באנר גודון 240624
באנר גורדון 240624
באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר מוזאוני חיפה 030824
באנר קריית אתא
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724

בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה • הפרויקט והאלבום

המוזות הכול התחיל לפני כשלוש שנים, כאשר שתי הנכדות התל...

בני משפחת סקר בעוספיא יודעים: ביחד ננצח ◄ וידאו

עולם של יופי קלאסי ומלכותי אל ביתם המהודר של בני...

ב״זכרון בסלון״ בשנה הבאה – נשמע גם את סיפוריהם של העולים מחבר העמים

טטיאנה לוי דואגת לכולם טטיאנה לוי, 67, רכזת עולים ותרבות...

ארבעה שיאים בנחל הגיבורים – ואחד בדיבורים • אבי אלבאום

נחל הגיבורים הוא וואדי רושמיה. ראש מיא בארמית פרושו...

בן שמיח או פשוט משיח – אמן קירות קלאסיים

אומנם בן לא נולד בחיפה, אבל הוא הכי חיפאי...

ניקולאי קדוש • מעצב גאה בחיפה

כתיבה-רחלי בן גלים

ניקולאי קדוש, מעצב אופנה מהמובילים בחיפה והצפון, מעל 40 שנה בתחום שמלות הכלה והערב, הקים בחיפה עסק משגשג, בעשר אצבעות

חודש הגאווה חלף לו, הפעם ללא מצעדים מפוארים וססגוניים, בשל מגבלות הקורונה. את חגיגות הגאווה המושקעות שהתקיימו בשנים האחרונות בערים הגדולות, בהן חיפה, החליפו השנה אירועים מקוונים וסימליים, בכיכרות וברחובות נתלו דגלים וקישוטים בצבעי הגאווה, כדי, לפחות, לזכור ולהזכיר, גם אם באופן בלתי מספק, שיש על מה לחגוג ויש גם, בהחלט, עדיין על מה להילחם.

כשבשבועות האחרונים עוד מתקיימים דיונים בישראל – טיפולי המרה, כן או לא, (תזכורת: אנחנו ב2020!!) ובהצבעה בכנסת ישראל בנוגע לאיסור החוק הנ"ל, הוא עובר אך בקושי, כשעדיין אין שוויון זכויות מלא ללהט"בים ומסתובבים ביננו להטבי"ם ולהט"ביות שחוששים לצאת מהארון, בהחלט יש מקום לתזכורת.

אנחנו בחי פה, שמחים להכיר לכם (לאילו שעדיין לא זכו, יש כאלה?) גאווה חיפאית במלוא מובן המילה – מעצב האופנה המצליח ניקולאי קדוש.

קדוש בתצוגת אופנה בסגנון גוטי, הכנסות התצוגה נתרמו לעמותת "כנפיים של קרמבו" (צילום: משה טולדנו)
קדוש בתצוגת אופנה בסגנון גוטי, הכנסות התצוגה נתרמו לעמותת "כנפיים של קרמבו" (צילום: משה טולדנו)

קדוש מספר לחי פה:

לאימי אסתר קדוש, שתבדל לחיים ארוכים, היה מפעל לעורות במגדל העמק, שהעסיק מאות עובדים. כמחנכת גדולה ומורה לתפירה היא אמרה לי: "אתה רוצה דמי כיס? בוא לעזור לי במפעל".

במפעל של אימי "אסתי לדר מגדל – העמק" נחשפתי לכל המחלקות במתפרה בכל שלבי הייצור: עובדים, גביית כספים, ניהול, קניית חומרי גלם, ספקים, עורות, צבעים, גזרות, מכונות תפירה, חוטים, בובות ובעיקר נחשפתי לנשים, בכל המידות, הגדלים והצבעים, שהגיעו למדוד בגדים, שנתפרו עבורן בתפירה אישית. 

להלביש את ריטה

סוזן עמור, אשתו של ראש עיריית מגדל העמק, שאול עמור ז"ל, הייתה אחת הלקוחות הקבועות שלי במגדל העמק. היו לה מידות לא שגרתיות והייתי המעצב הצמוד שלה. היה לנו חיבור מיוחד והיא הייתה "הפרסומת המהלכת" הראשונה שלי. תפרתי לה בגדים לכל המסיבות והאירועים אליהם הוזמנה, בארץ ובעולם. בזכותה הכרתי ותפרתי שמלות לרעומה ויצמן, לאה רבין, להקת שפתיים, להקת הוט ליידי, להקת מוניטין האורות ולזמרת ריטה ולנשים אחרות ומובילות במדינה.  

ניקולאי קדוש ורחלי בן גלים בשמלה בעיצובו (צילם: משה מעוז)
ניקולאי קדוש ורחלי בן גלים בשמלה בעיצובו (צילם: משה מעוז)

מעצב בן 10

הסיפור שלי מתחיל בגיל 10 עשר. הייתי יורד למרתף, ובאישון לילה ובסתר תופר שמלות מווילונות וסדינים, כי זה מה שהיה בהישג ידי.

