באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית אתא
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724

הדיפלומטיה כגשר בין תרבותי לעשיית שלום • סאמי יחיא • דעה

השבת השחורה של ה-7 באוקטובר החזירה אותי בזמן לשנת...

סיפורם של שורדי השואה שהקימו את הקיבוץ הימי 'כובשי הים'

בנימה אישית לפני מספר חודשים סיפר לי ידידי יעקב וימן,...

"היהודי התשיעי" • פרק 2

רומן מתח היסטורי מאת יוסי ברגר תקציר ב-30 באוקטובר 1942 קיבל...

להיוולד מחדש • ״תודה על החופש לחיות את חיי״

עוד רגע ליל הסדר ואנחנו עם זכר ליציאת מצרים....

ארבעה שיאים בנחל הגיבורים – ואחד בדיבורים • אבי אלבאום

נחל הגיבורים הוא וואדי רושמיה. ראש מיא בארמית פרושו...

'ילד הוא קודם כל אדם חושב' • מפגש הכנה לפסטיבל חיפה להצגות ילדים ה – 30 • תאטרון חיפה

פסטיבל חיפה להצגות ילדים זו הפקת-הענק, אשר מביאה מדי שנה כ-70 אלף ילדים והורים נרגשים לחיפה, לחוויית הפסטיבל אשר כולו הפקה עבור הילדים. בערב יום ב', 10/2/20, התכנסו חברי ההפקה של פסטיבל הצגות ילדים לדורותיו, במלון ביי קלאב בחיפה, למפגש גיבוש מיוחד לקראת הפסטיבל אשר יתקיים בפסח 2020, זו הפעם ה-30. היו שם מפיקי הפסטיבל לדורותיו – מנכ"לי תאטרון חיפה והמנהלים האמנותיים, בעבר ובהווה. כולם חיזקו והעבירו מסרים בנוגע לחשיבות התאטרון בחיינו ובפרט בעיצוב דמותו של הילד אשר נחשף להצגות ילדים. בשיאו של הערב התקיים פאנל מיוחד ומרתק, אותו הנחתה הילה גולן.

תאטרון חיפה במפגש הכנה לפסטיבל חיפה להצגות ילדים ה-30 (צילום: ערן גילווארג)

ניצה בן צבי

ניצה בן צבי היא מנכ"לית תאטרון חיפה:
היום אנחנו משיקים את הפסטיבל ה-30 להצגות ילדים. הפסטיבל הישן בישראל ומהחשובים בעולם בתחום זה. החיפאים יודעים לארח ואין כמו חיפה לארח את הפסטיבל הזה.
אנחנו נמצאים בתקופה המהווה פרשת דרכים: גם עידן המסכים, גם תקופה של שסע חברתי. התקופה הזו מציבה בפנינו אתגרים משמעותיים המחייבים התייחסות. הפסטיבל מופק בשתי שפות, כי זה המקום לשלב את החיים המשותפים והרב תרבותיות.

מפגש הכנה לפסטיבל חיפה להצגות ילדים ה-30 (צילום: ערן גילווארג)
מפגש הכנה לפסטיבל חיפה להצגות ילדים ה-30 (צילום: ערן גילווארג – חי פה)

דב חיון

דב חיון, סגן ראש עיריית חיפה ומחזיק בתיק התרבות:
אני גאה להיות שותף לאחד התאטראות הרפרטוארים הטובים בארץ. הפסטיבל הפך להיות אחד מעמודי התווך של העיר חיפה. אנחנו בעיריית חיפה מבינים כי תרבות ותאטרון יש לסבסד. התאטרון ימשיך לקבל את מלוא התמיכה מעיריית חיפה. תאטרון צריך לנסות דרכים חדשות ולא לפחד גם להיכשל ולכן הוא אינו יכול להיות מונע משיקולים מסחריים ברמה היומיומית.
אני מקווה לראות את המוני ילדי ישראל בחג הפסח בחיפה. כאן אנו חווים חיים משותפים בעברית וערבית – זו חוויה שצריך לתחזק אותה, ללא הפסקה, בדיוק כמו זוגיות. תרבות היא תשתית חשובה בדיוק כמו מבנים וכבישים. לקראת הפסטיבל נציין את יאנוש קורצ׳אק, אשר היה זה שפיתח את התפיסה שילד הוא קודם כל אדם משמעותי וחושב, שיש לו מקום חשוב ומכובד בחברה.

