השבוע נכחתי בכנס "סביבה 2050" כאורח של אחד הגופים המארגנים "המכללה האקדמית נתניה".
בכנס רב המשתתפים, השתתפו כל נציגי הגורמים הממשלתיים ובראשם השר להגנת הסביבה מר עמיר פרץ, מנכ"ל המשרד מר דוד לפלר, בכירים בחברות ממשלתיות, מנכ"לים וסמנכ"לים של חברות תעשיתיות גדולות, עורכי דין מובילים בתחום הסביבתי ועיתונאים מכמה כלי תקשורת ידועים המכסים את תחום הסביבה.
כמי שעומד בכל פעם מחדש בקשר החשוב והחיוני הזה, בין פעילותנו הסביבתית לבין התקשורת, עניין אותי מאד להקשיב לרב שיח מרתק שעסק בקשר בין התקשורת והסביבה ובעצם נגע בדרך שבה מטפלת התקשורת בתחום הסביבתי וכיצד חסידי הסביבה, הן בתוך הממסד והן מחוצה לו, פועלים ומשתמשים בתקשורת.
את רב השיח הינחתה קרנית גולדווסר כיום דירקטורית בחברה לשירותי איכות סביבה.
המשתתפים:
אופיר פז פינס שר הפנים לשעבר וכיום ראש המכון לחקר השלטון המקומי באוניב' ת"א,עודד בן-עמי- חדשות ערוץ 2, יון לדר- עורך "ידיעות אינטרנט" וממקימי YNET, אביב לביא- לשעבר כתב "מעריב" כיום ב"גלובס", טלי נחושתן-סמנכ"ל שיכון ובינוי ואייל חומסקי- משרד פרסום אדלר, חומסקי, ורשבסקי.
אביא להלן תקציר מהדברים מעוררי המחשבה שאמרו הדוברים:
עודד בן-עמי:
הנושא הסביבתי לא סקסי מספיק. עם זאת כאשר עושים פרסוניפיקציה של הנושא, כלומר מצבים בחזית של הכתבה אדם מסויים עם אישיות מעניינת וסיפור אנושי, זה עובד. אביא כדוגמא את סיפורה של עדי לוסטיג הצעירה שלחמה והצליחה במאבקה כנגד הקמת כפר הנופש בחוף פלמחים הבתולי : http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/133/352.html
וכדוגמא נוספת אציין את סיפורו של יובל תמיר- לוחם השייטת שהעלה למודעות את מחלת הסרטן שתקפה רבים מבין צוללני הקישון : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3813482,00.html
אני מסכים שהבלטת האיום והסכנה היא מטרה חשובה גם עבור התקשורת.
איל חומסקי:
הכיסוי התקשורתי הסביבתי בקו עלייה בעולם ובארץ אך בעיקר בחו"ל. צופה כי הכיסוי הזה עוד יתרחב, גם בזכות "משוגעים לדבר", כמו יון פדר מ- YNET פוליטיקאים כמו אופיר פינס וגם בזכות פעילות השטח. צריך לזכור שהסיקור התקשורתי בנוי די דומה לעקרונות השיווק. הדרך הטובה להסביר זאת היא בעזרת סולם הצרכים של אברהם מאסלאו: ההתעניינות הציבורית בישראל מופנית קודם כל לחלק התחתון בסולם הצרכים- לחלק הקיומי והישרדותי. לכן צורכי הביטחון והכלכלה תמיד קודמים. אם המושג הסביבתי ישאר מזוהה עם החלק העליון של סולם הצרכים דהיינו- כמשהו אלטיסטי ששייך לצורכי המימוש העצמי והאינטלקטואלי שלנו, הוא לא יכנס כמעט לתקשורת וישאר זניח בתודעת הציבור הרחב.
טלי נחושתן:
יש כיום הבנה בחברה שלנו שיש שינוי מתמיד בהתנהגות הצרכנית ולעיתים היא מתחילה דווקא מילדים שלומדים בבתי ספר ירוקים. הקונים רוצים "בתים ירוקים", כי הם מאמינים שבתים אלו יותר בריאים ואיכותיים עבורם. אנחנו הבנו את זה וראינו שזה בכלל לא רע לעסקים שלנו. במקביל פיתחנו בחברה חשיבה ממש אידיאולוגית ששמה את הסביבה במקום הכי גבוה ואנו רוצים שהמבנים שלנו ישתלבו בצורה הכי נכונה בסביבה בלי לפגוע בה ככל הניתן.
