לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בחיפה על ביטול המכרז להפעלת מצלמות אבטחה ברחבי עתלית. לאור הפסיקה, נראה כי המערכה טרם הסתיימה, ונדמה כי התושבים לא יקבלו תמורה לכספם בזמן הקרוב, או לחילופין, יקבלו אותו בחזרה.
נתחיל מההתחלה:
בדצמבר 2019 חולקו לתושבי עתלית עלונים המכריזים על פרויקט שמירה ביישוב, הכולל עמדות שמירה, סיירים ומצלמות אבטחה שיפוזרו ברחבי ביישוב.
הפרויקט אמור להיות ממומן באמצעות היטל שמירה – סכום סמלי הנגבה מן התושבים. מתחילת הגבייה, נאסף סכום של כ-2 מיליון שקלים, אך מה בנוגע לפרויקט השמירה?
שירותי שמירה וסיור אין, המכרז של מצלמות האבטחה בוטל והתושבים טרם ראו תמורה לכספם וחלקם הדורשים אותו בחזרה. הגבייה נפסקה לפני מספר חודשים.
העלון שחולק לתושבי עתלית
החברה זכתה במכרז, בית המשפט ביטל אותו
באוקטובר 2019 פורסם מכרז להפעלת מערכת מצלמות האבטחה בעתלית על ידי המועצה, אליו ניגשו החברות סקיי ליין, ארטנט ן-SMBIT. לאחר שחברת ארטנט זכתה במכרז, החברות המפסידות עתרו לבית המשפט בדרישה לבטלו או להורות על ניצחונן.
ב-11/7/2021 התקיים הדיון בשתי העתירות במאוחד, אותן הגישו החברות שלא זכו במכרז. הדיון התקיים בבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים. את הדיון ניהל סגן נשיא בית המשפט המחוזי אברהם שפירא.
ב-26/7/2021 קיבל בית המשפט את עתירות החברות המפסידות והורה על ביטול המשפט על רקע פגמים שנפלו בהליך המכרז, כך לטענתו.
כך כתב השופט שפירא בפסק הדין:
הדרך בה פעלה ועדת המכרזים מנוגדת לכללי המשפט הציבורי, הניסיון לשנות את הניקוד האיכותי בדיעבד (כפי שהיה עם פתיחת המעטפות), עלול להביא להעדפת מציע מסוים בניגוד לתנאים שנקבעו מראש.
דורשים את הכסף בחזרה
רותי בנין, תושבת עתלית ופעילה חברתית מסרה לחי פה:
בעתלית גבו במהלך שנתיים כסף לפרויקט השמירה. היה מכרז לסיפוק המצלמות, אך השופט הכריז כי הוא פוסל את המכרז. יש בקופה בסביבות 2 מיליון ש"ח, סכום שניגבה מהתושבים. התושבים רוצים להבין מה קורה וחלקם רוצים לקבל את הכסף חזרה. אם המועצה תרצה לערער על החלטת השופט, מאיפה יגיע הכסף לערעור? האם הכסף מיועד רק לשמירה, או לעניינים הנוספים הקשורים בפרויקט? כל אחת מהמשפחות זכאית לסכום של בערך 800 ש"ח. אני רוצה לדעת איפה הכסף ומה מתכננים לעשות איתו. בינתיים אין מצלמות ואין שמירה. לי נאמר שהכסף מיועד אך ורק לשמירה, אני רוצה לדעת אם זה באמת כך או שזה גם כולל עלויות כאלו ואחרות הנוגעות לעניינים שמסביב לעניין השמירה – כמו כישלון המכרז ופיצוי החברות שהשתתפו בו.
אלחנן שוורץ, חבר מליאת המועצה האזורית חוף הכרמל מטעם כרם מהר"ל, מסר לחי פה:
נצברו 2 מיליון שקלים, תחזירו אותם לתושבים, זה לא הכסף שלכם, הייתם צריכים להשתמש בו בשנתיים האחרונות. אם ירצו בעתיד לעשות פרויקט מצלמות, יש הרבה דרכים לעשות את זה. יש תושבים שבקרוב יעברו דירה וכבר שילמו 800 ש"ח, למה הם צריכים לממן את זה למי שיגור בעתלית בעתיד? החוק מחייב להגיש תוכנית שמירה למשרד הפנים כדי לגבות את הכסף. הציגו תוכנית שלא כוללת אפילו את המצלמות, גבו כסף, והתוכנית מעולם לא התממשה.
המועצה הציגה למשרד הפנים תכנית בחודש מאי 2020, לאחר שהופסקו לגמרי שירותי השמירה, תכנית הכוללת שומרים, סיירים והשתתפות במרכיב החזר ההון של פרויקט המצלמות, אולם דבר מהתוכנית לא התממש. ממש כלום. במקביל, המשיכו לגבות כסף עוד שנה, בלי שניתנה כל תמורה או שירותי שמירה. את הכסף הזה, 2 מיליון ש"ח, יש להחזיר לציבור.
תגובת המועצה האזורית חוף הכרמל:
ליישוב עתלית יש תכנית שמירה שנקבעה ע"י וועד היישוב, נבדקה ע"י קב"ט המועצה ואושרה ע"י קב"ט משרד הפנים. מליאת המועצה אצלה לוועדים המקומיים את הפעלת שירותי השמירה, ובמידה והוועד אכן מחליט להפעיל שירותי שמירה – מליאת המועצה היא זו שמאשרת את גביית היטל השמירה.
מאחר שהוועד המקומי בעתלית החליט להפסיק את הפעלת הסייר ביישוב (הסייר היה חלק מתכנית השמירה), היטל השמירה שנגבה נשמר בקרן השמירה הייעודית של היישוב, ולא נעשה בו שימוש לכל מטרה אחרת (כנדרש בסעיף 7 לחוק העזר).
הכסף שנאגם בינתיים בקרן השמירה של היישוב היה מיועד לשמש את פרויקט מצלמות האבטחה. לפי חוזר מנכ"ל משרד הפנים, אין כל מניעה לאגם תקציבים לצורך הקמת מערך המצלמות ואין כל איסור שתהיה יתרה בקרן השמירה. לאור העובדה שהמועצה התחייבה כי היטל השמירה ישמש לצרכי שמירה בלבד, ברור שאכן כך נעשה בפועל וכך יהיה גם בעתיד.
במסגרת הניהול העצמי של עתלית, ראוי יהיה לאפשר לנבחרי הציבור של היישוב לקיים תחילה דיון בנושא השבת היטלי השמירה, ולא לקבל החלטות מעל לראשו של הוועד המקומי הנבחר.
מי צריך מעקב של מצלמות איזה תושבים דורשים מצלמות חחח