כשלי התכנון של ועדות התכנון והממשלה זכו לביקורת נוקבת בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון – תהיה לכך השלכה ישירה על תוכניות והמלצות לבנייה במפרץ חיפה!
בישיבות הוועדה המחוזית שהתקיימו ב-2018 ו-2020, למתן אישורי ההקמה לנמל המפרץ ושטחי עורף הנמל, רבים מאתנו התריעו כי לא נלקחו בחשבון ההשלכות הסביבתיות החמורות שכוללות הן זיהום על כל צורותיו והן תוספת מאיימת של ריכוזי חומרים מסוכנים, מעבר למה שכבר קיים, שהנמל החדש יביא עימו לאזור הכי מאוים במדינת ישראל, הן בתרחישי מלחמה ופח"ע והן בתרחישי אסון טבע, שיכול להתרגש עלינו כל רגע, חלילה.
| הנושא הסביבתי והבטיחותי מול האינטרסים הכלכליים של היזמים
בוועדות התכנון בחיפה נאלצנו להתרגל, שוב ושוב, לראות כיצד הנושא הסביבתי והבטיחותי נדחק לתחתית רשימת העדיפויות, לעומת האינטרסים הכלכליים של יזמים ושל המדינה שמיישרת קו עימם.
היזמים יודעים שמולם עומדת ראש עיר חלשה וחסרת ניסיון בחיפה.
שטחים מוניציפליים ששייכים ברובם לעיר חיפה, הופקעו דה פקטו מחיפה, והממשלה עושה בהם כחפצה: אם מדובר בשטחי הנמלים ועורף הנמלים, אם מדובר במסילת הרכבת ואמצעי התחבורה, אם מדובר בסלילת דרכים ואף הקמת גשרים מעל ובתוך נחל הקישון, אם מדובר בהזרמת דלקים מזהמים למפרץ ואם מדובר במאגרי חומרים מסוכנים חדשים שכבר אושרו ועוד מתוכננים להתווסף למפרץ!
| סגירת מפעלים כתנאי למימוש תכנית רמ"י
היו רבים, ואני מודה שלא הייתי אחד מהם, שתלו תקוות רבות בתוכנית "מפרץ החדשנות" שהובילה רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) כאשר הייתה בשליטתו של השר משה כחלון. כבר אז טענתי שלא זו הדרך להגשים חזון כזה וכי יש צורך להתחיל, לפני הכל, עם החלטת ממשלה מחייבת, הקובעת לוחות זמנים לסגירת המפעלים והמתקנים המזהמים והמסוכנים במפרץ. כחלון ידע שאין לו סיכוי להעביר החלטה כזו וניסה בדרך מתחכמת להריץ תוכנית שצומחת מלמטה, בתקווה שלחץ ציבורי יגרום לה לעבור בסוף בממשלה.
| בממשלת נתניהו לא יסגרו את תעשיית הדלקים
על אף שבירכתי על החזון שתמיד תמכנו והובלנו אליו, להבראת מפרץ חיפה, הייתי מאד סקפטי שמהלך כזה של גוף כמו רמ"י יצלח, ביודעי היטב שעם הנפשות הפועלות בממשלת נתניהו אין לכך סיכוי רב. לצערי לא התבדיתי. הוקמה ועדת מנכ"לים שכצפוי, הציפה את כל המחלוקות בין משרדי הממשלה.
המשרד להגנת הסביבה שהיה תמיד חלש, ובמיוחד בממשלת נתניהו וכן יו"ר הוועדה פרופ' אבי שמחון – יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ואף נציגו של ראש הממשלה החליפי בני גנץ, לא הצליחו להשיג שום החלטה קונקרטית עם לו"ז מוגדר והסתפקו רק באמירות הצהרתיות, שלא תורגמו להחלטה תכליתית מחייבת ומהירה של הממשלה לסגור את המפעלים והמתקנים הבעייתיים במפרץ עם לו"ז מוגדר לפני 2030.
| זיהום קרקע מחריד וסביבה עתירת סיכונים
בנוסף לבעיה השלטונית הזו, הבינו מספר מומחים בלתי תלויים, כבר בשלב בו פורסמו הרעיונות להבראת המפרץ, כי לתוכנית של רמ"י ושל המועצה הלאומית לכלכלה לממן את פינוי המפעלים והמתקנים ע"י שיווק הקרקעות לצורכי מגורים, מסחר ותיירות, יש השלכות סביבתיות מאד קשות.