אני דווקא הרווחתי לא מעט כותרות בהקשר הסביבתי בקריירה הפוליטית שלי, הן כחבר כנסת והן כשר. מתי נחשבתי ל"מעניין" מבחינה תקשורתית? כאשר בחרתי לעסוק קודם כל בנושאים שהם ה- HARD-CORE של הבעיה- הדברים שפשוט הורגים אותנו! כאשר נגעתי בדברים הכי קיומיים זה עמד בתחרות התקשורתית באופן שווה מול הנושא הביטחוני ונחשב להכי חשוב ומוביל בתקשורת. המקום המסוכן בסביבה שלנו הוא מקום של חיים ומוות והוא אמיתי…
גם התחממות כדור הארץ הורגת ולכן העולם חייב לעסוק בכך. כמו כן עיתונאים אוהבים דרמות ותככים. בתקופה בה הייתי יו"ר ועדת הפנים של הכנסת שממונה גם על איכות הסביבה, נוצרו הרבה מתחים בין הכנסת לממשלה והנושא "פירנס" די הרבה כותרות בתקשורת. לצערי היום אין מתח כזה ואין מי שיחדד את הבעיות הרבות ולכן הכיסוי הזה כמעט ולא קיים.
לפני 2 קדנציות היו 2 מפלגות סביבתיות שניסו להיכנס לכנסת. היה לכך סיכוי ודאי אילו היו מתאחדות, בקדנציה האחרונה המפלגה האחת שנותרה, כבר נאלצה להיכנס בקושי דרך הפלטפורמה של מפלגת "התנועה" וזה מספר את כל הסיפור…
יון פדר :
אם משהו כן קורה לטובת הסביבה, זה קודם כל בגלל התקשורת ולא בגלל הממשלה והכנסת. העיסוק התקשורתי קודם לעשייה האמיתית. למה זה לא קורה הרבה בתקשורת? יש לכך כמה סיבות אבל הסיבה העיקרית שהתחום הסביבתי ותפיסת הקיימות עוסקים בעתיד הרחוק ("ילדנו יסבלו מחר משגיאותנו כיום"). כשזה לא קורה כאן ועכשיו זו בעיה מבחינה תקשורתית.
אביב לביא:
מה מביא לקידום נושא סביבתי בתקשורת?
בריאות הציבור: הציבור מתעניין ואף מוכן לשלם על מידע חשוב בתחום הבריאות. פירסמנו באתר "מאקו" מידע על נושא הקרינה וסכנותיה : http://www.mako.co.il/nexter-weekend/Ar … 931006.htm תוך שבוע נדהמתי לראות שיש לנו 60 אלף צפיות בכתבה המסויימת הזו, למה זה קורה? כי זה עסק בכל אחד מאתנו ובבריאותו האישית!
מצד שני אני מתנגד לחיבור מוגזם בין הסביבה לכלכלה, כי זה משכיח מאתנו את האקולוגיה הצרופה- הטבע, הגלים, הציפורים, ריח הפריחה וכל מה שעושה לנו טוב בחיים ולא צריך להימדד רק במונחים כלכליים.
עד כאן, תקציר הדברים שנאמרו בכנס. כפי שרשמתי והקשבתי בקשב רב לדוברים הללו והסכמתי עם חלק לא קטן מדבריהם, כך אני מציע לכולנו לקרוא ולהפנים כמה מהמסרים הללו וליישמם בפעילותנו החשובה.
כפי שנאמר: לא תהיה הצלחה ולא תהיה פעולה אקטיבית לטובת סדר היום הסביבתי וחיזוק הקיימות, ללא התקשורת על כל גווניה ואני מכבד מאד את כללי המשחק הללו ומכיר בחשיבותם!
[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="הבלוג של ירון חנן" tag="163" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]