באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית אתא

הדיפלומטיה כגשר בין תרבותי לעשיית שלום • סאמי יחיא • דעה

השבת השחורה של ה-7 באוקטובר החזירה אותי בזמן לשנת...

סיפורם של שורדי השואה שהקימו את הקיבוץ הימי 'כובשי הים'

בנימה אישית לפני מספר חודשים סיפר לי ידידי יעקב וימן,...

עשייה מאהבה ללא תנאי • האגודה למען החייל

מאז ה 10 לאוקטובר האגודה למען החייל באזור חיפה,...

על החירות: חופש, אחראיות אישית ובחירה

חירות היא מושג רחב. כך גם עבדות. בהיסטוריה של...

זוכרים את רחל מתוקי – שנה למותה | טקס האזכרה

קברה של רחל מתוקי ז"ל – טקס האזכרה (צילום: מיכל ירון)

אתמול בצהריים נערכה אזכרתה של מנהלת המחוז במשרד החינוך לשעבר רחל מתוקי ז"ל. רבים מהנהלת המחוז במשרד החינוך הגיעו לאזכרה במלאת שנה למתוקה ולצידם בכירים בעירייה, שעבדו עם מתוקי כשהיא ניהלה את מחלקת החינוך בעירייה. ראש העיר, יונה יהב, הגיע לאזכרה ולצידו ראש מנהל החת"ר אילנה טרוק. באזכרה נכח גם ראש מנהל החת"ר הקודם פיני וגמן.

הרב אבוחצירה אמר באזכרה לפני התפילה כי הוא פגש לראשונה את מתוקי לפני 8 שנים, כשהיא הגיעה בבוקר יום שבת למלון הר הכרמל, על מנת לפגוש משתתפים בכנס. הרב, שגם הוא איש חינוך, שאל את אחד הנוכחים מי היא, ואמרו לו שזו רחל, ולדבריו, בגלל שפניה קרנו והיא הפיצה אור מיוחד, המראה שלה התאים לכל מה ששמע עליה לפני כן.

באזכרה הייתה גם חברת המועצה סיגל ציוני, שאחראית על מנהלת ההורים בעיר, ועבדה בשיתוף פעולה עם מתוקי ומנהלי בתי ספר בעיר. אתמול בשעות הבוקר נפרדו ממתוקי גם במשרדי משרד החינוך במחוז. בטקס מרשים אמר מנהל המחוז ד"ר סער הראל, שהחליף את מתוקי בתפקיד, כי הוא קיבל מחוז מנוהל בצורה כל כך מוקפדת וטובה, מה שהקל עליו את ביצוע תפקידו.

באזכרה השתתפה משפחתה של מתוקי, בעלה וילדיה. אביה של מתוקי אמר את התפילות ובסיום האזכרה הודה לכל מי שהגיע לכבד את זכרה של בתו.

נעליים גדולות

האזכרה נערכה על פי התאריך העברי. מתוקי נפטרה בחודש דצמבר אשתקד (09/12/2016), כשבועיים לאחר השריפה. ובימיה האחרונים עוד דאגה לתלמידים בחיפה, שביתם נפגע והיו זקוקים לסיוע. יש לציין כי מרכז הדרכה גדול שנפתח לפני מספר חודשים בקריית אליעזר נקרא על שמה של מתוקי. בספטמבר נפתחה שנת הלימודים הראשונה במחוז חיפה בלעדיה ובכל מפגש של מפקחים, מנהלי בתי ספר או מורים לא ניתן היה להתעלם מכך שמתוקי השאירה נעליים גדולות מדי, שלא ניתן למלא והייתה ייחודית בתפיסת העולם שלה, לפיה ההורים, המורים והמנהלים נמצאים כחלק מהעשייה הפדגוגית שבמרכזה נמצאים הילדים. מתוקי האמינה שהדבר המשמעותי ביותר הוא החוויה שהילד חווה בבית הספר וחשוב שכל ילד ירגיש שלצד החובות שלו כתלמיד, יש צוות גדול שעושה הכול על מנת שיצליח, ילמד וייהנה.

 

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מיכל גרובר
מיכל גרובר
מיכל גרובר | כתבת חינוך • נדל"ן • חברה צרו קשר: 054-4423911 מייל למיכל: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...