באנר גורדון 240624
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר חזית הים רחב
באנר קריית אתא
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
פרסום בחי פה - רחב - מונפש

הדיפלומטיה כגשר בין תרבותי לעשיית שלום • סאמי יחיא • דעה

השבת השחורה של ה-7 באוקטובר החזירה אותי בזמן לשנת...

סיפורם של שורדי השואה שהקימו את הקיבוץ הימי 'כובשי הים'

בנימה אישית לפני מספר חודשים סיפר לי ידידי יעקב וימן,...

ארבעה שיאים בנחל הגיבורים – ואחד בדיבורים • אבי אלבאום

נחל הגיבורים הוא וואדי רושמיה. ראש מיא בארמית פרושו...

להיוולד מחדש • ״תודה על החופש לחיות את חיי״

עוד רגע ליל הסדר ואנחנו עם זכר ליציאת מצרים....

מים שקטים חודרים עמוק • הקשר בין המים לנפש האדם

בעולם הדימויים מים מייצגים את נפש האדם. כמו המים...

תופתעו לגלות לאן עוזבים החיפאים

חיפאים עוברים לגור בעוספיה ובדליית אל כרמל

לאורך שנים, תושבים שוכרים דירות בשני היישובים הדרוזים ומתגוררים שם. יש כאלה שמגיעים לתקופה קצרה, ויש תושבים שהעבירו באופן קבוע את מקום המגורים שלהם לאחד היישובים הדרוזיים. יש זוגות צעירים, שגרים באחד הישובים לאורך שנים, אבל כשהם חושבים על ילדים, הם חוזרים לחיפה, על מנת שיהיו להם גני ילדים ולאחר מכן בתי ספר.

מי שעובר לגור בעוספיה או בדליית אל כרמל לרוב עושה את זה בעיקר משיקולים כלכליים, השכירות והארנונה נמוכים משמעותית לעומת חיפה. היתרון של שני היישובים הוא הקירבה הגדולה לחיפה – אפשר ללכת בלי ולהרגיש עם. מצד אחד אתה לא צריך לשלם את העלויות הגבוהות של העיר ומצד שני אתה יכול ליהנות מכל השירותים, שחיפה מציעה.

שכונת המגורים של עירית שאן (צילום: אלבום משפחתי)

בעוספיה מתגוררים כ-13,000 תושבים, מתוכם 75% דרוזים. בנוסף לדרוזים יש גם נוצרים (15%) ומוסלמים (10%) וכמה משפחות וסטודנטים יהודיים, ששוכרים דירות ביישוב. קשה להעריך בכמה משפחות מדובר מאחר והתושבים היהודים שוכרים דירות והם לא בעלי נכסים ביישוב.

תושבים יהודיים, שהולכים לגור ביישוב דרוזי וגם אוכלוסיה ערבית בחיפה שקונה דירות בשכונות יהודיות, לא מתערבבים, בדרך כלל, באוכלוסיה המקומית.

על פי רוב, הורים ממשיכים לשלוח את הילדים לבתי ספר ממלכתיים המיועדים לילדים או שלא עוברים בתקופה שהילדים קטנים וזקוקים לבית ספר יסודי קרוב. בעוספיה למשל אפשר למצוא סטודנטים מהאוניברסיטה, שנוח להם לגור בישוב בגלל הקירבה לאוניברסיטה והעלות הזולה וזוגות ללא ילדים או עם ילדים גדולים.

עירית שאן: 3 שנים בעוספיה ואין לנו שום כוונה לחזור לחיפה

חצר ביתה של עירית (צילום: אלבום פרטי)

"אני נולדתי בחיפה וחייתי פה כל השנים. לפני כמעט 3 שנים החלטנו לעבור לגור בשכירות בעוספייה. הייתי צריכה לעבור לדירה בקומת קרקע ללא מדרגות, והמחירים בחיפה היו מאוד גבוהים, ולכן החלטנו לבוא לעוספייה ולבדוק פה את הדירות", מספרת אירית שאן.

