באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר גורדון 240624
באנר חברה כלכלית 100724
באנר חזית הים רחב
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא
פרסום בחי פה - רחב - מונפש

החיים לצד נרקיסיסט

אגדה יוונית עתיקה מספרת על נרקיסוס, גבר נאה במיוחד...

ג'וני בוי: "בנוי כמו דוקומנטרי מבריק" / לילי מילת תופסת מדף

אני בכלל קוראת ספר אחר, למעשה שלושה ספרים במקביל....

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום...

7/10 – פרשת דרכים • פרק 1 • ברבור שחור

ה-7.10 היה "ברבור שחור". האם ניתן לנצל אותו?

מלכת יופי – האם קיים מומחה ליופי? • סיפור קצר

החצר האחורית של ביתנו גבלה עם שלושה בניינים, שהשתייכו...

שלושה מתוך עשרת המפעלים המזהמים בישראל בשנת 2021 הם במתחם בתי הזיקוק

(חי פה) – המפעלים בז"ן, כרמל אוליפינים וגדיב, נמצאים בין עשרת המפעלים המזהמים בישראל ושלושתם נמצאים במתחם בתי הזיקוק במפרץ חיפה. כך קובע דו"ח ההשפעה הסביבתית השלילית לשנת 2021, שמפרסם היום (14/8/23) המשרד להגנת הסביבה.
חייהם ובריאותם של תושבי חיפה והקריות – בסכנה. כל העיניים נשואות עכשיו לקידום תכנית פינוי המפעלים, על ידי ממשלת ישראל.
בעוד כחודש יפורסם גם המדד לשנת 2022.

המפעלים הפטרוכימיים - מבט מהעיר חיפה (צילום: ירון כרמי)
מתחם בתי הזיקוק – המפעלים הפטרוכימיים – מבט מהעיר חיפה (צילום: חי פה)

הודעת המשרד להגנת הסביבה:

מי הם עשרת המפעלים בעלי ההשפעה הסביבתית השלילית בישראל: המשרד להגנת הסביבה מפרסם את ה"רשימה האדומה" – מדד ההשפעה הסביבתית של המפעלים בישראל: כי"ל רותם אמפרט, בז"ן, פז בית זיקוק אשדוד, כרמל אולפינים ואלקון בראש המדד

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "סיכונים סביבתיים הם סיכונים פיננסיים, ובזכות מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה, המשקיעים בחברות תעשייתיות – המוסדיים שמנהלים לנו את הפנסיה, החסכונות וההשקעות – מקבלים כלי משמעותי לניהול סיכונים. התממשות סיכון סביבתי עשויה לגרור הפסדים לבעלי המניות והאג"ח של החברות המזהמות את הסביבה -הפסדים העלולים להקטין את כספי החיסכון האמורים לשרת את כולנו בגיל פרישה. על החברות להקפיד לפעול לפי עקרונות של אחריות סביבתית, ולמזער סיכונים לבריאות הציבור ולסביבה, ולדעת שאם לא יפעלו כך – המשרד יפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותו"

בתחילת חודש ספטמבר 2023 יפרסם המשרד להגנת הסביבה את דוח המפל"ס ומצאי הפליטות על בסיס שנת 2022

המשרד להגנת הסביבה מפרסם זו השנה ה-11 את מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2021, המציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתיות. המדד מספק לציבור מידע השוואתי ופשוט על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה והמפעלים שבבעלותן. המדד מסייע לחברות להתנהל בצורה אחראית יותר, בהתאם לעקרונות ESG (ניהול אחריות תאגידית וסביבתית).

המדד בוחן לעומק את הסיכון הסביבתי של 45 חברות ציבוריות ו-123 מפעלי תעשייה גדולים. הכנת המדד נעשתה בסיוע חברת DHVMED. על פי שיטת הניקוד במדד, ככל שהדירוג גבוה יותר – כך מידת ההשפעה השלילית על הסביבה והסיכונים הסביבתיים גדולים יותר.

