באנר חברה כלכלית 100724
באנר גורדון 240624
באנר חזית הים רחב
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא
באנר מוזאוני חיפה 030824
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724

עשייה מאהבה ללא תנאי • האגודה למען החייל

מאז ה 10 לאוקטובר האגודה למען החייל באזור חיפה,...

"היהודי התשיעי" • פרק 2

רומן מתח היסטורי מאת יוסי ברגר תקציר ב-30 באוקטובר 1942 קיבל...

"מיהו פלשתינאי?" • פרק 6 • פלשתינים ונאצים

ימים של טרום מלחמה בינתיים, הייתה כבר מלחמת העולם השנייה...

היכל הספורט רוממה • הבית של הכדורסל בחיפה

היכל הספורט רוממה הוא היכל הספורט העירוני של חיפה,...

היהודי התשיעי • פרק 3

תקציר ב-30 באוקטובר 1942 קיבל מפקד הגסטפו באסטוניה הודעה שבכוונת...

משפחות שכולות, פלסטינאיות ויהודיות, במפגש מעורר מחלוקת בתיכון "אליאנס" בחיפה

היום (יום ראשון, 13/3/22) יתקיים מפגש של פורום משפחות שכולות בבית הספר השש שנתי אליאנס בחיפה. תלמידי שכבת י"א צפויים להיפגש עם משפחות שכולות – פלשתינאיות ויהודיות. אבא לשני תלמידים בבית הספר, האחד לומד בתיכון והשני בחטיבת הביניים, טוען שאין מקום להכניס פורום כזה למרחב בית הספר שכן מדובר בפורום בעל אופי פוליטי. לטענתו, הוא כתב על כך בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית, והקבוצה נחסמה על מנת שלא הוא ולא אחרים יוכלו להגיב.

"איך אפשר להשוות?"

"לא ייתכן שנציגי קבוצה כזו ייכנסו לבית הספר אליאנס", אמר האב לחי פה, "יש שם מצד אחד נציגים של משפחות שכולות שלנו, אבל מהצד השני יש נציגים של משפחות שכולות שהילדים שלהם נהרגו בהתפרעויות או בפיגועים. איפה ההשוואה פה?

"פניתי לעירייה ואמרו לי שהם לא אחראים על מה שקורה בבית הספר. גם במשרד החינוך אמרו לי שמי שאחראי על בית הספר הוא רשת אליאנס. ביקשתי לדבר על מנהלת התיכון, אבל נאמר לי שאני לא יכול לפנות אליה. אני יכול היום לפנות ולבקש פגישה עם אחת ממנהלות בית הספר, אבל המפגש הזה קורה היום. אז מה אני אמור לעשות, להיפגש עם מנהלת בית הספר אחרי שהמפגש הזה יתקיים?".

המחנכות בביה"ס מסרו הודעות עם פרטים לגבי הפורום והסבירו, שבמהלך השבוע שעבר התלמידים ערכו שיחות לקראת המפגש, שכן מדובר במפגש מורכב. בו כאמור יגיעו קרובי משפחה יהודים ופלשתינאים, של אנשים שנרצחו ונהרגו כתוצאה מהסכסוך הישראלי פלשתינאי. המחנכות הוסיפו, שמובן כי מדובר במפגש טעון והוא מיועד לתלמידי שכבת י"א בלבד. מעבר לכך הודיעו כי קבוצות הווטסאפ לתגובות כדי שלא יתפתחו ויכוחים בין ההורים בנושא.

"אני לא מאמין שמפגש כזה מתקיים בלב מערכת החינוך!"

אלי דבי, יו״ר ועדת שיקום ורווחה ביד לבנים ומייסד ארגון אחים שכולים "לנצח אחי" שאיבד את אחיו ומאז פועל על מנת שהאחים השכולים יוכרו גם הם לצד ההורים השכולים, היה מזועזע לשמוע על המפגש הצפוי.

