כשחיפה בערה • 5 שנים לשרפה הגדולה

היום לפני 5 שנים, עשן מילא את שמיי חיפה וחיי רבים השתנו לתמיד

לפני 5 שנים, ב-24/11/21, בשעה 11 בבוקר, החלה חיפה לבעור. הנקודה הראשונה שבה החלה האש הייתה בצ'ק פוסט. ואז, תוך דקות, החלה אש לבעור במספר מוקדים – אחוזה, רוממה החדשה, גבעת אורנים, פרויד, דיזראעלי ושכונות נוספות. השמיים נצבעו אדום ובאותם רגעים, כשאיש עוד ידע זאת, חייהם של רבים בחיפה השתנו ללא היכר. בסופו של יום, 2,500 בתים נפגעו, כולם שופצו במהלך השנים שחלפו, מלבד בניין אחד בפרויד.

היתרון הפך לחיסרון

השכונה שנפגעה בצורה הקשה ביותר הייתה גבעת אורנים, במיוחד נפגע רחוב זלמן שזר. ביום יום, יתרונה של השכונה הוא בכך שהיא טובלת באורנים, אבל מתברר שבעת שרפה, היתרון הופך לחיסרון משמעותי. האורנים הסמוכים לבתי מגורים הדליקו את הבתים, וללוחמי האש לקח זמן להשתלט על הבערה.

במזל, איש לא נפגע

אלפי יח"ד נפגעו, ועדיין, בשרפת הענק הזו התרחש גם נס, כשאיש לא נפגע, על אף שהאש השתוללו במוקדים כה רבים.

שר האוצר דאז משה כחלון, הודיע עוד לפני שהאש כובתה, שמדובר באסון לאומי, וחברות הביטוח שלהן שילמו התושבים שנים ארוכות, לא הסכימו לשלם על הנזקים. במקום זאת, משרד האוצר העביר לכל משפחה שביתה נפגע פיצוי על הנזק. מי שהיה יד ימינו של כחלון באותה התקופה והגיע לכאן לעזור לתושבים היה דוד עציוני. עציוני התיישב בהיכל הספורט ונתן לכל מי שביקש את מספר הנייד שלו.

תיירי שרפות

השרפה התרחשה ביום חמישי. ביום שבת שאחרי, התמלאה שכונת רוממה החדשה בתיירי שרפות. אנשים הגיעו לראות בעיניהם את הבתים השרופים. כיוון שחלק מהבתים היו פרוצים, אנשים ממש נכנסו לתוכם, סיירו בדירות ובחצרות, כדי לראות מקרוב מה נותר לאחר שהאש אכלה אותן.

יונה יהב, שהיה ראש העיר בעת השרפה: "הטיפול בשרפה ובשיקום העיר היה מאורגן לתפארת"

"כשפרצה השרפה במפרץ באזור של מטה מכבה האש", מספר ראש העיר הקודם יונה יהב, "הייתי משוכנע, שמיד ישתלטו על האש. מה שקרה הוא שמשטר הרוחות העיף את הגיצים של עצי האורנים, ובכל מקום שאליו הגיע גיץ, התלקחה עוד שרפה. לכן נוצרו שרפות במרחקים כה גדולים. לצערנו, היה לנו ניסיון משנת 2010 בהתמודדות עם שרפות ענק. כינסנו את החמ"ל והתחלנו להעמיד יחידות חילוץ.

מטה ענק בהיכל הספורט

הפחד הכי גדול שלנו היה מתחנת הדלק ברוממה. בהיכל הספורט הקמנו מטה ענק. חששנו שאם האש תגיע לתחנת הדלק, זה יאיים על חיי האוכלוסיה באזור. למזלנו זה לא קרה. העקרון על פיו פעלנו היה להגיע לכל מקום שבוערת בו אש או שנמצא בסכנה לכך. אני עצמי הייתי ברמות ספיר, ראיתי אש מלככת את האזור ועזרתי בפינוי בית ספר סמוך".

60,000 תושבים פונו

"היה חשוב לנו לוודא שאף אדם לא יהיה בסכנה, וככה היה. זה היה גם בזכות זה שהתושבים נענו לפקודות שלנו. אנחנו פינינו בסך הכול 60,000 תושבים. פינינו גם שכונות שבהן האש עוד לא פגעה. במיוחד פינינו אזורים בהם אין מספיק יציאות מהשכונות. פינינו תושבים למרכזי איסוף עד שמצאנו פתרון. הדבר היחיד שאני מצר עליו, הוא שאני הלכתי והבאתי תקציב לבניית כבישים מהשכונות הכלואות, אבל תושבים טרפדו את זה וחבל".

