ביקור של עוצמה ודו קיום בחיפה, בעקבות מותו הטראגי של מוניר ז"ל
נציגות של עמותת 'עוצמה' ערכו ביקור ניחומים וחיזוק ידי משפחת ענבתאוי בחיפה
בעקבות האירוע המזעזע, בו שוב נורה למוות מתמודד נפש בידי שוטר שהוזעק על ידי המשפחה כדי לסייע, יצאה נציגות של עמותת "עוצמה" – משפחות מתמודדים, שפועלות בהתנדבות לקידום בריאות הנפש – לביקור ניחומים וחיזוק בבית משפחת ענבתאוי בוואדי ניסנס בחיפה.
את האורחות קיבלו, בהתרגשות רבה, בני משפחתו של מוניר ז"ל: אימו, אחיותיו ובני משפחה נוספים.
בני המשפחה סיפרו על המצוקה הקשה אליה נקלע מוניר, שרק בדצמבר שוחרר מאשפוז פסיכיאטרי, טופל תרופתית, אך לאחר מכן נותר ללא טיפול, עם דיכאון חריף.
ביום האירוע הטראגי, ניסתה האם ליצור קשר עם גורמי הטיפול בקופת החולים ובבית החולים, ללא הצלחה. אז, נואשת, בהבינה שחשוב שיובא לטיפול בבית החולים, הזעיקה את המשטרה. התוצאה העגומה היא, שבמקום שיילקח לטיפול, מצא מוניר את מותו בירי.
בעיה חוצה מגזרים
הוסכם על כל משתתפי הפגישה שמדובר בבעיה שאינה קשורה למגזר יהודי או ערבי, אלא במצוקה משותפת לכל מי שנזקק לשירותי בריאות הנפש: זמינות נמוכה של טיפול, שחרור מוקדם מבית החולים העמוס, לעתים מוקדם מדי ועוד בטרם המטופל אוזן.
כל הצדדים משלמים את המחיר
הדבר, כנראה, החשוב מכל, שהוסכם ע"י כל הנוכחים – היעדר כתובת וצוות מיומן שיגיע בשעת חרום לסייע למטופל ומשפחתו. העובדה שמגיע שוטר, שאין לו, כמובן, כלים וידע כיצד להתמודד עם מתמודד בעת משבר נפשי, והופעתו במדים, רק מגבירה את הפחדים של המטופל, גוררת טרגדיה למטופל, למשפחתו ולמעשה – גם לשוטר שירה באדם חף מפשע, רק בגלל שנדרש לטפל במצב שלא הוכשר לו, נבהל וירה.
הזעקה שיצאה מהפגישה היא שיש להקים, באופן מיידי, צוותי משבר ואמבולנס נפשי.
המפגש חוצה המגזרים, שהבליט בעיה רחבה, קיבל משמעויות נוספות לאחר שנערך בצומת סמלי של יום השואה, יום העצמאות ותחילת הרמאדן. נציגות עוצמה מתל אביב והמשפחה מוואדי ניסנאס נפרדו בחום ועם התחייבות להמשיך ולהיות בקשר.
חברות עמותת עוצמה הציעו את עזרתן ככתובת, גם לבני משפחת ענתבאוי וגם למשפחות מתמודדים בחברה הערבית בכלל.
