באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר גורדון 240624
באנר חזית הים רחב
באנר קריית אתא
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש

היהודי התשיעי • פרק 4

תקציר ב-30 באוקטובר 1942 קיבל מפקד הגסטפו באסטוניה הודעה שבכוונת...

בגלריית מוחין בחיפה – כשהתותחים רועמים המוזות אינן שותקות

בעיר התחתית בצהרי יום שבת (4.5.24) נפתחה תערוכה אשר...

PowerPoint בעידן הבינה המלאכותית • מדריך מקיף למנהלים ואנשי מקצוע

Microsoft PowerPoint נותר כלי מרכזי בעולם העסקים והאקדמיה, אך...

"עיין ערך: דת" • פרק 11 • זהות יהודית וזהות דמוקרטית • דעה

איך נשמור על זהות יהודית לצד זהות דמוקרטית במדינת ישראל.

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום...

דגי הנסראללה והזהרון הארסיים מתגוררים עכשיו בארלוזורוב • חוף בת גלים בחיפה

דגי הנסראאלה והזהרון (lion fish), ממשיכים לאכלס כל שטח פנוי בים שלנו, והפעם תורו של חוף בת גלים הפתוח, בו קבע הזהרון את ביתו. לא מדובר בזהרון בודד, אלא ב-9(!) זהרונים שנצפו על ידי שם, כולל פרטים צעירים ביותר בני מספר ס"מ, שהשתכנו באוניית המעפילים הטבועה 'ארלוזורוב', 100 מ' מהחוף.

ומה בעצם מיוחד כאן כ"כ? הייחוד הוא בכך שפלישת הזהרונים נמצאת כמעט בעיצומה. זו הפעם הראשונה בה נתקלתי ב-9 זהרונים באזור הזה, כשמדובר בשטח יחסית מצומצם, של 30 מ'. מדובר במספר חסר תקדים של זהרונים שנצפה על ידי בקטע זה של חיפה.

זהרון על חלקה החיצוני של הארלוזורוב (צילום: מוטי מנדלסון)

חששם של השחיינים

לשחיינים הדבר לא צריך להפריע, בשלב זה, שכן אינם מגיעים לקרקעית הים בעודם עוסקים בשחייה, אך עדיין, קיבלתי מקבוצות שחיינים הפעילות בבת גלים מספר פניות הקשורות לדג הזה וכמה וכמה שחיינים הודו כי הם פשוט חוששים להיכנס למים לאחר שנתקלו בזהרון, זאת ועוד, בקבוצות השחיינים השונות אף הופצו אזהרות בנוגע להימצאות הזהרון באזור.

ארלוזורוב הטבועה (צילום: מוטי מנדלסון)

ידוע במסוכנותו

דג הזהרון נחשב, כזכור, לדג מסוכן בשל ארסיותו, ונמצא ברשימת הדגים המסוכנים. הצוללים מכירים אותו, נזהרים ממנו ויודעים כיצד לנהוג כשהם נתקלים בו, זו גם כנראה הסיבה לפחד מפניו.

קרנון שקבע את משכנו בתוך צינור מים נטוש (צילום: מוטי מנדלסון)

מדוע בחרו הדגים דווקא ב'ארלוזורוב' כביתם?

ובכן, יש להם שם את כל התנאים הביוטיים והא-ביוטיים כדי להתקיים. ידוע שאוניות טבועות או גרוטאות ברזל, מושכות אליהן מגוון רחב של יצורי ים – דגים, רכיכות, תמנונים, דיונונים, לדוגמה הספיה ועוד. המקום מציע מסתור ומקור למזון, ומבחינה ביוטית, קיימים בו כל התנאים. דגיגונים צעירים ולרוות מוצאים מחסה בין השברים החלודים, ומשמשים חוליה נוספת בשרשרת המזון. לכן, באוניה ארלוזורוב יש ריכוז גדול יותר של זהרונים מאשר בשוברי הגלים.

חשופית ים סופית פולשת elsia grandifolua (צילום: מוטי מנדלסון)

חללי האוניה

בתוך חללי האוניה המוסתרים ישנם גם פרטים גדולים של דג זה, הפעילים יותר בשעות החשכה, בשקיעה ובזריחה, אז הם גם מעזים להתקרב לשוברי הגלים.

