באנר מוזאוני חיפה 0308024
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר גורדון 240624
באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא

רעות אשכנזי • ריאליזם אוטודידאקטי

אליזבט קרוגלוב היא יוצרת ויזמית מקומית בעלת גלריה לאמנות...

סיפורו של רופא גדודי • מלחמת חרבות ברזל

8:39 בבוקר בג'בליה. שמש. שמיים נקיים מעננים. הדי פיצוצים...

יפן – ארץ של כבוד, נחישות ואסתטיקה • אבי אלבאום

יפן היא ארץ של ניגודים, מסורת עתיקה לצד טכנולוגיה...

"לב הכרמל״ בחיפה ממשיך לפעול אחרי השתלה מוצלחת

במרחק של כ-100 מטרים ממגדל המים ותחנת מכבי האש...

בין שתי הפגנות / מאת ד"ר עודד סושרד

מאת ד"ר עודד סושרד
הכותב איש חינוך, חבר מועצת העיר חיפה לשעבר

שתי הפגנות ידעה עירנו בתקופה האחרונה: באחת, מחו ערבים ויהודים שמאלנים כנגד תוכנית פראוור, ובשניה, הביעו תושבי חיפה תמיכה במדינת ישראל, ומחו נגד הפגנה הקודמת.
בראשונה הונפו בדים בצבעי אדום-לבן-ירוק-שחור, ובשניה דגלי כחול-לבן.
בראשונה היו התפרעויות וחסימת כבישים, והשניה התנהלה בסדר מופתי, על המדרכה בלבד.
בראשונה נשמעו קריאות הסתה נגד המדינה, ובשניה – שירת "עם ישראל חי" ו"לחיי העם הזה".
וכן – היו גם מי שצעקו "מוות לערבים".
תמיד ישנם.

עם_ערבים.png

עם ערבים
מאז שעמדתי על עמדותיי הלאומיות, אי-שם בגיל הנעורים, אני זוכר אותם: צעירים העונדים על דש חולצתם תגים צהובים ועליהם אגרוף קמוץ, שמגיעים כמעט לכל הפגנה של הציבור הלאומי, ומלהיטים את הקהל בקריאות גזעניות.

"לא עזבתם מייד את המקום!" טוענים לעברי צדקני השמאל, "מכאן שאתם תומכים בתוכן הדברים!".
טענה מוזרה. הרי גם כשצעדנו ביחד במחאה להורדת יוקר המחיה, ונשמעו סיסמאות כמו "כסף לשכונות ולא להתנחלויות", גם אז לא עזבתי. אז מה? זה אומר שאני בעד ייבוש ההתיישבות היהודית ביו"ש? מי שקצת מכיר אותי, יודע בבירור את התשובה. אבל רגע, כשצעקתם את הסיסמא הזאת, אנחנו צעקנו "כסף לשכונות וגם להתנחלויות" (בדר"כ אנחנו לא משתמש במילה הזאת, אבל רצינו לשמור על המקצב). שמאלנים יקרים, לא זכור לי שעזבתם את ההפגנה, יא אימפריאליסטים תומכי התנחלויות שכמותכם… תיזהרו שלא יעיפו אתכם מחד"ש!
במחשבה נוספת – עליתי כאן על משהו גאוני! אפשר לחסוך עשרות מיליונים מתקציב המדינה ע"י ביטול ההצטיידות בכל האמצעים המשוכללים לפיזור הפגנות, ולשגר במקום זאת כמה צעקנים-שמנגד לכל הפגנה. הרי לפי השיטה החד"שה, כולם אמורים להתפזר, כדי לא להיחשד חלילה בתמיכה באותם דברי בלע!