נכון ששוטר שמגן על חיו ונמצא בסכנת חיים מיידית יכול לירות ולהוציא להורג כל תוקף מכל מגזר שפוי או לא ללא צו בית משפט.שוטר הוא היחיד שמוסמך בחוק להוציא להורג כל אדם המסכן את חיו באופן מיידי וטוב שכך.אבל הגיע הזמן גם להבין שאדם שתוקף שוטר בטח עם סכין יכול גם להיירות בשאר חלקי גופו ולהשאירו בחיים כי השוטר מעצם היותו שוטר המחזיק נשק כחוק מחוייב גם להיות בעל שליטה מקצועית בנשק וביירי מכל טווח סביר ליירי והרג התוקף אינו מחוייב המציאות בכל מקרה ההפך הוא הנכון ששוטר מקצועי יכול לירות בתוקף ולהוציא את עצמו ואת שאר הציבור מכלל סכנה באופן מיידי על ידי ירי ביד התוקף ובטח בשני ידיו ובשני רגליו אם רצונו להשבית סופית את הסכנה המיידית כי כך מצופה מאדם שזהו מקצועו והאקדח כמו גם מומחיות השוטר שמתאמן במטווחים מידי פעם על מנת לשמור על כשירות מבצעית באקדח עם כדורים חיים.ואפילו רטינו מה קרה בארצות הברית ששוטר ללא אקדח פשוט רוצח אדם שחור שאינו מהווה שום סכנה לא מיידית ולא עקיפה לחיו ולחיי הציבור ואילו אותו אדם היה לבן אין סיכוי שהיה נחנק ככה תוך כדי מעצר בדיוק כמו שבישראל חיי הערבים דיי דומים לחיי הכושים בארצות הברית בזמן פעולות משטרתיות וההוכחה שגם חיי השחורים בישראל כמו הרצח של סלומון טקה מוכיחים שיש הבדל מי הוא הפושע מה מגדרו ומה צבעו.
איה שרעבי אוי כמה שאת צודקת ונגעת בנקודה ,הכי מכוערת במדימה אנשים נופלים לאטימות של הנהלה מכול הראשיות כאשר אחד מהעם זקוק לעזרה,כן יאבו כמותך להעיר את המתבקש לעזרת הציבור בכלל
אין כאן עניין של עיוות המציאות. המציאות היא שמתמודד נפש בעת משבר נפשי נמצא בסף חרדה, פחד גבוהים מאוד וחוסר יכולת לשקול את הדברים בבהירות. המשפחה במצוקה מבקשת וזועקת לעזרה. השוטר שמגיע לרוב לא מכיר ולא יכול לצפות תגובות בעת משבר. אף אחד מאלה שנמצאים בדיוק ברגע הקריטי, בסיטואציה הזו לא אשם.
הבן המתמודד לא אשם בהיותו נכה נפש, המשפחה לא אשמה שמחפשת עזרה בכל דרך גם בפנייה למשטרה לעזור לבן וגם לשוטר הכתבה לא באה בטענות. כדי למנוע מצבים כאלה של אובדן חף מפשע רק בשל מצב רפואי קריטי יש לטפל אחרת במקרה, יש להקים צוותי משבר מיומנים למקרים כאלה ספציפיים.
הכתבה באה לעורר, לבקש, לדרוש, לזעוק למדינה, למערכת, לשרים, לציבור ובפרט למשרד הבריאות וקופ"ח תעשו משהו אחר. אל תמציאו את הגלגל , יש צוותי משבר בעולם, פשוט תקצו משאבים ותקימו צוותי משבר נפשי כדי למנוע את המקרה הבא.
ולצערנו המקרה הבא הגיע שבוע אחרי מוניר ז"ל, מקרה של מתמודד נפש שקיפח חייו מאותם סיבות.
בסרטון רואים דברים אחרים, תודה לאל ששמר על השוטר.
תפסיקו לעוות את המציאות.
נורא. שבוע טוב
הלוואי והיה זה רק יום עבודה אחד לא ב5 שנים אלא בשבוע. אין יום בו המשטרה אינה נקראת בגלל אלימות וסכסוכים ולא אחת מעורב/ת אזרח/ית הלוקים בנפשם. הקורונה והמתח במדינה יוצרים בעיות בעקבותיהן אנשים מתדרדרים וכאשר אחד/ת כזה/ו נתקל בבעיה הסיכון גבוה.
כתבה שחוטאת למציאות וחבל. השוטר לא "נבהל וירה". הבחור רדף אחרי השוטר וניסה לדקור את השוטר ולרצוח אותו והשוטר בסה"כ הגן על עצמו וירה לבחור ברגל. אכן מצער שהבחור נהרג מהירי, אבל אין קשר לזה שהוא פגוע נפש או מאיזה מגזר הוא הגיע. עובדה, שהמשפחה שלו עצמו חששה לחייה מפניו וגילגלה את האחריות עליו אל המשטרה, שבסה"כ עשתה עבודתה נאמנה.
אני מוכן להיות בצוות :
יום אחד עבודה בחמש שנים ולקבל משכורת , רכב, קרן המשתלמים. לאורך שנים