ביום רביעי (11/5/2022), בחצר בית חנה סנש, נערך בקיבוץ שדות-ים כנס הפלי"ם ודור ההמשך. את הכנס המרגש, בו השתתפו עשרות מבני דור ההמשך, כיבדו בנוכחותם אנשי הפלי"ם: ברוך זילברברג – תירוש ("בוטרוס") ויעקב בן ציון ("מלך"), ייבדלו לחיים ארוכים.
בית חנה סנש
לצד מפגשי הרעים המרגשים שקדמו לכנס, הוזמנו המשתתפים לבקר בבית חנה סנש. המקום, ששופץ באחרונה, מנציח את הצנחנית והמשוררת חנה סנש ואת חבריה הצנחנים שהקריבו את חייהם למען הצלת היהודים באירופה: חביבה רייק, רפאל רייס, צבי בן יעקב, אבא ברדיצ'ב, פרץ גולדשטיין, אנצו' סירני וחנה סנש.
המוזיאון מציג לקט מרתק של תמונות, מכתבים, שירים וחפצים מעזבונה של חנה סנש.
האירוע, שנפתח בשיר "הליכה לקיסריה", אורגן ע"י דור ההמשך של הפלמ"ח, צאצאיהם של חברי הפל"ים בשיתוף עמותת דור הפלמ"ח וקיבוץ שדות ים והנחתה אותו אדוה פלגי, בתו של ישראל חורב, איש הפל"ים, מפקד הספינות "דלין", "חנה סנש" ו"יהודה הלוי".
"התכנסנו כאן, בני משפחה ובני דור ההמשך של אנשי הפלי"ם", פתחה אדוה, "לזכור ולספר על אותם שנענו לקריאה והתגייסו לפלמ"ח ולפלוגה הימית והיו לגשר בין שם לכאן, אותם שעשו הכול כדי לפתוח את השערים עבור שורדי השואה שמשאת נפשם היחידה הייתה ארץ ישראל.
נזכיר כי השנה היא שנת ה-80 להקמת הפלמ"ח, אותו ארגון מופלא שגם אם מסביב יהום הסער ראשו אינו שח ולוחמיו ראשונים תמיד, לאור היום ובמחשך, כי כזה הוא הפלמ"ח".
מעגלי שיח והעלאת זיכרונות
במעגלי שיח שהתפרסו במתחם האירוע, סיפר כל אחד מהמשתתפים בקצרה לחבריו למעגל, על פעילות בן משפחתו ששירת בפלי"ם.
◄ צפו בקטעי וידאו – מעגלי שיח בכנס הפלי"ם 12/5/22
דבר המפקד
בפתח הכנס, בירך את הנוכחים האלוף (מיל.) שייקה גביש, יו"ר עמותת דור הפלמ"ח. על קשריו האישיים לפלי"ם ולחיל הים סיפר:
"אחרי שהתגייסתי לפלמ"ח קיבלתי זימון עם המחלקה לגינוסר, שם לימדו אותנו הפלמ"חניקים לחתור בסירות גומי, כדי שנהיה מוכנים לסייע לעזרת אוניות המעפילים. הקשר אחר, היה כאשר הייתי מנכ"ל "כור", היה אצלי ספקטור מכפר גלעדי, שהדריך את אנשי הכ"ג, בנינו יחד את ארובות תחנת הכוח בחדרה אותן אנו רואים מכאן. ההקשר השלישי, כשכבר הייתי אלוף, הבן שלי התגייס לצבא ושובץ בחיל הים, אך כאשר הסיעו אותם לבסיס, הוא נעלם לי…ניצלתי את דרגתי לברר היכן הוא ומצאתי אותו בכלא 6, לאחר שנתפס ללא כומתה…"
גביש הביע שמחתו על קיום הכינוס בשנת ה-80 לפלמ"ח והדגיש את תרומת הפלמ"ח למדינת ישראל. הפלמ"ח היה הגוף שהבטיח להיות הצבא של ארץ ישראל, אמר. מיטב הנוער התגייסו לצבא הבריטי, ויצחק שדה סבר שחשוב שביחידות הרגילות של הפלמ"ח יהיו גם אנשי ים בוגרי בית הספר הימי. בהמשך, הובן שצריך להקם מחלקה ימית ופלוגה ימית. כדוגמה, ציין גביש את אברהם זכאי מגבעת ברנר, איש הפלי"ם שהיה מפקד פלוגה בגדוד השני של הפלמ"ח "הרגיל".
