הישג אדיר לטבע בעתלית
הישג אדיר לטבע – 10 שנים אחרי הבג"צ שהגישה החברה להגנת הטבע, משרד האוצר ביטל את העסקה לגזילת בריכות המלח בעתלית מידי הציבור והפיכתן לשטחי מגורים ותיירות. בכך הסתיימה סאגה ארוכה ומלאת פגמים, ולשמחתנו בריכות המלח יישמרו כפי שהן- אתר טבע מהחשובים והמרשימים בארץ.
בשנת 2003 הגישו החברה להגנת הטבע, התנועה לאיכות השלטון והקשת הדמוקרטית, עתירה נגד הסכם הקרקעות בין רשות מקרקעי ישראל לבין חברת תעשיות המלח, כיום בבעלות קבוצת אריסון, בעקבות קידום תכנית לשינוי הייעוד של שטחים באילת ובעתלית מייעוד של בריכות מלח לייעוד של מגורים ותיירות.
אזור בריכות המלח בעתלית מהווה אתר טבע מהחשובים והמרשימים ביותר בישראל. בשל אופיין המיוחד של הבריכות, מתקיימת בהן מערכת אקולוגית מורכבת ומגוונת, הכוללת ערכי טבע ייחודיים רבים. בנובמבר 2011 קבעה המדינה בתשובתה לבג"צ של החברה להגנת הטבע כי: "שר האוצר מנוע מלחתום על ההסכם בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תעשיות המלח בנוגע לבריכות המלח בעתלית ואילת, לאור הפגמים החמורים בהליכים, ולכן אין מנוס מלהחזיר את העניין כולו לדיון והחלטה מחודשים".
וכעת (17/12/13), הגיעה הבשורה המשמחת על הניצחון: מנכ"לית משרד האוצר חתמה על ביטול עסקת קרקעות בריכות המלח!
בעקבות השחפית בעתלית…
באיזור עתלית ישנו שטח גדול יחסית של בריכות מלח. מטרתן של בריכות אלה, מעשה ידי אדם, היא לאדות מים הנשאבים מהים, כאשר בסופו של תהליך מתקבל מלח בישול לשימוש ביתי. למרות שאינן טבעיות, הבריכות יוצרות מוקד משיכה מצויין לציפורים שונות, הנהנות משפע אדיר של מזון ומצמחייה ייחודית.
בתמונה: פלמינגו בבריכות מלח. צילום: יעל לביא אפרת, החברה להגנת הטבע.
במסגרת הליך הבחינה מחדש של ההסכם, בעקבות הבג"צ של החברה להגנת הטבע, אושרה החלטה מס' 1293, שעניינה שטחי תעסוקה עתירי שטח וקבעה במסגרתה את ביטול עסקת בריכות המלח, שכן העסקה קודמה בהיעדר כל מדיניות ביחס לשטחים כאלו, שאינם עירוניים במובהק ואינם חקלאיים במובהק. "המדינה תבקש לעדכן את בית המשפט כי ביום 11.12 אישרה המנהלת הכללית של משרד האוצר את החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1293… בנסיבות אלה, החלטת מועצת מקרקעי ישראל נכנסה לתוקף… כזכור, בסיפא להחלטת מועצת מקרקעי ישראל, נקבע מפורשות כי החלטת מועצת מקרקעי ישראל העומדת במרכזן של העתירות, ושמעולם לא נכנסה לתוקף – תבוטל."
סאגה ארוכה ורווית פגמים באה לסיומה:
עו"ד חגית הלמר, באת כוח של החברה להגנת הטבע, שהגישה את העתירה המקורית של החברה להגנת הטבע לבג"צ, בשנת 2003: "באישור שנתן משרד האוצר, הוא הביא לסיומה סאגה ארוכה ומפותלת הנוגעת לעסקת בריכות המלח, שתחילתה עוד בשנות ה – 90. החברה להגנת הטבע עתרה לבג"צ לפני עשור נגד העסקה, בגין משמעויותיה הציבוריות, הסביבתיות והתכנוניות הקשות. עסקת בריכות המלח נתנה לידי חברות המלח הטבות מפליגות, בשיעורים כלכליים זועקים בחוסר סבירותם, ונתנה להן דריסת רגל בשטחים ערכיים בעתלית, מבלי שבכלל הייתה להן זכות לקבל דריסת רגל שכזו. חתימת האוצר מסירה "מעל השולחן" עסקה שכלל לא הייתה ראויה לדיון ואישור ורוויית פגמים מנהליים חמורים.
יחד עם ביטול עסקת בריכות המלח, אישר משרד האוצר את החלטה מספר 1293, שעניינה שטחי תעסוקה עתירי שטח. מבחינה סביבתית, החלטה 1293 מאפשרת לרשות מקרקעי ישראל ניהול מושכל של מקרקעין, תוך הימנעות משינוי ייעוד של שטחים בעלי רגישות וחשיבות סביבתית, דוגמת בריכות המלח בעתלית. ביטול עסקת בריכות המלח מסירה את חרב הבינוי שהייתה מונפת בגינה על בריכות המלח בעתלית, שהן אתר קינון בעל חשיבות ארצית."