באנר גורדון 240624
באנר חברה כלכלית 100724
באנר חזית הים רחב
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724

בגלריית מוחין בחיפה – כשהתותחים רועמים המוזות אינן שותקות

בעיר התחתית בצהרי יום שבת (4.5.24) נפתחה תערוכה אשר...

היהודי התשיעי • פרק 4

תקציר ב-30 באוקטובר 1942 קיבל מפקד הגסטפו באסטוניה הודעה שבכוונת...

"עיין ערך: דת" • פרק 11 • זהות יהודית וזהות דמוקרטית • דעה

איך נשמור על זהות יהודית לצד זהות דמוקרטית במדינת ישראל.

PowerPoint בעידן הבינה המלאכותית • מדריך מקיף למנהלים ואנשי מקצוע

Microsoft PowerPoint נותר כלי מרכזי בעולם העסקים והאקדמיה, אך...

המלון בבת גלים נבנה במהירות הבזק על אף שהוא חוסם את קו החוף

זוהי כתבת המשך לכתבה שפרסמתי לפני כחודשיים בתקופת הבחירות...

הפלישה נמשכת • דגי זהרון בחופי חיפה

רק לפני כחודש ימים דיווחנו כאן על דג זהרון הדור שהגיע לחוף קריית חיים ובטנו נפוחה. הזהרון נאסף ע"י המצילים והועבר לידיי. והנה, כעת שוב הגיע לחופי חיפה, הפעם לחוף הכרמל, זהרון הדור, כשהוא נפוח בטן גם כן.

סיבת המוות של הדג היא, כפי הנראה, אותה הסיבה שצוינה בכתבות הקודמות, ועדיין אני מברר אותה לעומקה, בתנאי מעבדה.

אציין את הברור מאליו: יצורים אלה, גם אם לא היינו מדווחים על הגעתם לחופינו, היו, כמובן, מגיעים גם כך. אני רואה צורך ליידע את הציבור ומציין את העובדות כפי שהן. זהו מצב נתון שהולך ומתהווה באזורנו, ומתגבר בהשפעת השינויים המתרחשים באזור: גם השינויים האקלימיים, גם בעקבות התוכניות להרחבת תעלת סואץ, גם בשל כמות המזון במים, שגדלה בעקבות התקלה שארעה בתעלת סואץ לפני מספר חודשים, בה נתקעה ספינת מכולות ענקית וחסמה אותה.

את תוצאות "הפקק" שנוצר שם אנחנו רואים כעת ועוד נוסיף לראות במהלך הזמן. הסיבה לכך – כלי שיט נאלצו לעגון למשך זמן רב באזור התעלה ולבטח אספו עליהם "טרמפיסטים" לא רצויים, שעוד נוסיף ונגלה אותם, כאמור, בהמשך.

באשר למקרה הספציפי הזה: אנו נתקלים יותר ויותר בזהרונים פגועים הנפלטים אל החוף בשל איבוד שליטה בשחייתם, עקב הסיבה שצוינה ועדיין מתבררת.

עצם העובדה שאני מפרסם את הגעתם לחיפה, היא שעד כה, נראו הדגים הללו בעיקר באזורים אחרים, כמו ראש הנקרה, אכזיב ונהריה, ויש להניח שנראה אותם יותר ויותר אצלנו. הם מתגלים שוב ושוב בחופי חיפה – אותם זהרונים פגועים המגיעים אלינו מהשוניות המרוחקות יחסית מהחוף.

זהרון הדור בחופי חיפה (צילום: רועי דרעי)

עצם הדיווח אינו צריך להדאיג אתכם, זהו מצב קיים, ועם ההנחה שהדגים האלה ימשיכו להגיע, חשוב לי להדגיש כי אין מדובר בבשורת איוב. פשוט כדאי לדעת על כך ובמקרה שנתקלתם בהם, תדעו כיצד להיזהר.

באופן כללי, חשוב לזכור כי אין לגעת ביצורים שאינכם מכירים, אלא לגשת ולדווח על כך למצילים, שיודעים בהחלט מה לעשות וכיצד לנהוג בצורה בטוחה. כך גם הצוללים בים, שמכירים את היצורים האלה היטב ואין הם מהווים כל בעיה עבורם. אני כותב כל זאת עבור הרוחצים בים והבאים לבלות בחוף, שיש להניח כי פחות מכירים את הנושא ועלולים להיתקל בהם ולהיפגע בטעות.

