אז מה היה לנו…?
מצב החיפאיות בליגה עד כה ולקראת חזרת המשחקים בשבת הקרובה, 27/11/21.
ואם במכבי והפועל חיפה עסקינן, הן יחזרו לליגה ביום ראשון (28/11) במפגש מול הפועל ומכבי ת"א.
הכדורגל הישראלי נמצא עמוק בפגרה שנועדה לתת את הזמן לנבחרת ישראל, שכרגיל וכצפוי, לא הצליחה במשימות שלה ותמשיך לחכות לטורניר הבא. אז למה לא משחקים עכשיו?
כי יש פגרת שזרוע, טיפוח וטיפול הדשא במגרשי הכדורגל, מעין ספא טיפולי שנועד לעשות שדרוג למשטח הירוק.
ניקח את ההפוגה הזאת ונסכם מה מכבי והפועל עברו עד כה, כשמאחוריהן 9 מחזורי ליגה בסיומם הן ניצבות במקום השני והשלישי עם 17 נקודות.
מכבי חיפה:
את העונה התחילו הירוקים עם תואר "האלופה". תואר מחייב שלא נותן הנחות ומעלה את רף הציפיות גם מצד הקבוצה עצמה ובטח מצד הקהל. מכבי חיפה חזרה לשחק אחרי הפסקה קצרה במיוחד מסיום הליגה, בשל הצורך להתכונן למשחקיה במוקדמות הליגה האירופית. הסגל נבנה בצורה מהירה, דבר שלא היה אופייני בשנים עברו. בדיעבד, אנחנו מבינים שהסגל לא הושלם כראוי: חוסר מובהק בחלוץ שייכנס לנעלי מכונת השערים רוקאביצה וחוסר במגן ימני שיהווה תחליף ראוי למאבוקה, שאומנם לא היה עילוי גדול, אך היה יציב. מה שיש כיום לחיפה זה רק את ראיין סטריין שנפצע בתדירות גבוהה ולא מוסברת.
הירוקים לא הצליחו להעפיל לשלב הבתים ונשרו לקונפרנס ליג, דבר שגרם לעומס כבד על שחקני האלופה וכחלק מזה – פציעות בלתי נגמרות. לגבי היכולת, ניתן לומר בצורה ברורה שהיא בינונית ומטה. האם זה העומס? הפציעות? חוסר בחלוץ? הכל נכון… אבל כשאת אלופה זה לא מעניין. דורשים תוצאות!
2 הפסדים ב-9 משחקים זה יותר מדי. מזלה של חיפה הוא שמי שמובילה את הטבלה בפער של 2 נקודות היא הפועל באר שבע האנמית, המשעממת והלא מאוזנת.
אחרי הפגרה יש רצף משחקים שהינם צומת קריטי להמשך העונה:
אוניון ברלין – ניצחון ישאיר סיכוי העפלה לשלב הבא בקונפרנס ליג.
הפועל תל אביב והפועל חיפה
ניצחונות בשני המשחקים הללו יתנו בטחון שיא, יוקרה בעיר והתבססות בצמרת הגבוהה. איך שאני רואה זאת, חיפה תשתפר בהמשך הליגה וגם תכבוש אותה, אך היא חייבת לעשות זאת בצניעות ולא בהתנשאות. אמירה ששמעתי מלא מעט אנשים היא שחיפה נתנה פור לליגה… הרי זה ניתוק מהמציאות והתעלמות מהאמת.
עבודה קשה, חזרת הפצועים וחזרה לרעב בליגה – זה המתכון המצליח.
דו"ח פצועים:
נטע לביא וראיין סטריין נמצאים בשיקום.
כל שאר הפצועים יהיו כשירים לחזרת הליגה.
הפועל חיפה:
אין ספק שפתיחת עונה כזאת היא חלום שאפילו האוהד השרוף ביותר של האדומים פחד לחלום והתעורר עם זיעה קרה אחריו. אלישע לוי בנה קבוצה בריאה ומאוזנת שמשחקת יעיל, תכליתי ובעיקר לא פחדני. הפועל חיפה מגיעה לכל משחקיה עם רעל בעיניים ולא משנה מי היא היריבה.
חייבים לומר זאת: הפועל עדיין לא פגשה את מכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל ב"ש. אחרי שסידרת המשחקים הזאת תשוחק, יהיה ניתן לקבוע האם היא קבוצת צמרת קבועה או זמנית.
אין ספק שמעל כולם בולט אלון תורג'מן שלא מפסיק להבקיע ומוכיח שמדובר בחלוץ לגיטימי ואף יותר בליגה שלנו. אלישע לוי יצר איזון בין משחק ההגנה, קישור והתקפה תוך שילוב בין שחקנים ותיקים וצעירים. אותי זה לא מפתיע.
נזכיר לכל מי שהספיק לשכוח שמדובר על מאמן ותיק ובכיר בישראל, מ"בית שאן סרט מלחמה", אליפויות במכבי חיפה ועד אימון נבחרת ישראל.
היחסים בינו לבין יואב כץ הם הדבר המתבקש. האחד (כץ) שולף מפיו מרגליות, והשני (לוי) שקול ושליו.
לאחר הפגרה האדומים יהיו חייבים להמשיך להוכיח לליגה ובעיקר לעצמם שהם נמצאים איפה שהם נמצאים בזכות עצמם ולא בגלל חולשתה של הליגה.
דו"ח פציעות:
תורג'מן סובל מקרע חלקי וייעדר כחודש וחצי- מכה קשה מאד.
פה, שותפו לחוד אוז'ובלט יהיה חייב לקחת את המושכות ולמלא את החסר.
נס זמיר שנפצע לפני כשמונה חודשים חוזר אוטוטו לסגל וזה חיזוק עצום עבור האדומים.
אגב, המילה פציעה היא שם נרדף להפועל חיפה מתחילת העונה:
זמיר, טאהט, אראל, טאפוקו, טורה, מלול ועכשיו תורג'מן היא הרשימה שמסבירה מדוע.
לסיכום:
אפשר להתלונן, ללרלר, לצחוק ולהסתבלט, אבל כאשר יש פגרה מבינים עד כמה היא חסרה.
ליגת העל בכדורגל הישראלי: מחכים לשובך…