היושבים בראשות העיר כי גם הם נהנים מתמלוגים עקיפים , כסף מסובב את העולם .
את הנוסטלגיה שימרו לעצמכם , בשפה של האנשים שעובדים כשכירים בערייה במחלקות השונות .
בכל מדינה בעולם בת גלים היתה שכונת יוקרה עם מלונות, בתי קפה, מסעדות ודירות יוקרה. רק בארץ שלנו מאפשרים למסילת רכבת ולבסיס צבאי להכתיב את אופי השכונה. מדינה מטורללת.
נכון היה צריך לטפח את המקום ככזה והשימור של כככל המבנים ללא יוצא דופן היה הופך את בת גלים לאטרקציה נפלאה שוהמקום היוקרתי היה נשאר פתוח לכוללללם.
יש שם פנטהאוזים במעל 8 מליון שקל עם נוף עוצר נשימה לערימות של זבל.
בסוף שנות החמישים הקולנוע היה קולנוע קיץ פתוח בלבד. התרגום לא היה בגוף הסרט אלא גולגל בנפרד בצד ולא תמיד היה קשר בין התרגום והסרט.
אז הקולנוע היה הכי קרוב לסינימה פראדיזו.
בת גלים גמורה טוטאל לוס בגלל העירייה הכושלת שלנו.
טיילות מוזנחות, חישמול של 4 מסילות סביבה.
הבה"ד לא יזוז לעולם חבל על האשליות. שיקוע רכבת בחלום הלילה בצאת הכוכבים.
הכביש הראשי שלה נסתם כל היום כי לא באים בתחבורה ציבורית רק רכב פרטי.
הולכת להיראות כמו מחנה מעצר.
עצוב
צודק לצערי.
מוטי יקר, לצערי ולצער רבים אחרים, עירית חיפה בראשות צוקאליש אינם מעריכים שום מבנה נוסטלגי בעיר. העיר נמכרת במכירה סיטונית לכרישי נדלן , כך ששום פעולת שימור משמעותית לא מבוצעת בעיר.
בקרוב מאוד חיפה תאבד את אופיה המיוחד ותהפוך לפתח תקווה…
הקזינו המפואר עומד שנים כגוש בטון כעור, לאף גורם בעיריה אין ענין לשימור.
כמה חבל….
לי האכי חסרה הבריכה הנהדרת בה למדתי לשחות. …?
כמוני כמוך
אולי הכי??