ישראל בסכנת מרי והפיכה • רשמים מהכנס השנתי של האגודה הישראלית למשפט

הנושא שהיה על סדר היום, בכנס שנתי של האגודה הישראלית למשפט וחברה 2 לאפריל 2023, היה "שינוי,משבר או שבר…" על הצורך בהרחבת נקודות המבט, ישראל 2023.

בכנס הועלו נושאים כגון: המבנה החברתי בישראל והחוזה החברתי הישראלי מעורר קונפליקט אצל הממשלה והעם. תופעת ה"ארנק והחרב" שולטת נכון להיום בכיפת הקונפליקט בישראל.

מניסיוני בתחום המשפט, עוד בשנת 2019 התרעתי בפרסום המאמר כי בית המשפט העליון עלול לערער את מעמדו שלו, בכך שהפך למוקד סכסוך חברתי ופוליטי בין קבוצות אוכלוסייה בישראל.(21/12/2019) 

הארנק והחרב

"הארנק":
זה ההייטק שמשמש כקטר הכלכלי עם כארבעים אחוז מהיצוא הישראלי. ולכן מבקשים להיות חלק מההסדר החוקתי שהעלתה הממשלה.

"החרב":
הם מילואימניקים בהתנדבות לצה"ל או בחצי התנדבות.

"הארנק והחרב" זו התעוררות היסטורית בישראל, בניסיון לניסוח חוקים חדשים, תוך שיתוף פעולה בין האופוזיציה לקואליציה לעיצוב "החוזה החברתי".

המהלך הנו מחויב המציאות, מאחר שהניסיון לבצע את כל השינויים במהרה יוביל לטעויות שעלולות לפגוע בדמוקרטיה בישראל. יש להיזהר שהשסע בעם לא יסלים יותר לא ייווצר עקב עמדות אנטי דמוקרטיות פטריוטיות ואף אנרכיזם! 

סכנה של מרד אזרחי

חצי מאוכלוסיית ישראל לא מקבלת את השינויים החוקתיים שהממשלה מעוניינת לחוקק .יש סכנה של מרד אזרחי רציני, שעלול להוביל להפיכה.

לדעתי, רצוי להעמיד את הידע בדבר השינויים המוצעים על ידי האופוזיציה והקואליציה בכנסת, ולהבטיח שהסדרים חוקתיים יהיו ליברליים ודמוקרטיים. אפשרות של השלטון לפעול ללא מגבלות הוא אנטי-דמוקרטי בתופעת "הארנק והחרב" (ההייטק ומילואימניקים).

נשיא המדינה חייב להמליץ על פשרות סבירות לפתרון האג'נדה המשפטית ,שתתרום לשינויים שבאמת נדרשים במערכת המשפט בישראל. הפתרון לא אמור להיות קוסמטי. מערכת המשפט באמת זקוקה לשופטים מכל גווני הקשת, אשר ייצגו את שכבות האוכלוסייה, שיפעלו לפי "מבחן סבירות" (אצל נשיא בית המשפט העליון בדימוס – האדם הסביר הוא ברק) שונה ופסקת התגברות וכדומה, היות ופסקי דין חורצים גורלות אדם.

פרופ' שחר ליפשיץ: "התקנים חשובים, אך אינם חזות הכל"

פרופ' שחר ליפשיץ (דמות בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן) טען בכנס כי יש לבנות מתווה פשרה ובניית הסכמות בתחום הציבורי בעקבות השסע בעם עקב הרצון לרפורמה ממשלתית. 

על רקע רפורמות ההפיכה, קיים אתגר חברתי פילוסופי ומשפטי – להגיע לפתרון.
השאלה היא: איפה המשפט צריך להתערב כמערכת בונה הסכמות?

נשיאת בית המשפט העליון איננה משכנעת בגישתה לשינוי הנדרש במערכת המשפט. חיות דיברה על חוסר תקנים, למשל. זהו פרט טכני שאינו מספיק, כרפורמה במערכת המשפט.

אם כך, יש לחשוב על מה שיש לתקן!
וכאמור יש מה לתקן במערכת המשפט. צודקת הנשיאה חיות בהקשר לתקנים, כאשר מוגשות בישראל כל שנה לפחות 800,000 תביעות חדשות והמשפטים מתארכים עד כדי שנים.

תפיסת המציאות בעיניהם של רוטמן ולוין

יש להגיע לפתרון בתוך מתחם של פשרה דמוקרטית ויש להגדירה.
ח"כ רוטמן, יו"ר ועדת החוקה בכנסת ושר המשפטים לוין, הינם בעלי תפיסות של מציאות עובדתית קשה של מערכת המשפט כיום. פרופ' ליפשיץ טוען כי השתתף במסגרת קבוצה שהציעה פתרונות שנדחו, ומכיוון שכך זה מאפשר לו להיות שותף במחאה נגד הממשלה. 

