בזמן שמדינת ישראל מצויה במלחמה קשה במספר חזיתות במקביל, היא מתמודדת בזירה נוספת, קשה לא פחות, על תדמיתה כמדינה דמוקרטית ומוסרית – נגדה פועלים כוחות גדולים ברחבי העולם.
אל הקרב הזה נרתמו שלושה נציגים מהיישוב עוספיה, השכן לחיפה, שיצאו למסע הסברה אינטנסיבי בן 15 ימים בארה"ב.
שלושת הצעירים המוצלחים מעוספיה הם איש העסקים וליד שרוף, בן 41 נשוי ואב לשתי בנות. בעלים של שלושה עסקים – מגרש כדורגל ואקדמיה לכדורגל – בעלים של מרכז שירות של פרטנר בעוספיה אותו מנהלת אשתו ובעל חברה של פיתוח פטנטים בתחום כלי עבודה ידני ותחום החשמל והצילום. חברה אשר פיתחה שני פטנטים שאחד מהם משווק בארץ ובעולם בארה"ב אוסטרליה דרום אפריקה דרום אמריקה ואירופה. חסן עזאם, רווק בן 30, שותפו של שרוף בפיתוח הפטנט ואמיר לילאוי רווק בן 30, מהנדס בחברת החשמל.
שלושתם חזרו לאחרונה לארץ לאחר מסע הסברה אינטנסיבי בן 15 ימים בארצות הברית. למסע הם יצאו במסגרת הקרן למאבק באנטישמיות בליווי שירה גרנות שניהלה וארגנה את מסע. הם נפגשו עם חברי קונגרס, נבחרי ציבור, נציגים מהבית הלבן, שופטים מבית המשפט העליון, ראשי ערים, אנשי דת (כמרים שיח'ים רבנים) אנשי עסקים מובילים וראש העיר של ניו יורק.
מראים את החיים האמיתיים בישראל
בראיון לחי פה מספר שרוף, כי למסע ההסברה בחרו בקול שונה, קול ערבי ישראלי שיביא איתו את המציאות שבה אנו חיים במדינת ישראל. להסביר בפני האנשים אותם אנחנו פוגשים על הדו קיום בארץ ועל הדרך בה אנחנו מוטמעים כמיעוט בתוך החברה הישראלית ולשקף את התמונה האמיתית ואת המציאות שמדינת ישראל היא לא מדינת אפרטהייד כפי שהיא מוצגת בתקופה זו.
"כמובן שהסברנו שלא הכל מושלם, בדיוק כמו בכל המדינות בעולם, אבל שהחיים רחוקים מכפי שהם מוצגים בתקופה הקשה הזו במדיה העולמית, שהרבה ממנה גם בנויה על פייק ניוז.
במסגרת המסע ביקרנו בוושינגטון, ניו יורק ומיאמי. אומר שרוף, ומסביר. בכל מדינה/מחוז היינו חמישה ימים. היה מסע אינטנסיבי שכלל פגישות מבוקר ועד ערב פגשנו פוליטיקאים, משפיענים ראשי קהילות, חברי קונגרס, פרו ישראלים ופרו פלסטינים, נציגים מהאום, עורכי דין ושופטים, ראשי קהילות יהודים וניטרליים. היה מסע מרתק וחשוב. במסע פגשנו גם את סאוסן נאטור חסון דיפלומטית ישראלית בארה"ב שהיא מעוספיה וגם את חברת הכנסת לשעבר ע'דיר כמאל מריח. בהתחלה היה מפגש לא רשמי ואחרי זה נפגשנו בכנס שלא ידענו מראש שנהיה בו יחד.
מרגישים את העוינות כלפי מדינת ישראל
על האווירה בצל המלחמה והעוינות שחוו כלפי ישראלבמהלך מסע ההסברה, מספר שרוף: "היו הפגנות והיו מקומות בהם גם התבקשנו להסיר סיכות שענדנו או דברים אחרים שהיו עלינו ושמזוהים עם ישראל, מטעמי ביטחון ובטיחות.
