באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חברה כלכלית 100724
באנר גורדון 240624
באנר חזית הים רחב
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית אתא
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724

הדיפלומטיה כגשר בין תרבותי לעשיית שלום • סאמי יחיא • דעה

השבת השחורה של ה-7 באוקטובר החזירה אותי בזמן לשנת...

סיפורם של שורדי השואה שהקימו את הקיבוץ הימי 'כובשי הים'

בנימה אישית לפני מספר חודשים סיפר לי ידידי יעקב וימן,...

להיוולד מחדש • ״תודה על החופש לחיות את חיי״

עוד רגע ליל הסדר ואנחנו עם זכר ליציאת מצרים....

מים שקטים חודרים עמוק • הקשר בין המים לנפש האדם

בעולם הדימויים מים מייצגים את נפש האדם. כמו המים...

מה עלינו לקחת מיום העצמאות? • דעה אבי נחמני

עם מה יוצאים מהימים הלאומיים? "כמו כל אהבה לאח, לא...

הלב כולו בחיפה, אבל מה עם התעסוקה? • דעה • ליאור בן יעקב

לחיפה יש קסם ייחודי שנשמר, אבל תעסוקתית, מה יש לחפש כאן?

לפני כמה שנים שבנו משפחתי ואני משהות ממושכת בארה"ב לצורכי לימודים ועבודה. ההחלטה לשוב לישראל אחרי ש"הסתדרנו" מאד בחו"ל לא היתה פשוטה, לא כל שכן הבחירה לתקוע יתד מחודש בעיר נעורינו חיפה. מצד אחד אני מחובר מהבטן למקום ורציתי לתת לילדיי, השניים הגדולים שנולדו בחו"ל והשלישי שהצטרף בינתיים, את אותה חווית ילדות חיפאית שהיתה לי, שגם אם השתנתה והתעדכנה כמובן עם השנים, עדיין משמרת קסם ייחודי. מצד שני, היה ברור לי, לצערי, שתעסוקתית פשוט אין לי מה לחפש כאן.

כבוגר הטכניון ולימודי MBA באוניברסיטת שיקגו השתלבתי לאורך השנים בתפקידי אסטרטגיה, יזמות ופיתוח עסקי בארגונים שונים, תאגיד-על בינלאומי מצד אחד (ענקית הסחורות Cargill, שבמטה שלה בארה"ב שימשתי במגוון תפקידים) וסטארט-אפ שמפתח טכנולוגיה חדשנית מצד שני. בחזרה בארץ כיוונתי כמובן להמשך קריירה בתחומים אלו, אלא שההיצע בחיפה, בטח במשרות בכירות יחסית (אבל ממש לא רק), מוגבל מאוד.

הלב הכריע

הלב, המשפחה והחברים הכריעו בסוף חיפה, אבל עד מהרה אכן מצאתי עצמי מכתת רגליי מדי יום בנסיעות ארוכות מחוץ לעיר לצורכי תעסוקה ופרנסה. בשנים שחלפו בינתיים הספקתי למלא כבר כמה תפקידים מאתגרים ומספקים בתחומי החדשנות והיזמות – כולם מבוססי מיקום במרכז הארץ. כיום אני משמש כנציג הישראלי הבכיר במשרד המקומי של קונצרן הענק היפני מיצובישי קורפוריישן (Mitsubishi Corporation).

בתפקידי כמשנה למנכ"ל המשרד (המנכ"ל הוא נציג בכיר מיפן ברילוקיישן) אני אחראי על כל קשרי היזמות והחדשנות עם האקוסיסטם המקומי. לקונצרן פעילות גלובאלית בתחומים שמשתרעים על פני ספקטרום רחב מאד של תעשיות – מקמעונאות ועד תשתיות, עבור ברכב, כימיקלים, מזון ותחומים רבים נוספים. בישראל אנו מחפשים חדשנות, שיתופי פעולה והשקעות בתחומים מגוונים ובהם פוד-טק, חקלאות מתקדמת, תעשייה חכמה, מוביליטי, קלינטק ועוד.
חברות בינ"ל גדולות בעלות פעילות דומה מתמקדות באופן טבעי באזור המרכז. זה כמובן לגיטימי, אך יש נטייה לשכוח שקיים בישראל גם מעבר. אני מנסה, תפיסתית ,באופן מתמיד להפנות זרקור גם לחדשנות באזורים נוספים, כולל כמובן חיפה והצפון בכלל, אבל מדובר בהחלט במשימה מאתגרת. הפוקוס עדיין נמצא במרכז.

