2021, עדיין בתוך מגפת הקורונה שהשפיעה גם על הספריות בחיפה, אבל האם עדיין יש בהן צורך בעידן הדיגיטלי?
כשניגשים לסכם את שנת 2021 בנושא הספריות העירוניות, מן הראוי לברר קודם בכנות, האם יש עוד צורך בספריות עירוניות? האם אנשים בשנת 2021 בכלל החליפו ספרים בספרייה? יש היום כל כך הרבה חלופות – ספרים שניתן לקרוא בנייד, קניית ספרים, ספרים מוקלטים ועוד מיני אלטרנטיבות לקריאת ספרים.
להישאר מעודכנות
הספריות היום מתאמצות להישאר אטרקטיביות. בכל ספריה, בשעות הערב, מתקיימות פעילויות ספרותיות, יוצרים מגיעים לספריות ומספרים על הספר האחרון שכתבו. בספריית 'בית יד לבנים' מתקיים גם מועדון זמר. בספריות רבות ניתן לבוא בשעות אחר הצהריים ולצפות בהצגות ילדים שמגיעות להופיע בפני הילדים באזור.
הקהל האדוק של הספריות הוא ברובו קהל מבוגר, שצורך ספרים ואוהב לצאת מהבית, להגיע לספריה ולהחליף ספרים. יש גם הורים שעושים להם מנהג שבועי להגיע עם הילדים לספריה, וכל ילד בוחר לעצמו ספר או שניים. בחלק מהספריות יש גם אפשרות להישאר במקום, לשבת ולקרוא קצת מהספר, ולהעביר ככה אחר צהריים גשום ונחמד עם הילדים.
ירידה משמעותית בהשאלת ספרים
כשמסתכלים על הנתונים רואים שבשנת 2021 היו פחות השאלות ספרים בצורה משמעותית, אבל בגלל הקורונה קשה לדעת האם מדובר בירידה אמיתית בנתוני ההשאלה או בהשלכות של הקורונה, כמו שקרו בכל התחומים.
מספר ההשאלות בשנת 2021 (ללא חודש דצמבר) עומד על כ-248,000. לעומת זאת, בשנת 2018 היו בחיפה 373,000 השאלות ספרים, ובשנת 2019 היו 357,000 השאלות. 2020 הייתה שנת סגרים ולכן לא צריך להתרשם מהנתון של 202,000 השאלות, ושיש לקחת זאת בחשבון.
18 ספריות בחיפה
רשת הספריות העירוניות בחיפה כוללת 18 ספריות: בהם ספריית פבזנר – הספרייה המרכזית ו-17 סניפים ברחבי העיר. כולן משלבות שירותי השאלת ספרים עם שירותים דיגיטליים מתקדמים הכוללים בין היתר: קריאת ספרים דיגיטליים בעברית ובשפות שונות, השמעת ספרים קוליים, שימוש במאגרי מידע ישראלים ובינלאומיים.
בנוסף לשירותים אלה משמשות הספריות כמרכזי תרבות בהם מתקיימים מדי שנה פעילויות תרבות רבות לילדים ולמבוגרים כאחד:
הפעילויות לתלמידי גני הילדים ובתי הספר כוללות בין היתר: שעות סיפור מומחזות לגילאי 3-6, פעילויות העשרה ומפגשי סופרים.
הפעילות למבוגרים כוללת בין היתר: הרצאות, מופעים, מפגשי ספרות, סדנאות כתיבה יצירתית, מופעי שירה ומוסיקה ועוד.
קצת תרבות
הספריות הן מוקד לתרבות עירונית, מאפשרות להשאיל ספרים וגם לצרוך אירועי תרבות. אנחנו לא בתל אביב, שבכל בית קפה יש ערב שירה עם מיטב המשוררים ובכל פינה משיקים ספר חדש. כאן, בשביל לצרוך תרבות, צריך להתאמץ והספריות מנגישות את אירועי הספרות והצגות הילדים לתושבי העיר. בנוסף, יש צעירים ומבוגרים, שממעטים לקנות ספרים ואוהבים להתייעץ עם הספרנית מה כדאי לקרוא ואז לקחת את הספרים הביתה לכמה ימים או שבועות.