המדד הוא הכלי העיקרי למידע על רמת הסיכון הסביבתי של חברות, שנערך על-ידי גורם ממשלתי, ומאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל מידע פשוט וישיר על רמת הסיכון שלהן. בשנה האחרונה ביצע המשרד עדכון למתודולוגית חישוב המדד במטרה לפשטו ולטייבו. בין העדכונים שבוצעו שונה אופן ניקוד אי-הציות הסביבתי כך שיתמקד בהפרות שבגינן התבצעה פעולה אכיפה כלשהי, פעילות בלא רישיון עסק או פליטה או העברה בלתי מותרת לסביבה. כמו-כן, נוסף במדד 2021 מרכיב חיובי: הכרה בהתחייבות במסגרת מנגנון "שעת האפס" של המשרד להגנת הסביבה. במסגרת תהליך עדכון המתודולוגיה בוצע שיח בעלי עניין והתייעצות ציבור, וכן בוצעו סימולציות על נתוני מדדים קודמים על מנת לנתח את השפעות המתודולוגיה החדשה על הדירוג. תוצאות המדד לשנת 2021 היא לפי המתודולוגיה החדשה, ונתוני 2020 אף הם יהיו בני-השוואה לפי אותה מתודולוגיה.

במדד לשנת 2021 מפעל כיל רותם (רותם אמפרט), שבבעלות החברות הנסחרות החברה לישראל ו-ICL גרופ, דורג כמפעל בעל ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוהה ביותר עם עלייה של 3% בניקוד ביחס לשנת 2020. אחריו "מככבות" לרעה ברשימת המפעלים האדומים של ישראל: בז"ן, פז בתי זיקוק אשדוד, כרמל אוליפינים, אלקון מרכז מיחזור נאות חובב, לוויתן, שפד"ן, גדיב, חברת חשמל לישראל – אורות רבין ומט"ש רהט.

דירוג ההשפעה הסביבתית של החברות הציבוריות, המנקד ומציג את שיעור החשיפה שלהן בבעלות ישירה או עקיפה של כלל האחזקות, מדרג את חברת ICL גרופ כציבורית במקום הראשון. אחריה: אלקטרה, בתי זיקוק לנפט, ג'נריישן קפיטל, חברת חשמל לישראל, החברה לישראל, אלקון, פז חברת נפט, מקורות ושיכון ובינוי.

ממצאי המדד הבולטים:

• בראש המדד לשנת 2021 נמצא מפעל כיל רותם (לשעבר רותם אמפרט) עם עלייה של 3% בניקוד משנת 2020 ועם 516 נקודות שליליות. עיקר הניקוד למפעל ניתן בגין צו מנהלי שניתן בשנת 2021 בגין הפרות של הזרמת שפכים, הפרות תשתית, וחריגת פליטות מזהמים לאוויר. בשנת 2020 הוצא למפעל עיצום כספי בשל חריגות בפליטות מזהמים לאוויר. ניקוד שלילי נוסף ניתן על אירועים מהשנים 2019 הכוללים הפרות בתנאי היתר הפליטה, אי הגשת מסמכים ודיווחים במועד וכן אירועי חומרים מסוכנים נקודתיים. כמו כן למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה. יש לציין שלאחרונה במסגרת הליך גישור בתביעה ייצוגית של המדינה נגד החברה בשל אירוע הדליפה לנחל אשלים, בשם הציבור כולו, נקבע סכום פיצוי של 115 מיליון שקל על הנזק הסביבתי שנגרם על ידי המפעל.

במקום השני עם הניקוד הסביבתי השלילי ביותר, נמצא מפעל בתי זיקוק לנפט (בז"ן). המפעל קיבל ניקוד שלילי על הליכי אכיפה משנת 2021 בגין חריגת פליטות מזהמים לאוויר וכן בגין אירוע חומרים מסוכנים של דליפת בנזן בעת ריקון מכל שאירע בשנת 2020. בשנת 2020 הורשע המפעל בהליך משפטי בגין שריפה במיכל חומרים מסוכנים שאירע בשנת 2016. נוסף על כך, הוצא למפעל צו מנהלי על אי שדרוג מתקן תשתית. במהלך שנה זו תועדו הפרות שונות וניתנו התראות על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר, תפעול לקוי וחריגות בהזרמות לים. ניקוד שלילי נוסף ניתן על שימועים שנערכו לחברה בגין חריגות בפליטת מזהמים לאוויר וכן הטלת עיצום כספי על אי טיפול באירוע חומרים מסוכנים כנדרש. למפעל מראש יש ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה.

• בדירוג החברות הנסחרות בראש המדד לשנת 2021 נמצאת חברת ICL גרופ, עם מגמת עלייה בדירוג בין השנים 2018-2020, אשר משמעותה השפעה סביבתית גדולה יותר, ומגמת שיפור בשנת 2021. ICL היא הבעלים של מספר מפעלים הבולטים בדירוג המפעלים, ובהם כיל רותם ומפעלי ים המלח.