"הפלי"ם", המשיך גביש, "היה מסוגל לשנות את פעילותו והכנתו בהתאם למשימות שהוטלו עליו. משימת ההעפלה הייתה משימה בקנה מידה ענק, 64 אוניות מעפילים לוו ע"י אנשי הפלי"ם. בנוסף למלווים, טיפלו אנשי הפלי"ם באבטחת החופים והגישה, פריקה והתארגנות בפעולות כנגד הצי הבריטי, כחלק ממאבק הפלמ"ח כולו במאבק המדינה.
בנוסף למאבק, הפלי"ם טיפל גם במגורשים לקפריסין, באימונם ובהכנתם לעלייה ארצה. הגיעו מקפריסין 51,000 איש מאומנים ככל שהתאפשר שהצטרפו לכוח הלוחם. הם היו כוח האדם שהשלים את יכולת הלחימה של היחידות הוותיקות.
בסיום דבריו, קרא שייקה גביש למשתתפים להצטרף לעמותת דור הפלמ"ח, על מנת לאפשר להנחיל את המורשת החשובה לבתי הספר, לחיילים ואף לתיירים.
שי בובר, חבר מזכירות ומרכז משק שדות ים, בנו של שמשון בובר, ממייסדי השייט הישראלי, שלקח חלק בהורדת מעפילי האונייה "חנה סנש" אל החוף, בירך את המשתתפים ואמר:
"קיבוץ שדות ים שנקרא באותם ימים גם קיסריה, היה ביתו של הפלי"ם: כאן על החוף גרו הבחורים במחנות אוהלים והתאמנו לקראת הבאות. סככת הדיג שימשה להם כיתת לימוד, הם אכלו בחדר האוכל של הקיבוץ ועבדו בנמל חיפה כסבלים יחד עם חברי הקיבוץ. במסגרייה של הקיבוץ הכינו את חלקי הברזל המוקשים עבור חוליות החבלה וסירת הדיג של הקיבוץ הייתה זו שנשלחה לאתר את ספינות המעפילים בים ולכוון אותן למקום ההורדה.
ארבע ספינות מעפילים הגיעו לחוף שלנו ומעפיליהן הורדו בהצלחה תחת אפם של הבריטים שישבו בגבעת אולגה. בלילות הורדה התגייסו חברי שדות ים ולקחו חלק בפעילות החשאית ועל כך שילם הקיבוץ מחיר לא פשוט: שני חיפושים גדולים נערכו בשדות ים, אמנם הבריטים לא מצאו נשק ולא את אנשי הפלי"ם, אך כל הבחורים נשלחו למחנה המעצר ברפיח, ובקיבוץ נשארו בחורות וילדים קטנים. סבי נלקח לרפיח וסבתי נלקחה ללטרון, אימי בת חצי שנה נשארה בקיבוץ. ברוח אותם ימים הגיעו בחורים מכל הסביבה לעזור לחברות לקיים את ענפי המשק ולשמור על היישוב.
קיבוץ קיסריה ושדות ים פעלו יחד למען המטרה המשותפת למען הצלת אלה ששרדו את השואה. ולכן כל כך חשוב לקיים את הכנס כאן, במקום בו הכל התחיל. אני מצדיע לאותם בחורים שנשאו את דמם עלי שכם ולימים הפכו לשדרת הפיקוד של חיל הים שזה עתה הוקם".
