(חי פה) – אחרי ארבע שנים בהן שימש האמן החיפאי מילוא שור בתפקיד אוצר הגלריה בבית יד לבנים בחיפה, וזאת בהתנדבות מלאה – הודיע כי הוא עוזב את התפקיד (פורסם ביום ב' 6/9/22).
בשעות הערב באותו היום (ב' 6/9/22) עדכן מילוא כי בעקבות הפרסום בחי פה, מנהלת בית יד לבנים, נטע דוברין, החליטה לקיים את ארבע התערוכות שתוכננו ע"י האוצר מילוא שור. כך שנכון לתקופה הקרובה, תמשיך הגלריה לפעול.
'אי התאמה'
ההחלטה על ההתפטרות התקבלה ע"י שור, לדבריו, בעקבות אי התאמה בין פעילותו כאוצר הגלריה, לבין החלטות הנהלת בית יד לבנים. "ההחלטות שלהם לא אמנותיות אלא פרוצדורליות", אומר שור בשיחה לחי פה. "אמנם לא היה עניין של התערבות אמנותית או משהו מהסוג הזה, פשוט יחסי העבודה לא הסתדרו, על אף שביצעתי את העבודה בהתנדבות".
'היה לי חבל, אז התנדבתי'
בית יד לבנים קיים כ-30 שנה ובמשך השנים הללו הוצגו בו תערוכות רבות. לפני ארבע שנים הפכתי לאוצר של הגלריה, כי שמתי לב שבמשך תקופה של שנה – שנה וחצי לפני כניסתי לתפקיד, לא היה אוצר ולא הוצגו תערוכות במקום, בגלל מה שהבנתי כתהליך פרוצדורלי בעייתי, והיה לי חבל על כך. כאוצר חיפאי כאב לי שהבית הזה ריק והצעתי לשמש כאוצר הגלריה בהתנדבות. כך, בארבע השנים האחרונות אני בתפקיד. בגלריה של הבית הצגתי ארבע תערוכות, שתיים לפני שהייתי בתפקיד ושתיים אחרי שהפכתי לאוצר".
'כל התערוכות נעצרו בפתאומיות'
"בחודש האחרון הוזמנתי לשיחה והסבירו לי בהנהלה שהחליטו לעצור את כל התערוכות בלי שסיפקו לי סיבה מוגדרת או הסבר. מדובר בחמש תערוכות שאני מתכנן, חמש תערוכות שהאומנים כבר עובדים עליהן. אני לא יכול לעצור תערוכה ככה, בצורה פתאומית ובלי שום הסבר, איך אני יכול לבוא ולהגיד פתאום לאומנים שאין תערוכות? היתה אי הבנה, כשאני פרסמתי מידע לגבי התערוכות ברשת החברתית פייסבוק, מבלי שההנהלה קיבלה על כך עדכון, והם כעסו וזימנו אותי לשיחת בירור. אחרי שזומנתי לבירור, ונזכיר שאני עושה את עבודתי בהתנדבות, החלטתי להתפטר.
'אמנים נדרשים לשלם כדי להציג'
בשיחה לחי פה מעלה שור סוגיה חשובה ומעניינת, כשהוא מספר כי אמנים נדרשים לשלם סכום הנע בין 700-750 שקלים לתערוכה, כדי להציגה בחללים ובגלריות עירוניות, דבר שלדבריו "אינו מקובל בעולם שמכבד אמנים ואומנות".
'אי אפשר לבקש מאומן מכובד לשלם כדי להציג'
"בחיפה ישנם שלושה חללים עירוניים לתערוכות: יד לבנים, בית אבא חושי ורפפורט, בכל אחד מהמקומות האלה אומנים צריכים לשלם 700-750 שקלים, בגלל הסיבה הזו לא יכולתי להזמין אמנים שרציתי שיציגו את אומנותם. אני לא יכול לפנות לאמן ידוע ומוכר ולבקש ממנו לשלם כסף כדי להציג את העבודה שלו, בזמן שמזמינים אותו להציג בכל העולם. התשלום הזה לא אפשר לי לקדם את הגלריה מבחינה אמנותית", הוא אומר. "במקומות מכובדים מאוד, בחללים וגלריות, מזמינים אמנים להציג את היצירות שלהם ללא תשלום, אני יודע, למשל, שבראשון לציון אומנים לא משלמים עבור הצגה בתערוכות. זה מנע ממני לקדם את הגלריה ואת האיכות שיצרתי".
מעיריית חיפה נמסר לחי פה בתגובה:
"במרכזים הקהילתיים, כדוגמת בית אבא חושי, קיים מחירון עירוני שעבר אישור מועצה ועל פיו נעשית גביה עבור כל החללים במרכז, בכללן גלריות".
חבל מאד. התערוכות והצגתן היו ממש הנאה אומנותית לכל באי המקום, ונערכו והוצגו בטעם ובהבנה והוסיפו כבוד והערכה למקום.