"על דירת 4 חדרים אנחנו משלמים 2,200 ש"ח בלבד וגם הארנונה לא גבוהה. יש לנו גם מרפסת גדולה וחצר ענקית. לידינו גר זוג ערבי, שגם משכיר דירה, ובעלי הדירה גרים מעלינו. יש מסביבנו עוד יהודים, לא כולם הגיעו מחיפה. יש לי חברה, שגרה לידי, והיא הגיעה לכאן מאזור המרכז".

אפשר לגור בעוספיה ולא להחזיק מכונית?

הבן שלי גר איתנו, והוא בלי רכב. הוא עובד באוניברסיטה ומסתדר מצוין עם תחבורה ציבורית. אנחנו מגיעים מדי פעם לחיפה, יש לי אימא מבוגרת, שגרה בחיפה ואני מגיעה אליה. יש לנו תחב"צ נהדר בכל יום שבוע חוץ מבימי שבת ובאמת אין לי מושג למה דווקא בשבת אין אוטובוסים כמו שצריך.

את שוקלת לחזור לגור בחיפה?

האמת שכרגע זו ממש לא אפשרות. טוב לנו מאוד כאן עם כל המרחבים, שיש כאן. אני מגיעה לחיפה רק כשאני עושה פה קניות וחסר לי משהו, ואני נוסעת להשלים את הקנייה בחיפה. כשאנחנו רוצים לצאת לקולנוע, אנחנו באים לחיפה או בשביל לטייל עם הנכד שלנו. חיפה מאוד קרובה, אז אם רוצים לצאת לבלות בעיר, אין שום קושי.

הדבר היחיד שחסר לי כאן, הוא שכנה דוברת עברית, שאני אוכל להתיידד איתה. מעבר לזה אני לא מרגישה שחסר לי שום דבר כאן. הייתי מאוד רוצה לדעת לדבר ערבית יותר טוב, כדי להיות מסוגלת לנהל שיחה עם מי שגר פה ולהבין מה הם אומרים. רוב התושבים כאן מדברים עברית ברמה גבוהה.

עירית מציינת עוד שהגיעו לגור בעוספיה בחורות צעירות, שפתחו קבוצת ווטסאפ מקומית על מנת להחליף מידע ביניהן. הן ארגנו יוגה וחוגים נוספים, ולאט לאט נוצרת במקום קהילה.

יש לציין, שלצד זה שהתושבים היהודים בעוספיה יוצרים קשרים אחד עם השני ומסייעים אחד לשני, יש גם קשרים בין האוכלוסייה היהודית והשכנים הערבים. האוכלוסיה המקומית מזמינה את השכנים היהודים לטקסים, לדוגמא תושבים נוצרים מזמינים לטקס הטבילה, שמתחיל בכנסיה וממשיך בבית המשפחה.

מגורים בעוספיה – לא אפשרי עם ילדים קטנים

"אשתי ואני גרנו כמה שנים בעוספיה", מספר אסף, שנולד וגדל בחיפה, עבר לכמה שנים לעוספיה וחזר לגור בחיפה.

"כשגרנו בעוספיה מאוד נהנינו, אבל היה לנו ברור שזה זמני, ושכשנתחתן ונרצה להביא ילדים, נעשה את זה בחיפה. אני עצמאי, ואני מגיע לבתים של לקוחות בשביל העבודה שלי, וגם כשגרתי בעוספיה, הייתי עם רכב ולא הייתה שום בעיה. מה שכן, לעומת היום כשהעלויות של הדירה וכל מה שמסביב כל כך גבוהות, אני יכול רק להתגעגע לימים שגרתי בעוספיה ושילמתי הרבה הרבה פחות. היום אנחנו עם 3 ילדים, ברור שלא היינו יכולים לגור שם, לכל ילד יש חברים, בית ספר, חוגים, ברור שיכולנו להיות בעוספיה, כשהיינו רק שנינו".

