באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר קריית אתא
באנר מוזאוני חיפה 030824

לחזור הביתה משדה הקרב • על האתגר והסבלנות עד השתלבות מחדש

החזרה מהחזית לא פשוטה. חיילים שחזרו הביתה מהמלחמה עוברים...

המלון בבת גלים נבנה במהירות הבזק על אף שהוא חוסם את קו החוף

זוהי כתבת המשך לכתבה שפרסמתי לפני כחודשיים בתקופת הבחירות...

"מיהו פלשתינאי?" • פרק 3 • "סוריה הגדולה" – מ"סורים" ל"פלשתינים" 

הסכם וייצמן-פייסל הבריטים ניסו לגשר על הסתירה בהבטחותיהם לערבים וליהודים....

ב״זכרון בסלון״ בשנה הבאה – נשמע גם את סיפוריהם של העולים מחבר העמים

טטיאנה לוי דואגת לכולם טטיאנה לוי, 67, רכזת עולים ותרבות...

כיצד נוצרו מפלצות הג'לי? • על המדוזות הענקיות בחיפה

לאחר שתושבי חיפה צפו ביום שלישי 13.2.24 במדוזות בעלות...

"שירה" • הצוללת האיטלקית שטובעה במפרץ חיפה – אתר היסטורי תת ימי לראשונה בישראל

לראשונה בישראל: אתר תת ימי סומן כאתר היסטורי

הצוללת האיטלקית "שירה", שהוטבעה במלה"ע השנייה במפרץ חיפה, סומנה במפות הימיות על מנת להגן עליה מפגיעות ולשמרה כחלק מההיסטוריה של האזור.

לראשונה בישראל – אתר תת ימי סומן כאתר היסטורי. מדובר בצוללת האיטלקית "שירה" (Scire), שהוטבעה על ידי הבריטים באזור מפרץ חיפה במהלך מלחמת העולם השנייה. סימונה של "שירה" כאתר היסטורי נעשה ביוזמתו של פרופ' אהוד גלילי מאוניברסיטת חיפה, ובהובלה משותפת של האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל (מפ"י) והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, וזאת כשלב ראשון ממהלך שמטרתו הכרה סטטוטורית של המדינה באתר זה ובאתרים נוספים שהיו חלק ממערך ההגנה הבריטי באזור חיפה.

הצוללת שירה (צילום: חגי נתיב)

קצת רקע:
"שירה", צוללת במשקל של כ-680 טונות, הושקה בשנת 1938 ובמהלך מלחמת העולם השנייה, לקחה חלק במספר תקיפות ופשיטות נגד שורה של מטרות בריטיות. הבולטת בהן היתה הפשיטה על נמל אלכסנדריה בדצמבר 1941, במסגרתה הצליחה להטביע מספר כלי שיט בריטים, כולל שתי אניות מערכה. בעקבות פשיטה זו, התקינו הבריטים מערכות גילוי תת-מימיות בכמה מנמלי הים התיכון האחרים שבשליטתם, כולל בנמל חיפה.

בסיסה של המערכת לאיתור צוללות היה בסטלה מאריס, והיא כללה עמדות תצפית על רכס הכרמל ובבוסתן הגליל, אליהן היו מחוברות מערכות כבלים שהונחו על קרקעית הים בצורת לולאות. המערכת קלטה שינויים בזרם שיצרו גופים גדולים עשויי ברזל שחלפו מעליה והעבירה התראה לחוף. ב-10 באוגוסט 1942, זיהתה מערכת זו את "שירה", שנשלחה על ידי מפקדת הצי האיטלקי לתקוף את נמל חיפה. תקיפה בריטית משולבת, שכללה הטלת פצצות עומק וירי תותחים מסוללות סטלה מאריס, הביאו להטבעתה של הצוללת האיטלקית ולמותם של כ-60 אנשי צוותה.

הצוללת שירה (צילום: חגי נתיב)

30 מ' מתחת לפני הים מים

מקום טביעתה של "שירה", כ-30 מטרים מתחת לפני הים, היה ידוע, וכבר בשנת 1950 דיווח עליו חיל הים הישראלי לצי האיטלקי. בשנת 1963, ביוזמת משפחות מלחי הצוללת, הגיעה לחיפה חברה אזרחית איטלקית שביצעה צלילות במקום, אולם דיווחה שלא הצליחה לאתר שרידי אדם. חלקים מהצוללת נמשו והועברו לאיטליה, שם הוצבו במספר אתרי זיכרון, אולם אנשי הצוות עצמם נחשבו נעדרים במשך קרוב ל-40 שנה.