"עוד נשוב ניפגש על המים"
יואב רגב, חבר דור ההמשך של הפלמ"ח, העביר למשתתפים סקירה מרתקת על הפל"ים:
"הפלי"ם הפך מהר מאוד להיות הכוח הארצי המגויס היחיד של ארגון ההגנה והיישוב העברי בארץ ישראל בשנים 1945-1948 ובו בזמן הזרוע המבצעת של המוסד לעליה ב'.
כמה שורשים קדמו לפלי"ם: קבוצת "נערי הירקון" שכבר משנת 1937 התאמנו בירקון ובנמל תל אביב, אגודות השיט הימיות (הסקציה הימית של הפועל תל אביב, זבולון, דולפין, צופי ים ועוד), 77 ספינות ואוניות מעפילים בין השנים 1934-1945 (טרם פלי"ם) והמוסד לעלייה ב' שבא לעולם בנוב' 1938 והפלמ"ח יעמוד תחתיו.
קו פרשת המים פורץ הדרך, נולד בקיסריה בינואר 1943, אז החל הקורס הימי הראשון במסגרת הפלמ"ח, שנמשך שלושה חודשים. בין 31 החניכים היה זלמן פרח, שבתו בשמת יושבת כאן. הוא האיש שבמהלך שנת 1943 שכנע את יגאל אלון סגן מפקד הפלמ"ח לשכנע את יצחק שדה מפקד הפלמ"ח, להביא ליצירתה של יחידה ימית אורגנית שתשרת את המשימות הימיות בעתיד הנראה לעין".
"בדצמבר 1943 קמה לראשונה המחי"ם, המחלקה הימית הראשונה בקורות הפלמ"ח, שהיא הבסיס לפלי"ם", המשיך רגב בסקירתו. "הפלי"ם בא לעולם רק באפריל 1945, ונשען על המחלקה הימית הזו. בקורסים הראשונים שנערכו בשנים 1943-1945 הדריכו בין השאר חברי "נערי הירקון וחברי אגודות השיט, בהם: דוב מגן, אברהם זכאי, שמוליק טנקוס ועוד.
מינואר 1943 ועד מלחמת העצמאות נערכו 9 קורסי מפקדי סירות בקיסריה-שדות ים, בהם התחנכו למלאכה הימית. בנוסף נערכו 5 קורסים של אימון ימי מתקדם בו 6 חודשים בבית הספר הימי שליד הטכניון הישן בחיפה, עם השלמות טכניות-מכניות בבית הספר המקצועי ביגור. בוגרי אותם קורסים הם אלה שיישאו בנטל ההעפלה, קרי, הבאת 64 ספינות ואוניות מעפילים בין השנים 1945-1948, עם כ-69,000 מעפילים על סיפוניהן, אותן הביאו 169 מלווים ומפקדים ולצידם כ-78 גדעונים, אנשי פלי"ם.
מתוך 212 אלחוטני ההעפלה, 78 אלחוטנים-גדעונים הם אנשי פלי"ם בהגדרה, חלקם על סיפוני האוניות וחלקם ב-27 תחנות יבשתיות באירופה ארה"ב וחופי הארץ. כשהמחי"ם בא לעולם בשנת 1943 הוא היה מחלקה מפלוגה ז' שאיגדה את היחידות המיוחדות. פלוגה י' הייתה חלק מהגדוד הרביעי של הפלמ"ח שאיגד גם הוא את היחידות המיוחדות של הפלמ"ח.
הפלי"ם מאגד תחתיו כמה זרועות: האחת – החוליה לחבלה ימית בפיקודו של יוחאי בן-נון. השנייה – שורות המגינים שהוקמו באוג' 1946 ואימנו במחנות אימונים מוסדרים לקראת עלייה לארץ ושירות בפלמ"ח. השלישית – פלוגת הנמל בחיפה, לימים פלוגה שאבטחה את העובדים היהודים בשנים 1947-1948.