היה מקרה שהיינו אמורים להיפגש עם אנשים בטיימס סקוור, אבל בעקבות הפגנה גדולה שהיתה שם ביקשו מאיתנו לא להגיע. ללא ספק מרגישים את העוינות כלפי מדינת ישראל. לצערי, הרבה פעמים העוינות מגיעה מאנשים שמעולם לא ביקרו כאן בכלל. הדעות שלהם מושתתות על פייק ניוז מהמדיה ועל דברים שמופצים בערוצים שיוצאים נגד המדינה. הבעיה היא שהם לא רוצים לשמוע שום דבר אחר, הם לא רוצים לראות את הטוב שיש במדינה.
אני זוכר שהיה אפילו חבר קונגרס שאמר לנו "על מה אתם מדברים בכלל? ושאל איך אנחנו מסוגלים לעשות הסברה ישראלית אחרי שהמדינה חוקקה את חוק הלאום שפוגע בנו כמיעוט", מספר שרוף. "הסברנו שאנחנו, כעדה דרוזית, אין לנו בעיה עם חוק הלאום מבחינת ההכרה בישראל כמדינת היהודים, ובמקביל הסכמנו שיש בחוק פגיעה מסוימת בנו, כי אנחנו לא מוטמעים בו, ובשביל זה, אכן דרוש לבצע בו שינויים".
הצלחנו להשאיר חותם שמשנה דעה
את המסע מסכם שרוף, בשמו ובשם חבריו למסע, עזאם ולילאוי, בסיפוק גדול: "אחרי כל מפגש יצאנו בהרגשה מדהימה, שהצלחנו להשאיר חותם שמשנה דעה. במיוחד שאנחנו אזרחים לא יהודים, אנחנו שייכים למיעוט ערבי שחי במדינת ישראל.
שלושה דרוזים שמגיעים לארה"ב ונפגשים עם אנשים חשובים, במהלך תקופה לא פשוטה, ימים מאוד מורכבים, ומסבירים להם איך אנחנו חיים בדו קיום בישראל ועונים על כל כך הרבה שאלות שמופנות אלינו.
הצלחנו להביא ולהציג את האמת, תוך שאנחנו מראים תמונה מגוונת שחושפת גם את הבעיות הרבות שקיימות ומראה שלא הכל מושלם. לא הכענו כדי לדבר פוליטיקה, אלא כדי לייצג ולדבר על המציאות היום יומית שבה אנו חיים, המציאות הקיימת. כשחזרנו היינו גאים במה שעשינו וחשנו סיפוק גדול".
עצמאות בצל המלחמה
מדינת ישראל חוגגת 76 שנים לקיומה והשנה הזו קשה באופן מיוחד. יום העצמאות מגיע בזעת מלחמה קשוחה, גם בדרום וגם בצפון וכאמור, גם מבחינה תדמיתית. הדרוזים, החל מקום המדינה ועד היום, נלחמים כתף אל כתף עם אחיהם היהודים בצה"ל. איך מרגישים הדרוזים בתוך המדינה, במיוחד כשקיימים בה חוקים שלא פעם פוגעים בהם קשות כאוכלוסייה?
שרוף מסביר: "אני חושב שאני משקף את כלל העדה הדרוזית. אני חוזר ומדגיש – אין לנו בעיה עם חוק הלאום מבחינת הגדרת המדינה כמדינה יהודית וההוכחה לזה היא שגם כשהפגנו נגד חוק הלאום, הפגנו עם דגלי ישראל ודגלי הדרוזים יחד. אנחנו מאוד אוהבים את המדינה" הוא אומר ואז מוסיף: "ברור שיש הרבה סעיפים שצריך לשנות, במיוחד שהדרוזים לא מוטמעים בחוק, על אף שאנחנו נלחמים כתף לתכף לצד העם היהודי. אני חושב שאנחנו צריכים להיות מוטמעים בחוק הזה ונמשיך להיאבק עד שנשיג את המטרות שלנו. אני מאמין שנשיג אותן בקרוב.
