באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר גורדון 240624
באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר קריית אתא
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
פרסום בחי פה - רחב - מונפש

הדיפלומטיה כגשר בין תרבותי לעשיית שלום • סאמי יחיא • דעה

השבת השחורה של ה-7 באוקטובר החזירה אותי בזמן לשנת...

מה עלינו לקחת מיום העצמאות? • דעה אבי נחמני

עם מה יוצאים מהימים הלאומיים? "כמו כל אהבה לאח, לא...

עשייה מאהבה ללא תנאי • האגודה למען החייל

מאז ה 10 לאוקטובר האגודה למען החייל באזור חיפה,...

"מיהו פלשתינאי?" • פרק 6 • פלשתינים ונאצים

ימים של טרום מלחמה בינתיים, הייתה כבר מלחמת העולם השנייה...

שביל אינשטיין בחיפה

(חי פה) - ב-6 באוקטובר 2023 יצא טיול ראשון...

"לילד שלי יש כ"כ מעט שמחה בחייו, גם לחגוג יומולדת עם החברים לא הצליח" • שיבושים בהסעות החינוך המיוחד בחיפה

(חי פה) – ילד מחיפה המצוי על הרצף האוטיסטי, נמצא כבר ימים ארוכים בבית. ביניהם היה יום אחד קשה במיוחד, כשמצא את עצמו כשהוא כולו נרגש לקראת הגעת ההסעה שתביא אותו לבית הספר, אז יחגוג את יום הולדתו וישמח יחד עם חבריו ללימודים ועם הצוות האהוב.


"נותר בבית שבור לב"

אביו של הנער סיפר בדמעות כי הבן שלו רצה כל כך כבר להגיע עם עוגת היומולדת שלו ועם כיבוד לחלק לחבריו ללימודים ולצוות, אך למרות כל תוכניותיו והתרגשותו, נותר בביתו, שבור לב ומאוכזב, כיוון שההסעה לא הגיעה לאסוף אותו.

נושא השיבושים במערך ההסעות לתלמידי החינוך המיוחד בחיפה עולה שוב ושוב לסדר היום. הורים מספרים על תחושת חוסר אונים ואי וודאות שמקשה עליהם לייצר שגרה מסודרת עבור ילדיהם – שכל כך זקוקים לה. כך גם אינם יכולים להתפנות לעבודתם בראש שקט, כשבכל רגע הם יודעים שמשהו להשתבש.

היה בביה"ס פעמיים מתחילת השנה

"הבן שלי היה השנה בבית הספר יומיים. רק יומיים. מאז הוא בבית, כי אין הסעות. כואב לי הלב עליו… בכל בוקר המלווה היתה מתקשרת כמה דקות לפני הגעת ההסעה, כדי שארד עם הילד למטה, כי הם מגיעים. מיום ראשון שעבר אין טלפון בבוקר. ההסעה לא מגיעה לקחת את הבן שלי והוא יושב בבית כל היום, עצוב, בודד ומשועמם.

"יצאתי מדעתי מרוב דאגה"

האבא מספר כי ביום השני ללימודים, 02/09/22, יום שישי, הוא ישב בבית וחיכה לילד שישוב הביתה מביה"ס, אך הילד לא הגיע. "יצאתי מדעתי מדאגה. לא הבנתי איפה הילד שלי. ואז התקשרו אליי מבית הספר ואמרו לי שכבר שעתיים הילד לבד עם המלווה, וההסעה לא מגיעה. כל שאר התלמידים בבית הספר כבר הלכו מזמן. הם רצו להשאיר אותו שם, ואני אמרתי בצורה הכי ברורה, שאם משאירים בחור חסר ישע, שאין לו מושג איפה הוא נמצא והולכים, אני מגיש תלונה במשטרה. לא יעלה על הדעת להשאיר כל ילד לבד וללכת, אז להשאיר ילד על הרצף האוטיסטי במצב כזה וללכת? מה הוא אמור בדיוק לעשות?", מזדעק האב.