לכל הפנסיונרים המליונרים: אם אהבתם להציג מצוין תשכרו יחד גלריה.
מילוא שור או אמן אחר יכולים לארגן קבוצת אמנים שתשכור גלריה ויחד יציגו בלי צורך בטובות.
אגב בכל העולם נהוג שבמבני ציבור מזמינים אמנים להציג אבל לא בטוח שאנחנו מדינה מספיק תרבותית בשביל זה.
פעם במבני ציבור הזמינו אמנים לייצר פסלים, ציורי קיר גדולים, עיטורים, ריצופים מיוחדים. היום אין שאר רוח בכלל.
הצגתי בבית יד לבנים בתמיכתו מסורה של מילוא שור.
למרות שלא אהבתי את הצורך בתשלום, לא היססתי, היה חשוב לי להציג בחיפה, עיר הולדותי, אותה אני עדיין מחשיבה כ"שלי"
חבל שמילא עוזב את תפקידו. האם אין דרך חזרה??!
מאד חבל ומכעיס!
בתקופת היותך אוצר היית מאד מחוייב לתפקיד אותו עשית בהתנדבות.
היית מעורב והשקעת מאמצים להביא תערוכות ראויות ואיכיותיות.
המקום פרח ותמיד היה מעניין לבוא ולראות תערוכה אותה אצרת.
הקהל הפוקד את המקום מפסיד מאד עם עזיבתך.
גילוי נאות: גם אני השתתפתי באחת מהתערוכות
הצגתי אצל מילוא כשהיה אוצר הגלריה. מילוא עבורי היה יותר מאוצר. הוא היה מנטור והתקדמותי האמנותית הייתה לא מעט בזכותו. האמנים שהביא לבית יד לבנים היו לטעמי וביקרתי בלא מעט תערוכות שאצר שם.
מצער לשמוע שעזב, בגלל פרוצדורה/אגו של משהו, ההפסד כולו של יד לבנים.
למילוא אני מאחל הצלחה בכל אשר ילך והיכן שלא יאצור אשמח תמיד להציג. לכבוד יחשב לי הדבר.
בחוזה עליו חותם כל משתמש בבית יד לבנים חיפה לצורך שימוש הבית לאירועים שונים וכמובן גם לתערוכות, קיים סעיף שמחייב אותו כלפי צד שלישי כל עוד האירוע מתקיים, סעיף דרקוני שבגללו בוטלה התערוכה של מכללת תילתן שלא היו מוכנים לחתום על חוזה זה.
הפסד של בית 'יד לבנים.
מקווה שהאמנות בחיפה תתאושש לאחר התפטרותי. בכל אופן תודה. אני קורא את דרשותיך בפייס. מזלך שאין עליך מנהלות. תמשיך, חזק חזק ונתחזק.
קיבלתי בצער את התפטרותו של האמן/אוצר מילוא שור שעשה את תפקידו בנאמנות והכלה ובהתנדבות, לי הייתה תערוכת צילומים ב"יד לבנים" שהשקעתי בה הרבה על מנת להציג הגדלות מרשימות, לצערי אחרי מספר ימים פרצה הקורונה והגלריה נסגרה, בכל אותם חודשים מילוא שמר איתי על קשר. תודה מילוא יקר ובהצלחה..
תודה רחל, צלמת טבע מופלאה של עמק יזרעאל.
מיום פתיחת הפעילות בבית בשנת 1990 אמנים שילמו עבור השכרת הגלריה לתערוכה לתקופה של 3 שבועות וניתנה להם אפשרות למכור את יצירותיהם ללא עמלה. התשלום היה עבור הכנת הקוליסות לפי דרישת המציג, מסגרות , אמצעי תליה גם למלל לכל יצירותיהם, תאורה
ועוד לפי בקשת המציג. לא זכור לי במשך 24 שנות ניהול הבית שמישהו סירב להציג בגלל התשלום.
גלריה שמתנהלת כמו גלריה מקצועית יכולה לגבות כסף
לא מרכז קהילתי שלא עושה כלום עבור האמן מלבד מספק קירות.
חנה שביט, תיקון, אין הכנת קוליסות, הקוליסות קיימות. המציג מביא את יצירותיו, הבית לא מכין מסגרות. איש התחזוקה של הבית בעזרת המציג תולה את העבותות בעזרת ברגים. המלל מובא על ידי המציג בהנחיית האוצר. ברגים וחשמל זו ההוצאה היחידה של הבית. אין בקשות של המציג והוצאות נוספות של הבית. הרבה אמנים, בעיקר צעירים שחלקם הוזמנו על ידי לא הציגו בגלל סירובם לשלם 700 ש"ח.
הוצאות שוטפות של הגלריה, חשמל שגם בלי תערוכה חייבים וברגים. אפשר לעשות שימוש חוזר של הברגים אז גם ברגים לא. זה הכול.