יום אחד אבא שלי תפס אותי במרתף עם חמש שמלות, שעמלתי עליהן קשות, לקח מספרים וגזר את השמלות ואמר לי: " זה לא מקצוע לבנים, אתה צריך מקצוע גברי, לך תהייה טייס, עו"ד, נגר, סנדלר, רק לא תופר שמלות. אימא שלך תופרת לנשים וזה מספיק לנו.

מאותו יום חרב עלי עולמי והתחלתי לתפור בסתר, וזה מה שהגביר בי את התשוקה וחדוות היצירה ליצור שמלות.

קדוש, גאה וססגוני (צילום: אלבום פרטי)
קדוש, גאה וססגוני (צילום: אלבום פרטי)

תופר בבית השכנות

קניתי מכונת תפירה "זינגר" וכך, מי שרצתה שמלה במגדל העמק, הייתה מזמינה אותי עם המכונה. כולם ידעו שאין לי איפה לתפור ואני לא יכול לתפור בבית. עד הצבא תפרתי רק מפה לאוזן אצל השכנות בבתים והתפרנסתי בכבוד.

מעיצובי הכלות של ניקולאי קדוש (צילום: אלבום פרטי)
מעיצובי הכלות של ניקולאי קדוש (צילום: אלבום פרטי)

הסכמה של אבא

בגיל 18 התגייסתי לצבא. שנה וחצי שרתתי כלוחם בחטיבת גולני, ועד השחרור עברתי למחנה ג'למי בתפקיד "נגד – קשר".
בתקופת הצבא אבי הסכים שאתפור בגדים לפרנסתי וחזרתי לעבוד במרתף ללא הפרעה.

עם רועי לוי, ראש עיריית נשר חני לוי ומנהל פסטיבל היין (צילום פרטי)
עם רועי לוי, ראש עיריית נשר, חני לוי ומנהל פסטיבל היין (צילום פרטי)

חופש והשראה

כשהשתחררתי מהצבא עברתי לעיר הגדולה, תל- אביב. הרגשתי מחנק במגדל העמק, מחנק שנבע גם מכך שהתגוררתי אצל ההורים, וגם מן הצורך והרצון שבי כאדם וכמעצב, בחופש ביטוי מקצועי. הרגשתי שאני חייב לקבל השראה מהעיר הגדולה. 

קדוש (צילום: אלבום פרטי)
קדוש (צילום: אלבום פרטי)

עזרה מאתי אוחנה

אתי אוחנה, אחות של שחקן הכדורגל אלי אוחנה ששיחק בבית"ר ירושלים, (אמה גרה במגדל העמק עד היום), פגשה אותי יום אחד ברחוב ואמרה לי: "מה אתה עושה במגדל העמק? תראה אותי, יש לי בוטיק מצליח בלב דיזנגוף ואני מסתדרת מצוין. בוא תגור אצלי ואסדר לך עבודה אצל חברה".

אוחנה סדרה לי עבודה בחנות של אילנה נוייברג בכיכר המדינה, שם עבדתי חמש שנים וקיבלתי את הגושפנקא להיותי מעצב שמלות כלה וערב לאירועים נוצצים, דבר שמלווה אותי עד עצם היום הזה.

עולם של קריסטלים ואבני חן

אצל אילנה גיליתי עולם של קריסטלים, תחרות, פאייטים, חרוזים, אבני חן, חוטי זהב… דברים שלא היו באמתחתי בילדות במגדל העמק, והיום הם חלק בלתי נפרד ממני.

ניקולאי וחברים (צילום: אלבום פרטי)
ניקולאי וחברים (צילום: אלבום פרטי)

שותף בשמחות

בגיל עשרים וחמש חזרתי למגדל העמק, שכרתי דירה מעמידר, שלימים רכשתי אותה והיום משמשת כדירת מפלט למיעוטי יכולת ולמי שיצא מהארון ועובר שלבי התאקלמות עם עצמו ועם החברה.
בדירה הראשונה שלי בשכונת רסקו שבמגדל העמק, הבנתי שהיעוד שלי להלביש כלות, אימהות ומארחות ליום הגדול בחייהם. הרגשתי, שבורא עולם נגע בי ורוצה שאהיה שותף מלא בשמחות של האנשים דבר שהשפיע עלי והפך אותי למעצב על מוכר וידוע בכל האזור.

רחלי בן גלים עם שמלת יומולדת שעיצב לה קדוש
רחלי בן גלים עם שמלת יומולדת שעיצב לה קדוש (צילום: משה מעוז)

להיות מעצב אופנה בחיפה

בגיל שלושים עברתי לחיפה ופתחתי סטודיו לשמלות כלה וערב בשדרות מוריה 121 על הכרמל. את הסטודיו אני חי 24/7. אני נהנה להגיע אליו, לפתוח את הדלת ולראות את הממלכה שלי. תמיד יש ריח טוב בסטודיו, המקום מסודר, אינטימי, מעניק ביטחון ללקוחה להתלבש, להחליף בגדים, הוא מאורגן וכייף להיות בו.

