מלתעות קטנות ונשכניות • דגים נושכים בחופי חיפה

למה בכלל דגים נושכים?

ייתכן שהשאלה מיותרת, שהרי זוהי כל תכליתן של השיניים: לנגוס, לחתוך, ללעוס, להגן, לנשוך, לתקוף… אז למה אני מעלה את השאלה דווקא עכשיו?

התשובה נעוצה בתופעה שקיימת בחופי ישראל, בהם גם חופי חיפה, כבר מספר שנים. על פי מספר הדיווחים, החופים המככבים בריבוי נשיכות דגים, הם חוף מרידיאן וחוף בת גלים בחיפה, ואם נרחיק קצת, אז גם בחוף בחדרה, חוף אולגה ובחוף גדור' נרשמו מקרים רבים יחסית, בהם ננשכו רוחצים ע"י דגים.

תופעת נשכנות הדגים בים מרתיעה רבים מהמתרחצים, עד כי יהיו כאלה שימנעו מכך בכלל, והאמינו לי שנתקלתי לא פעם גם באלה שכדי להגן על רגליהם מפני נשיכות, ייכנסו לים, בשלהי הקיץ, כשהם מכוסים בטרנינג או גרביים, או שניהם.

חלקכם אולי מכירים את הדגים הנשכנים מהטרנד העולמי שהיה נהוג גם בארץ בזמנו, סוג של פדיקור של הטבע, בו מכניסים ה"פציינטים" את רגליהם לאקווריום מלא בדגים נשכניים, המסירים את העור הקשה מעל כפות הרגליים, כפדיקוריסטים חרוצים.

רבים גם נתקלו בתופעת הנשיכות ברגליים כששחו באגני המים המתוקים, כדוגמת הסחנה, לעיתים גם בכינרת, אך במקרים האלה מדובר בדגי שונים – דגי מים מתוקים, שינשכו כאשר הם מעוניינים להיזון מהעור הקשה שעל רגליכם או כשהם מרגישים מאוימים ונדרשים מבחינתם להגן על הטריטוריות שלהם. אם תנסו פעם (אבל אל תנסו!) להושיט ידכם לבור הטלה של מושט (אמנון), סביר מאוד להניח שתחטפו נשיכה. דגים אלה ברוב המוחלט של המקרים, תוקפים רק כשהם חשים צורך להגן על הצאצאים שלהם.

דגי המים המלוחים לעומתם, כל מטרתם בנשיכות היא להיזון מעור מת, פצעים, שריטות יבשות ואורגניזמים נוספים, במקרה זה מדובר בדגי הספרוס (סרגוסים).

במקומות שונים בעולם ישנם דיווחים גם על דגי שפמנון שתקפו בני אדם. בגרמניה, ספרד ואפילו בהודו ובתאילנד, כששני הדגים הידועים לשמצה והאסורים ליבוא למדינת ישראל, הם הפיראנה (להבדיל מהפאקו, שהוא גם מין של פיראנה, אבל צמחוני), והשני – ראש-נחש-תאילנדי, שגם אותו אסור לייבא לישראל בשל מסוכנתו למינים המקומיים. ראש-נחש-תאילנדי נחשב לדג תוקפני.

בישראל אין מדובר בדגים כאלה, המתרחצים בישראל מדווחים כמעט מידי שנה על נשיכות מטרידות ברגליהם, שלעיתים עלולות אף להתפתח לכדי זיהום המחייב טיפול באנטיביוטיקה. מצב בלתי נעים בהחלט הוא כאשר מקום הנשיכה הוא בווריד בולט ברגל או בפצע קיים שטרם הגליד.

חשוב להדגיש כי אין מדובר בדגים "צמאי דם" אלא בדגי סרגוס כתפי וסרגוס משורטט, שכל רצונם הוא פשוט לאכול, והעובדה היא שכמות המתרחצים הרבה מאפשרת להם ליהנות מארוחת מזנון "אכול כפי יכולתך", כשבתפריט – עור יבש וגלדי פצעים של מתרחצים ושחיינים תמימים.

