הטייסים החדשים מחיפה • "שוברים תקרות זכוכית ומגלים עולמות חדשים"

(חי פה עם מסיימי קורס טייס) – סגן א' וסגן מ', שניהם בני 21 מחיפה, סיימו בימים האחרונים את קורס הטיס מספר 188. השניים מסכמים את המסלול, מספרים על הקשיים שחוו במהלכו ועל הרגעים המשמעותיים שלא ישכחו.

סגן א' בן 21 מחיפה מסיים את קורס הטיס במגמת נווטי קרב. א' הוא הצעיר במשפחתו, אחרי אח ואחות גדולים ממנו. אימו היא מרצה לפסיכולוגיה ואביו מרצה להנדסת חשמל באוניברסיטה. הוא בזוגיות כבר שנה וחצי כשאת בת זוגו הכיר למעשה עוד כשהיו בכיתה ג' בביה"ס היסודי.

בזמנו הפנוי אוהב א' לרכב על אופניים ולעסוק בקריאה וכתיבה, בנעוריו לקח חלק פעיל בתנועת הצופים, שם היה חניך ואף הדריך חניכים עם צרכים מיוחדים. בתיכון הרחיב מגמת תיאטרון ומגמת דיפלומטיה ויחסים בינלאומיים, כשבמסגרת הקורס הוציא תואר ראשון בפוליטיקה וממשל.

א' מספר על משבר שחווה במהלך הקורס:
"בסוף שלב בסיסי, אמא שלי, שמאובחנת עם דיכאון קליני, ניסתה להתאבד עם כדורים ואלכוהול, זה קרה בזמן שאני הייתי בבית. אחרי שזה קרה לקחתי על עצמי לנהל את כל העניינים בבית וזה השפיע עליי מאוד, במיוחד בשלב כ"כ קריטי של הקורס – איחרתי ופספסתי תדריך כי הייתי עם אמא שלי, אבל הרגשתי שזה היה הדבר הנכון לעשות".

בנוסף, כחצי שנה לאחר מכן, נפצע אביו אנושות כשרכב על אופנייו ומכונית פגעה בו. "הוא היה מורדם ומונשם במשך 50 ימים, המצב בבית והעומס בשלב הראשוני היו קשים מאוד. יחד עם זאת, יכולתי לראות שההצלחה שלי בקורס עשתה טוב לאמא שלי".

רגע משמעותי מהקורס:

"בערב מפקדת הופענו עם מחרוזת שכתבתי, הלחנתי וביימתי, זה היה רגע שיא עבורי".

א' מספר כי בתקופה האחרונה, לאור מלחמת חרבות הברזל, לקח חלק במשמרי כבוד בלוויות וגם תגבר בבור חיל האוויר, דברים שהיו משמעותיים עבורו.

את שלוש השנים בקורס טיס הוא מסכם: "אלה שלוש שנים בהן עוסקים ביכולות טיסה, אבל בסופו של דבר, לב העניין הוא יותר באופי ובהתפתחות של האדם שאתה. למדתי על עצמי המון".

סגן מ', גם הוא בן 21 מחיפה, מסיים את קורס הטיס במגמת מסוקים. למ' אח קטן ואימו היא בעלים של רשת מכללות. אביו נפטר ממחלה כשהיה צעיר. בתיכון הרחיב מגמת פיזיקה, כימיה וערבית ובמסגרת הקורס עשה תואר ראשון בכלכלה וניהול. בזמנו הפנוי אוהב מ' לשחק כדורגל, לטייל ולנגן בגיטרה ובפסנתר.

לא תמיד שאף מ' להתגייס לקורס טיס, אך אביו ז"ל רצה מאוד להיות טייס, וזה גם הדבר שדחף אותו להתגייס לקורס. הוא מספר על הרגע בו הבין שהוא רוצה להיות בצוות אוויר: "בשלב הראשוני רציתי מאוד להתחיל לטוס, מטיסה לטיסה התאהבתי במקצוע ורק חיכיתי לכל רגע בו אוכל להיות באוויר".

"לפני שהתגייסתי לקורס חשבתי שזה מקום שבו כל אחד לעצמו, אבל כשהגעתי לפה, הבנתי עד כמה החברים הם חלק משמעותי בקורס ולמעשה אי אפשר לעבור את החוויה הזו בלעדיהם. מערך המסוקים הוא מאוד משפחתי".

גם מ' חווה משבר במהלך הקורס: "בשנת ההשכלה סבא שלי נפטר. המוות שלו היה לי מאוד קשה. כל זה יחד עם הצורך להתרכז בתואר, הביא אותי לנקודת קצה בקורס".

מ' מספר על אחד הרגעים המשמעותיים שחווה בקורס:

"בטיסה הראשונה שלי על מסוק, הרגשתי משהו שלא הרגשתי בחיים שלי, אני זוכר את עצמי מחייך שעה וחצי בלי הפסקה".

על התקופה האחרונה, לאור המלחמה, מספר מ': "המלחמה רק חיזקה כל סיבה שהייתי צריך כדי להסביר לעצמי מה אני עושה ולמה. הבנתי שאני רוצה להיות זה שיצליח בקצה לעשות את המשימה, כשהזמן שלי יגיע".

את שלוש השנים בקורס טיס הוא מסכם: "אלו שלוש השנים הכי משמעותיות שהיו לי בחיים. הקורס מאוד מבגר ונותן תחושת עצמאות, מגלים תחומי עניין חדשים, שוברים תקרות זכוכית ומרוויחים חברים לחיים".