פרופסור מאוטנר: "הממשלה מורכבת מחמש מפלגות קיצוניות"

פרופסור מאוטנר טוען כי הממשלה מורכבת מחמש מפלגות קיצוניות, חוץ מהליכוד.
לדעתו, ההסכמים הקואליציוניים הם ביטוי הלכתי-דתי וזו בעיה עתידית: בתי הדין יהיו בוררים והמשפט העברי ישלוט בתחום המשפט, מעמדן של הנשים עלול להיפגע, עלולה להתבצע הפרדת לאומים, על רקע אפליה דתית. גם שינוי מעמד שר המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה איננו ברור בשלב זה.

מאוטנר צופה הגדלת תמיכות לתנועת חב"ד, שהיא תנועה מיסיונרית (כהגדרתו) לחיזוק הזהות היהודית למשל, באופן שתגרור למצב פוסט-הגמוני של מלחמות יהודים בעצימות גבוהה. זה אומר שתהיה הגמוניה דתית.

המעמד שניתן לשר האוצר סמוטריץ בשטחים עלול להוביל לאי ציות אזרחי!

לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר (תואר מפקפק למי שלא מבין באמת מהו ביטחון לאומי שעוסק בזירות כמו כלכלה ,בטחון, חברה, מצב פנימי ויחסים בינלאומיים), תהיה זכות וטו במצבים כאלה ואחרים.

ייווצר מצב של השוואת תארים רבניים לאקדמאים, ירידה מקצועית של שרות המדינה והצפת מוסדות מנהל-ציבורי בחרדים. בתחום האזרחי עלולה להסלים אפליית ערבים על ידי צ'ופר למשרתי צבא – להתקבל ללימודי רפואה ומשפטים באוניברסיטאות.
המשמעות: יהיו פחות ערבים בוגרי פקולטות ופחות תקצוב מוסדות בנגב ובגליל.  

אם הכל ימומש, יתקיים שינוי פני המדינה. עלולים להיות תכנים דתיים במדינה ופחות זכויות לסקטורים שונים. 

אי ציות אזרחי במטרה להפר חוק "לא חוקי"

כאמור, ייתכן אי ציות אזרחי במטרה להפר חוק "לא חוקי", לדעת מחצית העם. לתפיסתם של רבים, מותר לעבור להפרת חוק, בתנאי שזו האופציה האחרונה – קו אחרון בהגנה על הדמוקרטיה של מדינת ישראל.

כרגע מתנהל משא ומתן בין הקואליציה והאופוזיציה שמתנהל בבית נשיא המדינה. עדיין לא הגענו למצב של אי-ציות אזרחי כמו, למשל, אי-תשלום מיסים ועוד.

ההסכמים הקואליציוניים יגררו לשינוי משטר!
יש הכשר להמשיך באי ציות אזרחי בגלל ההסכמים הקואליציוניים ולדעת פרופסור מאוטנר זו דרך לאי ציות אזרחי. 
גם אי ציות אזרחי ברמה של 20% זו תופעה מסוכנת ליציבות המדינה!

חשוב לומר כי הכוונה לאי-ציות בגלל הסכמים קואליציוניים ולא בגלל פוליטיקה!
טוען פרופ' מאוטנר.

קשה להחזיר את הגלגל לאחור

לדעתי, יהיה כבר קשה להחזיר את הגלגל לאחור מהיבט השסע בעם. זה יימשך לפחות בשנים הקרובות. הפתרון המרכזי נעוץ בשיטת הבחירות בישראל, אבל זה לא דבר שהולך להשתנות, עקב סירוב מובטח של מפלגות קטנות.

שינוי המערכת המשפטית בישראל, שמשמעותה שינוי של כ-155 חוקים עלולה לגרום למרד והפיכה בעם שסוע, שמוקף במעל 20 מדינות ערביות ותנועות טרור.

גם לאחר 75 שנות קיום של מדינת ישראל ,הביטחון הלאומי שלנו לא ברור מאליו ועל חרבנו אנו חיים. עכשיו, עם כינונה של ממשלה חדשה שנשענת על אידיאולוגיה די-קיצונית, עם כוונה ליישום השינויים המשפטיים בישראל, נוצר מצב שבזירה הפנימית בישראל וכן בזירה החיצונית הבינלאומית – נפגע החוסן הלאומי של מדינתנו, תוך יצירת שסע נוראי ומסוכן בעם.

לסיכום

ללא מתווה פשרה הגיוני במערכת המשפט בישראל- קיימת סכנת מרי והפיכה