הרב דוב חיון והילה גולן • מפגש הכנה לפסטיבל חיפה להצגות ילדים ה-30 (צילום: ערן גילווארג)
הרב דוב חיון והילה גולן • מפגש הכנה לפסטיבל חיפה להצגות ילדים ה-30 (צילום: ערן גילווארג – חי פה)

נטע סילוני

נטע מפתחת משחקי קופסה לילדים ופיתחה משחק קופסה ייחודי עבור הפסטיבל:
בימים אלה הילדים משחקים במשחקי קופסה, למרות שאתם בטח חושבים שכל הילדים במשחקי מחשב. הילדים בהחלט קוראים את ההוראות ומשחקים. החלטנו לפתח משחק קופסה ייחודי לתאטרון חיפה. שם המשחק: משחקי תאטרון קומדיה דל ארטה. הפורמט שבחרנו הוא משחק רביעיות, המעודד תאטרון, על ידי חיקוי מדויק של הפרצופים שמצוירים על כל הקלף. הדמויות לקוחות מתוך הקומדיה דל ארטה. סרטון שהפקנו מסביר כיצד משחקים.
המחיר: 30 ש"ח – לציון 30 פסטיבלים. על גב הקופסה יש ברקוד דו מימדי המקשר לדף אינטרנט ובו מידע נוסף על המשחק.

ד"ר שלי זר ציון

שלי מרצה בחוג לתאטרון באוניברסיטת חיפה:
המושג "תאטרון לילדים" הוא מושג די חדש. בתחילת המאה ה-20 בחל להיווצר בניו יורק המושג הזה. החלו להבין שילד יכול להיות צרכן תרבות. קצת אחרי הולדת התאטרון בניו יורק נולד גם התאטרון הראשון לילדים בפלסטלינה: ״תאטרון הילדים ליד מרכז הגננות״. המייסדת, טובה חסקינה, הביאה אתה את ההבנה העדכנית של חשיבות המשחק בחיי הילד. דרך המשחק ילמד הילד לחקור את העולם, כלומר שהמשחק הוא מחולל ידע. אחת המגבלות הייתה ללמד את הילדים משחק בעברית, מכיון שבבית הם לא דיברו עברית. בהמשך הצטרף לוין קיפניס לטובה חסקינה. הוא החל בעיקר בכתיבה והצטרף גם להפקה והבימוי. הוא הפך ת השירים למופעים יותר מורכבים. ב-1933 העלו חסקינה וקיפניס את ההצגה הראשונה. זו הייתה פריצת הדרך הראשונה של התאטרון לילדים. תאטרון ילדים נועד לדרבן ילדים לחשוב. תפקיד התאטרון הוא לעודד ילדים לחשוב בצורה ביקורתית, איך לא לקבל תכתיבים, איך להתנגד. המעניין בשילוב המשחק בחיי הילד היא היצירה של ההגדרה החדשה – מה זו ילדות. לילדים יש צרכים מיוחדים משלהם. כאן התפתח מודל חדש המגדיר מה הם ילדים בגיל גן, בעלי תודעה יהודית ציונית, המיועדים להוות בוגרים בקרוב.