השיקום שאחרי

"החמ"ל שלנו נתן שירות לאנשים ב-5 שפות: ערבית, עברית, אנגלית, רוסית ואמהרית. אחרי השרפה עצמה הגיע תור השיקום. עשינו מה שנקרא הלוואה ירוקה. היינו צריכים עשרות אלפי עצים ושיחים. פנינו לכל היזמים והקבלנים, ואמרנו להם, שאם הם מתחילים בנייה וצריכים לעקור עצים, שיקראו לנו, ועיריית חיפה, ללא עלות, תיקח אליה את העצים. היינו במטולה, יש שם פסטיבל שירה, לקחנו משם 1,000 עצים, כיוון שהקימו שם פרויקט של מרכז תרבות. העצים האלה נמצאים היום בכביש פרויד. התושבים היו צריכים לראות את שיקום העיר, ולכן שמנו את העצים ברמות ספיר לפני ששתלנו אותם בכל רחבי העיר. הבאנו אדריכלי נוף ובעזרתם שתלנו את העצים".

להקל על מי שביתו נשרף

יהב ממשיך: "רציתי שלתושבים יהיה קל מול מס רכוש. הצענו לשר האוצר משה כחלון לחבר לחמ"ל שלנו את מס רכוש. כינסנו את התושבים שביתם נפגע באודיטוריום, לכנס של כמה שעות עם מס רכוש. התושבים שם שאלו כל שאלה שהייתה להם. יש בית אחד שעד היום לא שופץ בשל סכסוך שכנים, הוא נמצא בדרך פרויד. חוץ מזה כל הבתים משופצים".

בתי ספר נפגעו

מספר בתי ספר נפגעו מהאש. ריאלי בית בירם נפגע וגם בית הספר היסודי רוממה ניגונים. בתי הספר פונו מתלמידים ולאחר מכן שופצו והלימודים חזרו להתנהל בהם כסדרם. בשכונת רוממה בגלל הפגיעה בבית הספר ובבתים, התלמידים לאורך כל השנה קיבלו עזרה בדמות תרפיה באמנות.

חוויה שמשנה את החיים

יש חוויות שמשנות חיים. לאבד את כל הרכוש שלך ברגע, זו בהחלט חוויה שמערערת אותך. יחד עם זאת, מאוד מחזקת הידיעה שאף אחד לא נהרג או נפצע, ובסופו של יום, כסף בא וכסף הולך. אחרי השרפה ושיפוץ הבתים, תושבים התחילו לחזור לבתים המשופצים, אבל רבים מהם העמידו את הבתים למכירה, בגלל הזיכרונות הלא נעימים מהשרפה.

התחלה חדשה

מצד אחד, לא נעים לראות את כל הרכוש שלך עולה באש, מצד שני זו הזדמנות להתחלה חדשה. כשהבית שלנו נשרף ברוממה לא כל החפצים נשרפו, אבל היו כבר אנשים שעבדו בבית, ואת מה שלא נשרף ביקשתי מהם לזרוק לפח. אנחנו אוגרים כל כך הרבה דברים מיותרים במהלך החיים, הפרידה מהם מאפשרת להכניס דברים חדשים לחיים. אני חושבת גם שחוויות כאלה מלמדות אותך שיעור על עצמך, על הכוחות שלך, על היכולת שלך להתמודד עם מציאות לא פשוטה. אין ספק, מי שהייתי ביום חמישי בשעה 7:50 כשיצאתי מהבית בפעם האחרונה לפני השרפה, זו ממש לא מי שהייתי כשחזרתי לבית המשופץ שלי, 4 חודשים אחר כך.

האם חיפה למדה לקח מהשרפה?

התשובה היא כמובן – לא. חיפה של היום היא לא חיפה של לפני 5 שנים. יהב הבין את הצורך בכבישי יציאה משכונות כלואות. ראש העיר הנוכחית ד"ר עינת קליש רותם קיבלה ממשרד התחבורה תקציב לכבישים כאלה, כשהתנאי הוא שתהיה מטרונית מהאוניברסיטה לכרמל צרפתי, ואמרה – לא תודה. תוך דקה ושליש משרד התחבורה העביר את הכסף לעיר אחרת. לרוממה יש 4 כניסות-יציאות. כשהשכונה בערה והורים וסבים וסבתות הגיעו בהיסטריה לפנות את ילדיהם מבתי הספר והגנים, הם נכנסו לשכונה מכל אחת מהכניסות. אילו היה מתרחש אסון דומה בדניה חלילה, או בכרמליה, היה נוצר שם צוואר בקבוק כשהמכוניות היו נפגשות, ואז, סביר להניח שהיינו חווים אסון מסוג אחר לגמרי.

מצבי חירום של עיר

מי שהיה ראש מנהל התפעול בתקופתו של יהב, דוד לוריא, מתריע מעל כל במה אפשרית שצריך לוודא שקיים אזור חיץ בין אזורי מגורים וצמחיה, וישנה דרך נכונה לעשות את אזורי החיץ. ועדיין תושבים פונים רבות לחי פה ומתארים באיזו דרך שלומיאלית, לכאורה, אזורי החיץ סמוך ביתם נעשים.

ב-15 שנות כהונתו של יהב כראש עיר, הוא התמודד עם שתי שרפות ענק ועם נפילת טילים על העיר במלחמה, והוא ידע מה לעשות וכיצד לפעול במצבי חירום. בואו נאחל לעצמנו, לחיפה, ולהנהגה הנוכחית בעיר, שלעולם לא נדע כיצד היא מתפקדת במצבי קיצון כאלה.