באנר חברה כלכלית 100724
באנר חזית הים רחב
באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724

הדיפלומטיה כגשר בין תרבותי לעשיית שלום • סאמי יחיא • דעה

השבת השחורה של ה-7 באוקטובר החזירה אותי בזמן לשנת...

סיפורם של שורדי השואה שהקימו את הקיבוץ הימי 'כובשי הים'

בנימה אישית לפני מספר חודשים סיפר לי ידידי יעקב וימן,...

מים שקטים חודרים עמוק • הקשר בין המים לנפש האדם

בעולם הדימויים מים מייצגים את נפש האדם. כמו המים...

היכל הספורט רוממה • הבית של הכדורסל בחיפה

היכל הספורט רוממה הוא היכל הספורט העירוני של חיפה,...

מה עלינו לקחת מיום העצמאות? • דעה אבי נחמני

עם מה יוצאים מהימים הלאומיים? "כמו כל אהבה לאח, לא...

סיור בעקבות הנביא הירוק בחיפה • מיהו הנביא אל־ח'דר? *10.02.24

השבוע יציינו הדרוזים בישראל את חג הנביא אל־ח’דר, שבו עולים לרגל לציון קברו בגליל. אבל מיהו אותו נביא? ואיך הוא קשור לאתר דתי אחר, מערת אליהו, כאן אצלנו בחיפה? חלק מהתשובות תוכלו למצוא בסיפור שאגולל כאן, ואחרות – בסיור שאדריך בשישי הקרוב. כל הפרטים בסוף הכתבה.

מיהו הנביא הירוק?

כשלמדתי להיות מורה דרך, מדי פעם היה צץ השם "אל־ח'דר", שפירושו "הירוק" (בערבית: الخضر, כלומר אל־ח'צ'ר, למי שמתעקשים על התעתיק; המילה הערבית, אגב, קשורה למילים העבריות "חציר" ו־"חצר").

תמיד היה איזה דוק ערפילי של מסתורין סביב השם הזה. סיפרו שהוא קשור באיזושהי צורה באליהו הנביא, סיפרו על מערה או מקאם זה או אחר שמוקדשים לו, אבל אף אחד ממורינו – על אף שחזרתי והקשיתי – לא ממש ידע להגיד מיהו אותו אל־ח'דר או מה בדיוק טיב הקשר שלו לאליהו. ובכן, נאלצתי לצאת וללמוד בעצמי. הקריאה בעקבות אל־ח'דר הובילה אותי לא רק לקשר בינו ובין אליהו הנביא, אלא גם לרשימה שלמה של דמויות אחרות, ממשה רבנו, דרך יוחנן המטביל וג'ורג' קוטל הדרקון ועד אותנפישתים המסופוטמי וכמה מבעלי התפקידים בפמליה של אלכסנדר מוקדון.

אל־ח'דר בקוראן

אנחנו פוגשים את אל־ח'דר לראשונה בקוראן, אם כי בהשמטת שמו. בסורת אל־כהף, הפרק ה־18 בקוראן, מסופר כי משה רבנו פגש את אל־ח’דר, המתואר כמשרת האל (אולי מלאך), וביקש לקנות ממנו חכמה. אל־ח’דר הזהיר את משה כי האחרון לא יוכל לעמוד במעשיו של אל־ח’דר בשתיקה, אבל משה התעקש ואל־ח’דר הרשה לו להצטרף אליו.

במהלך מסעם המשותף, משה העיר על שלושה ממעשיו של אל־ח’דר שנראו לו מרושעים או תמוהים – למשל, על כך שאל־ח’דר ניקב חור בספינה. אחרי הפעם השלישית אל־ח’דר גירש את משה מפניו, אבל לא לפני שהוא הסביר לו את הסיבות מאחורי מעשיו. במקרה של הספינה, אל־ח’דר מנע ממלחיה, באמצעות ניקוב החור, מלפול קרבן למלך רשע החומס ספינות אויב. כך מתגלה שאל־ח’דר הוא נושא חכמה נסתרת ופועל למען הטוב והחסד שבעולם.

השנים שאחרי התפשטות האסלאם

בשנים שאחרי התפשטות האסלאם, דמותו של אל־ח’דר הלכה ונעשה פופולרית יותר ויותר. חדית’ים הנוגעים לו הועלו על הכתב, חוברו אגדות סביב דמותו והוא הפך להיות דמות חשובה במסדרים סוּפיים, באגפים המיסטיים יותר של האסלאם. בכל הסיפורים האלה מוצג אל־ח’דר כגבר נאה, לעתים בעל זקן לבן, בן־אלמוות, הנושא אל עולמנו חכמה נסתרת מהרקיעים העליונים וקשור גם למעשי חסד וריפוי. פעמים רבות הוא קשור במפגש של שני גופי מים, במעיינות ובדגים.