לובוטס ים תיכוני (צילום: מוטי מנדלסון)

הם כבר פה

האם יש מה לעשות לגבי הימצאותו של הזהרון כאן? התשובה היא – הם כבר פה. מי שפלש לכאן צפוי להישאר. הדבר שניתן לעשות הוא לדלל את אוכלוסייתם. אך הרשויות, שאמורות לשמור על הטבע, הכריזו על דג הזהרון כמין מוגן שאין לפגוע בו, לא בשמורה ולא מחוץ לשמורה. מדובר בהחלטה שגויה לחלוטין, שכן, מהגרים כמו הזהרון הידועים כטורפים שאין להם כמעט אויבים, ודאי בים תיכון, והם בעלי תיאבון רב ומפתח פה עצום, שבתנועה מהירה של פעירת פה, של פחות ממאית השנייה, מסוגל לבלוע עשרות דגים בגודל המתאים לגופו, יפר בצורה טוטאלית את המאזן הביולוגי בים תיכון. מיני דגים מקומיים עלולים להיפגע באופן משמעותי מאוד מטורף זה, ובסופו של דבר עלול הזהרון להפוך לדג שולט באזור הקרקעי של הים.

דגי אתרינה (צילום: מוטי מנדלסון)

רק שאלה של זמן

בנוסף לכך, מספר רב של זהרונים עלולים לדחוק אנשים מלהגיע לחופים, נכון, כרגע הכל בסדר, אך אין זה שאלה של "אם" אלא של "מתי", עד שיהיו נפגעים, ואז תעלה השאלה, מדוע אנו שומרים על דגים פולשים מים סוף (כמו הזהרון והנסראללה) ולא מבטלים את האיסור לדוג אותם. יש לציין ולהזהיר דייגים שאולי לא מכירים מספיק את הדג הזה, שאם במקרה יעלה בחכתם, הוא עלול לעקוץ אותם, בנוסף לכך שזו נחשבת, כאמור, לעברה על החוק של תפיסת דג מוגן.

לובוטס ים תיכוני (צילום: מוטי מנדלסון)

להסירו מהרשימה

יש להסירו לאלתר מרשימת הדגים המוגנים בים התיכון, בשל אופיו ומסוכנותו וגם מעצם היותו מהגר לספסיאני (ים סופי).

זהרון על אוניית ארלוזורוב (צילום: מוטי מנדלסון)

רע למקומיים

בנוסף לכך, נצפו מספר קבוצות קטנות של דגי נסראללה באזור השברים המפוזרים של הארלוזורוב וגם בשובר הגלים הגובל עם חיל הים בחיפה. זה אומנם נחמד למדע, אך רע לאוכלוסיית החיות המקומיות.

דגי נסראללה – שפמית ארסית (צילום: מוטי מנדלסון)

שמורת טבע בלתי מוכרזת

בת גלים הפכה להיות שמורת טבע לא מוכרזת, דבר המדגיש את העובדה כי אין צורך להכריז על שמורות טבע בים, שכן, החיים בו דואגים לעצמם באופן מרשים. הטבע דואג לעצמו ואין כל צורך לדחוף ולהתערב בכך ע"י הכרזה על שמורות נוספות. לראיה, כמות בעלי החיים (שטרם כתבתי אודותיהם כאן) כגון הלובוטס הים תיכוני וגם מספר מינים פולשים שאינם משמעותיים כ"כ בהפרת האיזון, כמו החשופיות הים סופיות (elsia grandifolua) וקרנונים ממינים שונים, חלקם ים סופיים וחלקם ים תיכוניים. מה שנראה על פני השטח של בת גלים הפך להיות הביטאט למספר רב שלו יצורים ימיים מקסימים, כמו דגי הגממית ודגי אספירנה ואפילו דגי ברקודה שנצפו הרחק מחופי בת גלים, אך עדיין בשטח המפרץ.