הפלוגה הימית של הפלמ"ח, קרי הכוח הימי היחיד של ארגון ההגנה בארץ ישראל, היה כפוף למטה הפלמ"ח עד ה-17 במרץ 1948. כשהוקם השירות הימי, לימים חיל הים, הוא יוכפף לשירות הימי מתוך הפלמ"ח. באותו זמן, נלחמו כ-100 אנשי פלי"ם בקרבות הרי ירושלים במסגרת הגדוד הרביעי. 66 מהם היו בין נופלי הגדוד הרביעי בקרבות אלה.
לסיכום דבריו, ביקש רגב להדגיש, כי המסד העיקרי של חיל הים הוא הפלי"ם. חמישה מפקדי חיל ים באו מן הפלי"ם, כמו כן סגני מפקדי חיל, מפקדי שייטות, מפקדי כלים ועוד.
"זו האחריות שלנו, התפקיד שלנו להביאם בריאים ושלמים"
סמדר וינשטוק, בתו של איש הפלי"ם ישראל חורב, קראה את מילותיו המרגשות של נתן אלתרמן, "נאום תשובה לרב חובל איטלקי". מירב ראון ועומרי לש בני דור ההמשך, קראו קטעים מזיכרונותיהם של אנשי פלי"ם נמרוד אשל, אריה קפלן ("קיפי"), יוחאי בן-נון, יוסי הראל, שמואל ינאי "סאמק", מנחם קליין ונוספים.
טובה בן צור, רעיית איש הפלי"ם יהודה בן-צור, פנתה בהתרגשות לנוכחים:
"אני רק בת 91, מהן 72 שנים כרעייתו של יהודה בן צור, בכינויו "פרא", זר לא יבין זאת…שדות ים קיסריה, ערש הפלי"ם. כאן נערכו הכנסים השנתיים, מפגשי הרעות, כאן נבנה הגשר בין הדורות.
מרגישה שליחות ללא נוכחותו של יהודה לציין את אתר הפלים שהיה בין מקימיו ובנם צבי ממשיך בכך את דרכו על מנת להנחיל את המורשת החשובה לדורות הבאים".
באומר, בצליל, בסיפור ובשיר
במהלך הערב שרו שלומית ונוגה את השירים: "רותי", "זמר לספינה", "קפיטן", "שושנה" ו"זמר לקברניט". בהמשך, הנעימו אבינעם קולודני ואריה רזיאל בשירי הפל"ים אליהם הצטרף הקהל.
את התוכנית האמנותית קינח השיר: "כוסית לפלי"ם" בפיהן של "להקת בנות הקברניטים" – בנותיהם של קפטנים מהפלי"ם: חמוטל (פוטי), בתו של יוחאי בן נון, בשמת, בתו של זלמן פרח, עפרה, בתו של מנחם כהן (צ'רצ'יל) ודיתה, בתו של ראובן יתיר-הירש.
בסיום האירוע, בברכת "עוד נשוב ניפגש על המים", עמדו המשתתפים על רגליהם ושרו בגאווה:
"מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר, אַךְ רֹאשֵׁנוּ לֹא יִשַּׁח, לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ, תָּמִיד אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח".
המנון הפלמ"ח ימשיך ויעבור מדור לדור בראש מורם. יישר כוח למארגנים ולמשתתפים על אירוע מכובד, מרגש ומאורגן למופת. מי ייתן והמורשת החשובה תמשיך ותונחל לדורי דורות.
איזו יופי של כתבה, יעל אין כמוך, התרגשתי.
כיף לשמוע, תודה מכל הלב!
מתכננת להגיע לכנס ביום א
אירוע מקסים.,
לקראת הערב נדברנו ואמרת לי שידאגו לתחבורה
למרות שלא הייתי אני בהחלט מעודד פעולות הנצחה ומצרף לך את כל האמת על הפליים.
דווידקה עולה דרגה
ב 1943:אחרי התבוסה של רומל במדבר המערבי.