שרידים של עשרות אנשי צוות

בשנת 1982, במסגרת צלילת סקר שערך, הצליח פרופ' אהוד גלילי, מבכירי הארכיאולוגים הימיים בישראל, להיכנס אל תוך חדר הטורפדו האחורי של "שירה", ובין היתר איתר ותיעד שם שרידים של עשרות מאנשי הצוות. גלילי דיווח מיד על הממצאים לרשויות באיטליה, ובשנת 1984 חולצו מהצוללת שרידיהם של 42 איש, ונקברו באתר הנצחה בעיר בארי. שאר אנשי הצוות עדיין מוגדרים נעדרים.

הצוללת שירה חדר הטורפדו האחורי ועצמות אדם (צילום: אהוד גלילי 1982)

להגן על 'שירה'

מאז שנות ה-80' פועל פרופ' גלילי, יחד עם הצי האיטלקי וגורמים רשמיים נוספים, במטרה להגן על "שירה" ולהכיר בה כאתר מורשת וזיכרון, וכן כחוליה חשובה בהיסטוריה של האזור והקרבות שהתחוללו בו. עם השנים, הלכו וגברו הצורך והחשיבות בהשלמת צעדים אלה, לאור פגיעות ב"שירה", ובראשן נזקים כבדים שנגרמו לגוף הצוללת ולגשר הפיקוד בשנת 2002 במהלך תמרון משותף של הצי האמריקאי וחיל הים הישראלי, דבר שהוביל למחאה רשמית של איטליה בפני ממשלות ישראל וארה"ב.

החשש כי 'שירה' תיהרס כליל

בשנת 2022, פנה משרד החוץ האיטלקי לרשויות בישראל וביקש שיינקטו צעדים להבטיח את שימורה של הצוללת, המהווה אתר היסטורי ואתר זיכרון רב משמעות. במסגרת מאמצים אלה, פנה בקיץ האחרון פרופ' גלילי לרוני שדה, מנהל האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל, ולמועצה לשימור אתרים, על מנת לקדם את מהלך ההכרזה על "שירה" כאתר היסטורי תת ימי.

הצורך במהלך זה גבר לאחרונה במיוחד, זאת בעקבות העבודות המבוצעות בנמל המפרץ החדש והרחבת אזורי העגינה שלו. לדברי פרופ' גלילי, לא רק שהמפרץ הוא אזור פעיל שהתנועה בו רבה ואינו מוגדר כשמורת טבע או כאתר עתיקות מוכרז, לכן אינו מוגן סטטוטורית – הסכנה העיקרית לצוללת שיצר המצב החדש בשטח, היא האפשרות שעוגן שתטיל אחת האניות יפגע ב"שירה" ויהרוס אותה כליל.

הצוללת שירה סימון במפה (באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

'שירה' על המפה

בעקבות המהלך המשותף, עודכן מיקומה המדויק של "שירה" במפות הימיות האלקטרוניות של מפ"י, ובקרוב יעודכנו בהתאם גם שאר המפות. סימון הצוללת יסייע לשימור האתר ומניעת פגיעה בו על ידי אניות עוגנות.


מימין – ראש האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל רוני שדה פרופ' אהוד גלילי ומנכ"ל המועצה לשימור אתרים עמרי שלמון (צילום: יעל אטקין)

פרופ' אהוד גלילי, אוניברסיטת חיפה:

"אנו רואים במערך ההגנה הבריטי בחיפה – הכולל עמדות תצפית, מעשנות וסוללות תותחים ביבשה, כמו גם אתר הצוללת ומערכות הכבלים התת-ימיות בים – מארג היסטורי ייחודי שיש לטפחו ולשמרו. המועצה לשימור אתרים, יחד עם המרכז למיפוי ישראל, גורמי התכנון בעיריית חיפה ואוניברסיטת חיפה, ממשיכים ביוזמה לשמר אתרים אלה ולהנגישם לציבור".
הצוללת שירה שרשרת עוגן של ספינת הצי האמריקאי שגרמה נזק (צילום: אהוד גלילי 2016)

רוני שדה, ראש האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל:

"זהו מהלך מעשי ותודעתי ראשון וחשוב, לשימור פיסת היסטוריה המונחת על קרקעית הים של ישראל. כחלק ממשימותיו של האגף למיפוי ימי, אנו מנהלים מאגר נתונים מקיף על המרחב הימי, ומצויים בקשרי עבודה עם גופים מקבילים בחו"ל, לרבות האדמירליות הבריטית. שמחנו לשתף פעולה עם פרופ' גלילי והמועצה לשימור אתרים, ואנו נערכים להוביל במשותף הכרזות נוספות של אתרי עניין תת ימיים".