אליהו עולה השמימה במרכבת אש על תקרת מנזר סטלה מאריס. (צילום: דותן ברום)

הנביא הירוק מטייל בין דתות

מאפיין נוסף של אל־ח’דר הוא הקישור בינו ובין דמויות רבות אחרות (זה נקרא סינקרטיזם ואתם אולי זוכרים את המושג הזה משיעורי תנ”ך). אחת הדמויות המזוהה ביותר עם אל־ח'דר היא אליהו הנביא. אליהו מתואר במקורות היהודיים (ולא רק) כאחת הדמויות היחידות במקרא שלא מתו מעולם (עלה בסערה השמימה, כזכור) וכמי שמלמד חכמים תורה אלוהית ופועל בעולם במעשי חסד. הדימיון בין הדמויות הוביל לאמונה אסלאמית עממית שראתה באל־ח'דר גלגול של אליהו, וגם אצלנו, בחיפה, מערת אליהו הנביא ידועה בערבית, בין השאר, כמקאם אל־ח'דר.

דמות אחרת המזוהה מאוד עם אל־ח'דר היא דמותו של ג’ורג’ הקדוש, הקדוש הנוצרי מהעיר לוד, המפורסם בכך שקטל דרקון. במקום שבו נפלה גופת הדרקון, כך מספרים, פרץ מעיין המרפא כל חולי. גם כאן, הדימיון במוטיבים כמו חיי נצח, מים מרפאים, לימוד תורה נסתרת ושליחות אלוהית לטובת בני האדם הם שעזרו לקשור בין הדמויות במפגש בין העולם האסלאמי, היהודי והנוצרי, לפחות מהמאה התשיעית ועד העת החדשה. במנזר סנטה קתרינה בהר הגבוה בסיני, למשל, מוסלמים במאה ה־18 ראו באיקונות של ג'ורג' הקדוש את אל־ח'דר ובמרחב העות'מאני נחגג באותו תאריך חג Hıdırellez, שהיה חג מוסלמי לנביא אל־ח'דר וחג נוצרי לג'ורג' הקדוש.

אליהו הנביא ונביאי הבעל, כנסיית אליהו הנביא הרוסית אורתודוכסית (צילום: דותן ברום)

חג הנביא אל־ח'דר של הדרוזים

השבוע, כזכור, יציינו הדרוזים בארץ את חג הנביא אל־ח'דר בעלייה לרגל למקאם שלו בכפר יאסיף. הדרוזים (המכנים את עצמם בני־מערוף או בני המווחידון) הם אולי הקבוצה הדתית שאימצה באופן המעמיק ביותר את הסינקרטיזם בין הדמויות השונות שהזכרתי. הם רואים באל־ח’דר דמות שהתגלגלה בצורות רבות, מהופעתו בקוראן בימי משה, דרך אליהו הנביא, יוחנן המטביל (הקשור בעצמו גם לאליהו הנביא), ג’ורג’ הקדוש ועד אחד מנביאי הדת הדרוזית במאה ה־11, אבו אבראהים.

נאחל, אם כן, לקוראינו הדרוזים זיארה מקבולה! (הברכה הנהוגה בעלייה לרגל לקברי נביאים וקדושים).

סיור בעקבות הנביא הירוק

זהו קצה קצהו של המזלג בנוגע לאל־ח'דר. הדמות המסתורית הזאת קשורה בדמויות רבות, שעל חלקן – יוחנן המטביל, אלכסנדר מוקדון, הליוס אל השמש ועוד – לא יכולתי להרחיב כאן. מי שסקרן לשמוע עליהן עוד, ועל הקשר העמוק שלהן לכרמל, מוזמן להצטרף אליי לסיור מיוחד לרגל חג הנביא אל־ח’דר, מסטלה מאריס למערת אליהו.
זה קורה בשבת ה 10.2.24 בשעות 13:00-10:00.
לפרטים ולהרשמה: 052-5348582 (דותן).

מוזמנים ומוזמנות!

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

דותן ברום
דותן ברום
דותן ברום, דוקטורנט להיסטוריה ומורה דרך מוסמך, בעל העסק "חיפה בהליכה". לפרטים והרשמה לסיורים מודרכים: 0525348582 (דותן) או [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

4 תגובות

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...