כשהדגים הללו עוד קטנים, נשיכותיהם, בהתאם, קטנות ופשוט מציקות, אך בדר"כ לא יכאיבו במיוחד. אך כאשר הדגים הללו גדולים… זה כבר סיפור אחר לגמרי. ניתן לראות בצילום דג סרגוס ושיניו החותכות והטוחנות – לחטוף נשיכה מלסת כזו, זה בהחלט לא נעים, על אחת כמה וכמה אם זה בווריד או בדליות ברגליים…

מקרים אלה אינם שכיחים, אך כאמור, אם נגרמת פציעה משמעותית יותר, עלול להיווצר זיהום, אמנם כבכל פצע אחר, אך כאן מתווספת העובדה כי דגים אלה ניזונים, בין היתר, מגופות דגים אחרים, הם נוטלים את מזונם גם מקרקעית הים, כך שפיהם הוא פלורה פורה לחיידקים שונים.

ישנם גם דיווחים על דגים שנושכים אנשים שסתם כך, יושבים להם בנחת במים רדודים מאוד, בבריכות גידוד, בסמוך לים, אך הנשיכות הללו, ככל הנראה, מגיעות מצדו של הקרנון החי במים אלה וחווה חדירה לטריטוריה שלו, דבר שלא חביב עליו בעליל.

לפני מספר שנים, בעונת הסתיו, התקבלו דיווחים על מקרים שהתרחשו בחוף ימה של ת"א, בהם ננשכו מתרחצים מדגים אחרים, בעלי שיניים גדולות יותר, כשהתיאור שניתן הזכיר דג גומבר, אך כל עוד אין בידיי הוכחה שאכן מדובר בדגים הללו, אי אפשר להצביע על דג זה או אחר, אלא רק לשער.

בתמונה אפשר לראות על רגלה של אישה, סימני נשיכה די רציניים מדג כלשהו, אותו לא ראתה, אך בהחלט חשה בשתי נשיכות עוצמתיות ואף נזקקה לטיפול אנטיביוטי חזק לאחר מכן.

אם ניכנס לעוד קצת סיפורי נשיכות, זה אך מתבקש לפנות אל דייגים בצלילה חופשית, הנוהגים לעיתים לקשור דגים שצדו מסביב למותניהם בעזרת חגורה, מעשה מיותר ואף בלתי מומלץ לחלוטין, ומיד תבינו למה. לא פעם קורה שדגים אחרים חושקים בדגים הפגועים ובאים לנגוס בהם. רק לפני מספר שנים היה מקרה בעכו, ב-אל מנאר, הוא אי הזבובים, כשבחור צלל צלילה חופשית כשלמותניו קשורים דגים, כשלפתע הגיעה להקה קטנה של דגי נפוחית, ועוד לפני שהבין מה קורה, נגסו הדגים בירכו, כך שנפער בה חלל של ממש.

מקרה נוסף קרה לפני כ-15 שנה, כשצולל שתפס דג נצרן אפור (חזיר ים) תלה אותו על מותניו, כשהדג, שהיה עוד חי, חיכך את עצמות לועו ובכך השמיע מעין קרקורים הדומים לקרקורי צפרדע. קולות אלה הם אותות מצוקה… תוך דקות ספורות הגיחה לכיוונו של הצולל להקת דגים נשכניים… הנשיכות היו כה רבות, עד כי הוא נאלץ להגיע לחדר המיון על מנת שיתפרו את הפצעים הרבים שחטף בכל חלקי גופו. אלה, כמובן רק שניים מתוך סיפורים רבים של מקרי נשיכות כאלה.

אני מודע לכך שהסיפורים הללו נשמעים מפחידים למדי, אך הם, כפי שציינתי, אינם שכיחים, ודאי אם אינכם נוטים להתקשט בדגים להנאתכם. מדובר, שוב אומר, בתחרות של הדגים על מזון, שמירה על טריטוריות וכיו"ב.

במסגרת עבודתי אני אוסף עדויות של מקרים שונים כגון אלה, ואת חלקם אני מביא כאן אליכם, רק כדי שתהיו מודעים לתופעה, ואם במקרה תתקלו בה, תדעו במה מדובר וכיצד לנהוג, אך בשום אופן אין בכך סיבה שלא להיכנס לים הנפלא שלנו וליהנות ממנו.

שבת נפלאה ורגועה וחג שמח!