באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר גורדון 240624
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית אתא

עליזה אלקיים עבאדי מחיפה • ליצנית רפואית, יוצרת ופעילה חברתית

אישה עוצמתית הראויה להיכלל בין הנשים הרבות אשר לכבודן...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום...

ג'וני בוי: "בנוי כמו דוקומנטרי מבריק" / לילי מילת תופסת מדף

אני בכלל קוראת ספר אחר, למעשה שלושה ספרים במקביל....

רותי סגל • אלת פריון היצירה • ציירת ואוצרת חיפאית

ציוריה, ביתה ואוצרות מעונה של רותי סגל משרים על...

7/10 – פרשת דרכים • פרק 1 • ברבור שחור

ה-7.10 היה "ברבור שחור". האם ניתן לנצל אותו?

המפעלים המזהמים ביותר בישראל – דו"ח המשרד להגנת הסביבה לשנת 2020 ותגובת ארגוני הסביבה של חיפה

המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום את דירוג המפעלים המזהמים ביותר בישראל, על פי ממצאי שנת 2018. במקום השלישי והרביעי נמצאים בתי הזיקוק וכרמל אולפינים, הנמצאים יחד, זה ליד זה, במתחם בתי הזיקוק. השקלול של שניהם הופך את המתחם כולו למתחם המזהם ביותר בישראל.

ארגוני הסביבה בחיפה:
אנחנו מצפים מהמשרד להגנת הסביבה לעמוד בהבטחותיו ולקדם את תכנית מפרץ החדשנות תוך סגירת התעשיות המזהמות במפרץ חיפה.


גילה גמליאל - השרה להגנת הסביבה (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
גילה גמליאל – השרה להגנת הסביבה (צילום: המשרד להגנת הסביבה)


השרה גילה גמליאל מסרה לחי פה – חדשות חיפה:

"עלינו לעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות ונקיות – האנרגיות המזהמות צריכות לחלוף מן העולם. עלינו לעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות ונקיות – האנרגיות המזהמות צריכות לחלוף מן העולם. ננקוט ביד קשה נגד המסכנים את בריאות הציבור והסביבה. לציבור מגיע לדעת מי הם המפעלים המזהמים, ופרסום מדד ההשפעה הסביבתית חושף בפניו את הסיכונים הסביבתיים של מפעלי תעשייה וחברות ציבוריות."

וידאו – השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל על מדד ההשפעה הסביבתי

אודות מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה:

המדד לשנת 2018, המתפרסם זו השנה השמינית, מספק את דירוג ההשפעה הסביבתית של חברות ומפעלים הנמצאים בבעלות ציבורית וממשלתית. המדד מספק לציבור מידע השוואתי ופשוט על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה והמפעלים שבבעלותן. המדד בוחן לעומק את הסיכון הסביבתי של יותר מ-40 חברות ציבוריות, כ-100 מפעלי תעשייה גדולים וכ-800 תחנות דלק, והמתודולוגיה שלו מבוססת על מדד הערכת סיכונים סביבתיים של הסוכנות להגנת הסביבה הבריטית (מדד OPRA).

המדד הוא הכלי העיקרי למידע על רמת הסיכון הסביבתי של חברות, שנערך על-ידי גורם ממשלתי, ומאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל אינדיקציה פשוטה וישירה על רמת הסיכון שלהן. התממשות סיכון סביבתי עשויה לגרור הפסדים לבעלי המניות והאג"ח של החברות המזהמות את הסביבה – הפסדים המקטינים את כספי החיסכון האמורים לשרת את הציבור בגיל פרישה. על בסיס המדד, אנליסטים ויועצי פנסיה יכולים לעזור למשקיעים לבחור את אפיק ההשקעה עם החשיפה הנמוכה ביותר לסיכון סביבתי, וכיום כל חוסך לפנסיה יכול לבחור קרן פנסיה עם ציון השפעה סביבתי מיטבי.