"הילד נשאר בבית מאוכזב ושבור לב" (אילוסטרציה: חי פה)

"מי שאין לו ילד עם צרכים מיוחדים לא יוכל להבין"

אביו של הנער מספר שהדבר שהכי מכאיב לו, הוא שהבן שלו לא זוכה להרבה רגעי שמחה בחייו, אבל ליום ההולדת שלו הוא חיכה מאוד. "הוא כל כך רצה כבר להביא דברי מתיקה וחטיפים לצוות העובדים ולתלמידים", הוא אומר. "מי שאין לו ילדים עם צרכים מיוחדים לעולם לא יוכל להבין אותי", הוא לא מצליח לעצור את הדמעות ונשבר. "הבן שלי בן 18. כמה רגעים בחיים היו לו שהוא היה שמח ומאושר? כל רגע כזה שאני יכול לייצר בשבילו, הוא קדוש בשבילי. בחור על הספקטרום, עם כדורים, תשאלי אותו באיזו כיתה הוא, לא יהיה לו מושג מה את רוצה מהחיים שלו. אז אם יש אפשרות לשלוח אותו עם עוגה וחיוך על השפתיים, למה להרוס לו את זה? הוא יושב פה בבית, מדוכא, משועמם, לא מבין למה אחותו כן הולכת לבית הספר והוא לא".

"למה אף אחד לא מתקשר לשאול מה עם הבן שלי?"

לטענת האבא, על אף שזה כבר היום השביעי בו אין הסעה ובנו לא הולך לבית הספר, אף אחד לא מתקשר לבדוק מה קורה עם הילד. "אני פשוט לא מבין", הוא אומר בכאב שמועך את הלב, "אני כל החיים שלי נותן את הכול בשביל הילד שלי, ואני רואה שאני לבד בקרב הזה, לאף אחד לא באמת אכפת. איך יכול להיות שבוקר אחרי בוקר הילד לא מגיע לבית הספר ואף אחד אפילו לא מתקשר לשאול מה איתו?"

תגובת העירייה לכתבה תצורף כשתתקבל.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מיכל גרובר
מיכל גרובר
מיכל גרובר | כתבת חינוך • נדל"ן • חברה צרו קשר: 054-4423911 מייל למיכל: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

10 תגובות

  1. אבל אני פשוט לא מצליח להבין איך שבעה ימים בגלל שאין הסעה ההורים נותנים לילד לשבת בבית.
    רכב? עזרה משכן? מונית? נסיעה עם הילד בתחב"צ?

    הילד יושב בבית יום שלם עם עוגה בידיים כי בבוקר לא הגיעה ההסעה?
    זה מקרה חמור מאד, אבל איפה אתם כהורים?
    תגרמו לכך שהילד יגיע לבית הספר באחריותכם ותוך כדי תנהלו את המלחמה הצודקת הזו.
    אני פשוט שובר את הראש על מה שנכתב כאן ולא מצליח להבין אם הבעיה כאן היא ניסוח דמגוגי ומופרז של הכתבת –
    או שמדובר בזוג הורים שלא כשירים להתמודד עם בנם.

  2. האם יש עדכון לגבי המקרה הזה? אשמח לקרוא ומקווה שיש פתרון. לבי עם הילד וההורים.

  3. גם אנחנו "באותה סירה". כל בוקר ממתינים וממתינים וההסעה מאחרת בשעה או לא מגיעה כלל, בלי שום הודעה מוקדמת. אחרי שבוע של חוסר וודאות וחוסר יציבות החלטתי שאסיע את הנער כל יום בכוחות עצמי. זה עולה לי כסף, לוקח המון זמן ע"ח עבודה – אבל לפחות יש לי (ובעיקר לו) שקט נפשי שיגיע לביה"ס, ובזמן. מדובר בילדים שכל דבר כזה מוציא אותם מאיזון, שגם כך לא ממש קיים. פשוט ביזיון לעיריית חיפה על הטיפול בנושא. וכדי שלא יגידו שאני רק "בריונת מקלדת", אז רק אגיד שמאד קשה להשיג את מחלקת ההסעות בטלפון, וכשכבר עונים, המענה הוא אגרסיבי ודוחה והשורה התחתונה לדבריהם היא ש"אין מה לעשות". בושה.

  4. מאד עצוב , אין הרבה שרוצים לעבוד כמלווים : המשכורות נמוכות, יחס של הנהגים לפעמים מזלזל ופוגע ..

  5. כל כך עצוב לקרוא. מקווה שהאחראי למצב הזה יחזור אליכם. תצליחו.

  6. מזעזע.
    איפה כל הפוליטיקאים שנבחרו?
    בע"ה בבחירות הקרובות יתנו את הדין ותוחזר עטרה ליושנה.
    יום הכיפורים מתקרב ושוב כל אחד דואג לתחת שלו ??‍♂️
    נשמה טהורה שזועקת ואף צדיק אינו מתעורר ?

    • חוק חינוך חובה חינם! האנשים האלה כבר מוציאים הרבה מאוד כספים על קידום הבן שלהם, אין לי ספק בכך. החברה שלנו נמדדת מוסרית וערכית על פי הדרך בה אנחנו מתייחסים לאנשים מוגבלים. התגובה שלך פשוט מזעזעת! בושה וחרפה!

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...