הופכים לעבריינים בעל כורחם
לגבי צווי ההריסה נגד הבנייה בחברה הערבית. אני חושב שכל מה שקשור בבנייה ובחוק קמינץ פוגע בחברה הערבית ולא רק בדרוזים. מישהו חייב להיאבק מול החוק הזה. זה חוק לא הוגן ואנחנו מרגישים מקופחים ולא שווים ואין מי שידאג לנו. כי עובדתית אנחנו מגיעים למצב שיש לנו אדמות משלנו פרטיות שלא מצליחים לבנות עליהם או להתרחב כחברה. יש צווי הריסה וקנסות שכל מי שבנה כביכול נחשב לעבריין בעל כורחו.
אף אחד לא רוצה להיות עבריין אבל לא השאירו לנו ברירה. הגענו למצב שאנחנו צריכים להתחתן לבנות ואין לנו איפה לבנות. שנים על גבי שנים לא היו תוכניות, לא אישרו לנו תוכניות ולא הרחיבו לנו אדמות ושטחים ועקב כל זה אנחנו מגיעים למצב שכל מי שבנה בעשר חמש עשרה שנים הוא היום עבריין בנייה. מישהו חייב להרים את הכפפה ולעשות עם זה משהו ואנחנו חייבים כחברה ערבית במדינת ישראל להיאבק כולנו כיד אחת ולהשיג את המטרות ולבטל חוק קמינץ ולקדם את הנושא הזה של בנייה והתרחבות.
המלחמה היא מלחמה צודקת
השנה יום העצמאות הוא לא פשוט. אני משתתף בצער המשפחות השכולות מהמגזר היהודי והמגזר הערבי מכל העדות והדתות כי יש דרוזים, ויש מוסלמים ויש נוצרים שנפלו במלחמה. אני כאוב וכואב ל כל חלל שנופל. ה
מלחמה היא מלחמה צודקת כי חייבים להסיר את האיום גם בצפון וגם בדרום. לא יכול להיות שהמדינה מוקפת במדינות עוינות שרוצות להשמיד את המדינה. אנחנו חיים בכאוס, אמנם כאן היכן שאנחנו גרים לא מרגישים את המלחמה כי אנחנו לא במוקד אבל מדינת ישראל נמצאת במלחמה ארוכה אני לא נכנס פוליטית מה נעשה נכון ומה לא נעשה נכון את הדעות שלי אני שומר לעצמי.
לא רוצה שימותו חפים מפשע לא מהצד הישראלי ולא מהצד הפלסטיני
יש הרבה מה לתקן ולשנות במדינה. אבל אנחנו חיים בדו קיום ויכולים להצליח לחיות כאן כולנו יחד. ברור שבלחמה כולנו מרגישים רע במיוחד על כל מי שמת ונהרג ללא שום קשר ללאום ולדת. חבל על כל אדם חף מפשע שנהרג. אני לא רוצה שימותו חפים מפשע לא מהצד הישראלי ולא מהצד הפלסטיני ואינשאללה המלחמה תסתיים בקרוב.
ושמדינת ישראל תמשיך להיות חזקה תצליח ותשגשג כלכלית. שנפסיק להתעסק במלחמות וביטחון ובאנטישמיות ובהסברה לא מחוץ למדינה ולא במדינה וכולי תקווה שהתדמית של ישראל תוכל להשתקם כי ידברו על זה הרבה ויקח לנו שנים לשקם את תדמיתה.
כל הכבוד להם עבודתכם למען מדינת ישראל
כל הכבוד 👏👏👏👏👏👏👏👏 כן ירבו כמותם
תושבי חיפה מסכנים מכם…
לא רק שרוכשי קרקעות לבניה על הכרמל לא יכולים לבנות, כך כם בניהם, נכדיהם ובני נכדיהם.