סך כל ההפרות שנוקדו במדד עלה ב-80%, כתוצאה מעלייה בהיקף הפיקוח והאכיפה של המשרד.

נחל הקישון זורם בצמוד לקיר בתי הזיקוק (צילום: חי פה)
מתחם בתי הזיקוק בחיפה (צילום: חי פה)

ממצאי המדד הבולטים:

  • בראש המדד נמצא מפעל רותם אמפרט נגב עם עלייה של 7% בניקוד משנה שעברה, אשר משמעותה השפעה סביבתית גדולה יותר. בשנת 2018 התקיימה במפעל אכיפה על הפרות של חריגה בפליטה לאוויר, נוסף על הניקוד משנת 2017 על קריסת קיר בבריכה במפעל שהובילה לשפך מסיבי של חומר חומצי ומסוכן לנחל אשלים. אירועים נוספים משנת 2018 כוללים הפרות על תנאי היתר הפליטה, אי עמידה בזמנים של הגשת מסמכים ודיווחים ואירועי חומ"ס נקודתיים. כמו כן למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה.החקירה הפלילית שמבצעת המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה נגד החברה נמצאת בעיצומה בימים אלה. כמו כן, המדינה נמצאת בהליך של תביעה ייצוגית נגד החברה בשל אירוע הדליפה לנחל אשלים, בשם הציבור כולו, על הנזק הסביבתי.
  • פז בית זיקוק אשדוד ממוקם השנה במקום השני, עם עלייה של 19% בניקוד. בשנת 2018 הוצא למפעל צו מנהלי בעקבות חריגות בפליטות לאוויר, והתבצע הליך אכיפתי בעקבות אי-ביצוע דיגומים וקיומן של חריגות בפליטות לאוויר כנדרש בתנאי המפעל. כמו-כן תועדו הפרות נוספות הכוללות חריגות והפרות תשתית בתחום הפליטות לאוויר, תחזוקה לקויה בתחום החומרים המסוכנים, וכן ניטור ודיווח שאינו עומד בדרישות. למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה.
  • בתי זיקוק לנפט (בז"ן – חיפה) ממוקם במקום ה-3 גם השנה עם עלייה של 6% בניקוד משנה שעברה. בשנת 2018 הורשע המפעל בפלילים על זיהום נחל גדורה וקישון בשפכים, אירוע שהתקיים בשנת 2010. בנוסף בוצע שימוע למפעל על אירוע חומרים מסוכנים, והוצאו התראות על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר, תפעול לקוי ואי-ביצוע ניטור פליטות לאוויר. במהלך אותה השנה תועדו הפרות רבות נוספות בעיקר של חריגות בפליטות לאוויר של מזהמים שונים, וכן הפרות הנוגעות לטיפול בשפכים ולחומרים מסוכנים. למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות הפליטות לסביבה.
  • מפעל כרמל אולפינים (מתחם בתי הזיקוק בחיפה) ממוקם במקום ה-4 במדד. המפעל הראה שיפור (ירידה) של 13% בניקוד ביחס לשנה שעברה. בשנת 2018 תועדו במפעל הפרות הנוגעות לתפעול הלפיד ומתקני טיפול שמשמעותן השפעה על פליטות לאוויר. כמו-כן תועדו הפרות הנוגעות לחומרים מסוכנים שבעטיין המפעל זומן לשימוע וההפרה טופלה. ניקוד נוסף ניתן על הפרות מהשנים 2016-2017 על הרשעה בפלילים על הפרות של חריגות בפליטות לאוויר, עיצום כספי שניתן על הפרות של מערכת הבקרה ומצלמות הלפיד, צווים מנהליים על חריגות בניטור סביבתי ופליטות חומרים אורגניים נדיפים, התראה ושימוע בתחום הפליטות לאוויר.
  • מפעלי ים המלח עלו למקום ה-5 עם עלייה של 29% בניקוד, ונכנסו לעשירייה הראשונה של מדד ההשפעה הסביבתית. בשנת 2018 תועדו במפעל הפרות הנוגעות בעיקר לתחזוקה, תפעול ותשתית בתחום החומרים המסוכנים והאוויר. בנוסף, ניקוד משמעותי ניתן למפעל כתוצאה מכמות הפליטות לסביבה.
  • אסדת תמר מופיעה לראשונה בדירוג ההשפעה הסביבתית ונכנסת לעשירייה הראשונה במקום 8. לאסדה ניתן ניקוד גבוה על רכיב פוטנציאל ההשפעה על הסביבה, שעיקרו נובע מפליטות והעברות לסביבה, כאשר האסדה קיבלה את הניקוד הגבוה ביותר שניתן על פליטות לאוויר. אסדת תמר הפרה את הוראות הדין הסביבתי בעיקר בתחום של חומרים מסוכנים וכן חריגות בדיגומי השפכים ומי הייצור. יש לציין כי המדד ל-2018 אינו משקף שיפור שחל בהשפעה הסביבתית של האסדה במהלך 2019 וצפוי להתבטא במדד הבא. השיפור הצפוי בהשפעה הסביבתית של האסדה יגיע כתוצאה מהתקנת מתקן לעיבוי והשבה של הגזים הנפלטים בתהליך ביעילות הפחתה של 98%, שאותו המשרד להגנת הסביבה דרש מחברת נובל להתקין עוד טרם כניסת היתר הפליטה של אסדת תמר לתוקף. החל מחודש מארס 2019 פועל מתקן טיפול זה באופן מלא, ויעילותו נבדקה.
  • חברת החשמל השיגה שיפור במדד במספר רב של תחנות כוח, כתוצאה משילוב של הפחתת פליטות מזהמים בזכות המעבר לגז טבעי והקפדה על עמידה בדרישות סביבתיות, כאשר ברוב המתקנים לא נתגלו הפרות כלשהן במהלך 2018.

