מלון בן 3 קומות על הכרמל
בשנת 1936 הוקם על הכרמל מבנה בן שלוש קומות ברחוב חורב 2 של היום, שיועד לשמש כבית מלון. כפי שקרה במקרים רבים אחרים, עבר הבניין גלגולים עד שהפך למה שהוא היום – בית החולים כרמל.
המבנה תוכנן ע”י האדריכל משה גרשטל, שתכנן גם את מבנה שוק תלפיות בעיר. בהמשך האדריכל א. ינוביץ הכניס בו מספר שינויים, אולם נשתמר אופייה של התוכנית המקורית. התוכנית כללה גוש מבני מעוגל שבמרכזו נמצא קיר מעוגל מזכוכית. קיר זה מורכב ממלבני זכוכית שמצטרפים ויוצרים מעטפת גלילית רבת פאות – אלמנט אופייני לבנייה בסגנון הבינלאומי של התקופה (הידוע גם כסגנון הבאוהאוס). מרכיב זה נשתמר יפה עד היום.
בית החולים 'כרמל' הישן
כאמור, הבניין עבר מספר גלגולים והתרחק מייעודו המקורי כבית מלון. בעקבות פרוץ המאורעות בא”י מחד (1936-39) ועליית יהודי גרמניה מאידך – עם התגברות הנאציזם, הפך הבניין ל-”בית עולי גרמניה”. במחצית הראשונה של שנות ה-40, בגלגולו השני, המבנה הוסב לבית חולים, עת נרכש ע”י קופת החולים 'כללית' של ההסתדרות. לימים נודע בשמו כבית החולים ״כרמל הישן״.
הסליק
בספר “מערכות ההגנה בחיפה” מאת צדוק אשל, מסופר כי עם השלמת תהליך הבנייה של בית המלון, לאחר עזיבת הפועלים את האתר ותחת סודיות גמורה, הותקן במרתף הבניין סליק של “ההגנה” תחת עינו הפקוחה של מהנדס מטעם הארגון. חשיבותו של הסליק היתה רבה בפרוץ מלחמת העצמאות, כאשר הבניין שימש אז כבית חולים.
האם בסליק זה הוסתרו כלי נשק ששמשו את הלוחמים שלחמו על שחרור חיפה?
קוראים יקרים, אם יש בידיכם מידע כלשהו אודות סליק זה או דומיו בחיפה, נשמח אם תשתפו אותנו בסיפוריכם.
אחד הבניינים היפים בכרמל
חבל שחלקו מוסתר ומרוב רכבים בכבישים לא מצליחים לקלוט את היופי שלו.. זה 'שוק תלפיות' של הכרמל.
כתבה חשובה מאוד,אשמח לדעת האם יש מידע על בית בורכוב שעל הריסותיו נבנה בית חולים כרמל החדש בצמוד לרחוב מאפו.
יוסי א, שלום ותודה על התגובה.
על בנין ״ בית חולים כרמל הישן״ יש אכן שלט שמספר בקיצור את תולדות הבנין( לא הכל), אולם סיפור הסליק אכן לא מופיע בו.
שלום, כילית הכרמל ( 1945 ) אני
זוכרת סיפורים של הורי על סליקים
שנמצאו בואדי שבין רח' ק.ספר 17
ורח' אהוד המקביל לו. שווה בדיקה.
כנראה שהיו הרבה סליקים של ההגנה בכרמל. משפחתי המורחבת עברה בתחילת שנות ה-40 לקרית עמל, בגלל הפצצות האיטלקים בחיפה. שנות ילדותי המוקדמות עברו שם. ב-44 – 45 בערך, הורי חזרו לחיפה ושאר בני המשפחה לקרית ביאליק. אבי, אמיר בן-שחר, היה חבר הגנה. את הבית שלנו בתחילת רח' גבעון באחוזה, שיפץ אדריכל בשם דוד ויטמין שהיה חבר טוב של אבי ומראשוני עין הוד ( האיש היה גם צייר). דוד ויטמין היה ג"כ חבר הגנה. בזמן השיפוץ בנו בחצר לאחי ולי ארגז חול. הגינה היתה מלאה עצי אורן. הייתי אוספת צנוברים לאכילה ואמי הראתה לי שאם אכניס אותם בשורה לארגז החול ואשקה, הם ינבטו. הייתה לי שורה יפה של נבטי אורן בארגז ובוקר אחד התעוררתי ומצאתי שמשהו חפר בארגז שלי והרס והעלים את כל ההיבטים. בכיתי כמובן ואבא טען שבטח איזה חתול או כלב נכנסו לגינה וחפרו במקום.
שנים רבות לאחר אותו אירוע, בערוב ימיו של אבי, לקחתי אותו לגור אצלי. אז סיפר לבני ואח"כ גם לי שארגז החול שבנו בבית באחוזה היה למעשה סליק נשק של ההגנה. למעלה היה ארגז חול ותמיד דאגו שצעצועי ילדים יהיו מפוזרים בו, ולמטה דוד ויטמין דאג לבנות מרתף בתוכו הוסלק נשק. כמובן שחברי ההגנה שהגיעו בלילה להוציא נשק לא התחשבו בשורת נבטי האורן ששתלה ילדה קטנה אחת…
סיפור מקסים, תודה על השיתוף!
האדריכל נקרא דוד ויטמן (כמו הגלידה)
הוא היה גם צייר אקוורלים מחונן
אדריכלים חיפאים (אשר בעבר היו מופקדים על תהליך הבניה כולה החל מבחינת המגרש ועד מסירת הדירות) שיתפו אותו בעיצוב מספר רב של בנינים בחיפה.
כדאי שהתאגיד יפנה לקופת החולים (היום בשמה "הנוצץ" שירותי בריאות) ויבקש שיתקינו בכניסה לבניין שלט שמפרט את תולדותיו, וכן את שמות בוניו, וכך יוכלו לדעת גם מי שלא יקראו את הכתבה המענינת.
כל הכבוד לך ידידי ד"ר דוד בר און.שבןע טוב
למה?????
מעניין מה יש עדיין במרתף. אנא שתפו גם ברשתות אחרות ואולי תקבלו מידע מאנשים שלחמו או עבדו במקום באותה תקופה. הזדרזו הדור הולך ונעלם.
כמה מטומטמים יש בעולם ?
אבא שלי לפני 20 שנה הלך לאבחון שם כשהיה מרכז פסיכיאטרי כדי לקבוע שהוא צלול ויציב ויכול לרשום באחריות צוואה,הוא הסביר שם שיש סליק ענק מתחת לבניין והוא כמפקד ברובע הדר לקח משם נשק וחומרי נפץ כדי להשלים את כיבוש הדר והעיר התחתית.
אז התייחסו אליו כקשיש הזוי ולא עשו עם זה כלום למרות שהציע לפנות לחבריו מארגון ההגנה וחטיבת כרמלי כדי לאתר את הסליק
סיפור מדהים! תודה על השיתוף!
מה הפלא. ניראה שהצלחנו ללמד את החמס היכן בונים סליקים
נהדר
מידע מעניין ביותר
עמוס בעלי התגורר בזמן מלחמת השחרור בסימטת צידון 3, בחיפה. הוא זוכר שמתחת לקומה הראשונה היה בור, וזוכר במעומעם שראה מן החלון בקומה השניה, שהוציאו מהבור נשק. שווה לבדוק.
סיפור יפה מאוד, תודה על השיתוף!