ד"ר שלי זר ציון (צילום: ערן גילווארג)
ד"ר שלי זר ציון (צילום: ערן גילווארג חי פה)

פאנל יוצרים שהתקיים בהמשך הערב

מנחה: הילה גולן

פאנל יוצרים • מפגש הכנה לפסטיבל חיפה להצגות ילדים ה-30 (צילום: ערן גילווארג)
פאנל יוצרים • מפגש הכנה לפסטיבל חיפה להצגות ילדים ה-30 (צילום: ערן גילווארג – חי פה)

נעם סמל

נעם היה מנכ"ל תאטרון חיפה אשר יזם את הפסטיבל הראשון להצגת ילדים בחיפה:
בתחילת דרכו של התאטרון היה לנו קושי לשווק הצגות ילדים. מתוך הקושי השיווקי נותר הרעיון ליצור פסטיבל להצגות ילדים. בתוך כך נולד אתגר נוסף: טיפול בילד האחר, הילד השונה. לכך נרתם איציק ויינגרטן. בפסטיבל הראשון נולדה ההצגה הקיץ של אביה, שלאחר מכן הפכה לסרט. לא חלמתי על פסטיבל בינלאומי. אנחנו כיוונו למשהו יותר קטן בגן בנימין. הפריצה הבינלאומית קרתה אחרי תקופתי.

נעם סמל (צילום: ערן גילווארג)
נעם סמל (צילום: ערן גילווארג – חי פה)

עודד קוטלר

עודד קוטלר, הוא שחקן תאטרון וקולנוע ישראלי, במאי, מחזאי ומנהל אמנותי:
זה לא-נפוץ שמסורת כזו מתוחזקת 30 שנה באהבה שכזאת. בתאטרון הילדים המודרני בגרמניה לא מתייחסים לילד בצורה ילדותית אלא כאדם חושב שהוא קצת יותר נמוך. ההחלטה של נועם להקים פסטיבל להצגות ילדים היא למעשה עשיית צדק עם חיפה ועם הילדים.
מיקומו של התאטרון בתקציב העירוני הוא מקום מעורער, מכיוון שבמקומות רבים מדי יש ניסיון להמשיך ולדלדל את התקציב. אני חושב שעמדתו של דב חיון ולהמשיך ולחזק את התמיכה בתאטרון היא עמדה משמעותית וראויה לציון. כאשר הזמינו אותי לפסטיבל, החוגג המרכזי היה אני. כל כך נהניתי מהצגות הילדים.

איציק ויינגרטן, עודד קוטלר וצביה הוברמן • מפגש הכנה לפסטיבל חיפה להצגות ילדים ה-30 (צילום: ערן גילווארג)
איציק ויינגרטן, עודד קוטלר וצביה הוברמן • מפגש הכנה לפסטיבל חיפה להצגות ילדים ה-30 (צילום: ערן גילווארג – חי פה)

משה נאור

משה נאור, מנהלה האמנותי של תאטרון חיפה:
אנחנו מאד מקפידים שהפסטיבל לא יהיה פסטיבל חנפן, שמעוניין למכור את ההצגה לבתי הספר, אלא למלא מקום שהוא מאד חסר – לעודד ליצור, לפתוח את הראש לחשיבה ולעוף.

ניצה בן צבי

ניצה בן צבי, מנכ"לית תאטרון חיפה:
כנראה שאנחנו עושים משהו נכון כי יש נהירה של הקהל לתאטרון (כ-70 אלף איש) כשאני שומעת את האמהות משוחחות עם הילדים על מהות ההצגות, שהתוכן שלהן הוא לא קונפורמיסטי, אני מרגישה שאנחנו בכיוון מנצח.

