גיל ויינשטיין הוא רק בן 34 וכבר מהווה את אחד מהשמות הבולטים בשכונת הדר, שבעברו ברחוב עוצרים אותי יותר מאחד או שניים כדי לפתוח בשיח קולח אודות היצירה המקורית והשופעות שהוא מייצר בשנים האחרונות בחיפה, איורים יוצאי דופן, קטעי ראפ שרק הוא יכול להמציא, קופירייטר שטבע מונחים קולחים ומלאי אמונה כמו "קח תאכל, תעצור בחיפה", ועוד שלל רעיונות שנשלפים ממוחו הקודח. וכעת זה הוידאו החדש לשיר More Than Life של הרכב הניו אייג' הבועט Israel Healing System, מאבות הז'אנר הזה במזרח התיכון, ומי שכבר צברו מליוני צפיות ביוטיוב.
גיל ויינשטיין לחי פה:
החיים שלי השתנו בבת אחת, ביום שבו פגשתי את חביאר גונזלס, האמן הברזילאי הנודע, הוא שינה את השקפת עולמי מהקצה אל הקצה, והדרך אל הקליפ החדש של Israel Healing System נפתחה עבורי בכל האנרגיה הדרושה.
More Than Life
- ספר לי גיל על מלאכת יצירת הוידאו המדהים הזה.
"ישבתי עם חביאר, שהגיע לארץ לביקור בן שבועיים, והוא עישן מן מקטרת מלאה קטורת מאוד נעימה. אני לא מעשן, אבל המראה הזה נתן לי השראה, הוא הזכיר לי אינדיאנים קדמונים. הוא אמר לי, זאת חיפה, זה המקום, אתה יכול להשתמש בכל הטוב הזה שמסביב לך, וליצור זירה שתהיה לא רק משמעותית, אלא גם ברת קיימא לתושבי חיפה עצמם, ולעולם בכלל".
- זה נכון שאת הקליפ הזה עכשיו הבאת למזרח הרחוק ולתאילנד ואתה מקבל משם תגובות של אנשים נדהמים?
"כן, אני מוצף בפייסבוק פתאום, בערך 500 בקשות חברות של אנשים מדי יום. בעיקר אנשים מהמזרח הרחוק, אבל לא רק. הם מגלים את הקליפ הזה, שהוא הם המסר המאוד דחוף – הצילו את העולם עכשיו, כשעוד יש מה להציל".
- במה מדובר בעצם?
"המסר הוא או שדורכים במקום וטובעים, או שזזים קדימה לעולמות חדשים. לקחנו אני והצלם לאוניד ס. את הלוקיישן המיוחד בואדי סאליב, איפה שהעיר התחילה. זה היה פעם מועדון לילה, לדעתי, צמוד לחמאם אל פאשה של הגדול מכולם, שוקרי הגדול, האיש שהמציא את חיפה מחדש, טבל במים הצלולים של החמאם שלו, עישן סיגר גדול, והתחיל להגות את מה שנראה אז כמו חלום באספיה של המאה ה – 19, נמל גדול לעיר חיפה".
- שוקרי זה חסן שוקרי?
"לא, זה אבא של חסן שוקרי. כמו שאבא חושי היה האבא של חיפה, שוקרי היה האבא של חסן שוקרי, ופרש בפניו את השטיח האדום של כל מה שבא לאחר מכן. מדרגות שוקרי זה על שמו. והרחוב שבו העיריה נמצאת, זה על שם בנו, חסן שוקרי, שהיה ראש עיר מיתולוגי בפני עצמו, ואושייה שהעיר הזאת אמורה לאזכר יותר. זה לא רק רחוב, זה גם סיפור, ופרופ' אלכס כרמל תיעד אותו יפה בכתבים שלו, ששמורים בספרייה האקדמית המגוונת של אוניברסיטת חיפה. הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה, ייטול את כל הכתבים האלה – ויהפוך אותם לספר אחד מקיף על ההיסטוריה המדהימה של חיפה".
- בוא נחזור אל הוידאו. זה אתה שרק רוקד בתוך הוידאו? מאיפה שאבת את צעדי הריקוד בוידאו הזה?