עם_גאולה_כהן.png

עם גאולה כהן
והרי לא כך הוא. אמות המידה של הטוענים כנגדנו, הן אמות מידה סלקטיביות, שהם רואים עצמם פטורים מהן. ה"פלורליזם" הנישא בגרונם מקיף רק את אלה החושבים כמוהם. כשנחתה בדואר האלקטרוני שלי ההודעה הבאה: "לאחרונה, העבירה הממשלה את תכנית פראוור, שעתידה להביא – אם תצא לפועל – לנישול הערבים-הבדואים בנגב ממרבית אדמותיהם ולהרס בתיהם. הזכות לדיור היא זכות חברתית יסודית – גם לערביי הנגב!", והגבתי ב: "לפני 8 שנים, ביצעה הממשלה את תוכנית הגירוש, שיצאה לפועל והביאה לנישול היהודים בגוש קטיף מכל אדמותיהם, להרס בתיהם ולשריפת בתי הכנסת שלהם. הזכות לדיור ולחיים בכבוד היא זכות חברתית יסודית – גם ליהודים!", זכיתי למבול תגובות "פלורליסטיות" מגוונות מאד, שנעות בין "ד"ר סושרד מייצג בשבילי את הרשעות והציניות של הממסד האקדמי. צריך להתמודד עם תופעות כאלה ברצינות. גם ד"ר מנגלה מהמפלגה הנאציונל סוציאליסטית התחיל בקטן, כמו ד"ר סושרד", ועד לחוות דעת מפורטות לגבי רמת המשכל הנמוכה שלי ואישיותי הגבולית.

אז מה עושים? אוהבים את הארץ שלנו, בונים אותה, שומרים עליה, ומחנכים בה את ילדינו לאהבת מולדת ולאהבת האדם. כבר כתב זאב ז'בוטינסקי בשירו המפורסם: "שם ירווה לו משפע ועושר, בן-ערב בן-נצרת ובני, כי דגלי דגל טוהר ויושר, יטהר שתי גדות ירדני". אז נכון שעבר הירדן המזרחי נלקח מאיתנו, אבל כאן – בחלקת האלוהים הקטנה שלנו ממערב לירדן, ובחלקה החיפאית בפרט, נמשיך לפעול ביחד, בשיתוף פעולה, בטוהר וביושר, עם כל בני כל הדתות, הרואים בדגל הכחול-לבן את דגלם.

[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="דו קיום בחיפה" tag="36" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

כתבות קשורות לנושא זה

כל הכתבות בחי פֹה

"אצל פרקש" • סיפור קצר

האם יכולתי לכהן כשר לתרבות הפנאי אם ייחשפו תיקים מעברי? נפגשתי עם יוכי לחמן ליד בית-ציוני-אמריקה בתל-אביב. אני אמור לחזור לחיפה והזמנתי אותה להתארח בבית...

אין כמו כלא-יפו בלילות • סיפור קצר

ממש לא נעים להיזכר, גם לא כחוויה. 1963.לפני חודשים מספר השתחררתי מהצבא. החודשים האלה עברו לפני עידנים, אך הסיפור אינו מופיע ברפרטואר של כל אזרח...

אילנה – עיסוקי ילדות רבים נשכחו וטוב ששמירת ניירת המזכירה נשכחות • סיפור קצר

איש באוגדה 51 של חיל ההנדסה המלכותי מחיל המשלוח הבריטי לא ידע שטוראי דניס סמית מסתיר סוד גדול. הסיפור החל בפריז ב – 1914...

אלפרון היזהר, אני מאחוריך! ניסיון לקריירה קרבית • סיפור קצר

ברגע שהחזקתי בידי רובה כפול-קנה הבנתי שהחיים לא יחזרו להיות כימים ימימה. נכון שזה רובה משלח טילים עם גומייה והטילים היו חרצנים של דובדבנים...

בית כארמאן – על קצה המזלג של עבר מתוק עם תקוות וורודות • סיפור קצר

רחוב השמש בחיפה, בית אבן פינתי גדול ובו מספר כניסות. "בית כארמאן" על שם הבעלים. ערבי עשיר שבנה את הבניין ונהנה משכר דירה מעשרות...