הסיפור האישי שלי כיזם חיפאי בלב ובנפש שעיקר פעילותו 100 ק"מ מדרום לעיר, אינו בלתי אופייני בלשון המעטה. והוא כמובן חורג תעסוקתית מגזרת ההייטק. זה לא היה חייב להיות כך, בעיר שיש בה באמת ריבוי לא שכיח של נכסים טבעיים, שאמורים וצריכים היו לשמש מנועי צמיחה אורבניים משמעותיים, לא רק בגזרה "הצרה" של סטארט-אפים וטכנולוגיה מתקדמת אלא הרבה מעבר.

נכסים טבעיים של העיר

וב"נכסים טבעיים" אין הכוונה רק לשילוב (הייחודי!) של הר, מישור, יערות, ים ומפרץ. הרי יש לנו לא פחות משתי אוניברסיטאות טובות, אחת מהן מוסד בעל שם עולמי, וגם מרכז תחבורתי משמעותי עם נמל ימי, רכבת ואפילו נמל תעופה; מרכז תרבותי ותיירותי; עיר של דו קיום אמיתי בין שלוש דתות, שבה שוכן גם המקום הקדוש בעולם לדת נוספת; גיוון בסיסי בפעילות הכלכלית, החל מהייטק ותוכנה ועד לתעשייה מסורתית ומסחר; ומרכז של גופים ציבוריים כקריית ממשלה גדולה ובסיסי צבא. כל אלו ואחרים הם מאפיינים שהיו צריכים, לכל הפחות, לייצר יותר משרות איכותיות במטרופולין חיפה ולצמצם את ההגירה השלילית של צעירים.

אלא שחיפה של היום לא שונה באופן מהותי מחיפה של לפני 25 שנה, בטח ביחס לטרנספורמציה שעברו ערים אחרות באותו פרק זמן. יש בהחלט מקום גם ל"ערי שינה" בישראל, אך חיפה מעולם לא היתה אמורה, ובוודאי לא צריכה, להיות אחת מהן. ה"מיינדסט" של "כל מה שלא מרכז שווה פריפריה" לא מתאים במקרה זה.

מרכזית חוף הכרמל ומת"ם • העיר חיפה ריקה בתקופת סגר הקורונה (צילום רחפן: מרום בן-אריה)
מרכזית חוף הכרמל ומת"ם (צילום רחפן: מרום בן-אריה)

קלישאות

הסברים שכיחים מסוג "הצעירים עוזבים כי אין בחיפה חיי לילה" די מקוממים. אלו קלישאות שמתייחסות לסימפטום ולא למקור הבעיה. צעירים ילידי העיר יישארו במספרים גדולים כשתהיה פרנסה איכותית, ואליהם יתווספו גם צעירים מבחוץ, וחיי הלילה והתרבות יתפתחו בהתאם. וכפועל יוצא ייווצר תמריץ חיובי נוסף, וחוזר חלילה.

הנתונים מראים שבערים אחרות, גם קטנות מחיפה, שטחי משרדים למשל (כאינדיקטור לתעסוקה) גדלים בקצב מהיר יותר. בתזמון שמרגיש כמעט מכוון, בשעת כתיבת שורות אלו על הצורך ביצירת יותר מיזמים מניעי צמיחה בעיר, יצאה הידיעה על כך שהתוכנית של אינטל להקמת מגה-קמפוס במת"ם, הקמה שכבר החלה, בוטלה. זו היתה אחת מנקודות האור הבודדות, השקעה גדולה שיכלה לייצר מקומות עבודה רבים ישירים וגם עקיפים (באמצעות הפעילות הכלכלית הענפה שקמפוס שכזה היה מניב). ע"פ הפרסומים, במקום הקמפוס יוקם על השטח חניון. כן, חניון. כמה סימלי.