צביה הוברמן

צביה הייתה המנהלת האמנותית של הפסטיבל עד לפני חמש שנים:
כשמקיימים מפעל כזה במשך שנים, תמיד יש בדרך גורמים שרומזים שאולי לא צריך… האג׳נדה שלי הייתה להביא את הבמאים המובילים בתחום הילדים. היה חשוב להצמיד את היוצרים לתאטרון גדול שיכול לקלוט אותם ולהביא אותם לחשיפה לקהל משמעותי. רצינו להשפיע על השטח. אני מרגישה שהיום אנחנו יותר מדי מגוננים. הילד מביא מרחב עצום לתוך התאטרון. הם כל כך חכמים וכל כך חשופים לשפע של מידע, שהאתגר שלנו הוא להצליח לכשף אותם בהצגה. אם תוך 5 דקות נהיה שקט והילדים יושבים על קצה הכיסא עד סוף ההצגה – אז אתה יודע שהצלחת. היום חלק מהתאטראות שעובדים עם מערכת החינוך קצת התהפכו עלינו וחלק מהיצירה היא לא יצירה חופשית. אנחנו חייבים כל הזמן לחשוב מה אנחנו רוצים להעניק לילדים. הצופים שלנו היום הם אלה שיהיו הקהל הבוגר של התאטראות.

איציק ויינגרטן

איציק הוא המנהל האמנותי של פסטיבל חיפה להצגות ילדים:
במסיבת העיתונאים תראו את ההצגות שנבחרו. בכל שנה מגיעים רבים המעוניינים שנציג את הצגותיהם. אנחנו בוחרים רק חמש, מכיון שזו מגבלת המקום שלנו. אנחנו בוחרים בחללים אינטימיים להגשת ההצגות לילדים. אני חושב שהחלל האינטימי, בניגוד לאולם ענק, יוצר חוויה אחרת בין הילד לשחקן. אני רואה הורים וילדים יושבים שלובי זרועות ועוברים חוויה משמעותית בהצגה. אני מעוניין שיהיה תאטרון מורכב לילדים, בשפות שונות ואחרות, כאלה שיאתגרו את הילד להבין את מה שקורה בהצגה. הילדים מאושרים כשהם חווים את הזכויות שלהם כאנשים שעבורם נוצר הפסטיבל.

אבי גיבסון בראל

אבי מפיק את תאטרון הרחוב, אשר יתקיים בפסטיבל:
היינו בהמון מקומות בעולם. אנחנו בוחרים את השרוט, הפיוטי הנוגע ללב. אנחנו שואפים לחפש תכנים חדשים שיוצרים קול שאומר שכולנו רוצים לחפש משהו חדש שישאיר עולם טוב יותר. התאטרון הוא מחנך. אנחנו נלחמים בתופעה שהקניינים הפכו למחנכים. אנחנו נעזור לקניינים להתחנך מחדש.

ארז נופר

ארז נופר, מנהל מלון ביי קלאב:
הבניין הזה נבנה על ידי בנו של המושל באת אני במאה הקודמת. הוא נבנה כווילה פרטים. הסגנון הקדים את הסגנון המודרניסטי. הבניין נמכר לבריאים ושימש את משטרת המנדט הבריטי. במשך שנים היה הבניין נטוש ועזוב. בעידוד ראש העיר הקודם שופץ המבנה כמלון , תחת מגבלות שימור קפדניות. הקירות החיצוניים נשמרו והבניין שוחזר מבפנים , כולל יסודות, עד לגג. גם המרצפות שוחזרו. נגישות בוצעה מסביב. היזם קיבל היתר לבנייה של ארבע קומות נוספות והקים את המלון המרהיב בו אנו נמצאים. אנו מאד אוהבים ומעריכים את שיתוף הפעולה עם תאטרון חיפה, על אורחיו ואנשיו. כיף לאורחי המלון לאכול ארוחת בוקר עם איציק ויינגרטן ואח״מים נוספים. בתקופת הפסטיבל העיר מתמלאת במשפחות וזה נותן לנו דחיפה נהדרת.

מלון ביי קלאב (צילום: ירון כרמי)
מלון ביי קלאב (צילום: ירון כרמי)

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

נגה כרמי
נגה כרמי
נגה כרמי - מנהלת תאגיד החדשות חי פה - חדשות חיפה והסביבה - הודעה בוואטסאפ: 052-2410689 שליחת מייל למערכת: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...