ספריית מינץ במרכז הכרמל
אי אפשר לסכם שנה בספריות בחיפה, ולא לדבר על ספריית מינץ במרכז הכרמל. עירייה שלא מסוגלת להשמיש ספריה במרכז הכרמל על מנת שהאוכלוסייה הקשישה בשכונה תוכל להחליף ספרים ליד הבית, צריכה לשקול את דרכה. כמה קשה לקחת מבנה שעלה באש, ולתקן אותו או למצוא מבנה חלופי? בשנת 2016 נשרפו בחיפה 700 יח"ד, 699 יח"ד שופצו. האם העירייה לא מסוגלת לעשות את מה שתושבי אחוזה ורוממה עשו בקלות לאחר שביתם נשרף?
חבל…
אני מניחה שלראש העיר שלנו, ד"ר עינת קליש רותם, יש כרגע כמה נושאים יותר בוערים מאשר ספריית מינץ, אבל כבר כתבתי את דעתי בנושא לא פעם, וזה עדיין עצוב וחמור בעיניי. זה באמת דבר פעוט לעשות מבחינת העירייה, ולחלק מתושבי חיפה, במיוחד המבוגרים מדובר בעניין מהותי ונחוץ ממש.
ספרים עד הבית, קריאה דיגיטאלית ואירועי תרבות בזום
מגפת הקורונה הציבה בפני רשת הספריות אתגרים לא פשוטים. הספריות עברו לפעול בהתאם לתו הירוק ולתו הסגול גם יחד. הנהלת הספריות השקיעה מאמצים רבים על מנת לצמצם את הפגיעה ולהמשיך במתן השירות לציבור הקוראים ככל הניתן:
בין הפתרונות שניתנו לקוראים במהלך הסגרים:
- שירות דיגיטלי לכל קורא: לקוראים שהתקשו לתפעל את המערכת נתנו הספרנים הדרכות טלפוניות. הודות לשירות שניתן ע"י הספרנים גדלו שרותי המדיה של הספריות באופן משמעותי.
- שירות עד הבית: בהתאם להנחיות התאפשר הביקור בספריות בתקופות הרלוונטיות בתיאום טלפוני מראש בלבד ומספר הקוראים שהוכנסו לחלל הספריות הוגבל גם הוא בהתאם.
- על מנת לתת מענה לקוראים שלא יכלו להגיע לספריות בשל המגבלות, פיתחה רשת הספריות שירות "שירות עד הבית". במסגרת זו ניתנה לקוראים אפשרות להזמין טלפונית את הספרים לביתם או לחילופין לאסוף אותם מפתח הספריות.
- מגבלות הקורונה הביאה מטבע הדברים לצמצום משמעותי באירועי התרבות ולאולם גם תחת מגבלות אלה קיימה רשת הספריות אירועי תרבות אשר הועברו באופן מקוון ובחינם לילדים ומבוגרים כאחד.
להלן נתונים מספריים המאירים על פעילות הספריות בשנים שגרתיות לעומת תקופת "הקורונה":
כמה זמן עוד תחכה שכונת רמת בגין לספריה. הפתיחה היתה צריכה להתקיים באוקטובר 2021 אבל אז לא הגיעו המדפים . לאחר מכן נפתחו קופסאות הקרטון שם אוחסנו הספרים ואבוי איזה אוזלת יד מצד הגורמים שסגרו את הספרים. כאב להלב להסתכל על הספרים שטבעו במי הגשם והעלו עובש .כעת הם בניילונים מחכים לאיסוף מחוץ לשערי הספריה.
עד מתי ימשך הזלזול בספרים בספריה ובאנשי השכונה.
בנערותי גרתי ברחוב יוסף, ועד גיל 16 הספקתי לקרוא את כל – חוזרת – כל – מאות הספרים בספריית פבזנר, כולל ביוגרפיות וכתבי עת…. זו היתה השכלה וידע שרכשתי לכל החיים.