אז מה ניתן לעשות? על שיטה או אמצעי ספציפי אפשר לדון ולהתווכח, אך מה שבטוח – אי אפשר לשמר את הסטטוס קוו. אציע כאן כמה מחשבות, אני מודה שהן עדיין לא הרבה יותר מאשר סיעור מוחין, אך תקוותי שיהוו זרע של השראה לצעדים קונקרטיים יותר.

ראשית, כנראה שנדרשת חשיבה יותר עסקית ו"יזמית" מהעירייה. למשל לחשוב קצת כמו חברה, ובנוסף, ליישם גם ברמה העירונית עקרונות שישראל מיישמת בהצלחה ברמת המדינה.
קחו לדוגמא את רשות החדשנות הישראלית. קצרה כאן היריעה בכדי לתאר את פועלה החשוב של הרשות הזו שממומנת מכספי ציבור אך משתלבת בצורה חזקה ומעודדת צמיחה בסקטור הפרטי. הרשות מסייעת במימון טכנולוגיות, עוזרת לסטארט-אפים בשלבי פיתוח, מסייעת בביצוע פיילוטים בחו"ל ועוד. אם לפשט את המהות העקרונית והסיבה לקיומה: צמצום הסיכון של היזם הבודד כדי שה"מאקרו" המדינתי לא ייפגע.

מה הכוונה? בגדול זה אומר שעבור כלכלה של מדינה גם אם תשעה מכל עשרה סטארט-אפים ייכשלו, הרי שהתרומה הכלכלית הממוצעת של אותה חברה בודדת שכן תצליח שווה את ה"בזבוז" (לכאורה) של תשע האחרות.

פארק מדעי החיים / מת"ם (צילום: שרון לייבל)

מה עם היזם הבודד?

אבל היזם הבודד, במיקרו, מה אתו? הוא הרי לא יקים עכשיו עשר חברות כדי ליהנות מהסטטיסטיקה. הוא רק רואה תשעים אחוז סיכוי לכישלון ומדובר בתמריץ שלילי גדול מאד. ואם התמריץ השלילי הזה משפיע ברמת המיקרו על מספיק יזמים ועל מספיק ארגונים, אז התוצאה תהיה שגם רמת המאקרו נפגעת. כאן בדיוק נכנסת רשות החדשנות ומרבית השירותים שלה מכוונים לכך ש"עלות הכישלון" של היזם הבודד תהיה קטנה יותר. אמנם לא אפס, אבל בהחלט פחותה באופן משמעותי. וכאשר התמריץ השלילי מתכווץ, כפועל יוצא רואים בדרך כלל פריחה של יותר פעילות עסקית וחדשנות ברמה הכללית – המדינתית.

את אותה שיטה מוכחת אפשר להפעיל גם ברמה העירונית. ואפשר ליישם, אגב, לא רק עם חברות סטארט-אפ אלא גם עם חברות מבוססות יותר, ישראליות וזרות, ולא בהכרח עם דגש לטכנולוגיה בלבד. כל עסק – חברת הזנק או חברה שכבר מבוססת – שמתכוון להשקיע ב"לוקיישן" ישראלי, מה יגרום לו לבוא דווקא לחיפה ולא ליוקנעם, מגדל העמק, קיסריה או נתניה (שלא לדבר על תל אביב והרצליה)? ובכן, אם ה"נכסים הטבעיים" לא מספיקים, אז כמובן שייטב מאד אם בנוסף חיפה גם תיתפס בעיניו כאחד המקומות עם הכי פחות סיכון להשקעה.
לא ניתמם, הקמת ארגון מסוג זה דורשת משאבים, זה בהחלט לא יקרה בחינם. אבל האמת שזה דווקא נשמע כמו שימוש לא רע לחלק מכספי הארנונה הגבוהים, ולו חלק מצומצם בהתחלה. ואולי עם קצת יותר עבודת לובי בירושלים, גם המדינה תוכל לסייע למיזם עירוני כזה. בתמורה להשקעה ולמאמץ נקבל צמיחה מורגשת ועוד תעסוקה.