עשרת המפעלים בעלי ההשפעה הסביבתית השליליות ביותר:
מדד 2021 | ניקוד גבוה = פוטנציאל סיכון סביבתי גבוה

עשרת המפעלים בעלי ההשפעה הסביבתית השליליות ביותר:
מדד 2021 |  ניקוד גבוה = פוטנציאל סיכון סביבתי גבוה
(המשרד להגנת הסביבה)
עשרת המפעלים בעלי ההשפעה הסביבתית השליליות ביותר: מדד 2021 | ניקוד גבוה = פוטנציאל סיכון סביבתי גבוה (המשרד להגנת הסביבה)

עשר החברות הציבוריות בעלות ההשפעה הסביבתית השלילית ביותר:

עשר החברות הציבוריות בעלות ההשפעה הסביבתית השלילית ביותר לשנת 2021 
* ההשוואה של שנת 2019 בוצעה לאחר הרצת המתודולוגיה החדשה על נתוני שנה זו.
(המשרד להגנת הסביבה)
עשר החברות הציבוריות בעלות ההשפעה הסביבתית השלילית ביותר לשנת 2021
* ההשוואה של שנת 2019 בוצעה לאחר הרצת המתודולוגיה החדשה על נתוני שנה זו.
(המשרד להגנת הסביבה)

הרחבה – הסבר על מרכיבי המדד:

המדד בנוי ממספר רכיבים המוכפלים זה בזה:
• ההשפעה הסביבתית של החברה: פליטות מזהמים לאוויר, ים, נחל, קרקע, הזרמות שפכים, יצירת פסולת, שימוש בחומרים מסוכנים, רגישות מיקום המפעל (קרבה לאוכלוסייה ומקורות מים). על בסיס נתוני מרשם פליטות לסביבה (מפל"ס).

• פיקוח ואכיפה: הפרות של הוראות החוק והתקנות בנושאי הגנת הסביבה שהתגלו במסגרת פיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה.

• ניהול סביבתי: ניקוד חיובי עבור פעילות לשיפור הביצועים הסביבתיים שלא מכוח חובה על פי דין: קיומן של מערכות לניהול סביבתי, ביצוע התייעלות סביבתית, דיווח סביבתי וולונטרי.

ניהול סביבתי: ניקוד חיובי עבור פעילות לשיפור הביצועים הסביבתיים (המשרד להגנת הסביבה)
ניהול סביבתי: ניקוד חיובי עבור פעילות לשיפור הביצועים הסביבתיים (המשרד להגנת הסביבה)

רגולטורים פיננסים במדינות רבות מרחיבים את חובות הגילוי וניהול הסיכונים בחברות ובגופים פיננסיים, ודוגמה לכך היא חקיקות הגילוי וההטמעה של סיכוני קיימות שחוקק הפרלמנט האירופי בשנים 2019-2020. בהתאם למגמה העולמית, בשנים האחרונות פרסמו הרגולטורים הפיננסים בישראל הנחיות והמלצות העוסקות בהיבטי דיווחים על ביצועים וסיכונים סביבתיים של חברות: בשנת 2021 פרסמה רשות ניירות ערך המלצות מעודכנות לגילוי מידע של סיכוני סביבה מפעילות של חברות (כחלק מהיבטי סביבה, חברה וממשל תאגידי), ובשנת 2022 פרסמה הנחיות הכוללות הוראות גילוי עבור מנהלי קרנות ותיקי השקעות גדולים. כמו כן, רשות שוק ההון, ביטוח חסכון והפיקוח על הבנקים פרסמו בשנתיים האחרונות הנחיות חדשות בנושא גילוי מידע על סיכונים סביבתיים.

המדד שאותו מפרסם המשרד להגנת הסביבה הוא חלק ממגמה עולמית, הפועלת להרחבת היצע המידע הזמין על אודות הביצועים הסביבתיים של גופים עסקיים. תכלית הרחבת היצע המידע היא לשרת את הביקושים העולים בקרב משקיעים וגופים עסקיים, כאשר לפי הערכות ה-OECD ובלומברג נכסים פיננסיים (כדוגמת קרנות ואיגרות חוב) בסך כולל של למעלה כ-40 טריליון דולר מנוהלים תוך הטמעת שיקולי סביבה וחברה בתהליכי קבלת ההחלטות בהשקעות. מגמת העלייה אף מצביעה על כך שהסכום צפוי להגיע לכ-50 טריליון דולר כבר בשנת 2025. המדד מהווה נדבך חשוב במגמות אלו, בהיותו כלי המסייע בהטמעה סיכוני ושיקולי הסביבה בתהליכי קבלת החלטות פיננסיות ועסקיות.