בהמשך אדווח על בעלי חיים נוספים שרצוי להיות מודעים לקיומם ופחות נוטים להיראות לעין.

מול חופי חיפה וחופי הקריות ישנן כמה שוניות רחוקות מהחוף, המאכלסות דגים אלה. לעיתים ייתכן שיגיעו גם לקרבת החוף, אך היות שהם מטבעם שוכני סלעים, מפגש בינם לבין מתרחצים הוא נדיר למדי. יחד עם זאת, אין להקל בכך ראש, שכן, עקיצתם אינה כשל דג סיכן ("ארס"), אלא קשה ומסוכנת יותר. אין זו סיבה שלא להיכנס לים, רק רצוי להיזהר ולדעת כיצד לנהוג נכון.

תושבי חיפה המבקשים לנפוש בחוף – המשיכו ליהנות מחופים יפים וממים נקיים.

זהרון הדור בחופי חיפה (צילום: רועי דרעי)

באופן כללי, תמיד כדאי לרחוץ בחופים מוסדרים בהם יש תחנות עזרה ראשונה, והמצילים, כאמור, מכירים היטב את סוגי הדגים ועוברים הדרכות קבועות בנושא. גם במכון הארצי למידע על הרעלות ברמב"ם חיפה, מודעים לכל בעל חיים חדש המגיע לאזור.

ורק עוד תזכורת חשובה לסיום: גם אם נתקלים בדג כזה כשהוא מת על החוף, אין לגעת בו! יש להזעיק את אחד המצילים, הם כבר ידעו מה לעשות. הסיבה היא, שגם כאשר הדג מת, הארס שלו עדיין פעיל ועלול לפגוע.

שבת נעימה ורגועה לכולכם.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מוטי מנדלסון
מוטי מנדלסון
חוקר ימי (צלילה, צילום תת ימי) ואקולוגיה ימית וסביבתית במשך 35 שנה. מרצה בתחום כ-20 שנה. ניתן להזמין הרצאה או סדרת הרצאות מלוות בתמונות ייחודיות ומרהיבות, שצולמו במהלך שנות מחקר רבות, בארץ ובחו"ל • 050-7271157 • [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

33 תגובות

  1. שלום לך איזי.
    אני פשוט לא מאמין.פגשתי צולל מבוגר בשם מוריס בשנת 1974 בצלילה בעכו ,שסיפר לי שהוא צולל בחיפה בשיקמונה.
    אשמח לשמוע על התקופה ההיא.שהייתה תור הזהב של הים בארץ.

  2. תודה רבה על ההתייחסות המהירה . הנפיחות פחתה בהדרגה וחלפה כעבור שבועיים שלושה. דרך אגב אני בן 75 ,ואבי מוריס ז’ל היה מחלוצי הצלילה החופשית, והדיג התת מימי בארץ (ראשית שנות החמישים ). אני הייתי בן 6 כשהתחלתי לצלול איתו בעיקר בשקמונה שהיתה מליאה בדגים בתקופה ההיא . אם תרצה לשמוע יותר על התקופה אשמח לעזור. שוב תודה……….איזי

  3. שלום איזי.
    הטיפול במים קרים אינן נכון ותקף לפגיעות של בעלי חיים ימיים,בגלל הרכב הרעלים שלהם.החלבןן שמתפרק במים חמים.
    לגבי הדג שעקץ אותך,הדג נקרא דרקון בשפה העממית ברואוליאם תחפש בכתבות הקודמות בחיפה ,תמצא כתבה על הדרקונים.
    אגב…איך הפגיעה הסתיימה?

  4. לפני מספר שנים צללתי מול מסעדת הקדרים ובעומק 2-3 מטר ראיתי דג המסתתר בחול ,ְ ורק עיניו בולטות. ניסיתי להשתעשע איתו ולגעת בו, אבל אחרי מספר נגיעות הדג זינק מהחול ודקר אותי בבטן. תוך זמן קצר בטני התנפחה וכאבה מאד . כשיצאתי מהים ניסו לעזור לי במסעדה אבל בטני הלכה וטפחה. במרכז רעלים בחו’ל הרגיעו אותי ויעצו לעשות ׳קומפרסים של מים קרים, דבר שכבר לא עזר ונשארתי עם בטן נפוחה וכואבת כשבועיים ! האם אתה יודע מה שמו של הדג ? הדייגים הערבים אמרו לי שקוראים לו “ברולי”. אורך הדג היה כ20סמ והיה לו קוץ ארסי על הראש.