אלה שבחרו לא לעזוב

גם לנו – אותם בעלי מקצועות חופשיים שבחרו לא לעזוב את העיר, אף על פי שמדי שבוע הם צריכים לבלות יותר מדי שעות על כבישים בינעירוניים או לחלופין ברכבת, יש תפקיד בהזנקת העיר למקום הכלכלי הראוי לה. בעיניי לפחות זו שליחות חברתית שאל לנו להתעלם ממנה, להפך. למשל בהקמת מועצה מייעצת, Advisory Board כמו שזה נקרא בעגה המקצועית, שתאגד חיפאים שממלאים תפקידים כלכליים-עסקיים בכירים במגוון תחומים, מתוך מטרה לרתום את הידע והמומחיות המגוונים שלהם לטובת העיר.

זה גוף מאד מקובל בחברות בסקטור הפרטי, למשל בחברות סטארט-אפ ובקרנות. אלו מהן שיודעות לנצלו נכון, מפיקות תועלת מרובה ממומחים מייעצים שתורמים חשיבה חיצונית מקורית וקונסטרוקטיבית לטובת הארגון. והארגון במקרה שלנו זו העירייה – מי שעומד בראשה, חברי המועצה וראשי האגפים הרלוונטיים.. זו העיר של כולנו, אני רוצה להאמין שלעצות ולרעיונות טובים יהיה ביקוש, לפחות אוזן קשבת, בקרב מי שבסוף גם אמור לבצע.
בעוד עשרים שנה פלוס-מינוס הילדים שלי אולי יעמדו בפני אותו צומת אליו הגענו אשתי ואני כשחזרנו לישראל. החזון הנכון, אליו צריך לכוון, לשאוף ולעבוד, שיהיו כאן אז מצע ותשתית מבוססים היטב, שיאפשרו לילדיי ולכל בני הדור שלהם לקבל את אותה החלטה – להישאר בחיפה, גם בגלל הלב ובעיקר בגלל ריבוי ההזדמנויות.


  • ליאור בן יעקב הוא משנה למנכ"ל משרד קונצרן מיצובישי (Mitsubishi Corporation) בישראל ואחראי בין השאר על תחומי החדשנות והיזמות בנציגות.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מערכת חי פה - חדשות חיפה
מערכת חי פה - חדשות חיפה
תכנים מחדר החדשות של חי פה - תאגיד החדשות של חיפה והסביבה מייל למערכת: [email protected] צרו קשר: 052-2410689

כתבות קשורות לנושא זה

17 תגובות

  1. יופי אחלה מאמר עם תזה
    כולם כותבים יפה.
    שורה תחתונה אתם נכנסים למועצה לשנות
    או רק כותבים שהמצב כרגע רע ??