מאיגוד ערים מפרץ חיפה נמסר לחי פה תאגיד החדשות:

דבר לא השתנה גם במדד החדש שמפרסם המשרד להגנת הסביבה אשר מחזק את החשיבות שבקידום התוכנית לסגירת בז״ן. שנה אחר שנה קבוצת בז"ן על שלושת מפעליה מובילה את רשימת המפעלים המסוכנים והמזהמים במדינה. יתר על כן, ניתן ללמוד כי גם מפעל בז"ן וגם מפעל כרמל אוליפינים, החמירו את ההשפעה הסביבתית שלהם השנה לעומת השנה שקדמה לה. אנו עדים לעשרות חריגות בפליטות המפעלים הללו לאורך כל השנה, מהארובות ומהלפידים, ומזהים כי האיזור המזוהם ביותר במטרופולין חיפה הוא האיזור הסובב את קבוצת בז"ן. ולמרות ההשפעה הסביבתית החמורה של מפעלים אלו, קבוצת בז״ן מקדמת תכניות להתחדשות המתחם, הכוללות בניית מיכלים חדשים, מתקני ייצור חדשים ואף תחנת כח שלטענתנו עתידה להוסיף פליטות במפרץ חיפה. זאת, כאשר התכנית להבראת מפרץ חיפה, תמ"א 75, עתידה לקבל את אישור הממשלה עוד השנה, והמתחם כולו עתיד להתפנות עוד בעשור הנוכחי.
חשוב לציין, המדד שמפרסם המשרד להגנת הסביבה הוא מדד המבוסס על קריטריונים המקלים עם המפעלים כדוגמת הניקוד שניתן להפרות רק במקרה של אכיפה, בעוד שאנו יודעים שהאכיפה היא לא מלאה.

יו״ר איגוד ערים, עו״ד שרית גולן מסרה:

שלושת מפעלי קבוצת בז״ן מככבים בעשירייה הראשונה של המפעלים המזהמים בישראל. סכום הניקוד של שלושת המפעלים היושבים במפרץ חיפה מביא את הקבוצה להיות המפעל המזהם ביותר בישראל, כלומר, המפעל המסוכן ביותר. זו בדיוק השעה שבה ראשי הרשויות בעוטף בז״ן צריכים לתת כתף ביחד עם משרדי הממשלה ולהביא לאישור את תמ״א 75 במועצה הארצית לתכנון ובניה. הזכות של תושבי מטרופולין חיפה לאוויר נקי וחיים בריאים צריכה לגבור על כל שיקול כלכלי או תכנוני של רשות כזו או אחרת.

מארגון 'מנקים את מפרץ חיפה' נמסר לחי פה:

כמו בכל פרסום מדד, כך גם הפעם, שלושת מפעלי קבוצת בז"ן "מככבים" בעשירייה הראשונה. כמו בכל פרסום ובשל היותם במתחם אחד וכרוכים זה בפעילות זה, אנחנו טוענים כי אם היו נבחנים כמפעל אחד, היו מובילים את הטבלה ובפער ניכר. במדד זה, בשניים משלוש המפעלים חלה הרעה ביחס למדד הקודם.

השנה, אנחנו תוהים עד כמה המדד משיג מטרתו והאם בפרסומו, מסתיימת אחריות המדינה וזאת לאור העובדה כי בשנה שחלפה, הגופים המוסדיים התגייסו לתמיכה וקידום תספורת עצומה של כמיליארד ₪ לצד גיוס הון חדש לקבוצת בז"ן ולרוכשיה.

לאור הנתונים המוצגים במדד, מתחדד הצורך האקוטי בסגירת המתחם המזהם במדינה בהקדם האפשרי. אנו דורשים את התגייסותם הדחופה של המשרד והמנהלת להבראת מפרץ חיפה לקידום פתרון למחלוקת שהתעוררה לאחרונה סביב יעודי הקרקע בתכנית המתאר החדשה למפרץ, אשר מעכבת את אישורה.

בניגוד לפרסומים השונים של קב' בז"ן על השקעות גדולות למניעת אירועי הזיהום ומחוייבותה לסביבה, המציאות כרגיל מציגה תמונה עגומה אחרת. בנוסף, התוכנית העסקית שהציגו, מתעתדת להשאיר את המצב הקיים הלכה למעשה, כך למשל רכישת מפעל מיחזור הפלסטיק VPM פלאסט, אינה משיגה הפחתה מייצור הפלסטיק המתוכנן במפעל כאו"ל, בשנים הקרובות וכך גם ייצור המימן במפעל, שלצד הפיילוט התחבורתי הקטנטן והרחוק מיישום, נותר מזהם ולא ירוק.

