מחול יפהפה על כסאות גלגלים | להקת הורה איל״ן חיפה • צפו

במרכז השיקום והספורט בקריית חיים, נפגשים מדי שבוע רקדנים ורקדניות על כסאות גלגלים, מתאמנים ויוצרים ריקודים קלאסיים, סלוניים ומחול מודרני, בלהקה מיוחדת במינה, להקת ״הורה איל״ן חיפה״.

הלהקה מופיעה בכל שנה באירועים שונים ברחבי הקריות, בפסטיבלים בכרמיאל ובהרצליה ובפני תלמידי בתי ספר. חברת מועצת העיר מסיעת הירוקים של חיפה, הילה לאופר, מקדמת כעת יוזמה במועצת בעיר, שתכיר בלהקה כלהקה עירונית מן המניין, אשר תשולב באירועים עירוניים ככל להקה או הרכב עירוני אחר.

להקת הורה איל״ן חיפה הוקמה לפני כ-34 שנים. היתה זו יוזמה של מורֶה לספורט מקריית ביאליק שהיה אז רכז הספורט והשיקום באיל״ן קרית חיים — נוגה רוזנטל. בזמן שהותו בגרמניה, נחשף נוגה לרעיון של ריקודים בכסא גלגלים. הוא הוקסם מהרעיון והחליט להביאו לארץ. לאט לאט התקבצו זוגות של רקדנים — מתנדבים, רוקדים ללא מוגבלות שמצטוותים לרקדנים עם מוגבלות, וכיום מונה הלהקה כ-24 חברים.

שלוש פעמים בשבוע נפגשים החברים לאימונים. יום אחד מוקדש לריקודי העומדים עם היושבים — זוהי קבוצת המליאה. היום השני מוקדש לאימון ליושבים בלבד, וביום השלישי נפגשת קבוצה קטנה יותר, ״קבוצת רקדני תמר״, ובה מספר מצומצם של חברי הלהקה הרוקדים ריקוד מודרני. רוויטל סבירסקי, משנה לראש העיר קריית ביאליק ומנהלת הלהקה, מספרת כי גם בתקופת הסגרים הרקדנים לא וויתרו על האימון. ״אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא לעסוק בספורט. גם בתקופת הקורונה המשכנו להתאמן, בקפסולות וכמובן עם אמצעי זהירות. שמרנו על הקשר עם המתנדבות, ובשלב מאוחר יותר הן קיבלו אישור מיוחד להגיע לאימונים.״

״אנחנו מתאמנים במרכז השיקום והספורט בקריית חיים, ומקבלים יחס, שירותים, תחזוקה של כסאות הגלגלים, ממש מקבלים שירות וי איי פי, וזו הזדמנות להודות לשחר פרקיס וירון לוזון שעוטפים אותנו בהמון אהבה ודאגה.״

להקת הורה איל"ן 2020 | צפו

באיל"ן מגיל 4

רוויטל היא נפגעת מגפת הפוליו שפקדה את הארץ בשנות ה-50 של המאה הקודמת. ״נפגעתי בגיל 11 חודשים. לא הספקתי להתחסן, חליתי ונפגעתי לפני שהגיע החיסון. גם בעלי, יורם, שרוקד בלהקה יחד איתי, הוא נפגע פוליו מחיסון פגום. הרבה מהרקדנים בלהקה הם נפגעי פוליו. אני חברה באיל״ן מאז שהייתי בת ארבע שנים. בעבר שחיתי בשחייה תחרותית, וכשעברתי לצפון עברתי לענף הריקודים. אנחנו היינו הלהקה הראשונה מסוגה.״

בשנותיה הראשונות הרקידה את הלהקה שרית כץ, שחיברה את הכוריאוגרפיות ביחד עם רוזנטל. ״עם הזמן הרפרטואר גדל,״ מספרת סבירסקי ״ויש ריקודים שאנחנו מבצעים עד היום. היום מרקידה את קבוצת המליאה מרגריטה פוליאקוב, בריקודים סלוניים וקלאסיים. מרגריטה היתה רקדנית וכוריאוגרפית ברוסיה, והיא הביאה עמה ללהקה הקפדה מאוד גדולה בביצוע ובאימונים.״ את קבוצת רקדני תמר, ההרכב המודרני של הלהקה, מדריכה הכוריאוגרפית תמר סרוקה.

מרחפים על רחבת הריקודים

החשיבות שבקיום הלהקה לא מסתכמת באימונים, כמובן. היא באה לידי ביטוי בהופעות בפסטיבלים ובפני תלמידים, שם הקהל זוכה לא רק לצפות במופע יוצא דופן ביופיו — הרקדנים, במאמץ פיזי אדיר שאינו ניכר, כמו מרחפים על הרחבה עם כסאות הגלגלים — אלא גם מקבל השראה אמנותית עם ערך מוסף.

כאלף מילים

״בהופעות שלנו אנחנו קוראים לילדים מהקהל ומרקידים אותם. פה הרעיון של קבלת האחר פועל כאלף מילים. היינו גם מאוד מאוד שמחים להצטרפות של צעירים ללהקה, או אפילו ללהקת אפרוחים כזו. התופעה של חתך גילים מצומצם קיימת בכל הענף הפאראלימפי, ספורטאים עם מוגבלויות תמיד יותר מבוגרים.״

שהלהקה תקבל את ההכרה המגיעה לה

כאמור, חברת מועצת העיר הילה לאופר מהירוקים של חיפה, הגישה הצעה לסדר לעיריית חיפה, בבקשה להפוך את הלהקה ללהקה רשמית של העיר. ״אני לא רואה סיבה מדוע להקת הורה איל״ן חיפה, שמייצגת את העיר בכבוד, לא תוכר כלהקה עירונית לכל דבר. הם לא מבקשים כסף, הם מבקשים הכרה עירונית. הם לא שונים מכל להקה אחרת ואני רוצה להאמין כי לאחר שנים של עיוות בנושא הזה, ההצעה תעבור והלהקה תקבל את ההכרה שמגיעה לה״, אומרת הילה.

חיפאים מהיום הראשון

״יש לנו רקדנים שמגיעים מכל אזור הצפון, רובם המכריע מחיפה,״ אומרת סבירסקי ומוסיפה, ״אנחנו להקה שנושאת את השם חיפה מהיום הראשון. אנחנו מבקשים הכרה, ובעזרת השם נגיע גם לאירועים של עיריית חיפה״