זיהום אוויר כבד במפרץ חיפה בשעות הלילה - מתחם בתי הזיקוק (צילום: חי פה בשטח)
את זה נושמים תושבי חיפה בשעות השינה:
זיהום אוויר כבד במפרץ חיפה בשעות הלילה – מתחם בתי הזיקוק
צולם השבוע, ב-2/7/20 בשעה 23:00 (צילום: חי פה בשטח)

תגובת ארגוני הסביבה בחיפה למדד ההשפעה על הסביבה

(מאת ד"ר רויטל גולדשמיד)

בזן חיפה – זלזול סביבתי רחב היקף
שוב נדלקת נורה אדומה מחוסר המדיניות הסביבתית של המפעלים המזהמים במפרץ חיפה. במשך שנים עומדת קבוצת בז"ן בראש המפעלים המזהמים ביותר – בתי זיקוק חיפה, גדיב,שמנים בסיסיים, וכרמל אולפינים יחד.

בפירוט עיקרי ההפרות הסביבתיות נחשפנו למעל 200 הפרות בניהן רבות החוזרות ונשנות
במשך שנים ומחוללות זיהום סביבה כרוני ורחב היקף בעיקר לאוויר. בשביל להוסיף חטא על פשע בסעיף ההתייעלות הסביבתית, צויין כי: "לא נוקדו מייזמים של התייעלות סביבתית"

מדובר במפעלים להם הפרות תפעול, הפרות בפליטות לסביבה והפרות הכוללות חריגה מהחוק אשר חלקן גררו אכיפה פלילית והתראות כולל ארבעה צווים מנהליים על חריגות בחומרים מסרטנים לתוך שכונות מגורים.

העדר נקיטת מייזמים סביבתיים מוכיח כי המפעל אשר יושב בקרבת שכונות מגורים אינו מייחס
את החשיבות הנדרשת להשפעתו על הסביבה ולכן לא יכול להתקיים בצמידות לרצפטור ציבורי. נדרש לפעול לסגירתו באופן מיידי וזאת על מנת לעצור את הפגיעה הבריאותית הנובעת מההתנהלות הסביבתית הבעייתית.