  2. לא ברור אם זה סיפור אישי או דרך מקורית להציג קו"ח לחיפוש משרה קל"בית יותר..
    כמו שאמרו קודמי – יועצים יש רבים ואנשי עשייה טובים חסרים רבים.
    מצטרף לשאלה למה אי אפש להשפיע על הקמת שלוחה של חברה זרה שבסך הכל מחפשת השקעות תעשיה בישראל ויכולה לשבת בכל מקום כלומר תירוצים להעדיף את תל אביב הם בעיקר קירבה פיזית או מנטלית לעוד הנהלות שמעדיפות את תל אביב בעיקר בגלל נתב"ג ומסעדות טובות. אז מה שצריך בחיפה זה קולינריה פלצנית ונמל תעופה בינלאומי.
    לא יתכן שכל המדינה תנוע על ציר נתב"ג או ציר ירושלים-נתב"ג-תל אביב. המדינה חייבת להתגייס להקמה במפרץ חיפה
    של נמל תעופה עם מסלולי המראה וטרמניל רכבות-נמל תעופה חדש במקום הקיים בחיבור למרכזית המפרץ.
    זה הדבר שיזניק את כלכלת העיר יותר מכל היוזמות וההצעות. בסוף עיר בינלאומית צריכה נמל תעופה ונמל נוסעים ימי בינלאומי זה בזיון של ממש שאין גם קשרי אוניות נוסעים בין חיפה לקפריסין. בין כל שתי מדינות בטווח זהה בים התיכון עוברות מעברות ואוניות נוסעים ורכבים רק אצלנו ניתוק תחבורתי ימי כמעט מוחלט מקפריסין

    • מסכים. למועמד דימני ומנוסה שבא מניהול עסקי פוטנציאל חזק לסחוף את הבחירות הקרובות. עליה או עליו להיות מסוגל לנהל עם מנכל העירייה 4,500 עובדים ולהוביל ייעול חדשנות ופיתוח. הוא צריך רשימה טובה של אנשי מקצוע בתחבורה, חינוך, שיטור, סיעוד.. ושיקום חוסר אמון מוחלט של חיפאים בעירייה וראש העער כרגע.

  3. לא תארת איזה סטארט אפ יזמת? וחבל שלא הצלחת לשכנע מיצובישי קורפ לבחור בחיפה עם גישה למתם ויקנעם, לאזורי תעשיה רבים בצפון וחדשנות בחברות רפואה או הזנק באונ' ובטכניון. גם עלויות שלוחה בחיפה בודאי נמוכות מת"א.
    יש דרך החברה הכלכלית את היי-סנטר שעושה מה שהצעת – מנטורינג לחברות הזנק בחיפה משלב הפרה-סיד. מועצה מייעצת זה מועצת העיר, חבריה מכהנים בדירקטוריונים או יו"ר של חברות עירוניות כמו החברה הכלכלית ומתווים כיווני פעילות.
    הדרך להשפיע בעיריות היא לא בייעוץ אלא בעשייה עירונית במועצת העיר.

  4. כל הכבוד. מקומך בצוות שיכול לתרום הרבה בהובלת העיר. חשוב שתצטרף ותשפיע ישירות ומבפנים. אני מציע שתחבור למפלגת הירוקים בעיר ולאביהו האן (פוליטקאי וותיק במועצת העיר), זו המפלגה היחידה שמנסה בשיניים להתמודד עם הרס היופי של העיר ולדמור על נכסיה המיוחדים!

  5. בהרבה מהטורים של חנן על הבחירות הקרובות, כתבתי על מי שבאמת חיפה זקוקה לו כראש עיר ובמועצה, אותם מנהלים עם היכולת והנסיון המוצלח בארגונים גדולים, עם חשיבה על חדשנות בניהול, פיתוח חיפה כעיר עולם בינלאומית, חשיבה עסקית ויזמית עם יכולת ראייה רחבה, שיעשו את השינוי גם בפיתוח וגם בעיריית חיפה כארגון. מקריאת דבריו של ליאור – שרק מציע כיווני השראה ומועצה מייעצת, אפשר רק לייחל שהיה דווקא מודיע בסיום הטור שהוא רץ לראשות העיר.
    כי כדי שחיפה באמת תגיע להיות עיר מובילה בשירותים איכות החיים וכיווני הפיתוח של המאה ה-21 אנחנו זקוקים למנהל מבריק כזה כראש עיר ולעוד כמוהו במועצת העיר. לא בטורי דעה ולא בייעוץ, בראש החץ של העשייה העירונית.