נעדרתי מחיםה למעלה מ40 שנה וחזרתי אליה לאחר הגי חאות, וכשעברתי ליד ספריית פבזנר חשכו עיניי מההזנחה הסביבתית והעליבות…
מי אמר שהאנושות מתקדמת??? היא למעשה נסוגה לאחור…
בהחלט מיכל יקירתי, יש צורך בספריות עירוניות בעיר חיפה. שבת שלום לך מיכל.
ספריות חשובות לכל גיל ובמיוחד לגיל השלישי שעיתותיו בידיו…
ספריות עם ספרים אמיתיים . זה הכי כיף להחזיק ספר ביד ולא לקרוא מהמחשב…
למי שמתאים אז שיהנה…
אבל רבים רבים מעדיפים להחזיק ספרים בידיהם ולנייד אותם ולקרוא כשמזדמן להם….
מקווה מאוד מאוד שהספריות המסורתיות תישארנה ולא יצמצמו אותן.
הגיל השלישי ניזון מהם ולא אגזים אם אומר – אבוד בלעדיהם…
אני אישית חייבת כמה ספרים לידי ואפילו ביציאה לנופש אני תמיד מצטיידת בספר. הספרים ממלאים את עולמי בתכנים מגוונים בהתאם לבחירתי או אקראית…
מי שלא קורה- מפסיד עולם ומלואו.
בבקשה – העשירו את הספריות בספרים חדשים ובספרנים איכותיים ושמרו על מעוז התרבות האמיתי ומקווה מאוד הנצחי
צריך לאחד בין הספריות למתנ"סים ולהפוך את זה לרשת של מרכזי תרבות שיכללו חוגים, ספריות, מרכזי מדיה, חוגים, חוגי קריאה, חוגי ספורט וגלריות תצוגה. חיפה חייבת השקעה ענקית במבנים רובם מיושנים מאד בתרבות.
יפה שהקימו אצטדיון אבל מה עם כל השאר?? ראש העיר דיברה על ברצלונה לספריות בברצלונה יש מבנים נהדרים.
מי שרוצה השראה חפשו את Sant Antoni – Joan Oliver Library
אין לחיפה אפילו מבנה אחד שמתקרב למבנה התרבות הזה.
הגיע זמן להפוך את התקציבים פחות לאספלט וכבישים יותר למבני תרבות וארועי תרבות גבוהה (לא צובחוץ פרעחיאדה)
ברוממה אין הרבה מה לעשות, לכן לפעמים הסיפריה מצילה אותנו. הספריה היא חלק חשוב מהחיים שלנו ואנחנו מחליפים בה ספרים שעושים לנו טוב על הלב באופן קבוע.
ספריית מינץ: לדעתי צריך לפתוח שם בית קפה, סניף דואר גדול וגלריה לאמנים מבוגרים תושבי חיפה להציג ולמכור עבודות שתופעל על ידי גמלאים דרך מרכז מיל"ב.
יש במרכז הכרמל עשרות אוצנים גמלאים שיכולים להציג ולמכור בגלריה כזאת ויהיה עוד מקום תיירות.
הספריות בכל הארץ עברו שדרוג. הן הרבה יותר מספרים וירחונים. יש בהן מרכזי מדיה, שיעורי מדיה ותקשורת, אולפני הפקה כמו עיתוני בתי ספר או פודקסט, שיעורי קריאה לילדי גן, מהן מזמינים ספרים דיגיטליים, יש להן השאלת צעצועים ומשחקי לומדה שחוסכת אלפי ש' למשפחות שלא צריכות לקנות את זה.
עיריית חיפה תקועה עם הבנה מעטה ביחס לערים הגדולות בארץ מה החשיבות של ספריות, תיאטרון, מוזיאון ומתנס למשיכת תושבים חיזוק שכונות ומפגש קהילות עירוניות של יוצרים ותרבות. מחוץ לקניון הצרכני חייבים קונטרה של תרבות גבוהה חשיבה יצירה בינלאומית ומפגש מניכור העיר. וזה חמה הם כל כך חשובים