לעקור מגדלים בחיפה ולטעת משהו חדש במקומם • פרשנות • ד"ר יריב שגיא

למען חיזוק היער כולו, לעתים גם כורתים עצים חולים ומתים. הניסיון המצטבר מלמד שהאזורים שנחשפו יהפכו מיד לאזורי ביקוש עבור החי והצומח. אבל רגע, זה נשמע כמו משהו שיכול לתפוס לא רע גם בעיר. הרי לפי אותה נוסחה לא חייבים להנציח אזורים או בניינים שאבד עליהם הכלח. ברור שלא מדובר בנוסחת פלא חדשה. נושא ההתחדשות העירונית מושרש היטב בשיח ובמעשה בחיפה, אך בעיקר בקשר לשיקום של מתחמים נרחבים. האתגר שכמעט ולא מתמודדים איתו בעיר נוגע דווקא לענקים של העיר, כלומר למגדלים. גם מגדלים, בדומה לעצים, לעתים מתים זקופים. הימנעות משיקומם או החלפתם מנציחה אותם בנוף ופוגעת בתדמית העיר.

מגדל הנביאים – המגדל שמנסה להיות שקוף

מגדל הנביאים מיתמר מעל לאחת הצמתים החשובות בעיר. הוא מחבר בין ואדי ניסנאס והדר, ומציין את הקצה המערבי של קריית הממשל העירונית. חשוב גם להזכיר שזהו המגדל היחיד בארץ המחובר במנהרה לרכבל תת קרקעי (הכרמלית כמובן!). בתוכו התקיימה גם רשת הקולנועים "רב-גת" שהביאה אל העיר את הקולנועים המודרניים הראשונים. במגדל עדיין קיים גם "אולפננו שבחיפה" של תאגיד השידור הציבורי, ולא נשכח כמובן את הקניון המפואר ששכן בתוכו. אכן, בלוק הזכוכית והקרמיקה הזה, על אף גודלו, נקלט היטב בעיר חיפה ולרגע לא הייתה תחושה שמדובר במפלצת ענקית וחריגה. יחד עם זאת, משהו לא טוב קורה למגדל הזה לאורך שני העשורים האחרונים. על אף הקשר העמוק של המגדל להיסטוריה של העיר, מדובר בסופו של דבר במגדל ההולך ומתיישן במהירות. התיישנות אינה דבר רע כשלעצמו, אך ההתיישנות של מגדל הנביאים, ביחד עם ההזנחה הקשה בתחזוקתו, מעידות לדעתי על חוסר רלוונטיות מהותית. נראה שענק הזכוכית והקרמיקה, שבעבר היה המראה של חיפה, עושה מאמץ עליון בכדי להפוך שקוף ולהעלם מהנוף.

מגדל הנביאים – שיק או שוק?

זה לא אומר שחייבים לעקור אותו, אבל ייתכן שאם נפקיד את תכנון האייקון החלופי בידיים יצירתיות מספיק אז נרוויח לא מעט עבור העיר. הרי אין מחלוקת שמדובר באזור שבקלות יכול לפוך לאבן שואבת לעסקים, בידור, תיירות, פנאי, מגורים, עסקים ומה לא. אבל באותה מידה יכולים להשתלב במתחם כזה גם בית ספר, גני ילדים, בריכה עירונית ומשרדי היי-טק. יש מקום לכולם! ועוד לא ציינו את האפשרות לאכלס במעבי האדמה אלפי מקומות חניה אשר ישרתו את תושבי האזור המשתמשים בכרמלית לצורך גישה לרכבת ולמטרונית. האייקון החלופי לא חייב להתנשא לגובה, הוא יכול להיות רחב ונמוך עם פארק על הגג, או אולי מגדל אחד גבוה מוקף פארק ירוק. זה גם יכול להיות שילוב של השניים. אנו מוגבלים רק בגבולות הדמיון שלנו.

שובם של הדינוזאורים – האם ימשיכו מגדלי חוף הכרמל לעלות מהים?

בשבוע שעבר זעקו הכותרות שיתכן שמגדלי חוף הכרמל יחזרו ובענק! כמו בסרט אימה בדיוני, נראה ששני המגדלים שעל החוף פשוט רועדים מהתרגשות לקראת עלייתם מן הים של עוד ארבעה מגדלים נוספים. באם יתממש מחזה האימה הזה, הרי שהסיפור העגום של מגדלי חוף הכרמל עוד ילווה אותנו לאורך כמה דורות. ללא ספק מדובר באחד הסיפורים העצובים ביותר של חיפה. זאת משום שהמגדלים הללו נולדו לדעתי בחטא. מי שמכיר את התכנית המקורית של המגדלים עשוי היה אפילו להתרגש ממנה לטובה. התכנית ההיא מאופיינת בקווי מתאר המזכירים במעט את קו המלונות של תל אביב. מופיעים בה שורה של מגדלים רחבים העומדים בניצב אל החוף ואשר משווים לעיר חזית תיירותית אופיינית. אבל על מנת להקל על היזמים הוסטו הבניינים בשלב כלשהו בתשעים מעלות. בנוסף לכך, גם חוברו חלקם על מנת לייצר סידרה של חומות אדמדמות לתפארת. החומות הללו עשויות בהחלט להתרחב בעתיד. בכך הן תחזקנה את המיתוג הבעייתי של הכניסה הדרומית אל העיר.

מגדלי חוף הכרמל – שיק או שוק?

אפשר להשאיר את המגדלים על תילם, אבל לדעתי בהחלט הגיע הזמן למתג מחדש את הכניסה הדרומית אל העיר. תארו לכם שהיינו מצליחים לעקור את הבניינים האדמדמים ולהטמין את מסילות הברזל הסמוכות מתחת לקירוי בצורת גבעה. ייתכן שכך היינו מצליחים לייצר די שטח חדש על מנת להסיט מזרחה את הבניינים החלופיים שייבנו. ואם כבר מזיזים אז אולי ניתן היה גם לסובב אותם שוב לתנוחתם המקורית בניצב אל חוף. גם בתרחיש כזה ניתן היה לשלב שימושים עירוניים לרוב. אבל אין ספק שגולת הכותרת של מאמץ כזה היא הסרת החיץ המאיים של חומת המגדלים כפי שהיא כיום.

יהיה ט"ו בשבט גם בשנה הבאה…

הן מגדל הנביאים והן מגדלי חוף הכרמל ראויים להזדמנות נוספת כמובן. אבל בהינתן שאין מדובר במבנים לשימור – ואולי אף בדיוק ההפך מכך, אז אולי אפשר לפנטז על משהו ממש אחר בדיוק באותו המקום…