    אבל זו הבעיה לא רק במישור העירוני אלא הלאומי שלנו. לא מספיק לנו שאנשים כאלו יזניקו את המגזר הפרטי, והלב והאבה שלהם לחיפה יביאו אותם לעמדת ייעוץ. המצב הפוליטי נוצר ממחסור של אנשים מאיכות כזו שלא חושבים להוביל את הסקטור הציבורי, או שהם יוצאים ממנו לפרטי בגלל פיתוי כלכלי או נסיון לא טוב בציבורי. כדי שעיריית חיפה לא תגיע למקום 31 מבין 34 עיריות במדד bdi coface (וכן לשם היא הגיעה כמה שנים), אנחנו לא זקוקים לעורכי דין ועסקני מפלגה שהיו אולי טובים לקדם בחפ-לפ ו'תעשה טובה תקים מפעל אצלנו' בקום המדינה. אנחנו זקוקים לאדם שלמד לנהל, שהתמחה בלנהל ושיש לו יכולת להניע את העירייה לייעול, לחדשנות, לקדם בה את הגופים שיזניקו ויאיצו אקוסיסטם לא רק עסקי, גם חינוכי, תרבותי, רוחני, תכנוני. זה לא קשור למקצוע, זה קשור לניהול נכון ולתהליכים נכונים שמניעים את כל גלגלי השינויים לצמיחה.
    ליאור צודק זה לא 'חסר בילוי' או 'חסר עוד תרבות'. זה הכל במאקרו והמאקרו מתחיל מהנהלת עיר שמנהלת עיר יותר כמו מגזר פרטי. חנן דיבר על כך – יכולת למדוד ולהציב יעדים, לפעול בדרכים חדשניות להשיג אותם ולתכלל מהלכים שיצמיחו מתוכם עוד ועוד הצלחות והישגים.
    השאלה אם נקבל ראש עיר כזה היא המפתח. כי גם זה אקוסיסטם. ליאור כראש עיר יביא עוד ניהול איכותי לוותר על מגדל המשרדים במע"ר תל אביב ולבוא להצמיח את אגף החינוך למצוינות. או אגף קשרי המגזר העסקי למצוינות. אבל כדי שעוד ועוד מנהלים מוכשרים לא יצאו במוצ"ש עם דגל אלא יהפכו את המגזר הציבורי ליעד נכסף למוכשרים ביותר, צריך אקוסיסטם של מצוינות בלשכת ראש העיר.
    ראש העיר חיפה ליאור בן יעקב אחד יניע תהליכים וינער קבעונות שעשרים אנשי קליש ויהב מהמגזר הציבורי לא יוכלו כי אין להם את הנסיון והידע הזה. הוא והדרג הניהולו מסוגו פשוט לא מגיעים למגזר הציבורי בישראל וזו הבעיה מספר אחת לא של חיפה, של כל הפוליטיקה במדינה. לכן הדבר הכי משמעותי שהוא יכול לעשות זה להחליט לבנות אקוסיסטם של מצוינות בעיריית חיפה בכך שירוץ לראשות העיר חיפה.

  6. ישר כח לך ידידי הכתב ליאור. לדעתי הדיווח שלך אמין.
    אכן כן , בחיפה יש מקומות עבודה לרוב ,בירת הצפון – חיפה ,מתפתחת לה במהירות , החיים כאן טובים , ישר כח לעיריית חיפה שאחראית על כל השיפורים.ערב נעים.

    • קודם כל ליאור הוא לא כתב הוא נתן טור דעה על החזון שלו לחיפה! אנחנו לא יכולים לחכות לשנת 2030(מנהלת 2030)ששכרה יועצים למכביר(כבר אין) לתוכניות עתידיות במקום הלכה למעשה להתחיל ליצור וליזום מהמשאבים הקיימים של חיפה ולשפר את מצב ההגירה השלילית של חיפה ,נכון היא לא התחילה בתקופת קליש אבל, יותר חיפאים בורחים לטירת הכרמל לקריות לנשר ב4 שנים וקצת המגמה לא השתנתה
      יותר עסקים נסגרים מאשר נפתחים וזה כבר לא קשור לקורונה.
      הארנונה בחיפה יקרה מאוד לעומת ערים אחרות כל בעל עסק משלם פי 4 ארנונה מתושב שמשלם על מגורים.
      הייתי יכול להמשיך אבל אני חושב שהבהרתי את התמונה די והותר