אלי דבי ברחבת ביה"ס אליאנס – מחאה נגד פורופ המשפחות השכולות (אלבום פרטי)

דבי אמר לחי פה: ״אני מתכוון לפנות לשרת החינוך ד״ר יפעת שאשא ביטון ולעדכן אותה לגבי המפגש. אני לא מאמין שמפגש כזה יכול להתקיים. אני אפנה באופן מיידי להנהלת בית הספר אליאנס ולארגון יד לבנים. לא ייתכן להשוות את הכאב שלנו על מותם של חללי צה״ל ומה שמרגישים הורים של פלשתינאים, שבחלק מהמקרים יצאו כדי לפגע. אני שכלתי דוד ואח על תקומת המדינה, גייסתי 2 חיילים לקרבי כדי שנמשיך להתקיים בבטחה. אני פועל ללא לאות במערכת החינוך למען גיוס לקרבי ופתאום מגיעים קבוצה שנכנסת לתוך לב מערכת החינוך כדי להסית נגד. לא אשתוק על הסוגיה גם אם נצטרך לצאת להפגין".

יוסי צור, אב שכול, שאיבד את בנו אסף בפיגוע בקו 37 בחיפה ב-2003, אמר:
"המפגש של תלמידים צעירים משכבת י"א עם ארגון פורום משפחות שכולות ישראליות פלסטיניות יוצר הקבלה מסוכנת בין הטרור הפלסטיני התוקפני והמלחמה להגנת ישראל ואזרחיה מפני הטרור הנ"ל. המפגש יוצר לכאורה שוויון כאשר בעצם בפורום יש הטיה ורוב מוחלט של ישראלים ומיעוט של פלסטינים שחברים בו. המראית עין של המפגש פוגעת בתלמידים שאין ביכולתם לקבל את כל העובדות.

יוסי צור, אביו של אסף ז"ל (אלבום פרטי)

"ביזוי אלה שנפלו"

"אין שום מקום להשוות בין מי שנרצח על ידי מחבלים שכל מטרתם הרג ורצח והשמדת ישראל עם מי שנהרגו במסגרת המלחמה בטרור בין אן בשוגג או כי עמדו כמגן אנושי לפני המחבלים, פרקטיקה ידועה היטב ומתועדת של ילדים שמוצבים לפני הפגנות או בין מחבלים אשר יורים על כוחות צה"ל.

הצגת הדברים כשכולים מול שכולים עושה חטא ומבזה את זכר כל אלה שנפלו חלל ממעשי טרור רצחניים ואשר אנחנו זוכרים אותם ביום הזיכרון.

דרשנו כבר לפני שנים שיצא חוזר מנכ"ל של משרד החינוך שכופה איזון שלא יאפשר הכנסת ארגונים שמאלנים קיצונים דוגמת פורום המשפחות ללא ייצוג של הצד השני שיספר את סיפורו. בהצגה של הפורום כישראלי פלסטיני יש הטעיה מכוונות שכאילו הפגש מאוזן ויש בו שני צדדים כשלמעשה זה מוטה ומציג רק צד אחד של הסכסוך".

"גם אם משרד החינוך בחר לשתוק בנושא היינו מצפים ממורי ומנהלי בית הספר לעשות צדק עם התלמידים שלהם ולאפשר מפגש הוגן שמוצגים בו כל הצדדים. הם חייבים את זה לתלמידים כדי שיקבלו תמונה מלאה ולא מוטית של המצב.

כמו בבתי ספר אחרים, על ההורים והתלמידים לעמוד מול ההנהלה ולהבהיר עי מפגש כזה לא יכול להתקיים והתלמידים לא יכנסו אליו כדי להיות "צאן מובל לטבח" ההסברתי והפוליטי המעוות.

בסופו של דבר מטרת המפגש פוליטית ולפורום המשפחות יש אג'נדה, בכדי לקיים מפגש פוליטי לא צריך משפחות שכולות כלשהן, יש מספיק אנשים במדינה שאפשר להביא לייצג ימין ושמאל ולתת סקירה הרבה יותר מקצועית של המצב מאשר משפחות שכולות".