"חביאר גונזלס לימד אותי כמה צעדים. את השאר קלטתי מהספרים הישנים של ירדנה כהן, מלכת הריקוד של ישראל, שפעלה – כמובן – בחיפה, והותירה אחריה שני ספרים מקסימים, עותק של אחד מהם נתתי לעינת קליש רותם במתנה ביום שבו נבחרה לתפקידה החדש, כראש העיר הכי בועטת שצעדה ברחובות של העיר שלנו".
- יש קשר לקהילה הגאה באמנות שאתה מייצג?
"אין קשר ישיר. אנחנו חיים ונושמים את אותו אוויר – מלוכלך – של בז"ן, בין אם אנחנו ילדים רעים או טובים. כולנו נושמים אותו הדבר, והדבר הזה הוא משאב שהולך ואוזל מכדור הארץ הזה. אנחנו עושים הכל כדי לשמר את הקיום האנושי. זאת העשייה האמיתית שלנו, ובזה אני מאוד גאה".
- ועדיין אתה אחד מהפעילים הוותיקים של הפורום החיפאי ז"ל, אשר שכן ברחוב הלל בחיפה. מקום האסיפה המיתולוגי של הקהילה הגאה החיפאית.
"אני נהגתי לפקוד את המקום לפרקים. הוא שם פעילויות חברתיות של מסיבות אקראיות, אני תרמתי להם כספים וגם פלייסטיישן, עזרתי להכין שם במות ודברים, והייתי גם סדרן לפרקים".
- מה לגבי בית הקהילות הנוכחי?
"אין תגובה"
- מה שמוביל אותי אל הדבר הבא. אתה אחד מהפעילים הבולטים של ראש העיר, קליש.
"לכבוד יום העצמאות, ברצוני לשלוח את מלוא אהבתי והערצתי לראש העיר קליש, שתזכור שגם היא הייתה פעם ילדה, ולא תניח לניצוץ הזה בעיניים שלה לכבות. שתזכור את הפרחים שקטפה בשדה, את טל הבוקר ואת השירים שליוו אותה. ובעיקר שתזכור את הספרים האלה, שגרמו לה להתחבר לעולמות חדשים, להתרגש מעוצמת האנושיות של אלה שבאמת מרגישים בני אדם, כי הם כתבו את הסיפור הזה שלנו, ואנחנו ממשיכים לכתוב את הסיפור שלנו מחדש כעת".
- הקליפ מזכיר מאוד את יום העצמאות, ויש בו גם זיקוקים.
"זה לא זיקוקים, זה ניצולי שואה!"
- חושב שישמיעו את השיר החדש הזה ברדיו חיפה?
"יש רדיו בחיפה?".
- בתור פעיל של קליש, מה דעתך על נחשון צוק ועל הקו שהוא מוביל?
"אני לא יודע איזה קו הוא מוביל. הוא משלב סמכותיות שקטה ובוטחת, עם הרבה אהבת אדם, ותכלס, אני אוהב אותו. השאלה היא בעיקר אם הוא אוהב אותי, ואם הוא מרגיש את האמנים של חיפה. אלה שעבורם אוונגארד זה לא רק מילה, אלא מציאות חיים. ביום שבו סגרו לנו את שוק תלפיות, אז לא היה לנו איפה לקנות פירות וירקות, ומה זה אם לא אוונגארד חיפאי".
- כמה זמן לקח לך לצלם ולערוך את הוידאו המיוחד הזה?
"עבודת וידאו מבחינתי היא תהליך ממושך מאוד, ואני חייב להיות במהלכו בפוקוס מלא. הוא דורש ממני לשבת ולהגות קונספט תחילה, ולאחר מכן לצאת אל השטח ולחפש את האווירה המתאימה. ככה שמלאכת הוידאו הזאת ארכה חודשיים תמימים, במהלכם עלו רעיונות וירדו, ועד לשלב שבו מצאתי את הכיוון המדוייק, והגעתי אל ואדי סאליב. וכאן מתחיל תהליך ארוך של גזירה של פריימים בתוך הסרטים שצילמנו, ושל עבודת אפקטים ברוח הימים של היום. באמת עבודה ארוכה מאוד, ואני מאוד גאה בתוצאה, וגאה בעיר שלי, חיפה".