  5. שלום הגלילי
    אין שום סכנה.אם מכירים אותם,ולא נוגעים בהם.
    הסכנה היא לאוכלוסיות המינים השונים החיים פה.

  6. כבר לפני 35 שנה כשהיינו יורדים לצלול בכל מיני שוניות לחופי חיפה הינו פוגשים אותם ומתרחקים מהם כמובן.
    אני מבין מהכתבה שהם תחילו לשחות לכיוון החופים. אם כן זה ממש מסוכן כי להידקר מכזה דג יכול להיגמר רע.

  7. שלום לך ההוה.
    זה נכון,כל שמורת טבע נוספת היא בית גידול חסר רסן,ופלורה נפלאה לפולשים לספסיים.
    אך רטג אינו גוף מדעי,אלא פוליטי.

  8. ותאמרו תודה לחלה"ט ורט"ג שדואגים לבתי גידול לדגים הללו.
    כמובן מטעמי "שמירה על הטבע" , לא משנה אם זה מחרב את הטבע המקומי

  9. כל הכבוד לך מוטי מנדלסון על הכתבות שלך באתר חי פה.

  10. הי מוטי
    באמת אורח שלא הכי נעים לגעת בו. מקווה שאנשים אכן יזהרו.
    אשמח לקרוא על עוד בעלי חיים פולשים וכן לדעת מה גרם לבטן נפוחה לזהרונים

  11. כמו תמיד.הצילומים וההסברים מצויינים.יישר כח.תמיד מעניין.

  12. מה היא סיבת המוות שלהם שצוינה בכתבות הקודמות אבל לא בכתבה הזאת?

  13. ראיתי כתבה בנשיונל על דג הזהרון שהוא מתפשט בלגונות בעולם וטורף את מרבית הדגים ואין לו אוייבים.
    שם ניסו ללמד את הכרישים לאכול אותם.
    לא בהצלחה מרובה.
    צריך לצוד אותם ולצמצם .

  14. שלום לך יצחק.
    המון תודה על המידע הסופר חשוב.
    ישנם המבטלים את פגיעת הדג הזה ,אך ידוע שמי שחווה עקיצה.לא ישכח זאת לעולם.
    שבוע טוב והמון תודה

  15. לפני 40 שנים טיילתי עים חברים בשארם, ואחד החברים נעקץ על ידי דג זהרון ביד,למזלו היינו קרובים לבסיס צבאי,שם קבל טיפול רפואי בזמן,וכך נחסך ממנו סבל רב אולי גם דברים אחרים,אבל עד שהגענו לבסיס ,הבחור צרח מכאבים שאין לתאר,
    ראו הוזהרתם, לא לנגוע בדג בשום אופן.

  16. מה זה משנה ארסי לא ארסי השאלה היא עם מותר לדוג אותו כי לפיא מה שאני חושב זה כמו חיית בר לא

  17. שום דבר לא אקולוגי רק ידי האדם האקולוגי ! יש יותר מידדי בני אדם !
    לתופע הנ"ל זכות יוצרים האירנים !
    בשלבים יותר מאוחרים גם פסולת רדיו אקטיבית תגיע ! אם כי היא יכולה כבר להיות כאן . ומתכחשים לה . כמו ליתר ביטחון הפנים של המדינה .

  18. אני מאוד אוהב לאכול לוקוסים ובמיוחד זהרונים. טעימים מאוד על הגריל, בתנור . מטוגנים תיהנו.

  19. טוב מאוד אני אוהב את הזהרון דג יפה וטעים מאוד. קוצצים לו את הקוצים וטעמו כמו לוקוס מעודן. כן ירבו.

  20. מוטי מנדלסון האיש והאגדה בכל פעם מעשיר את הידע שלנו בחוויה חדשה. תודה רבה לך על ההסבר המעמיק ועל החשיפה באופן בהיר ומקצועי ביותר.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...