זה לא מדע בדיוני: את המסמר לקיבוע עצם מחליף נוזל שמתקשה בחשיפה לאור.
מומחי המערך האורטופדי ברמב"ם ביצעו לראשונה בצפון ניתוח במהלכו הוחדר בלון עם נוזל שמתקשה כאשר הוא נחשף לאור בגל מסוים. הטיפול החדשני מקצר את הניתוח, מפחית זמן החלמה ומתאים במיוחד לחולים עם גרורות בעצמות
עיקר הטיפול הנעשה כיום בקיבוע שברים בעצמות ארוכות מחייב שימוש במסמרים העשויים פלדה או טיטניום, פלטות וברגים, וכל זאת לצורכי קיבוע השבר בעצם. שיטה חדשה, שבוצעה לראשונה בצפון בקריה הרפואית רמב"ם, מצליחה לקצר משמעותית את משך ההליך הרפואי בטיפול בפגיעות מהסוג המוזכר באמצעות חומר נוזלי המתקשה לאחר חשיפת לאור , ובכך מקבע את העצם.
בניתוח שבוצע באשה כבת 40, הוחדר בלון לתעלת העצם. לבלון נדחס חומר נוזלי "מונומרי" אשר התקשה וקיבע את העצם בדומה למסמר סטנדרטי. הניתוח, המבוצע באלחוש אזורי, עשוי לקצר את משך ההליך משעה וחצי לכחצי שעה בלבד ולהותיר צלקת בודדה וקטנה.
למעשה, במהלך קיבוע העצם, בוצע חתך ניתוחי זעיר ובודד, דרכו הוכנס בלון פטודינמי המשמש כצנתר בדומה לבלונים המיועדים לצינתורי מערכת הלב, לתעלת העצם הפגועה. לאחר החדרתו, המנתחים מלאו את הבלון במונומר נוזלי – חומר ההופך לפולימר קשיח לאחר חשיפה יזומה לאור באורך גל נתון במשך שש עד שמונה דקות , באמצעות סיב אופטי לכל אורך העצם.
הטיפול, המוגדר כזעיר פולשני, נועד לקיבוע שברים פתולוגים וכן לטיפול במקרים שבהם קיים חשש להיווצרות שבר על רקע קיומה של גרורה. שיטת קיבוע זו מיועדת לטיפול בעיקר בעצמות שאינן נושאות את משקל הגוף, כגון עצמות הגפיים העליונות, עצם השוקית, והיא אינה מוגבלת לנשים או לגברים.
במסגרת הטיפול הרפואי, הוחלט כי ההליך הניתוחי הטוב ביותר לאישה בת 40 הסובלת מגרורות, הנו קיבוע עצם הזרוע בשיטה זו. הרופאים חיפשו הליך ניתוחי קצר ביותר, כזה שיחשוף את המטופלת לסיכון הניתוחי המזערי ביותר. הניתוח בוצע בהצלחה על ידי ד"ר יניב קרן רופא בכיר במערך וד"ר עותי רודיך מתמחה במערך האורטופדי. בנוסף השתתפו בניתוח פרופ' משנה דורון נורמן מנהל המערך האורטופדי וד"ר נתנאל מאושר מנהל היחידה לאורתופדיה אונקולוגית . לדברי ד"ר יניב קרן: "השימוש בשיטת הקיבוע החדשנית הזו עשוי להביא להפחתת שיעור הזיהומים, פחות צלקות, הליך ניתוחי מהיר יותר, עם קיבוע ושחזור הזהים להליך המוכר". הוא הוסיף וציין כי "למעשה ללא שימוש במקבעים ממתכת ודומיו, תהליכי הבדיקה והדימות במהלך התקופה שלאחר הניתוח מניבים תוצאות טובות יותר שכן אין עצמים ממתכת המפריעים להדמיית העצם בתקופת המעקב. החומר הנו שקוף בבדיקות אלה, דבר המדגים תמונה מקיפה ומדויקת הרבה יותר".
הפולימר אינו חזק כמו נירוסטה או טיטניטיום
השאלה האם לאורך זמן אין תהליך פירוק של הפולימר על ידי דלקת.
כמו כן קיימים מקרים רבים בהם יש צורך להוציא את השתל מהעצם מסיבות שונות האם הגוש הפולימרי שמתבל את צורת התעלה הקשתית ניתן לשליפה?