  7. הבת שלי במקום למצוא תעסוקה בחיפה לאחר הצבא, מצאה מקום עבודה ביוקנעם במתחם ההייטק בחברת הייטק שמפתחת בשנת הלימודים הבאה ב אוקטובר 2023 היא מתכוונת ללמוד מערכות מידע באוניברסיטת חיפה ,האם היא תמצא עבודה בחיפה בקיץ 2026 אני בספק רב אלא אם כן יגיע/תגיע ראש עיר חדש/חדשה עם פתרונות לצעירי חיפה

    • זה לא עניין של קידום רק תעסוקה או רק היי-טק. אפשר לעבוד ביקנעם ובהרצליה ובתל אביב ברכבות.
      זה עניין של ניהול-טק.
      הכותב דיבר על ריבוי נכסים טבעיים, אבל בשביל לנהל ולפתח את העיר צריך נכסים אנושיים בלשכת ראש העיר.
      הסיעור מוחין של הכותב נפלא, מנוסח בצורה מעולה, חותם על כל מילה.
      אבל מה שצריך בעירייה זה הרבה יותר מייעוץ. זה את המוחין שלו.
      ניהול-טק בלשכת ראש עיר.

    • אם הבת שלך לא מפונקת היא תוכל למצוא עבודה כללית בחיפה,אין בזה בושה,כמו כולנו.
      אם הבת שלך מפונקת או רק מקשיבה להורים שלה שרוצים רק הייטק ורק להתעשר ורק לעבוד נקי בלי להתאמץ אל תאשימו את העירייה או את המדינה.תאשימו את עצמכם בעצלנות ובבררנות.

    • לא נאה לו לעבוד בעבודה רגילה כמונו: עובדי יצור,נהגים,עובדים בסופרמרקט ,עובדי סיעוד?
      מה רק הייטק מעניין את הצעירים? רק להתעשר? זה הכל בחיים? מחפשים רק עבודות של פרופסורים.לא מוכנים להתאמץ?

    • אהרן גם לעשות תואר שני עם משפחה בחו"ל זה מאמץ. נכון צריך את כל סוגי העובדים. תברואה. ייצור. הנדסה. סיעוד. תחזוקה. ממה שהבנתי ליאור לא למד או עוסק בהיי טק, אלא בניהול. מה שבישראל חסר זאת הבנה שניהול זה גם מקצוע ובמיוחד הוא חסר בעיריות. מתסכולו של ליאור מהפער המקצועי בין הניהול העירוני לזה שבסקטור הטק וביטול מפעל אינטל, אולי ייקח סיכון וסיכוי ומתוך עמדת מנהיגות עירונית יביא את השינוי הזה.
      לחיפה יש חברה כלכלית שעוסקת יותר במיקרו פרויקטים במקום במאקרו קידום ענפי תעסוקה ושת"פ ציבורי-פרטי. מנהל טוב שיודע איך עובד תאגיד בינלאומי ויביא אותם להשקיע בחיפה יתרום לשינוי משמעותי בתעסוקה לא רק בהיי טק אלא סביב זה יצמחו הרבה ענפי ייצור ושירות.

    • נראה שהתגובות הרובוטיות של קליש ושות' ממש מפחדות מהביקורת וזורקות "אמלק".
      יורם כץ, ליאור בן יעקב, ענבל חן ברגב וחנן מרקוביץ ועוד שכותבים על מצב העיר לא יעזור טורים, נוסטלגיה ולהציע לייעץ.
      תרוצו יחד בסיעה גדולה שתחליף את הליצנים במועצה. חיפה צריכה חולדאי מקומי שיתפוס פיקוד.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...