מינה בן נון: כל מה שאני צריכה יש לי בעוספיה

מינה בן נון גרה כבר כמעט שנתיים בעוספיה, והיא לא רואה את עצמה עוזבת אותה.

"אני אוהבת מאוד את המגורים בעוספיה, היא מספרת, "ויש לי פה הכול. אין ספק, שיש פה תחבורה ציבורית טובה ואפשר להסתמך עליה, אבל אני לא הייתי מוותרת על הרכב שלי, הוא נותן לי חופש. אני לא מגיעה לחיפה לעשות קניות, באמת יש פה הכול ואני אוהבת לעשות פה קניות. השכירות והארנונה לא גבוהות פה, אבל לפני כמה שנים היה בעוספיה ממש זול להחזיק דירה, וזה כבר לא המצב. אני לא יודעת האם הייתי ממליצה לכל אחד לעבור לגור כאן, אני לא בטוחה, שזה מתאים לכל אחד. מה שכן בטוח הוא שאני מאוד מרוצה מהבחירה שלי לגור כאן".

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מיכל גרובר
מיכל גרובר
מיכל גרובר | כתבת חינוך • נדל"ן • חברה צרו קשר: 054-4423911 מייל למיכל: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

20 תגובות

  1. כיף מאוד לגור עם הדרוזים מסבירי פנים ואנשים איכותיים מנסיון .

  2. ברור כי בעיריית חיפה אין בניה לא ניתן לשקם את העיר הזו עם מהנדס עיר כזה שלא עושה דבר ורק תוקע פרוייקטים!!
    חובה להחלחף את מהנדס העיר וגם את ראש העיר הזו.

  3. לרוב יש באמת כל מה שצריך, ויש גם מה שלא צריך, כמו הטינופת שרואים ברחובות. יכול להיות שהבתים נקיים, אך הרחובות והמרחב הציבורי דוחים

  4. כל הכבוד לדרוזים שהם כמו שנטען בתגובות לא מאפשרים ליהודים לקנות אצלם דירות אלא רק בהשכרה זמנית.ככה גם בערים ובישובים ערבים לא מוכרים ליהודים וכל הכבוד להם גם.אז למה רק בערים שלנו כמו בחיפה מוכרים לערבים? השלום והכבוד ההדדי זה שכל מגזר חי בעיר/בישוב שלו.ואנחנו רואים כל שנה עוד ועוד ערבים מהצפון קונים בחיפה,זה השתלטות וכיבוש לדעתי ובעיקר חוסר כבוד וזלזול ביהודים

  5. כשהייתי נערה, בשנות השמונים, משפחתי ושתי משפחות יהודיות נוספות קנו מגרשים ובנו בתים בעוספיה. המחירים היו נמוכים, הנופים כמו בשוצריה, האויר היה צלול והשכנים היו נהדרים. משפחתי חיה שם כעשור, המשפחות האחרות כשני עשורים.

  6. עד כמה שידוכ לי בדאלית אל כרמל מי שלא דרוזי אינו רשאי לגור כך היה לאורך כל השנים.עוספיה הוא כפר מעורב ותמיד גרו בו דרוזים , מוסלמים נוצרים ויהודים בעיקר בגלל הקרבה לאוניברסיטה

  7. יש ליהודים מספיק מקומות לגור בהם נא לגרש אותם ולא למכור או להשכיר ליהודים נקודה בסוף הם ישתלטו לכם על הכפר וזה בדוק יהודים הם קרציה

  8. נכון רשמת קראנו על זה שחיילים יהודים שהשתחררו משירות צבאי לא קיבלנו דבר והחיילים דרוזים וערבים מקבלים מגרש לבנות וילה בזול כמעט בחינם איפה הישוב שלהם ואיך זה יתכן גועל נפש גזענות כזו של המדינה ליהודים או שייתנו לכולם או לאף אחד וסתם מעניין אותי לדעת אם לא מחלקים מגרשים והטבות כמה היו מתגייסים בכלל לצבא אולי הכל רק אינטרסים אבל הם לא אשמים זו המדינה אשמה והחוקים גזענים שחיילים יהודים מקופחים

    • ממשיכם ללקק את התחת לדרוזים לא צריך אותם ,יהודים תפסיקו עם זה

  9. ברוכים הבאים לבאים להתגורר בדליית אל כרמל ועוספיה על הר הכרמל.אהלן וסהלאן.מועדים לשמחה.חג סוכות שמח.