הבריטים הפסיקו לממן את הפל"מח. אז העלה דווידקה את הצעתו להקים כוח ימי במקביל לכוח היבשתי שכבר היה די מאורגן. ככזה היה ממונה על לילות ההורדה של עולים בלתי ליגאליים עוד משנות ה1937-6
עם וולוס. כך שידיעותיו ושל כתריאל יפה על חופי הים היו כעזר לידע הנצבר בנושא הימאות
https://www.youtube.com/watch?v=JiZtuYtL0lk
שאול, תודה על דבריך, חבל שלא השתתפת בכנס. אינני יודעת עם מי שוחחת בנוגע לתחבורה, איני קשורה להפקת האירוע, הוזמנתי כדי לתעד ולהנציח את המורשת החשובה.
אגב "וולוס", בימים אלה הוצאתי לאור ספר הנצחה לזכרו של זאב הים, בין 294 עמודיו, מסופר על משלחת שמונתה ע"י מטה "ההגנה" לאיתור חוף שיתאים להבאת המעפילים, על חבריה נמנה זאב הים. החוף שמצאו כמתאים, באזור כפר ויתקין, שימש ל"נחיתתה" של "וולוס".
כנס חשוב לדור ההמשך….
נקווה שימשיכו לשמור על הגחלת לדורי דורות
תבורכי יעל.כתבה עשויה היטב, מקיפה מעניינת וחשובה.
שאפו.
רב תודות, דודו יקר!
יעל יקרה.
סקירה מרגשת, ממצה ומלמדת .
תבורכי על מפעל חיים שבחרת
לעסוק ,לחקור ולתעד.
מרגש להיפגש עם דור הפל"ים וצאצאיו
ולהאזין לסיפוריהם.
יישר כוח.
מינה יקרה,
תודה רבה על המחמאות!
אכן, חשה זכות גדולה על שבחרתי בשליחות
הערכית והמרגשת הזו,
הלוואי והמורשת החשובה תמשיך ותסופר לדורי דורות.
אילנה בריף אמר/ה לפני דקה 1
סקירה עיתונאית מצוינת של כנס חשוב ביותר בתולדות העפלה. בכתבה מפורטת זו, ניתן ללמוד על פרק חבוי למדי אך חשוב מאד בתולדות המדינה שבדרך. אני למדתי רבות מהכתבה של יעל הורוביץ מכנס הפל"ים ודור ההמשך, על הארגון ודרך פעולתו כשלוחה של הפלמ"ח בהבאת אלפי יהודים עקורים לישראל בימי המנדט הבריטי. יישר כוח.
סקירה עיתונאית מצוינת של כנס חשוב ביותר בתולדות העפלה. בכתבה מפורטת זו, ניתן ללמוד על פרק חבוי למדי אך חשוב מאד בתולדות המדינה שבדרך. אני למדתי רבות מהכתבה של יעל הורוביץ מכנס הפל"ים ודור ההמשך, על הארגון ודרך פעולתו כשלוחה של ההגנה, בהבאת אלפי יהודים עקורים לישראל בימי המנדט הבריטי. יישר כוח.
אילנה יקרה,
תודות על המילים החמות.
חבל שהנושאים החשובים הללו לא נלמדים לעומק בבתי הספר.
מי ייתן וגם דורות ההמשך ישכילו להנחיל את המורשת החשובה לצאצאיהם!
תודה יעל על כתבה מרתקת ומלאת מידע ונוסטלגיה
תודה רבה רבה, אימא יקרה
יעל, יישר כוח על התיעוד החשוב והמרגש הזה
תודה רבה, אורי יקר
שבוע טוב
תודה יעל על כתבה נפלאה,חשובה ומרגשת.
מדהים שזו כבר הסטוריה וחובה ללמד את הדור הצעיר.
תודה רבה, נילי יקרה.
"מדהים שזו כבר היסטוריה"… ממש כך.
האירוע השבוע הניב כמה עשרות שגרירי מורשת צעירים,
מאמינה שימשיכו לשמור על הגחלת
מהמם . ישר כוח בענק
Rachel Gitai
תודה רבה רחל,
אירוע חשוב ומרגש
כתבה מרגשת.כתובה נהדר.תודה על כל המידע והדרך שהוא הוגש
תודה רבה, מנחם יקר, מעריכה את דברייך