המדוזות קצת הקדימו להגיע השנה לחופי חיפה ואת צריבותיהן כבר ניתן לחוש היטב…
לפני הכל, ברצוני להזים את המיתוס הרווח זה עידן ועידנים במחוזותינו, אותה אגדה אורבנית שגורסת כי צריבת המדוזה מקורה בביצי המדוזות. טענה זו איננה נכונה כלל ועיקר, ולמעשה אין בה שום הגיון. ביצי המדוזה הן מיקרוניות בגודלן וכן אין בהן כלל תאי צריבה. למעשה, הביצים שרויות בשלב קדם-לרוות, כלומר, הן לא בקעו עדיין, כך שאין ביכולתן לצרוב.
שחרור תאי הצריבה
לאחר שהבהרנו נקודה זו, נבהיר כי מקור צריבת המדוזה נמצא בתאי צריבה הקבועים בזרועות הציד שלה. אלה הן זרועות עדינות ודקיקות במיוחד, שכל זרם מים, אפילו חלש למדי, יגרום להן להיקרע על נקלה. כל זרם, כל גל או תנועת מים, כל גוף שיבוא עם הזרועות הללו במגע קל, יגרום לתאי הצריבה להשתחרר מהן במהירות אדירה. שינוי במליחות המים או בטמפרטורת המים, יגרום גם הוא לשחרור תאי הצריבה, באותו האופן.
עצמאיים בשטח
תאי הצריבה בנויים כך שאינם מקושרים זה לזה, לכל אחד מהם מנגנון הפעלה משלו. הם גם אינם קשורים לאף מנגנון פיקוח מרכזי כלשהו אשר אחראי להפעלתן (דוגמת מוח או תאי עצב). זו גם הסיבה שמדוזה המוטלת על החוף חסרת חיים, עדיין יכולה לצרוב וכך גם זרועות המשייטות במים, מנותקות מגוף המדוזה. וכך גם זרועות מנותקות מגוף המדוזה.
כמו מוקש ימי
אפשר להשוות את מנגנון תא הצריבה לזה של מוקש ימי. מדע באחד מהחודים של המוקש, יגרום לפיצוץ. כך, כשנוגעים בזרוע המדוזה, מיד מופעל המנגנון והיא "יורה" צלצל המחובר אליה בחוט מקרוני המזרים החוצה את הארס.
תחילה נסיר את תאי הארס
בשל אופיו של הארס, אין לשטוף את מקום הצריבה במים מתוקים מיד עם התרחשותה, דבר ראשון יש לסלק את תאי הארס (שאינם נראים לעין) בעזרת צדף, מקל, כרטיס אשראי, מקל ארטיק וכיו"ב, ממש להרחיקו בתנועת גירוד, ורק לאחר מכן, לשטוף במים מתוקים.
לשהות במים מספר דקות
באופן אישי, היות שאני נעקץ פעמים רבות, אני נוהג לשהות המים מספר דקות לאחר הצריבה, להסיר את תאי הצריבה עוד בהיותי בתוך המים (זוכרים שאמרנו ששינוי בטמפרטורה ובמליחות המים יגרום לתאים לשחרר ארס?) ורק אז יוצא החוצה מן המים.
היד עוד נטויה
כלל המדוזות הן טורפות וניזונות מדגיגים, לרוות של דגים ומיני מיקרו-אורגניזמים, זו גם אחת הסיבות לירידת כמות הדגים בים התיכון. מספר מינים של מדוזות הגיעו אלינו מים סוף, כשהידועה היותר לשמצה, היא החוטית הנודדת ("רופילמה נומדיקה"). היא כמובן אינה אינה היחידה, ישנן גם הקוטילוריזה, הפילוריזה ומינים נוספים, והיד עוד נטויה.
צילום לילי
הצילומים שלפניכם נעשו בחופי חיפה, חלקם תוך צלילה לילית, שמבחינתי מהווה תנאי נוח מאוד כשמדובר בצילום מדוזות (אין זו חלילה המלצה! אינני ממליץ לצלול או לרחוץ בים בשעות החשיכה כלל וכלל!)
ממשיכות להגיע…
מרבית המדוזות שפגשתי בימים האחרונים ומופיעות בתמונות הן ממינים בלתי מזיקים, אך אלה המכאיבות כבר כאן וימשיכו להגיע…
מתי לדעתך עשויות המדוזות להיעלם מאיזור חיפה,או שנגזר עלינו לא ליהנות מהים המקסים שלנו כל הקיץ ?
תודה ורוניקה.
לשמור בעיקר על הפנים.
מהמם מוטי
שלום שלמה
תודה על המחמאות שלך.טוב לראות שאתה רואה את הצד היפה של המדוזה.שמשמיצים אותה בגלל כמה מינים צורבים,היא באמת יצור נפלא,שאי אפשר בלעדיה בטבע.ואתה מוזמן לראות אותה במציאות.
שלום ורדינה
זה בלתי אפשרי,כל מדוזה מטילה מאות אלפי ביצים.
מכל ביצה מתפתחים כמה פוליפים.אז למעשה כמותם מוכפלת.
נכון, צריך להלחם במדוזות באמצעות הדברה ביולוגית. להרבות או לדאוג לשגשוג מינים שטורפים מדוזות.
צריך להכניס דגים אוכלי מדוזות וכך לנקות את החופים שלנו
תודה מוטי. מלמד כהרגלך. סוף שבוע נעים. ?♀️?
מוטי יקר. אף כי מדובר במדוזה שפגיעתה צורבת, אתה מצליח בסדרת צילומים מרהיבים ביופיים
להראות כמה הטבע התת ימי יפהפה. יישר כוח !!
מוטי כתבה ממש יפה , והכי חשוב מדויקת !