  10. בושה וחרפה למדינת השמאל
    שבעזרת ה תעביר ממשלת זדון מין הארץ

  11. ליהודים לא ימכרו נכסים בישובים דרוזיים או ערביים.
    אבל ההיפך דורשים שיקרה בשם השוויון.
    אתם מבינים – מדינה יהודית שמפלה יהודים.
    מוסלמים ונוצרים אפשר, יהודים אסור שיחזיקו נכסים – למה?

  12. 1) כן הדרוזים נחמדים ומזמיני אורחים אבל האם כיהודים ימכרו לנו נכסים או מגרשים בישוב ערבי/דרוזי? כן בהשכרה ובארעיות ובזמניות כן, אבל כבעלי הדירות?? כנראה רק אצלנו בערים היהודיות אנשים גם משכירים וגם מוכרים נכסים לכול מגזר שהוא ללא אבחנה לאומית ולכן שטחי המגורים שלנו בערים הולכים ומצטמצמים 2)האם 3 או 5 זוגות שהובאו בכתבה כדוגמה זה מדד שמצביע על מגמה שמצדיקה כזו כותרת? יהודים לרוב רוצים לגור בסביבה יהודית בטח כשיש ילדים, והיוצאי דופן לדעתי לא מייצגים אפילו טיפה בים 3)חיפה עיר ענקית ויש מאות דירות להשכרה באיזורים נחמדים וזולים, בנווה יוסף,יד לבנים ,יזרעליה,נווה פז,שכונות החוף ועוד ניתן לשכור במחירים זהים ואפילו זולים מהמחירים שהובאו בכתבה כדוגמה 4) חלק גדול מהחיילים הדרוזים/בדואים מקבלים בשחרורם מגרש לבנייה במחיר עלות פיתוח בד"כ ,לעומתם חיילים משוחררים יהודים מופלים ומקופחים ע"י ממשלות ישראל לדורותיה ולא מקבלים כיום את ההטבה הזו ולכן נקודת הפתיחה שלהם לחיים נמוכה מאד

  13. האם אפשר לקנות בית בעוספיא.האם התושבים פתוחים למהלך כזה ?

  14. בסדר..ממש נשמע אמיתי חארטה בארטה..
    מי רוצה לגור בכפר ערבי או דרוזי..
    חארטה..למרות שחיפה נהיית יותר מכפר ערבי אחד גדול..גועל נפש..

    • עדיף מאשר לגור בקרבת בהמה כמוך
      היית מת לגור בכפר דרוזי יא מעפן

  15. הכתבה מפונפנת ועוסקת במקרים בודדים כאילו היו תופעה .
    ככלל ההגירה בחיפה נחלקת ל 2 חיצונית ופנימית .
    שני הסוגים נובעים מעליה משמעותית בריכוז תושבים ערבים בשכונות מסוימות דבר שמעלה את רף האלימות והרעש .
    כמובן שהתקשורת בעיקר החיפאית לא עוסקת בכל זה כיוון שזה "גזענות" להציג נתוני אמת .
    מעבר לכך , מי שעובר לעוספייה או דליה שלא יתפלא אם לא יקום בבוקר או שיקום מרעש הקליעים שחולפים מעל לראשו או פוגעים בו…

  16. לא מופתעחם בכלל. גם דליה וגם עוספייה בתנופת פיתוח . לאומתם חיפה ברדות קליש בתנופת שקיעה. ?

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...