שי גליק מנכ"ל "בצלמו" מסר לחי פה:
"רק החודש קבעה ועדת החינוך של הכנסת שיוקפאו כל התכניות הללו בדגש על ארגון זה, עד לבירור מחדש של התוכנית. מצער ומקומם שדבר זה ממשיך להתקיים. אין מקום לארגון שמביע הבנה לטרור או משווה בין חיילי צה"ל למחבלים. הדבר עוד יותר הזוי שבית הספר מביא צד אחד בלבד בלי להשמיע את שני הצדדים. ככל שבית הספר לא יזמין את ארגון "בצלמו" או ארגון דומה באופן מידי, אגיש תלונה אישית נגד הנהלת בית הספר שמסרבת להישמע להוראת חוזר מנכ"ל משרד החינוך המחייב תמיד השמעת שני צדדים".

שי שמאי גליק (צילום: אלבום אישי)
שי גליק מנכ"ל "בצלמו" (צילום: אלבום אישי)

תגובת משרד החינוך במחוז חיפה:
"תכנית "פורום המשפחות השכולות" נמצאת במאגר התוכניות המאושרות על ידי משרד החינוך. הנהלת בית הספר והצוות החינוכי קיימו עם התלמידים מפגשי הכנה לקראת השיח שיתקיים עם הפורום. את המפגש מלווים הנהלת השש שנתי, הרכזת החברתית והמחנכים. לצד מפגש זה, בית הספר מקיים מפגשים רבים ונוספים עם מגוון רחב של אישים המייצגים את קשת העמדות של החברה הישראלית".


צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מיכל גרובר
מיכל גרובר
מיכל גרובר | כתבת חינוך • נדל"ן • חברה צרו קשר: 054-4423911 מייל למיכל: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

10 תגובות

  1. אני ממש לא מתפלא שהעירייה של היו תחתקתיש הכל נוטה שמאלה
    היא ידועה בדעותיה
    והשמאלנים.. אבל איפוא כל ממשלת הימין וכל המועצה שנ יש להם נטיה לשמאל
    לא יצאו נגדה
    ועוד יותר מזה נתנ לה ללכת כ י כל מעומודיה נ זמרים.
    העיר חיפה עברו פרעות מאז לפני הקמת המדינה למה לאף אחד לא העלה שמות שלהם כל גיבורנו חייבים שיזכרו. כי שנים חולפים מי יזכור
    כי אנחנו פה בזכותם !!!

  2. צריך הרבה אומץ בשביל לראות כאב של מישהו אחר. יפה עשו באליאנס שהביאו אנשים כאובים משני הצדדים. אין פה פוליטיקה. כאב על בן או אח שנפל אינו יודע גבולות גאוגרפיים, שפות או דתות.

  3. בושה וביזיון הנדסת התודעה שעושים בחסות משרד החינוך לתלמידי תיכון תמימים. לאיזו שפל מדרגה עוד יגיעו? כבר מגייסים תרומות מזון בבתי הספר למשפחות מחבלים וכספי מדינה שהולכים לאירגונים תומכי טרור. אין דין ואין דיין במידה הזו??

