באנר מוזאוני חיפה 0308024
באנר חברה כלכלית 100724
באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חזית הים רחב
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר קריית אתא

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת...

החיים לצד נרקיסיסט

אגדה יוונית עתיקה מספרת על נרקיסוס, גבר נאה במיוחד...

שכנה | סיפור קצר | אילן סגל

טוב שכנה טובה ממרגרינה טובה. בין הדברים בהם בורך האדם...

על הרגלים ועל הקושי לשחרר אותם

הרדיו פתוח. קריין בקול עמוק אומר: "לא מתרגלים עד...

החלליות היפות של הים

המדוזות בריף בת גלים יולי 2024 והמדוזות עדיין כאן, רק...

"גבריאל נולד בחנוכה" • מתוך צער האובדן, החל אביו ליצור חנוכיות | "חנוכיות לגבריאל" – רגיש ונוגע ללב • צפו

"אולי העולם בכלל לא ער לכך שפעם היה גברי"

כשבנו גבריאל נעלם במלחמת יום הכיפורים, החל אביו מיירים, שמעולם לא עסק באומנות קודם לכן, להנציח את בנו האהוב ע"י יצירת חנוכיות מיוחדות במינן. "אבא רצה להוכיח לעולם שגברי היה קיים", מספר אמציה, אחיו של גבריאל.

"חנוכיות לגבריאל" | סרטו של אבי בינדר • צפו

https://youtu.be/A4nC_LnxgFQ

"ואז היה האסון"

"אבא לא עסק באומנות קודם, הוא היה מכונאי מוכשר, מסגר, נפח, הוא המציא הרבה דברים, אך לא עסק באומנות אף פעם. ואז היה האסון…" מספר פרופ' אמציה ברעם, אחיו של גבריאל.

"גבריאל נעלם במהלך מלחמת יום הכיפורים, בלילה הראשון, כמו הרבה אחרים. לא היה שום מידע, כלום. לא שהוא חי, לא שהוא מת, לא שבוי, כלום. נוצרה אצל אבא ההרגשה, שאולי העולם לא ער בכלל לזה שפעם היה גברי", הוא מספר. "הוא הפך לאומן בעקבות… הטרגדיה".

גבריאל ברעם – מתוך הסרט (אלבום משפחתי)

כל חנוכיה הוקדשה לגבריאל

"אבא החליט שהוא יתחיל ליצור חנוכיות, כדי להוכיח שגברי היה קיים, וגם החליט שהחנוכיות תהיינה עשויות ממתכות שאינן מתכלות. ברזל מחליד למשל, אבל נחושת, ברונזה, (גם כסף, אך לכך לא היה לאבא הקיבוצניק, תקציב), אלה לא מתכלות, לכן יצר מהמתכות הללו את החנוכיות, ואת כל אחת מהן הקדיש לאחי הקטן, גברי".

מתוך הסרט חנוכיות לגבריאל (צילום: זמן חיפה)

כל פרט תוכנן בקפידה

"הטכניקה שבה אבא עבד", ממשיך אמציה, "היא טכניקה של המאה ה-19. לא תבנית, לא יציקה, לא שכפול. כל כיפוף של מתכת הוא מתוך תכנון מדויק, כל גזירה במספרי פלדה, כל ריתוך. הוא יצר חנוכיות מאוד מתוחכמות וזכה להכרה ולהערכה רבה. חנוכיותיו הוצגו בתערוכות רבות ומכובדות, וזה נתן לו המון כוח והעיר בו מחדש את האופטימיות", הוא מספר.

בבית הלבן, עם הנשיא קלינטון – הדלקת נרות עם חנוכית חזון ישעיהו (צילום: מתוך חנוכיות לגבריאל)

"זה הציל את נפשו"

"זה מה שהציל את נפשו של אבא, זה נתן לו את הכוח להמשיך", אומרת כוכבת (ברעם) גפני, אחותם של גבריאל ואמציה. "לאמא זה היה קשה, כי היא נשארה עם הכאב שלה ודעכה לאט לאט. אבא טיפל בה במסירות בלתי רגילה, הוא אהב אותה אהבת נפש".

מיירים ברעם, מתוך הסרט חנוכיות לגבריאל (צילום: זמן חיפה)

אמציה ואשתו בוני, פותחים את ביתם בחיפה פעמיים בחודש, ומציגים לקהל הרחב את החנוכיות הנדירות של מיירים – חנוכיות לגבריאל.

מתוך הסרט 'חנוכיות לגבריאל' (צילום: זמן חיפה)

המעוניינים לקבל פרטים ולהגיע, מוזמנים להתקשר לטלפון:
052-2470242


חנוכית חזון ישעיהו של מיירים ברעם (צילום: זמן חיפה)

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

כתבות קשורות לנושא זה

3 תגובות

  1. ומהאש שאוכל בו הבן עפו ניצוצות ניצוצות. ואותם שיכן האב במאות חנוכיות שלא יאוכלו לעולם. ובכל אחת מהם עשרה פכים חסר אחד. הבן החסר. ושיכן בם את זכרון בנו.

  2. מרגש מאד. איזה מיזם ענק ואיזה חנוכיות מדהימות הנצחה נהדרת של אב לבן שיאיר באורם של הנרות.
    מדהים ומפעים!! יהי זכרם מבורך.

  3. איזה מיזם נפלא. להביא אור למעמקי כאב וחושך. עם כל כך הרבה אור, אין ספק שגבריאל חי וקיים.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...