"לילד שלי יש כ"כ מעט שמחה בחייו, גם לחגוג יומולדת עם החברים לא הצליח" • שיבושים בהסעות החינוך המיוחד בחיפה

(חי פה) – ילד מחיפה המצוי על הרצף האוטיסטי, נמצא כבר ימים ארוכים בבית. ביניהם היה יום אחד קשה במיוחד, כשמצא את עצמו כשהוא כולו נרגש לקראת הגעת ההסעה שתביא אותו לבית הספר, אז יחגוג את יום הולדתו וישמח יחד עם חבריו ללימודים ועם הצוות האהוב.

"נותר בבית שבור לב"

אביו של הנער סיפר בדמעות כי הבן שלו רצה כל כך כבר להגיע עם עוגת היומולדת שלו ועם כיבוד לחלק לחבריו ללימודים ולצוות, אך למרות כל תוכניותיו והתרגשותו, נותר בביתו, שבור לב ומאוכזב, כיוון שההסעה לא הגיעה לאסוף אותו.

נושא השיבושים במערך ההסעות לתלמידי החינוך המיוחד בחיפה עולה שוב ושוב לסדר היום. הורים מספרים על תחושת חוסר אונים ואי וודאות שמקשה עליהם לייצר שגרה מסודרת עבור ילדיהם – שכל כך זקוקים לה. כך גם אינם יכולים להתפנות לעבודתם בראש שקט, כשבכל רגע הם יודעים שמשהו להשתבש.

היה בביה"ס פעמיים מתחילת השנה

"הבן שלי היה השנה בבית הספר יומיים. רק יומיים. מאז הוא בבית, כי אין הסעות. כואב לי הלב עליו… בכל בוקר המלווה היתה מתקשרת כמה דקות לפני הגעת ההסעה, כדי שארד עם הילד למטה, כי הם מגיעים. מיום ראשון שעבר אין טלפון בבוקר. ההסעה לא מגיעה לקחת את הבן שלי והוא יושב בבית כל היום, עצוב, בודד ומשועמם.

"יצאתי מדעתי מרוב דאגה"

האבא מספר כי ביום השני ללימודים, 02/09/22, יום שישי, הוא ישב בבית וחיכה לילד שישוב הביתה מביה"ס, אך הילד לא הגיע. "יצאתי מדעתי מדאגה. לא הבנתי איפה הילד שלי. ואז התקשרו אליי מבית הספר ואמרו לי שכבר שעתיים הילד לבד עם המלווה, וההסעה לא מגיעה. כל שאר התלמידים בבית הספר כבר הלכו מזמן. הם רצו להשאיר אותו שם, ואני אמרתי בצורה הכי ברורה, שאם משאירים בחור חסר ישע, שאין לו מושג איפה הוא נמצא והולכים, אני מגיש תלונה במשטרה. לא יעלה על הדעת להשאיר כל ילד לבד וללכת, אז להשאיר ילד על הרצף האוטיסטי במצב כזה וללכת? מה הוא אמור בדיוק לעשות?", מזדעק האב.

"מי שאין לו ילד עם צרכים מיוחדים לא יוכל להבין"

אביו של הנער מספר שהדבר שהכי מכאיב לו, הוא שהבן שלו לא זוכה להרבה רגעי שמחה בחייו, אבל ליום ההולדת שלו הוא חיכה מאוד. "הוא כל כך רצה כבר להביא דברי מתיקה וחטיפים לצוות העובדים ולתלמידים", הוא אומר. "מי שאין לו ילדים עם צרכים מיוחדים לעולם לא יוכל להבין אותי", הוא לא מצליח לעצור את הדמעות ונשבר. "הבן שלי בן 18. כמה רגעים בחיים היו לו שהוא היה שמח ומאושר? כל רגע כזה שאני יכול לייצר בשבילו, הוא קדוש בשבילי. בחור על הספקטרום, עם כדורים, תשאלי אותו באיזו כיתה הוא, לא יהיה לו מושג מה את רוצה מהחיים שלו. אז אם יש אפשרות לשלוח אותו עם עוגה וחיוך על השפתיים, למה להרוס לו את זה? הוא יושב פה בבית, מדוכא, משועמם, לא מבין למה אחותו כן הולכת לבית הספר והוא לא".

"למה אף אחד לא מתקשר לשאול מה עם הבן שלי?"

לטענת האבא, על אף שזה כבר היום השביעי בו אין הסעה ובנו לא הולך לבית הספר, אף אחד לא מתקשר לבדוק מה קורה עם הילד. "אני פשוט לא מבין", הוא אומר בכאב שמועך את הלב, "אני כל החיים שלי נותן את הכול בשביל הילד שלי, ואני רואה שאני לבד בקרב הזה, לאף אחד לא באמת אכפת. איך יכול להיות שבוקר אחרי בוקר הילד לא מגיע לבית הספר ואף אחד אפילו לא מתקשר לשאול מה איתו?"

תגובת העירייה לכתבה תצורף כשתתקבל.