  4. חוצפה גדולה מה שעשו משפחות שכולים
    . מי שלא חווה את פרעות תרצ"ו. לכ לבית הקברות הישן תראו משפחות רבים שנרצחו על ידי שכניהם הערבים. אני קווית שהנרי שכננו אולי קלטו שכאן מדינת היהודים לא נוותר נמות עבורה
    כי אין לנו ארץ אחרת כמה מתו נורא. ומה עם פרעות בערים מוערביות וחיפה היתה אחד מהם
    אני אחרי ראיתי הזדעזעתי הם הרסו חנויות ומבני סמל היהודים. . למה עדו זאת . מה קרה.? אני אומר לכם. הם התחילו להאמין שה הולכים לזכ ת החזרה כל הערים שהם אומרים היו שלהם. כך בעכו,יפו,חיפה, רמלה. בכולם איך קרה שכולם מאותו יום היו פרעות שחוו היהודים לפני הקמת המדינה. למה הם פגעו בכל היהודים. שרפו מכוניות של היהודים. בבית הספר היה נורא. וכעת מה עשו הורים שכולים נאיבי הלכו ביחד עם כמה משפחות שכולות. . נורא להפגש ביחד ולבוא לאליאנס. הערבים לא סתם הלכו ביחד לבית הספר . ערבי במכווןעשו זאת כי רצו שילדיהם ילמדו האליאנס בית הספר ברמה. . כי היו כל מיני קולות שלא רצו שיבואו מכפרים לבוא ללמוד האליאנס. אז עדו הכל רק ללמוד בבית הספר הזה. יהודים מטומטם ים לא זוכרים כלום על הרציחות וכל התפרעויות שלהם. חק את כל ה שעברנו. אני לא סולחת להם. ההיפך ה היום מא יני שהמדינה בדרך להיות מדינה לכל אזרחיה ומשם למדינת פלסתין. תקראו פה ושם כתבות עליהם ןתראו שהם לא ושכחוולר מוותרים. והם לא מרגישים חלק מדינה מ שייכות
    הם נ תנים למ להרדם בעמידה ודו, יהיו פרעות אני ממשפחת שעות סבתי נרצחה בפרעות חיפה נרצחה על ידי שכנה הגר לידה. על סתם כי בא לו.

    ברמלה ניבו

  5. נתתם פה בימה נרחבת ביותר למתנגדים – מי אמר 'עתונות מוטה' ולא קיבל? הויכוחים על עניין הפורום המשותף למשפחות שכולות מועלה בהזדמנויות רבות ובעיקר ערב יום הזכרון, כמו כל ויכוח חי, ער וכואב, ראוי להכירו לחיילים.ות והאזרחים.יות של העתיד ולא לכסות את עיניהם ואוזניהם בבעתה, לימוד מוטה וסלקטיבי של מציאות חייהם תגביר את הלאומנות העיוורת והראיה החד צדדית אז בשביל מה ללמוד אזרחות ועבור מה להעמיק בלימודי הדמוקרטיה?
    שאלה למתלהמים: הצעיר האוטיסט שנורה למוות על ידי חייל שהתעלם מתחנוני מורתו שניסתה להסביר שמדובר במוגבל, גם הוא טרוריסט שנהרג תוך פעילות טירוריסטית, היעלה בדעתכם שיש הרוגים רבים חפים מפשע שאנו אחראים למותם? תיצלנה אוזניים…

  6. אני היום מתבייש. שלמדתי בבית הספר הזה. ואחד התלמידים שלכם בן כיתתי גיא כפרי נרצח בדם קר על ידי מחבל בחיפה על היותו יהודי!!!!

  7. גם לי התברר שבית ספר כרמל זבולון החליטו להביא את הפורום הזה ולחייב את התלמידים, הם חטפו ממני מכתב שמודיע להם שהבת שלי לא תכנס לביזיון הזה. כוחות השוק עשו את שלהם והם נאלצו להתקשר לתלמידים שיגיעו אחרי שבתי וחבריה דאגו לזה.

  8. בושה וחרפה לאן הגענו, שילכו לבתי ספר ביו"ש אצל הערבים ויתנו שם הרצאות ולא שטיפות מוח לילדנו לפני צבא לרפות את בטחונם בצדקת הדרך ובכך לסכן את חייהם

  9. לא מתפקידה של מערכת החינוך ולא חשוב באיזה בית ספר לקיים מפגשים שכאלו. השכול הוא אכן שכול אבל יש להבדיל בין הקורבנות לבין המפגעים.
    בושה לבית הספר…….

  10. כבוגר בית הספר, אני מתבייש שמקיימים מפגשים מהסוג הזה.
    אי אפשר לעשות השוואה בינינו לבין הצד השני.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...