כל הדוגמניות שלי הן נשים חיפאיות אמיתיות שהיו גם לקוחות שלי: אתי רוזנטל, שרון פימה, עפרה פלנטר, הילה זימסן, אימאן בסטיוני, יפעת ג'בלי ורחלי בן גלים, שבעשרים השנים האחרונות כל שמלה לאירוע קונה ממני. בחתונה של בתה היו 15 שמלות אותן אני עיצבתי. 

נשות חיפה היפות

נשות חיפה הן נשים יפות, מאופקות, שמרניות, אוהבות דגמים נקיים ובעיקר צנועות. הנשים החיפאיות הקדימו את האופנה, שכן, היום האופנה יותר צנועה ושמרנית.
רוב החברות הטובות שלי היום, הן מחיפה והקריות.

טביעת האצבע

בעשרים וחמש השנים האחרונות "סטודיו ניקולאי קדוש" בחיפה, קיבל תנופה ואין מי שלא מכיר את חתימת ידיי בבגד. נשים שמתלבשות אצלי מספרות לי שהן הולכות לאירועים ומזהים את הבגד שלהן ושואלים אותן " זה בגד של ניקולאי קדוש?"

מעיצוביו של קדוש (צילום: אלבום פרטי)
מעיצוביו של קדוש (צילום: אלבום פרטי)

תומך באחרים

במקביל, תמיד הגיעו אלי גברים שזקוקים לתמיכה בתהליך היציאה שלהם מהארון, מול ההורים שלא קיבלו אותם, מול החברה שהציקה והקשתה וגם מול עצמם.

אני שמח שיש לי היכולת והאפשרות להעסיק אותם אצלי במתפרה, לתת להם מקום להניח את הראש אצלי בבית, לספק להם את כל צרכיהם בעת משבר וגם להיות להם אוזן קשבת.

לפני שנתיים ראש עיריית קריית ביאליק אלי דוקורסקי ורשות המתנ"סים בישראל, החליטו לתמוך בקהילת "להט"בים – קריות" ונתנו לנו תקציב ואולם במתנ"ס כדי לאפשר לנו פעילויות שוטפות, בהם לקחתי חלק, בארגון קבלת שבת, הרצאות, מסיבות ואירועים, כשהכל בהתנדבות למען קהילת הגאים והגאות בצפון, כולל, כמובן, חיפה.

קדוש וחברות בדגמים בעיצובו (צילום: ניר עדרי)
קדוש וחברות בדגמים בעיצובו (צילום: ניר עדרי)

יחס הסביבה לקהילה הגאה

במהלך השנים חל שינוי לטובה ביחס של הסביבה לקהילת הגאים והגאות, ואני מרגיש שישנה יותר פתיחות ויותר קבלה בחברה, דבר שאני מברך עליו. אם כי, עלי לציין שאני מעולם לא הרגשתי יחס מנוכר אלי בשל היותי גאה.

בסטודיו בחיפה (צילום: אלבום פרטי)
בסטודיו בחיפה (צילום: אלבום פרטי)

חיפה היא העיר שלי

חיפה היא העיר שלי. זו העיר שבה אני רוצה, בע"ה, לגדל את ילדיי. ילד הוא  פרוייקט שאני עובד וחושב עליו רבות בימים אלו, בתמיכתו של הרב שלי גבריאל אזרן.

אני אוהב את העיר חיפה, בשל אופייה השמרני, ובו בזמן, בשל היותה עיר מעורבת, של דו קיום, שמתקיימים בה, זה לצד זה, חדש מול ישן. אני אוהב את המבנים שלה, ובימים אלו אני מחפש להעתיק את מגורי שבכרמל ללב שכונה ערבית בעיר התחתית, שם אני סופג הרבה השראה.

ניקולאי קדוש, גאווה בחיפה (צילום: אלבום פרטי)
ניקולאי קדוש, גאווה בחיפה (צילום: אלבום פרטי)

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

כתבות קשורות לנושא זה

2 תגובות

  1. אכן ניקולאי מעצב מהלב והנשמה ושמו הולך לפניו, יש לציין שהוא הלביש אותי בבר מיצווה של הבן ואין אחד שלא נפעם מהתילבושת, מאחלת לו בריאות והמשך עשייה מוצלח

    • להנהלת חי פֹּה העיוורת,
      גם כאן צלב קרס!!!!!!!
      די עם זה!!!!!!!

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת פנים בצורת מכות ותגרה המונית כשבאתי לראשונה למכולת בגיל שש, הפכה להיות לחבורת לוחמים מגובשת...

מוכרת לחם. מקצוע עתיק, פורע חוק ובלתי ניתן לדיכוי • סיפור קצר

מפגש באחד הימים שאמור היה לייצר נישוקים, הוליד במקום זה מבצע בילוש. שמועה עברה שבאחד הבתים על הגג קיים בית-בושת אולי בהגדרה אחרת. ממול...

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

תמונה של יעל עם מעט מאד שכפולים בספריית המדיה

הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין...

דליה ליאון – 'אסקימו לימון' זה כאן, אצלנו בחיפה • סיפור קצר

הכניסה לבית-הספר "אליאנס" מרחוב החלוץ שימשה כמקום מפגש לחברה בימי שישי. תחילת שנות החמישים העליזות. מפגש קולני של חילופי ברכות ותכנון הבילוי עם מיטב...