נחיצות המעבר לאנרגיות מתחדשות
עשרת המפעלים המזהמים ביותר בסביבה הם תעשיות זיקוק הדלקים הפוסילים בעיקר לסקטור האוויר והפסולת. מדינת ישראל חייבת לעמוד ביעדים הבינלאומיים לצמצום והפחתת הפליטות וכדי לשמור על בריאות האזרחים נדרש להיגמל מתעשיות האנרגיה המבוססות על משאבים פוסילים, נדרש לסגור את התעשיות המזהמות במפרץ חיפה, לבסס אכיפה משמעותית כלפי מפעלים המזלזלים באוויר לנשימה וליישם את עקרון "המזהם משלם" כפי שנקבע במספר חוקים.

דרישת ארגוני הסביבה
דוח מרשם הפליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה הוכיח כי סגירת מפעלים היה הגורם המשמעותי ביותר לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה. כל יום שהמפעלים המזהמים עובדים בסמוך לשכונות מגורים – הם מרחיבים את מעגל התחלואה הנובע מזיהום אויר.

נוכח זאת, אנחנו מצפים מהמשרד להגנת הסביבה לעמוד בהבטחותיו ולקדם את תוכנית מפרץ החדשנות תוך סגירת התעשיות המזהמות במפרץ חיפה להחלטת ממשלה בהקדם.

רויטל גולדשמיד במסיבת העיתונאים של צוות מחקר סביבתי (צילום: חי פה)
ד"ר רויטל גולדשמיד (צילום: חי פה)

תגובת אביהו האן – יו"ר הירוקים של חיפה:

אין חדש תחת השמש. כבר שנים אנו יודעים שבתי זיקוק ומפעל כרמל אולפינים הם המזהמים הגדולים ביותר במפרץ חיפה ובמדינת ישראל. הגיע הזמן שבז"ן יפנימו שמקומם לא כאן והם לא יוכלו להמשיך לזהם מטרופולין של מליון תושבים.
צריך לקדם באופן מהיר החלטת ממשלה לסגירת המפעלים ולייצר מציאות אחרת במפרץ חיפה ללא זיהום וללא עודף תחלואה לתושבים.

חבר מועצת העיר אביהו האן בהפגנה נגד הרחבת בז"ן (צילום – חגית אברהם)

תגובת קבוצת בז"ן למדד:

בז"ן צמצמה בהתמדה בעשור האחרון את ההשפעה הסביבתית שלה בעשרות אחוזים כתוצאה  ממדיניות סביבתית אחראית שהיא מנהלת. למעשה, חלקה היחסי של הקבוצה בהשפעה על הסביבה במפרץ חיפה הנו נמוך מאוד ועומד על 3%-11% בלבד, כך על סמך הדוחות המעודכנים ביותר של המשרד להגנת הסביבה.

מעיריית חיפה טרם נמסרה תגובה

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

נגה כרמי
נגה כרמי
נגה כרמי - מנהלת תאגיד החדשות חי פה - חדשות חיפה והסביבה - הודעה בוואטסאפ: 052-2410689 שליחת מייל למערכת: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

2 תגובות

  1. אני תושב נווה שאנן ובילדותי עד שירותי בצה"ל סבלתי מאסתמה זה לא היה נעים התקפי קוצר הנשימה כתוצאה מהזיהום של המפעלים המזהמים במפרץ אני מקווה שיבוא היום שיפנו אותם למען בריאות כלל התושבים באזור חיפה והקריות

  2. "מעיריית חיפה טרם נמסרה תגובה" – מסביר לפחות חצי מהבעייה.
    יונה יהב תקף וטען ש"האוויר בחיפה יותר נקי משוויץ"
    היום פשוט שותקים

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...