יעל אטקין, מנהלת מחוז ת"א במועצה לשימור אתרים ומי שהובילה את הנושא מטעמה:

"אין ספק, שהמהלך שקודם הוא ציון דרך במהלך כלל ארצי מבורך לקידום ההכרה באתרים תת ימיים ושרידיהם כאתרי מורשת, והכרה סטטוטורית של גופי המדינה באתרים אלה. האתגר העומד בפנינו כעת, לאחר תקדים "שירה", יהיה הכרה בשרידים אלה מתוקף התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה – כלומר כאלה שיזכו לא רק לסימון במפות, אלא גם להגנה חוקית מטעם המדינה".

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

כתבות קשורות לנושא זה

8 תגובות

  1. לא דיברו על הצוללת האים היא צוללת גרעינית והאים היא מסכנת את איזור חיפה ואת החוף.

  2. האיטלקים היו נבלות בזמן חילוץ ספינות הטילים משרבורג ב-1969 סירבו לספק לנו דלק.

  3. צוללת שפעלה בשליחות מדינות הציר בהובלת גרמניה הנאצית נגד הבריטים ונגד הישוב היהודי בפלשתינה.

  4. אם החמאס או איראן היו תוקפים בשביעי באוקטובר אותנו גם בצוללות גם אז הייתם הופכים את הגורטאה הזו לאתר מורשת ימי?
    תגידו אתם התחלקם על השכל?
    אני זוכר את היחס המועדף שקיבל הגנרל הנאצי גרינג כשנשבה מאחר והיה אינטרס לגנרלים אחרים לתת כבוד לגנרל אויב בשל דרגתו וכל שכן מחיל האוויר. לעניות דעתי יש כאן. ענין של אנשי חיל הים הרוצים לתת כבוד לאנשי חיל הים באשר הם. יש פה משהו אנוכי שראוי לצלול לנבכיו. צוללת של מוסליני איננה אתר מורשת. ואין בה ייחודיות ככלי מלחמה אחד מני רבים ממלחמת העולם השנייה. הצוללת לא נגישה לציבור בכללותו אלא למספר אנשים בודדים. לעניות דעתי זו החלטה תמוהה.

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

אין כמו כלא-יפו בלילות • סיפור קצר

ממש לא נעים להיזכר, גם לא כחוויה. 1963.לפני חודשים מספר השתחררתי מהצבא. החודשים האלה עברו לפני עידנים, אך הסיפור אינו מופיע ברפרטואר של כל אזרח...

אילנה – עיסוקי ילדות רבים נשכחו וטוב ששמירת ניירת המזכירה נשכחות • סיפור קצר

איש באוגדה 51 של חיל ההנדסה המלכותי מחיל המשלוח הבריטי לא ידע שטוראי דניס סמית מסתיר סוד גדול. הסיפור החל בפריז ב – 1914...

אלפרון היזהר, אני מאחוריך! ניסיון לקריירה קרבית • סיפור קצר

ברגע שהחזקתי בידי רובה כפול-קנה הבנתי שהחיים לא יחזרו להיות כימים ימימה. נכון שזה רובה משלח טילים עם גומייה והטילים היו חרצנים של דובדבנים...

בית כארמאן – על קצה המזלג של עבר מתוק עם תקוות וורודות • סיפור קצר

רחוב השמש בחיפה, בית אבן פינתי גדול ובו מספר כניסות. "בית כארמאן" על שם הבעלים. ערבי עשיר שבנה את הבניין ונהנה משכר דירה מעשרות...

ילד בן 5 נפל מחלון קומה 3 בחיפה; במצב קשה ויציב

ילד בן 5 נפל מחלון קומה 3 בחיפה ונמצא במצב קשה אך יציב. כוחות ההצלה פעלו במהירות והמשטרה פתחה בחקירה לבדיקת נסיבות האירוע.