בתוך צינור של חצי צול קבע הקרנון את משכנו (צילום: מוטי מנדלסון)
ארלוזורוב הטבועה (צילום: מוטי מנדלסון)

בת גלים

בנוסף לכל זה, הצד הדרומי של בת גלים מרופד באצות אספרגון יפיפיות, שאומנם יש לציין שבמותן הן יוצרות נזק אקולוגי, אך עד אז, מוסיפות לנוף התת ימי היפה של בת גלים. (בתמונה)

אצות האספרגון (צילום: מויי מנדלסון)
אצות אספרגון מתות שנפלטו וצבעו את המים באדום (צילום: מוטי מנדלסון)


צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מוטי מנדלסון
מוטי מנדלסון
חוקר ימי (צלילה, צילום תת ימי) ואקולוגיה ימית וסביבתית במשך 35 שנה. מרצה בתחום כ-20 שנה. ניתן להזמין הרצאה או סדרת הרצאות מלוות בתמונות ייחודיות ומרהיבות, שצולמו במהלך שנות מחקר רבות, בארץ ובחו"ל • 050-7271157 • [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

15 תגובות

  1. שלום אור.
    אתה צודק,דג פולש צריך להעלים מפה ומהר.יש עוד מינים שיגיעו,וחייבים לטפל בהם ולא להגן עליהם אוטומטית,כי פגיעתם תהיה רעה בבני אדם.ועל הגופים להתעשת על עצמם במיידיתו לא נגיע למצב של …אמרנו לכם,וזה יקרה.
    חג שמח.

  2. דחוף, להשמיד את הדגים הארסיים האלה זהרון ונסראללה , מה פתאום דגים מוגנים, למה לחכות שיתרבו ושמישהו חס וחלילה יפגע. הם מהווים סיכון לבני אדם ופחד מפני מתרחצים ומיני דגים רבים עלולים להיפגע ולהאכל מה שייפר את האיזון בטבע הימי. חייבים לפעול ומייד בנושא.

  3. תודה על הכתבות המעניינות
    אני מבין שיש חופים יותר אטרקטיביים לצלילה מבחינת החי שבהם
    אבל אם אפשר סקירה גם דווקא על החופים הדרומיים של חיפה אלו שאין בהם לא לגונות ולא שוברי גלים אבל יש בהם מתרחצים רבים. נשמח לדעת מה יש או אפילו אין שם. תודה רבה.

  4. דגי ברקודה כאן ? איזה פחד זה לעניות דעתי הידיעה בהא הידיעה

  5. ממש מקומם, בכל פעם כאשר מתגלה יצור חי ש פוגע באיכות חייהם של בני האדם, מגיע איזו שהיא קבוצה צווחנית ,אשר מעדיפים להקריב את בריאותם של הציבור,זה גם נכון ל חזירי בר,ש בזכות אותן קבוצות ממררים את חיי התושבים בחיפה,ו לגבי דגים הנ"ל פשוט להיפתר מהם.

  6. לאפשר לכל צולל לפגוע בהם בכל הזדמנות לצאת לים לחפש אותם ולפגוע בהם

  7. בבת גלים יש אוכלוסיה של שחינים קבועים. כולל אוכלוסיה של קשישים שבאים כל יום . נכים שנכנסים דרך המדרגות , ילדים תינוקות ועוד. זה גם חוף הבית שלנו. אנחנו פוחדים בבקשה תפנו משם את הדגים המסוכנים

  8. אישה מבוגרת ננשכה. על ידי דג גדול בחוף בת גלים. לפני שבוע. ..ירד המון דם..נלקחה למיון. ברמב"מ..צריך לעשות משהו בקשר לדגים שם…זה לא היה ככה פעם. היה אפשר להתרחץ ולשחות בלי להיפצע

  9. כתבה חשובה. כל הכבוד מוטי מנדלסון. מועדים לשמחה.שמחה וששון.

  10. יש המון דגים בחוף בת גלים..הם נושכים…לא נעים…צריך לעשות משהו.. אישה מבוגרת ננשכה ונפצעה ונלקחה למבחן.. למיון…לפני שבוע

  11. כתבה מרתקת ויפה כרגיל. בהקשר האישי דגי אילת רודפים אחרי. מוטי ! בצלילה הבאה תנסה להביא פריט שישכנע את המפקפקים כי מדובר באניית המעפילים "חיים ארלוזורוב", זו שעליה כתבתי את אחד מסיפורי…

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...