אנחנו נמשיך לפעול מול כל הגורמים הרלוונטים לסיומה המהיר של הסאגה הזו אשר מתרגמת לפגיעה בבריאות תושבי מפרץ חיפה.

תגובת אביהו האן, המועמד לראשות עיריית חיפה, לדו"ח המפעלים המזהמים:

כמידי שנה, שוב פרסום שבו בז"ן מככב כמפעל השני הכי מזהם במדינת ישראל – והעולם כמנהגו נוהג.
המפעל שיושב בלב מטרופולין חיפה, חורג בצורה משמעותית מהיתרי הפליטה שלו, מייצר 40 אחוז מהזקוק שלו לחו"ל ומשאיר לנו כאן בחיפה מוות ותחלואה – וראשי הערים והמועמדים מעדיפים להתעסק בדברים אחרים.
לא לחינם יצאנו אתמול, הירוקים בראשות אביהו האן, להפגין מול לשכת ראש עירית קרית אתא יעקב פרץ בקריאה לא לעכב את פינוי בז"ן המפעלים המזהמים.
עשינו זאת, מכיון שאנו מבינים את המשמעות של כל יום שבז"ן נמצא פה וממשיך לזהם. זו הסיבה שצריך לסגור את המפעל כמה שיותר מהר.
הירוקים בראשות אביהו האן, עם ארגוני סביבה נוספים נמצאים בחזית המאבק כבר שנים, מהיוזמים את החלטת הממשלה על פינוי המפעלים המזהמים.
היום ברור לכולם – רק האן יעיף את בז"ן.

מקבוצת בתי הזיקוק לנפט (בז"ן) נמסר בתגובה:

"קבוצת בזן מובילה מדיניות של מעבר אחראי לאנרגיה נקייה וחדשנית, לצד אספקת בטחון אנרגטי ושמירה על המשך אספקת מוצרים חיוניים למשק הישראלי. במסגרת יישום האסטרטגיה שלה, בזן משקיעה בטכנולוגיות פורצות דרך בתחום מימן נקי לתחבורה, מחזור וטיפול בפסולת פלסטיק. קבוצת בזן רתומה למאמץ להפחתת פליטות פחמן והיא מגבשת בימים אלה תכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות הפחמן בכלל שרשרת האספקה שלה. בנוסף, בזן חתמה לאחרונה על הסכם לרכישת חשמל ירוק, במסגרתו כ-50% מצריכת החשמל הממוצעת של בזן החל משנת 2026 יהיה ירוק ויחסוך כ-25 אלף טון פליטות של פחמן דו-חמצני לאוויר בשנה.

במסגרת פעילותה בתחום ה-ESG, בזן הרחיבה את בסיס הדיווח שלה בהתאם לסטנדרטים גלובליים, שיכלול התייחסות להתנהלותה בתחומי הסביבה, אקלים ומים, אנרגיה, אימפקט חברתי וממשל תאגידי. קבוצת בזן תמשיך ליישם מדיניות אחראית, זאת לאחר שהשקיעה כ-2.2 מיליארד שקל מאז הפרטת הקבוצה והפחיתה באמצעות השקעה זו עד 96% מפליטות המזהמים."

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

נגה כרמי
נגה כרמי
נגה כרמי - מנהלת תאגיד החדשות חי פה - חדשות חיפה והסביבה - הודעה בוואטסאפ: 052-2410689 שליחת מייל למערכת: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

3 תגובות

  1. יש לסגור מייד ועכשיו את כל מפעלי הביוב והזוהמה האלה . מדוע עדיין מחכים???

  2. כל התורמים של יונה יהב באתר רישום התורמים – אנשי עסקים מהתעשיות המזהמות זה מחריד!!!
    תורמים כדי שימשיך לשמור את המזהמים ולבטל את פינוי המפרץ..
    כל התורמים של עציוני באתר רישום התורמים – קבלנים וכרישי נדל"ניסטים כולל קבלנים מג'דיידה מכר… ממש חיפאים בלב. 5000-10000 שקל תרמו. מעניין שלעציוני גם תרם עפיפי מנצרת, גם בעלי כבל אקספרס מפעיל הרכבל – מה הוא מתכנן פה שצריך לתרום למועמד בחיפה?

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...