מדובר לא רק בזיהום הקרקע המחריד שנוצר וגבר לאורך עשרות שנים מאז הקמת המתחמים הללו ובעיקר במתחם בז"ן וחוות מיכלי תש"ן, אלא גם לנוכח קיום תשתיות לאומיות עתירות סיכונים בקרבת שכונות המגורים ושטחי המסחר שוועדת המנכ"לים ממליצה להקים ליד אותם מתקני ענק.
| חומרים מסוכנים ליד שכונות מגורים
כיום מוקמות עוד תשתיות, ואחרות מתוכננות לקום בצד תשתיות ותיקות שאיש לא מתכוון להעלים מפה. מדובר בעיקר בנמל המפרץ, נמל הדלקים, שטחי עורף הנמל, מסוף הכימיקלים החדש ומכלי אחסון דלקים (תזקיקים) וגפ"מ, שדה התעופה הקיים, כולל הארכת מסלול ההמראה שמתוכננת ועוד ריכוזי חומרים מסוכנים וצנרת דלקים, כולם במרחק קצר מהשכונות, מרכזי המסחר והפנאי שהומלצו ע"י הוועדה (ר' מפה וצילום הדמיה מתוך דו"ח ועדת המנכ"לים).
| נדרש טווח בטיחות בין מגורים לחומרים מסוכנים
על פי חוות דעת מומחים לחומרים מסוכנים שעימם התייעץ צוות המומחים למניעת אסונות במפרץ חיפה, אותו אני מרכז, נאמר כי:
"הקמת 'רצפטורים ציבוריים' כגון מגורים מסחר ופנאי במרחק נמוך מ- 2 ק"מ ממתקני תשתית מסוכנים כגון – נמל מכולות, נמל דלקים, מסוף כימיקלים, מכלי אחסון דלקים וחומ"ס, או שדה תעופה, אינה קבילה!"
לפיכך, נדרש מרחק הפרדה גדול יותר לצורך מתן אישור הקמה, למשל בין כל שכונת מגורים כזו לבין המתקנים הנ"ל.
| פסק דין תקדימי קובע טווחי בטיחות בין מגורים לבין חומרים מסוכנים
פסק הדין שקיבל בית המשפט העליון השבוע, בעקבות הערר שהגישו ארגונים שונים נגד הקמת שכונת אפולוניה בהרצליה על קרקעות מפעל תע"ש הספוגות במתכות כבדות וכנראה גם בחומרי נפץ, מחייבת מעתה את רשויות התכנון להפסיק עם הנוהג הפסול ששם את שיקולי איכות הסביבה והבטיחות בתחתית רשימת השיקולים של גופי התכנון.
התרגילים בהם נקטו פעמים רבות ועדות התכנון על מנת להעביר את הדיון בהתנגדויות הציבור הנובעות משיקולים סביבתיים ובטיחותיים לשלב הסופי של הביצוע, בו אין לציבור כל יכולת חוקית להשפיע, זכו לביקורת קשה מצד הרכב של שבעה שופטי בית המשפט העליון אשר קבעו חד משמעית כי מעתה יש לדון בשאלות סביבתיות עוד בשלב קדם התכנון ולא רק בשלב הביצוע בו הציבור מנוטרל ולא יכול להגיב.
זהו פסק דין תקדימי שלא ניתן להגדירו בשם אחר אלא "דרמטי". זהו ניצחון חשוב לארגוני הסביבה שנאבקו בתוכנית אפולוניה והוא מצטרף להחלטה האמיצה של בית המשפט העליון בראשות השופט חנן מלצר לסגור את מיכל האמוניה ולא לאפשר להקים או להביא למפרץ חיפה מכל דומה, בים או ביבשה.
| התנגדות הציבור תישמע בהליכי תכנון ובניה בקרבת חומרים מסוכנים
אני משוכנע כי בדיונים הבאים על תוכניות שונות במפרץ חיפה ובכללן הקמת נמל הדלקים, הרחבת מסוף הכימיקלים, הרחבת שדה התעופה בחיפה, הקמת מסופי גפ"מ ומכלי דלקים נוספים וכן… גם הקמת שכונות מגורים ומרכזי מסחר ובילוי במפרץ – יינתן בשל כך משקל נרחב הרבה יותר לבחינת שיקולים סביבתיים ובטיחותיים וכך יעלם עוד מנהג תכנוני מגונה של ועדות התכנון להעלים באופן שיטתי את התנגדות הציבור מטעמים אלה כבר בשלבים המוקדמים של התכנון ולנסות לדחותם לשלב מאוחר הנסתר מהעין הציבורית.
ירון היי. אין כמוך. שבוע טוב וחג שמח